הגהות על ד"ה ועשו להם ציצית [שבסידור]
תרהגהות על ד"ה ועשו להם ציצית [שבסידור]
בסידור דפוס ברדיצוב ד"ה ועשו להם ציצית, שטה במצוה אחרת* כו'.
א) ועיין במהרמ"א שכתב שאינו מובן שבראיית הציצית יעלה על זכרון האיש מספר הציצית והחוטין והקשרים ועוד כי מלשון הכתוב יראה שעל ידי ראייה הענף שבכנף והחוטין יהיה הזכרון עכ"ל, ועיין בר"ח תחלת שער הקדושה קודם פ"א הביא בשם הזהר פ' שלח דף קע"ה שהזכירה הזו הוא מפני הרצועה וקושי הדין והיינו גוון תכלת שהוא כורסייא דדנין בה ד"נ וכ"כ עוד בזהר דקנ"ב סע"א וע"ב, וזהו ע"ד מ"ש בזהר פ' שלח דקע"ח ע"ב ע"פ ועבד הלוי הוא, תו הוא דא עתיקא אלמלא דינא אשתכח בעלמא, בענין נעשה אדם בצלמינו כדמותינו עיין בלק"ת פ' תבא בד"ה היום הזה פ"ג, ועמ"ש מזה בת"א בד"ה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ובמ"א ע"פ על כן קראו לימים האלה פורים שם פי' דהבחי' ישראל עלו במחשבה וארז"ל במד"ר ר"פ בראשית, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר זהו בחי' כמראה אדם, וע' באג"ה סי' ז' ד"ה מה טוב חלקינו, וע' עוד מזה בד"ה משה ידבר ובד"ה כי תצא כו' וראית בשביה אשת יפ"ת.
ב) שטה * לבושיו, ובמחשבה א' כו' עיין בד"ה הקול קול יעקב שבמחשבה א' נבראו כל העולמות וכ"כ בד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה פ"ג בשם הזהר ובד"ה ואולם חי אני פי' שזהו ענין כי לא מחשבותי מחשבותיכם ושם נזכר שמחשבה זו הוא ענין מה שעלה במחשבה אנא אמלוך וזהו ענין ולכבודי בראתיו כבוד הוא בחי' מחשבה זו דאנא אמלוך, ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה כי כארץ תוציא צמחה פ"ג, ומענין כי לא מחשבותי מחשבותיכם נתבאר בהביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע בלק"ת בשה"ש.
והקיצור ממ"ש בפנים בסעיף זה יבאר שצ"ל ענין ב' זכירות וזכרתם למען תזכרו, וענין מצות ד' ומצותי, ואיך ע"י ראיית הציצית יבוא לזכירת המצות, ויקדים ענין נעשה אדם בצלמנו, איך שייך על אדם בצלמינו ויאמר כי מקור כל התהוות העולמות הוא רק ממחשבה אחת ועז"נ כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ומחשבה זו הוא בחי' אנא אמלוך, וע"כ שייך במחשבה זו בחי' אדם, כי אין מלך בלא עם, וגם כי העם צ"ל בערך מה לבחי' המלך ע"כ משפיל עצמו בבחי' כמראה אדם שהם רמ"ח מ"ע רמ"ח איברים דמלכא ושס"ה ל"ת הם שס"ה גידים ואז שייך לקרותו מלך, והמצות הן מצות המלך ועיין בלק"ת סד"ה אתם נצבים בענין למען הקים אותך לו לעם ובאג"ה סי' ז'. ועז"נ נעשה אדם בצלמנו דהיינו בבחי' שעלה במחשבה כמראה אדם.
סעיף ב' אך הענין הוא דכתי' עוטה אור כשלמה תלים סי' ק"ד.
ג) עמ"ש מענין עוטה אור כשלמה בלק"ת סד"ה ביום השמע"צ כנישין, ובהקיצור ססע"י ה'. ומ"ש בענין שהמחשבה הוא ג"כ בחי' לבוש דוגמת המסך כן נתבאר עוד בסידור בד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש השני, גבי והניף ידו על הנהר בהיות ידוע שיש ב' ההי"ן בשם הוי' כו' כי בחי' בינה תראמעלמת אור החכמה שבתוכה כו' וה"ז כדמיון בחי' הפרסא כו' מבטן מי יצא הקרח כו' ע"ש, ואפ"ל שזהו ענין כי בי"ה הוי' צור עולמים ה' עילאה זהו המחשבה האחת כו' והיא מקבלת מן היו"ד כנודע, ואפ"ל כי פי' כשלמה זהו לבוש מל' כמ"ש במד"ר פ' נשא פ"ט קרוב לס"פ דשלמה זהו מלוכה כמ"ש שלמה לך קצין תהיה לנו, וא"כ זהו המחשבה דאנא אמלוך, ואחר שהשלמה היא מל' הנק' חכמה תתאה א"כ האור המלובש בה זהו חכמה עילאה, וא"כ זהו ענין כבוד עילאה וכבוד תתאה, וזהו באצי' וכמ"כ יובן עד"ז למעלה יותר לפמ"ש בהביאור ע"פ ואולם חי אני דבחי' מחשבה דאנא אמלוך זהו מל' שבעשר ספירות הגנוזות במאצילן, א"כ בחי' עוטה אור כשלמה היינו ג"כ בחי' חכמה שבע"ס הגנוזות כו', וקרוב לזה פי' מהרמ"א בתלים סי' ק"ד שהשלמה הוא כסה"כ וע"י כסה"כ מאיר האור ובפי' כסא כבוד מרום מראשון יש פי' כסא בינה כבוד חכמה מרום כתר מראשון אין סוף ע' בקונטרס שבסוף ספר הבחיי פ' תרומה סעיף ז' ואפ"ל לפ"ז כסא כבוד זהו השלמה מרום מראשון זהו האור.
ד) ומ"ש והנה כתיב ותורה אור שבחי' עוטה אור זהו ענין ותורה אור, כידוע מארז"ל בבוך במדבר דף ר"י סע"א שטה והנה כתי'. שטה אחרונה ע"א ומשמע. עמוד ב' שטה הוא יעו"ש, ומ"ש דעל פנימית התורה נאמר ארוכה מארץ מדה והחיצוניות יש לה שיעור כו' עיין באג"ה. בשטה דווקא דף רי"א ע"ב שטה כעמר נקי. הקיצור וזהו ענין עוטה אור כשלמה, בדף רי"ט ע"א בשטה ויובן. שטה באצי' מקדשנו וא"כ כסא כבוד זהו השלמה מרום מראשון זהו האור. והנה כמו אותיות בשטה וכמו. שטה ששת לע"ל כך הוא ענין עוטה אור כשלמה, וזהו ענין. בשטה זהו. שטה דאביי שטה אחרונה ד"ס כו'.
סעיף ג'. ופי' לעשות שישראל הם העושים את התורה.
ה) עמ"ש בד"ה השמים כסאי בדף רי"ב ע"א, שטה א'. שטה התורה, לנו כו' ועיין בזהר בהעלותך. עמוד ב' שטה הוא, גבול והיינו שע"י החיצוניות. שטה יאיר כו' וע' מענין. דף רי"ג ע"א שטה באדם כו' והנה לפי"ז פי' ולכבודי בראתיו כולל ג"כ בחי' עוטה אור כשלמה כי כבודי היינו לבוש דר' יוחנן קרא למאנא מכבדותא וגם אין כבוד אלא תורה והיינו ב' הבחי' דעוטה אור כשלמה כנ"ל סק"ג.
ו) ומ"ש והנה אין כח זה להמשיך ולחבר אור א"ס מבחי' פנימיות התורה אלא לישראל לבדם כו' מפני שישראל עלו במחשבה כו' וישראל גם כן סתים וגליא וזהו מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, המכוון בזה כי עפי"ז יובן ענין בדף רי"ט ע"א בשטה ועתה. שטה כח בנש"י וכן ביאר שטה טליך יעו"ש בהביאור והענין כמ"ש בלק"ת בשה"ש בדף רי"ג ע"א בשטה מפני. שטה אחרונה ושורש בחי' זו כבר נתבאר שהשלמה זהו המחשבה דאנא אמלוך והאור זהו שורש חכמה עילאה כנ"ל סק"ג ועוד אפ"ל שהוא ענין הרשימו עמוד ב' שטה תרבשבמרכבה כו' ועיין ברבות בשטה הארי. שטה ק"א. ובענין ופני נשר עמ"ש בד"ה יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו והנה מה שהלבושי' ממחדומ"ע נק' בחי' פני אדם שזהו גבוה מבחי' פני אריה כו' עיין בסש"ב ח"א פ"ה. ועמ"ש בד"ה בדף רי"ד ע"א בשטה ועמ"ש. שטה ועמ"ש סד"ה אדם כו' גם אדם זהו מחודומ"ע כי אלף דאדם זהו בחי' מחשבה לשון אאלפך ד' דבור מ' מעשה.
סעיף ד'. והנה יש מרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה.
ז) נ"ב עמ"ש בת"א בדף רל"א ע"א שטה ב', שטה כו' יעו"ש. ומ"ש בענין מרכבתא עילאה שהיא האה"ר שלמעלה מהכלי וכן בענין יראה עילאה, יובן ע"פ מ"ש בלק"ת בד"ה בהעלותך בשטה כו'. שטה כי ראיה ובענין יראה עילאה עמ"ש בלק"ת בשטה דפני, שטה מבחי' כנ"ל ובענין ופני אדם העליון היינו כי בחי' בשטה הג"ה. עמוד ב' שטה א' כלול מיו"ד. קיצור שיש בשטה קיצור. שטה וזהו, כנפות.
סעיף ה' וזהו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם.
ח) הנה מ"ש כי הנה ד' גוונים העליונים שמאירים מלמעלה למטה א"א להאיר בכנס"י כ"א בבחי' מקיף דוקא, המכוון בזה הוא לבאר ענין בגדיהם, שהבגד הוא בחי' מקיף כמ"ש בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית בענין ג' בחי' מזון לבוש בית שהם או"פ ואור מקיף, ובחי' מקיף למקיף כו', ועצם הבגד זהו לבוש רק על הלבוש שורה האור מקיף ולכן ד' גוונים העליונים הנמשכים לכנס"י ממרכבתא עילאה דאצילות שא"א להתגלות בכנס"י כ"א בבחי' מקיף הם שורים על הבגדים וזהו ענין ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, וזהו דוגמת ענין המבואר בת"א פ' תצוה ע"פ ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ושם מבואר דבחי' אהרן כה"ג זהו האתעדל"ע הנמשך אחר אתעדל"ת והוא מבחי' ורב חסד שלמעלה מהשתל' ומשם נמשך להאדם בחי' אה"ר וכו' ואהרן אותיות נראה וכדמיון ראייה חושיית כו'. אך הנה לבחי' גילוי האהבה צ"ל כלי ולבוש במה שתשרה ותתלבש האהבה שתבא לידי גילוי בפועל ממש כי אין אור בלא כלי ולבוש כו' (הג"ה ואף האור מקיף אינו שורה כ"א ע"י לבוש כנ"ל עכ"ה) ולבוש זה הוא ענין עסק התורה ועסק המצות וע"ז נאמר ועשית בגדי קדש לאהרן כו' יעו"ש באריכות, וכן נתבאר עוד בלק"ת סד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ה גבי אך ארז"ל לא עם הארץ חסיד פי' שא"א להמשיך בחי' חסיד והארה מבחי' ורב חסד בחי' אהבת ה' אור א"ס ב"ה על נפשו כו' כשהוא עם הארץ שאין לו תורה כי תלת קשרין כו' וכך הוא ענין ועשו להם ציצית ההמשכה מבחי' ד' חיות דמרכבתא עילאה שהוא אהבה רבה ויראה עילאה ורחמים רבים כו' אלא על כנפי בגדיהם, שהוא הלבושים מתורה ומצות כו' וכענין בגדי אהרן שנתבאר שם שגם כל אדם יוכל לעשות לבושים אלו. וכמו ששם נאמר לכבוד כך הוא בענין ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם שהם ל"ב חוטין שהם בחי' כבוד עילאה, ועיין עוד מענין האה"ר שבבחי' מקיף בלק"ת בדרושי שמע"צ בד"ה טוב לחסות בה' תרגדרוש הראשון ובפ' תצא בהביאור ע"פ ולא אבה ושם פ"ב בענין כי אהבך ה' אלקיך, וזהו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם דהנה מבואר בזהר ס"פ שלח דף קע"ד סע"א בענין מצות ציצית שכמו שבלבושי כה"ג היה הציץ על מצח אהרן, כך הוא ענין ציצית לכל אדם אלא שהציץ לשון זכר זהו לפי שהוא בבינה וציצית הוא במל' כנס"י, והנה בענין ציץ מבואר בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ זהב טהור ותוכן המבואר שם הוא ב' ענינים האחד שהציץ להיות יציץ נזרו של אור האהבה רבה יעו"ש סד"ה והעצה היעוצה, הב' שממשיך התגלות רצון העליון מבחי' רעוא דכל רעוין לכנס"י, וזהו לרצון להם לפני הוי' ובהביאור שלא נדפס בת"א מבואר אשר הציץ היה ענינו לחבר למעלה אסתכלותא דמצחא דא"א במצחא דז"א כו', כמ"ש בזח"ג נשא דקכ"ט ע"א, ולכן ציץ הוא לשון הסתכלות והבטה, ועד"ז יובן ג"כ ענין ציצית, שהוא ג"כ ממשיך ההסתכלות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה וזהו ענין עיניך יונים שנאמר אחר ב"פ הנך יפה וכמ"ש עוד בלק"ת בשה"ש בד"ה אני ישנה ולבי ער ושם פ"ג בענין בחי' יונתי, ובאתעדל"ת זו שבבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא נמשך מלמעלה ג"כ עין ה' אל יראיו למייחלים לחסדו כו' וע"ש בהביאור פ"ג בענין יונתי שבאסתכלותא דמצחא נמשך מלמע' שע"ה נהורין הוא בחי' מצמיח ישועות, וזהו ענין ועשו להם ציצית כו' והיה לכם לציצית דהיינו ההסתכלות מלמטה למעלה, וההסתכלות שנמשך מלמעלה למטה עיני ד' אל צדיקים ומזה נמשך צוה ישועות יעקב וזהו והיה לכם לציצית לכם דוקא כמ"ש במד"ר פ' בא פט"ו הציצית לכם והיינו בחי' עין ד' אל יראיו כו' זהו נמשך לכם.
מי שראה הציץ היה מהרהר בתשובה כמ"כ ע"י ציצית נמשך ולא תתורו וע' בחיי שהלובש ציצית כסה"כ רואה אותו.