והי' לכם לציצית

תרגוהי' לכם לציצית

א) והי' לכם לציצית רבות בא פט"ו קל"ב ג' ד"א החדש הזה לכם הה"ד יהי' לך לבדך משלי ה' י"ז הציצית נתתי לכם שנאמר והיה לכם לציצית, כי המצות נק' מצותי שהקב"ה מתעטף בציצית, והיינו מה שבז"א נמשכו תרי"ג ארחין מחד ארחא דא"א שהם רמ"ח אברים ושס"ה גידין, ולפי שאתם קרוים אדם ע"כ ניתנו המצות לכם וע' באגה"ק סי' ז' ע"פ מה טוב חלקינו, גם כי מצוה לשון צוותא וחיבור להמשיך אא"ס בע"ס ע"י ל"ת בי"ה וע"י מ"ע בו"ה ונק' מצות הוי', וכתיב חלק הוי' עמו, חלקי הוי' אמרה נפשי, וע' בשה"ש רבה ע"פ דודי לי ואני לו וכשתבע לא תבע אלא ממני כו' וע' בזהר ר"פ תרומה ע"פ כי יעקב בחר לו י"ה, וזהו מקשה היא מנורה כנס"י מקשה לשון היקש כמו התקוששו וקשו בצפני' רסי' ב' היינו שהם מוקשים לו, אדם אדמה לעליון, ומה שנז' זה ע"פ החדש הזה לכם כי בר"ח ניסן התחיל ההנהגה שלמעלה מהשתלשלות לשנות הטבע וזהו נמשך מיחוד פנימי דאו"א שלמעלה מיחוד החיצוני דאו"א להחיות העולמות וכמ"ש העקידה בפ' החדש הזה לכם והרמ"ז בשלח נ"ד ע"פ אז ישיר, והנה ביחוד החיצוני משותפים כל העולם שכולם מקבלים עכ"פ אור וחיות איש לפי מדריגתו תרדוכמ"ש ואיזה יום ששמחים אנו ואתם היינו יום הגשמים כו' פרנסה כו' אבל ביחוד הפנימי תוס' אור נאמר החדש הזה לכם, ועד"ז ענין והי' לכם לציצית, ועמש"ל סעיף ה', גם ע"ד שהמצות נק' אור זרוע לצדיק ברבות ס"פ שלח והם נזרעו בכנס"י דוקא שהיא הכלה המקבלת הזרע ומזה נגדלים לידת האור וכמ"ש סד"ה הבאים ישרש בפי' אשה יראת ה' היא תתהלל, משא"כ עוכומ"ז אינן בחי' כלה כ"א שפחה אשר ולדה כמוה כו' ואינה מקבלת אור זרוע כו'. עוי"ל ועיקר כי מצד לבושי' כתלג חיוור שמקיף לכל העולמות בשוה א"כ כחשיכא כאורה ולכן אמרו במד"ר משפטים פל"א גינו אותו בפורפירא שהוא לבוש לומר שהזקין ונק' עתיק יומין ושלג מורה על הקרירות היפך ההתפעלות עיין מד"ר פ' בראשית ס"פ י"ב וכן מיכאל שהוא חסד נק' מלאך של שלג במד"ר ע"פ צאינה וראינה והרי מצד החסד אמר אברהם לו ישמעאל כו', ועמ"ש מזה בת"א פ' לך ע"פ אנוכי מגן לך, אמנם ע"י ד' הציצית שהם ל"ב נ"ח נאמר והי' לכם ע' בת"א בד"ה כי עמך מקור חיים גבי השקיפה ממעון כו' וברך כו' גם כמ"ש בפי' בעבור זה עשה ה' לי בד"ה מצה זו כו' והנה ענין ומשם יפרד והי' לד' ראשים הם ד' חיות המרכבה וכן ד' דגלים ויש ג"כ לעומת זה ד' בחי' היינו מצרים בבל כו' כמ"ש במד"ר פ' בראשית פט"ז לכן ע"י ד' ציצית נמשך והי' לכם לציצית ולכן סדין בציצית ב"ש פוטרין כי סדין נא' סדין עשתה לה ותמכור שיש ממנו יניקה לכנעני שממית בידים תתפש והוא פשתן קין בד, דכחשיכא כאורה ע"כ יוכלו לימשך מהציצית לא לכם לכן פוטרין כו'.

ב) ולא תתורו אחרי לבבכם אמור ר"פ כ"ח ושלמה אמר והלך בדרכי לבך כיון שאמר ודע כי על כל אלה כו'.

ג) נשא פ"י רלז"א, משלי כ"ג תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרינה כמ"ד וראיתם אותו וזכרתם.

ד) שם רל"ז ב' ד"א תנה בני לבך כו' מה ראה הקב"ה לשאול מישראל הלב והעינים שיהיו אחריו לפי שהעבירה תלוי' בהם הה"ד ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו' עינא וליבא תרי סרסורי דחטאה אינון, וע"י ציצית ל"ב חוטין ממשיכים אור ללב ועי"ז יהי' תנה בני לבך לי כו', וגם תכלת ולבן י"ל רומז לשחור ולבן שבעין כו'.

ה) רבות ס"פ שלח והי' לכם לציצית שתהא נראית (פי' שצריך שיהיו הציצית על בגדיו כדי שיזכור תמיד מצות השי"ת כמ"ש הפוסקים ודרש ציצית לשון הבטה כד"א מציץ מן החרכים מ"כ. ועמ"ש ע"פ ועשית ציץ ומ"ש בלק"ת ע"פ והי' לכם לציצית וע' במא"א צ' כ"ב בענין ציצית. ובפרדס ערך ציץ וערך ציצית ובזח"ג קע"ד סע"ב. ומזה יובן ענין הציצית לכם ר"ל האור המאיר ונראה הנק' ציצית מלשון מציץ מן החרכים הוא לכם), וכמה חוטין בש"א ד' ובה"א ג', נ' לפמ"ש במא"א ד' כ"ז ד' ציצית כנגד ד' נושאי הכסא ד' חיות, והנה בכל חי' שהיא נגד דגל א' יש עוד עמה ב' חיות והן י"ב בקר דבריאה ע"כ ס"ל לב"ה שהן ג' חוטין וגם יותר י"ל שהענין שכל חי' כלול מחג"ת שהן ג' אבות אין קורין אבות אלא לשלשה וכן כל דגל מד' דגלים כלול מג' אבות או י"ל ג' הם ג' מוחין חב"ד וד' זהו שהדעת נחלק לב' מוחין חו"ג כמ"ש בענין ד' פרשיות תרהדתפילין. עוי"ל ג' והייתם לי סגולה ג"פ קדוש וב"ש דס"ל שהן ד' היינו כי בכל חי' יש ד' פנים גם כי י"ו חוטין כפולים הם ל"ב נ"ח. וראיתם אותו פרט לכסות לילה. הנה הציצית הם מלשון ציצית ראשי בחי' שערות וכמו שבכהנים היו שערות ובלוים נאמר והעבירו תער לפי שהכהנים הם חסד ע"כ בהשערות נמשך אור וגילוי משא"כ בלוים שהם מבחי' גבורה מהשערות נמשך יניקת החיצונים ועד"ז ארז"ל שער באשה ערוה כמ"ש מזה בלק"ת פ' כי תצא גבי וגלחה את ראשה, כמו"כ יום ולילה הם חו"ג יום אצי' ולילה בריאה בורא חושך, ע"כ כסות יום חייב בציצית שאזי השערות הם קדושה עליונה דוגמת דיקנא דכהנא רבא, גם באצי' לא יגורך רע ואין שם שום יניקה מהשערות, משא"כ כסות לילה בחי' גבורה פטור מהציצית כי השערות שנמשכו מבחי' גבורה יש מהם יניקת החיצונים כנ"ל. ועמ"ש מזה בקיצור ג"כ בלק"ת סד"ה ויקח קרח כו', וע' מ"ש מענין יום ולילה ע"פ וזכרתי את בריתי יעקב כי יום המשכה ואז שייך ציצית וכן ענין ימים יצרו כו'. וראיתם אותו קאי על כסה"כ, אפ"ל שע"י ראיית הציצית יזכו לראות כסה"כ. עוי"ל ע"ד כי עין בעין יראו פי' עין בעין ע"ד כי אל דיעות כמ"ש בלק"ת פ' ראה בפי' לעשות הישר בעיני ה'. וזהו וראיתם אותו ע"י תכלת ביטול היש לאין יבא לבחי' ראיה שמלמעלמ"ט כו', ראי' מביא לידי זכירה כי ראי' בחי' חכמה וחכ' הוא מוח הזיכרון שלכן נאמר בפ' קדש ולזכרון בין עיניך.

ו) רבות בקהלת ע"פ מה יתרון לאדם וע"פ שמח בחור בילדותיך מ"ש ברבות אמור ר"פ כ"ח כנ"ל אות ב'.

רבות בקהלת ע"פ דברתי אני עם לבי פ"ז א' הלב זונה ולא תתורו אחרי לבבכם כו' אשר אתם זונים אחריהם, כי ע"י ואהבת בכל לבבך נק' יחוד קבה"ו בד"ה ה' לי בעוזרי, וע' במדרש ע"פ תוכו רצוף אהבה זו השכינה אבל כשהלב מתאווה לתאוות גשמיות נק' זונה, וע' מענין זונה במא"א אות זיין סכ"ג זונה נק' ק"נ כי הניחה הקדושה ויצתה לקליפה לדבקה בהם כו' והי"נ כ' ע' זוהר פ' פנחסדרל"א ועמ"ש בבה"ז פ' חוקת בפי' כן דרך אשה מנאפת כו'. ואפ"ל^*

וראיתם אותו וזכרתם כו' ועשיתם י"ל ע"ד גדול תלמוד שמביא לידי מעשה כי תלמוד אתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת כמ"ש ע"פ ואתחנן אל הוי'. ועמ"ש עוד בפי' שמביא לידי מעשה סד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי, ובד"ה אני לדודי דרוש השני, וא"כ כמו"כ הציצית שהם ל"ב נ"ח שזהו שרש התורה שנמשכה מחכ' בחי' ל"ב נתיבות, ולכן התורה מתחלת בבית בראשית ומסיימת בלמ"ד ונקראת כבוד, ע"כ הראי' דציצית שהוא בחי' חכ' שנק' ראיה הוא מביא לידי ועשיתם אותם כו' וע"ד בחכ' אתברירו מ"ה מברר ב"ן, ועי"ז ג"כ ולא תתורו כי התורה נק' עוז ותושי' שמתשת כח נה"ב, גם ע"ד להפך נה"ב זהו ע"י יוצר אור מענין והאופנים וחיות כו' כי משם שורשה, כך י"ל ענין התכלת דומה לעשבים ונתתי עשב בשדך לבהמתך כו' וגם דומה לים ביטול נוני ימא כו', ודומה לכסה"כ אשר הכסא נושא נושאיו שהם חיות המרכבה כו' לכן מזה יבא ליתן כח בנה"ב להיות ולא תתורו כו'.

תרורבות קהלת קיד"א זח"א עמוד מ"ה ח"ב רע"א ח"ג של"א של"ב של"ו תק"ג. ברכות י"ב ב' יג"א שבת כז"ב זבחים יח"ב מנחות ל"ח א"ב מ"ג א"ב נדרים כ' ב'. ילקוט ח"א רסו"ב רצג"א ח"ב ט"א קיח"ג קמב"ד קפז"א קפט"ב. בחיי ג"א יד"ד כא"א לח"ג צט"ב קנז"ד קעח"ג קעט"א ריט"ד. של"ה סט"א עב"ב עג"א קיא"ב קיב"א קכב"ב קע"אב.

רבות קהלת קיד"א ע"פ שמח בחור בילדותיך והלך בדרכי לבך א"ר שמואל בר ר' יצחק בקשו לגנוז ס' קהלת מפני שמצאו בו דברים שהן מטין לצד מינות אמרו זה חכמתו של שלמה כו' משה אמר ולא תתורו אחרי לבבכם שלמה אמר והלך בדרכי לבך הותרה הרצועה לית דין ולית דיין, כשאמר כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט אמרו יפה אמר שלמה עכ"ל וע' זח"א עמוד קס"ט ח"ב עמוד רנ"ה, וכ"ה במד"ר בפ' אמור ר"פ כ"ח כנ"ל סעיף ב', והבחיי פ' ראה הביא בשם הרמב"ן שכוונת שלמה הוא לבאר שניתן הרשות והבחירה ביד האדם לעשות כפי חפצו ורצונו ולכן אמר שמח בחור כו' והלך כו' ודע כו' כלומר זה תלוי בך ע"כ צריך להתחזק לבחור בטוב.

בחיי ר"פ בראשית ד"ג ע"א פי' וזכרתם דגבי מצות ציצית שהוא לשון ריח, כי ריח הוא זכרון הדבר וכענין שכתוב בקרבנות ריח ניחוח אזכרתה לה' ר"פ צו ו' ח', ובפ' ויקרא ב' ב' פירש"י הקומץ העולה לגבוה הוא זכרון המנחה שבו נזכר בעליה לטובה ולנח"ר עכ"ל. וכתיב בציצית וראיתם אותו וזכרתם והיינו ג"כ ריח כמ"ש וריח שמלותיך שהוא ציצית כריח הלבנון ור"ל כי זכרון אותם המצות כזכרון לבנון והלבנון הוא החכ' אשר מצות ציצית רומזת אליה ול"ב חוטין כנגד ל"ב נתיבות פליאות חכ' עכ"ד בשינוי לשון קצת. וע' עוד בבחיי ס"פ יתרו צט"ב ע"פ אזכיר את שמי ומלת אזכיר מלשון אזכרתה שהוא המשכת הריח כו' ובאורו אמשיך את הרצון לשמי עכ"ל והיינו כענין נח"ר כו' נשמע מדבריו דהריח זהו המשכת רצון העליון בבחי' שמו וע' בזהר ר"פ צו דכ"ו ע"ב מענין כמאן דאריח ריחא, וענין הריח שבחכ' זהו כענין שמן המשחה שהשמן עצמו הוא חכ' וכאשר מאיר בו הארת הכתר זהו בחי' ריח וזהו שהיו נותנים בשמן המשחה בשמים ראש מר דרור כמ"ש מזה בלק"ת ס"פ נשא סד"ה זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני בפי' אריתי מורי עם בשמי אכלו רעים כו', וזשארז"ל גבי אתרוג שיש בו טעם וריח היינו הטעם שרשו מחכמה חך מה כל חיך הטועם, והריח מבחי' הכתר ועמ"ש ע"פ לריח שמניך טובים, ולפמש"ל בשם הבחיי דפי' ריח המשכת הרצון נח"ר י"ל שזהו המשכת התענוג בחכמה כמ"ש בת"א בד"ה זכור את יום השבת לקדשו דרוש הראשון פי' לעשות את השבת, כי שבת עצמו הוא חכמה ולעשות את השבת בחי' וקראת לשבת עונג להמשיך תענוג העליון בחכמה והיינו ע"י מעשה המצות אשר קדשנו אשר הוא תענוג העליון, וגם כמו יחוד או"א שבק"ש הוא אור חדש הנמשך מאא"ס ממש ע"י תרזהכתר אלא שנמשך ע"י חו"ב שבהם וע"י מאיר באבי"ע ע' ביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י וע"פ הראיני את מראיך, ע"כ י"ל הפי' וזכרתם את כל מצות שיהי' בבחי' ריח שהוא אור מקיף דכתר, ועמ"ש בת"א פ' תולדות בד"ה ראה ריח בני דעיקר ריח זהו או"מ דתשובה הנק' ריח בוגדיו ושיהי' בבחי' בגדיו שהוא לבושי' דהמצות ג"כ מעלה זו זהו וזכרתם את כל מצות. והנה י"ל כמו שהקומץ זהו הריח של המנחה כמו"כ ל"ב חוטי הציצית הם בחי' הריח של הטלית וזהו וריח שמלותיך כו'. או י"ל ע"ד מ"ש רש"י בשה"ש ע"פ לריח שמניך כמו הריח שנודף למרחוק כך ענין הנוראות שהי' ביצי"מ. א"כ עד"ז הוא ענין וזכרתם את כל מצות שיהי' ריחם נודף למרחוק והיינו פירותיהם בעוה"ז כמ"ש הבחיי פ' תולדות דל"ח ע"ג כענין שארז"ל כל הזהיר במצות ציצית זוכה לטלית נאה כו' ע"ש ע"פ ורב דגן ותירוש.

בפ' בראשית די"ד ד' ע"פ ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים, ותרא זו ראית הלב כו' כי הלב והעינים סרסורי התאוה וכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וא"כ זה אזהרה לבלתי נטות אחרי עץ הדעתוהיינו ע"י וראיתם אותו כו' הפך ותרא האשה כי טוב העץ כו'.

בפ' נח כ"א א' ע"פ וישימו את השמלה על שכם שניהם ולכן ישראל מבני שם שקבלו את התורה זכו למצות ציצית שנאמר בה וריח שמלותיך כו', והנה לבושי' כתלג חיור זהו הטלית ושיהי' בו ריח זהו מבחי' ושער רישי' כעמר נקא שהוא חוטי הציצית ע"ד הנותן שלג כצמר דפי' בסידור שבבחי' לבושי' כתלג חיור יאיר מבחי' ושער רישי' כעמר נקא ועמ"ש מזה בהביאור ע"פ שבת שבתון הוא.

תפלה לעני חסר ה' נרנח"י רק נפש עש"ן שפיכת נפש למען יזמרך כבוד, וכן באדם התפלה בד"ה ואתחנן, מלמטלמע"ל, אבל תורה ח"ע בה גילוי, כי מל' לא שייך רק על נפרד ויש וביש אין שורה א"ס לכן שואלת מז"א בעלה שבו חכמה כו' וע"ד שהמשל אין מסתיר כך לא יסתיר כו', אבל תורה ח"ע גילוי א"ס א"כ ההמשכה מלמעלה למטה, וזהו שדוד לא הי' לו חיים כו' תורה באור פניך מלך חיים כו' ועד"ז הברכה. והנה ענין מאור עינים כי באמת ואין אלקים עמדי וכמו משלי שלמה לגבי שלמה אין המשל מסתיר. בילקוט פ' צו ע"י שלמים ישא פניו היינו כי שלום כלי לברכה ע' בת"א פ' נח, ולהעיר מענין תפלה למשה קב"ה מצלי ג"כ מלמטלמע"ל.