ויקח קרח

תרסדויקח קרח

באברויסק תקצ"ו

ויקח קרח כו' למה נסמכה פ' ציצית כו' אמר קרח טלית שכולה תכלת כו'. ובכתבי האריז"ל מבואר (וכ"מ ג"כ במדרש) דנתקנא קרח על זקן אהרן לפי שנאמר בכהנים ופאת זקנם לא יגלחו ובלוים נאמר והעבירו תער כו', הענין הוא דהכל א' דהנה כתי' מלא כל הארץ כבודו שאינו אלא זיו כי תרגום כבודו זיו יקריה וכתי' את השמים ואת הארץ אני מלא אני ממש ומבואר במ"א תרסה(ע"פ אני לדודי כו') דבבחי' ממכ"ע אינו אלא זיו משא"כ בבחי' סכ"ע הוא בחי' אני מלא רק שאינו נמשך בהעולמות בבחי' גילוי כ"א בבחי' העלם והוא כמו עד"מ המחשבה שהתגלותה הוא במוח אעפ"כ מאירה ג"כ בהרגל שכשיעלה ברצונו לנענע רגלו אזי תתנענע רגלו תיומ"י מבלי שיצטרך לשיהוי זמן מה עד שיומשך המחשבה מהמוח לרגל כסדר השתלשלות המדרגות והיינו ודאי מפני שהארת המחשבה מהמוח מאיר בה ג"כ שלא ע"י הדרגה רק שהוא בבחי' מקיף שאין הרגל משיג מהות המחשבה כו', וכך בחי' סכ"ע הוא רצון עליון שמחי' ג"כ העשייה גשמיות כמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה רק שאינו מושג וזהו אני מלא אני ממש ומה שנתפס בהעולמות בתוכיותם זהו רק זיו יקריה כו', אך הנה פי' מלא כל הארץ כבודו אין כבוד אלא תורה שהתורה מחכמה נפקת ל"ב נתיבות החכמה בגי' כבוד שע"י התורה נמשך בחי' אני מלא, אני ממש, בחי' סוכ"ע יומשך בגילוי להיות אני מלא מלא ממש בבחי' גילוי והיינו ע"י התלבשותו באותיות התורה שכל היושב ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו היינו מה שהוא קדוש ומובדל שאף בחי' חכמה נחשב אצלו כעשייה גשמיות כמ"ש כולם בחכמה עשית יומשך ויתגלה למטה ע"י אותיות התורה, וזהו מדלג על ההרים שהוא בבחי' דילוג שלא כסדר ההשתלשלות כו' (כמ"ש במ"א בפ' בשלח בד"ה לסוסתי ברכבי כו' ע"ש^*) כדכתי' וירד ה' על הר סיני כו' וכל העם רואים את הקולות כו', ומה שצ"ל ע"י עליות כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה נ' אלפים יובלות נתגלה בשעת מ"ת שהי' גילוי בחי' ח"ע ממש כו', וזהו ענין הטלית וחוטי הציצית כי הטלית הוא מקיף וסוכ"ע המקיף על כל העולמות כא' רק שהוא בבחי' העלם ואינו מושג ושיומשך בבחי' גילוי זהו ע"י ל"ב נתיבו' חכמה שבתורה שהן הן ל"ב חוטי הציצית, והוא בחי' שער רישי' כעמר נקי (כי תכלת עמרא הוא רק שנצבע בגוון תכלת) כי בחי' גלגלתא זהו בחי' רצון העליון סוכ"ע וכדי שיומשך משם הארה בבחי' גילוי להיות מכה"כ א"א רק ע"י בחי' שערות כמו למשל השערות שהם מותרי מוחין כו' אבל בבחי' השתלשלו' עילה ועלול ממש לא הי' יכול לימשך מבחי' סוכ"ע ממש להיות בגילוי למטה שאין ערוך לו כלל, והשתלשלות עילה ועלול זהו למטה בבחי' ממכ"ע אבל בבחי' סוכ"ע א"א להיות ההמשכה עד"ז, ומ"מ אף שנמשך ע"י שערות וצמצומי' הרי מ"מ הוא נמשך מבחי' גלגלתא ממש כו' והוא בחי' אני מלא ולא זיו יקרי' לבד, ולכן ארז"ל יפה שעה א' בתשו' ומעשי' טובי' בעה"ז מכל חיי העוה"ב, כי עוה"ב וג"ע זהו זיו השכינה זיו דייקא אבל ע"י תומ"צ נמשך בחי' המשכה ממהו"ע ממש רק שנמשך ע"י דילוג כמ"ש קול דודי הנה זה בא מדלג כו' והוא שנמשך ומתלבש בבחי' שערות עד"מ וכמ"ש כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן כו' וזהו לבושיה כתלג חיוור דקאי על התורה שנק' לבושיה וכמ"ש עוטה אור כשלמה וכמ"ש מזה ע"פ כי ביום הזה יכפר כו' ולהיות הגילוי בפנימי' הוא ע"י בחי' ושער רישי' וכמ"ש במ"א ע"פ וזרח משעיר למו כו'. אך הנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה כו' כי הגם שהתורה היא המשכות אור א"ס תרסוב"ה הנה להיות המשכה זו ברעותא דליבא תליא מילתא כי רוח אייתי רוח כו' והוא ע"י אהוי"ר וכמ"ש אשר הוצאתיך מאמ"ץ להיות לך לאלקים שיצ"מ צ"ל בכל יום לצאת מהמיצרים והגבולים של הנה"ב אז יהי' אח"כ ההמשכה להיות לך לאלקים וכמ"ש במ"א. והנה יש ג"כ באהוי"ר ב' בחי', כי הנה אהרן כה"ג הוא משבעה רועים הממשיך בחי' אהבה רבה לכנס"י, והנה נודע כי אברהם הוא הרועה הראשון הממשיך ג"כ בחי' אהבה וחסד לכנ"י וכמ"ש אברהם אוהבי וא"כ מהו ההפרש בין מדת אברהם אוהבי ובין מדת אהרן איש החסד. אך הענין כי האהבה היא מבחי' חסד וכמ"ש וחסד לאברהם והוא בחי' חסד עולם ומזה נמשך בחי' האהבה הטבעית שבלב כללות נש"י כו', אבל אהרן ממשיך מבחי' ורב חסד שלמעלה מבחי' חסד עולם והוא בחי' אהבה רבה כו' וכמש"ל ע"פ בהעלותך את הנרות ובד"ה ועשית בגדי קדש לאהרן כו'. נמצא האהבה הנק' חסד עולם היא בסדר ההשתלשלות שהמדות נולדי' מהשכל המתבונן בגדולת ה', אכן אה"ר היא בחי' רעו"ד שלמעלה מהשכל ולמעלה מההשתלשלות שכל ומדות כו' ולפיכך נמשך בחי' זו ע"י שערות כמ"ש זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו כי ההמשכה מבחי' רב חסד א"א להיות כ"א ע"י בחי' שערות כנ"ל ולכן בכהני' נאמר ופאת זקנם לא יגלחו ובאהרן זקן אהרן כו' אבל בלוים נאמר והעבירו תער. כי הנה הלוים הם מבחי' בינה שממנו נולדי' המדות שבבחי' חסד עולם וכמ"ש חסדי ה' עולם אשירה, שע"י השיר והניגון נמשך גלוי המדה מההעלם ולכן הלוים היו אומרי' שירה על ניסוך היין כי נכנס יין יצא סוד גלוי אהבה הטבעי' וזהו גלוי המדות שבסדר ההשתלשלו' וא"צ שערות כו' ולכן נאמר והעבירו תער שלהיותם מבחי' גבורו' יהי' יניקת החיצוני' מהשערו' כי הלוים הם מסטרא דשמאלא. והנה מתחלה צ"ל בחי' לוים וזהו ענין פסוד"ז והללוי' כו' ואח"כ יבא לבחי' רעו"ד מדת כה"ג כו' שמן שצף ע"ג יין כו' כי צ"ל כסדר תחלה מפתחות החיצוניות חסד דלבר ואח"כ מפתחות הפנימית חסד דלגאו, וזהו ענין חוטי הציצי' תכלת ולבן אהוי"ר מלמעלה מהשתלשלות כו' וקשורי' בהטלית הוא לבוש התומ"צ כי לא עם הארץ חסיד כו' (ונק' התורה מקיף ולבוש עוטה אור כשלמה וזהו שנק' התורה משל הקדמוני בחי' לבוש וכמ"ש ע"פ והי' לכם לציצית בפי' איככה אלבישנה כו') וקרח נתקנא על המשכה זו דזקן אהרן שממשיך אה"ר מלמעלה מסדר ההשתלשלות כו' שאצלו אין בחי' זו ע"כ אמר טלית שכולה תכלת כו' פי' שהמקיף עצמו גבוה מבחי' החוטין והשערות הנמשכי' ממנו, וא"כ א"צ לחוטין ולזקן אהרן כו' רק סגי בבחי' המקיף עצמו. אך מרבע"ה השיבו שאפילו טלית שכולה תכלת כו' כי כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו שאין התורה שייכה לו כיון שהכל רק עדיין בבחי' מקיף לבד וצ"ל המשכה בפנימית דוקא שיהי' נוגע ללב כו' וזהו ע"י אהוי"ר ושיומשך בפנימי' האוי"ר מלמעלה א"א כ"א ע"י חוטין ושערות דוקא כנ"ל והוא בחי' חוטי הציצי' וזהו ג"כ ענין זקן אהרן כו'.

וז"ש בקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש כו' דהנה כתיב יראו את ה' כל קדושיו וכתיב יראו מה' כל הארץ כי יש יראה חיצוניות ויראה פנימיות, ויראה פנימיות היא בחי' ביטול וזהו את ה' שיהי' בבחי' את הטפל לשם תרסזהוי', ויראה זו נמשך ע"י מעשה המצות, וזהו קדושיו אשר קדשנו במצותיו כו', וזהו אשר אפי' טלית שכולה תכלת חייבת בציצית כי הטלית בלא ציצית הוא עדיין בבחי' מקיף לבד אבל כדי שיומשך היראה בפנימיות ממש זהו ע"י החוטין של הציצית שהוא המשכת התכלת והיראה בפנימיות להיות יראו את הוי' כל קדושיו וכמ"ש בפ' ציצית והייתם קדושים כו' משא"כ בלא המשכה בפנימיו' היראה מרחוק וכמ"ש גבי ערב רב וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כמ"ש ע"פ וכל העם רואים את הקולות כו' ע"ש. ולכן נאמר בקר ויודע ה' כי בוקר הוא גילוי החסד והוא כמו בחי' כהן איש החסד, וכמו שבכהנים הוא דוקא בחי' שערות משא"כ בלוים כו' כנ"ל כך ג"כ כסות יום דוקא חייבת בציצית משא"כ כסות לילה שהוא בחי' גבורות א"א להיות משם ההמשכה דרך שערות וחוטים כנ"ל, ולכן נאמר בוקר ויודע הוי' כו' דמחלוקת קורח בענין טלית שכולה תכלת כו' וקנאתו על זקן אהרן הוא הכל ענין אחד ולכן בוקר שהוא זמן גילוי החסד יוכיח מי הוא הראוי להיות כה"ג וכמ"ש בזה"ק.

————————————