למען תזכרו

תרחלמען תזכרו

למען תזכרו^* ר"ח תחלת שעה"ק קכז"א קמ"ב. זח"ג ע' תי"ט, וע' לג"ד סא"ר כ"ו, (י"ח) תשוב' ק"ב.

א) רבות ס"פ שלח ס"פ י"ז. וראיתם אותו פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לסומים, חזר ואמר למען תזכרו נתן ראי' ונתן זכירה זכירה למי שאינו רואה ראי' למי שרואה עכ"ל. א"כ לפי"ז מובן כפל ב' הזכירות הא' וראיתם אותו וזכרתם הב' למען תזכרו, אלא כי הא' למי שרואה ואינו סומא שצ"ל וראיתם אותו והראי' מביא לידי זכרון, הב' למי שהוא סומא ואינו רואה אעפי"כ צ"ל למען תזכרו וכמש"ש המ"כ שתעשו לכם מעשים וסימנים המחזיקים כח הזכרון וכההיא דאמרינן בעירובין אגמרי' בסימנין.

והנה מבואר ברבות וירא פנ"ג ע"פ ויפקח את עיניה כו' הכל בחזקת סומים עד שהקב"ה פוקח את עיניהם, ועמ"ש ע"פ יאר ה' פניו אליך יתן לך מאור עינים כו' והיינו הראי' ברוחניות ע"ד ואראה את ה' כו' ועז"נ וראיתם אותו כאלו כסה"כ אתה רואה כו' ואזי וזכרתם כו' ואף מי שאין לו בחי' זו וע' בת"א בד"ה וארא אל אברהם בענין בחי' עיבור שאינו רואה כו' וכך כו' ע"ש צ"ל זכירה לבד למען תזכרו כו' והיינו ע"י ולא תתורו כו' ואחרי עיניכם כו'.

ב) עוד שם וזכרון מביא לידי מעשה שנאמר למען תזכרו ועשיתם הנה בת"א פ' תצוה סד"ה זכור, ולא יהא בבחי' שכחה שהוא בבחי' אחוריים כו' וע"ש בפ' מקץ סד"ה ויהי מקץ הראשון בפי' ולא זכר שר המשקים את יוסף כו' ובלק"ת ר"פ בהר בד"ה כי תבואו שזהו ענין פתחי לי אחותי מלשון איחוי וחיבור שהם תמיד בבחי' ביטול אם זכרתיך על יצועי שהאהבה קבוע ונטוע בטבע כמו אח ואחות יעו"ש, ונראה שזהו ענין תרדל"מ ע' בד"ה באתי לגני גבי אכלו ריעים שלמעלה מבחי' דודים, וא"כ ענין למען תזכרו שעי"ז יבואו לבחי' אחותי היינו שיהי' זו"נ כמו או"א תרין ריעין כו' ובינה נק' עלמא דדכורא, וגם ההפרש בין בתי ובין אחותי שבחי' בת זהו מקבל משא"כ אחותי ולכן זהו למען תזכרו. ויש להעיר מפסוק וזכור את בוראך קהלת י"ב א' ובקהלת רבה קי"ד ג' בורך בארך בוראך וכ"ה בפ' מצורע פ' י"ח, פסוק רק השמר לך כו' פן תשכח כו' יום אשר עמדת ואתחנן ד' ט', למען תזכור את יום צאתך מאמ"צ פ' ראה י"ו ג', זכרו תורת משה עבדי מלאכי ג' כ"ב ז' רבתי, י"ל ע"י זכירה ראשונה נמשך אזכיר את שמי וכן לזכרון לפני ה' תמיד ואזי תזכרו, י"ל זכר כי נקבה דעתה קלה ואין בה זכרון משא"כ זכר, וע' במא"א ז' י"ב הזכירה בא מאו"א, ואפ"ל ב' זכירות נגד אחותי ואמי.

ג) עו"ש והייתם קדושים בזמן שאתם עושים את המצות אתם מקודשים ואימתכם מוטלת על העכומ"ז, יש להעיר ממ"ש ע"פ מי זאת כו' איומה כנדגלות, האימים הם הענקים שמעניקים את השמש, וכך ע"י המצות ממשיכים שמש צדקה כו', וביהושע ב' ט' וכי נפלה אימתכם עלינו, וזהו ע"ד הדבק לשחוור תרטוישתחוו לך, ויש להעיר מפסוק וראו כל עמי כו' ויראו ממך, א"נ למען תזכרו זהו בחי' אחותי, והייתם קדושים זהו שקראה אמי והיינו קדושים לאלקיכם שמשפיעים הקדושה באלקות ע"ד שאו ידיכם קדש וברכו את ה', וכן פי' בלק"ת פ' שלח סד"ה והי' לכם לציצית השני.

ענין השכחה כמ"ש ע"פ לא יהי' לך כו' על פני שזהו ענין אל אד' גי' צו ואין צו אלא ע"א דהיינו כשאומר כחי ועוצם ידי כו' לבוש הטבע כו' זהו ענין שנפרד מיחודו רק קרו לי' אלקא דאלקיא ולכן נאמר וזכרת כו' כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל (רוח שטות זהו שכחה) עקב ח' י"ח.

ד) זח"ג פנחס דרכ"ח ע"ב בענין משולשת שליש גדיל ושני שלישי ענף וכן החוליות משולשין, ועמ"ש ע"פ ושלשת תרד מאד.

בתד"א ח"א פכ"ו מצוה א' שיהי' נוהגין בה גם בשבתות ויו"ט ואיזה זה מצות ציצית כו' לדורותם לדור תם.

ה) בר"ח בשעה"ק בתחילתו ממש וז"ל וכן בפ' ציצית שהציצית מקום היראה בסוד התכלת דין גמור ונאמר בו למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי ופי' הרשב"י ע"ה בזהר פ' שלח דקע"ה ע"א שהזכירה הזו היא מפני הרצועה וקושי הדין ע"ש, ואפ"ה נא' והייתם קדושים לאלקיכם, הרי קדושה מחמת היראה, והיינו אלקיכם שהוא השכינה הוא מקום הצריך קדושה והבדל מהחיצוני' (ע' בלק"ת פ' ראה בביאור ע"פ וכל בניך) ובהיותינו מתקדשים אנו דבוקים בשכינה עכ"ל. והנה מ"ש מפני הרצועה ואפ"ה כו' יובן עם מ"ש בזהר פ' קרח קע"ח ב' ע"פ ועבד הלוי הוא דא עתיקא אלמלא דינא כו' וע"ש בבה"ז שזהו ענין אעא דלא סליק בי' נהורא כו' וענין שמאלו תחת לראשי שעי"ז יוכל להיות עלי' יתירה מע"י ימין מקרבת כו'.