ד"ה ועתה יגדל נא

תעהד"ה ועתה יגדל נא

ד"ה ועתה יגדל נא

א) היום לעשותם, אשר עמדתי לפניו וע"י קיום מעשה המצות ונתתי לך מהלכים, עומדים שמקבלים מבחי' ממכ"ע, הלבשת אורות בכלים, שהכלים מגבילים, ומהלכים בחי' סוכ"ע (הג"ה י"ל עומדים מצד זיווג חיצוני' או"א להחיות העולמות, ומהלכים ע"י גילוי יחוד פנימי דאו"א עמ"ש בביאור זכור ושמור בדבור א' עכ"ה) ובעוה"ז דוקא מאיר אור הסוכ"ע כמ"ש תעובלק"ת פ' פנחס בד"ה ואמרת אליהם את קרבני לחמי, ע"כ ע"י המצות שממשיכים בחי' סוכ"ע יוכל לבא לבחי' ובכל מאדך בלי גבול הכלי שזהו ענין ההילוך וזהו אם בחוקותי תלכו, והיינו ע"י ההתבוננות בבחי' סוכ"ע, וזהו ובטובו מחדש כו' והיינו רק מהארה בעלמא (הג"ה כנ"ל בענין זיווג חיצוני' דאו"א עכ"ה) אבל הוא ית' המלך המרומם לבדו מאז, (הג"ה בענין אז ע' בהרמ"ז בשלח נ"ד ע"פ אז ישיר שהוא מבחי' זיווג הפנימי' דאו"א ועמ"ש ע"פ אז ידבר יהושע כו' שמש בגבעון דום עכ"ה) ואינו בגדר עלמין כלל (הגה ע' בד"ה וארא אל אברהם בפי' יחיד עכ"ה) ואי לזאת הרחמנות על האדם גדולה מאד, ולכן ברחמיך הרבים רחם עלינו שיומשך להאיר בבחי' מקיף עכ"פ וזהו אדון עוזינו, (הג"ה וזה המקיף הוא מבחי' סוכ"ע, כי עוז זהו עוז לעמו יתן וכמ"ש ויתן עוז למלכו, או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו', גם ע"ד תנו עוז לאלקי' שע"י אתעדל"ת מוסיפי' כח בחי' ועתה יגדל נא כח וזהו ההמשכה הפנימי' וע"כ אומרי' אדון עוזינו כו' עכ"ה), צור מגן ומשגב ג' מקיפי' בחי' מחדומ"ע נר"נ (הג"ה נר"נ הם ג"כ ישראל לוים כהנים, שלשה שריגים, צור ע"ד בי"ה הוי' צור עולמים, או ושמתיך בנקרת הצור, מגן שמש ומגן כו', משגב ע"ד בו ירוץ צדיק ונשגב, א"נ משגב אותיות בשגם זה משה, ומבחי' בשגם זה בשר נהפך להיות משגב בעדינו כו' ועמ"ש מענין ישראל לוי כהן ע"פ ויקח קרח, שהם ג"כ דגנך ותירושך ויצהרך עכ"ה) וזהו ענין הלבושים הנעשים ממעשה המצות שעי"ז תהי' צרורה בצרור החיים את ה' (הג"ה וזהו"ע ההילוך כי צרור החיים היינו גילוי סוכ"ע מקור חיים בממכ"ע ע' במא"א צ' כ' וז"ל צרור החיים נק' היסוד דאי' ויסוד דנוק' שנצרר בה יסוד אל חי גם יסוד ז"א נק' צרור החיים כי שפע המוחין הנק' חיים היא צרורה בה עכ"ל, ובאימא הוא התגלות עתיק כמ"ש בזח"ב בשלח ס"ג ב')^*.

ב) וזהו בא"י מלך העולם בחי' אדון עוזינו ואח"כ אק"ב להעלות הנשמה לבחי' קודש ע"י ג' המקיפים הנ"ל (ועמ"ש בד"ה שבת שבתון פ"ג) כי ב' בחי' יש במצות בעשייתם הא' שמקיים מצות המלך הקב"ה, והב' הכוונה להמשיך אור, והבחי' הב' רק בשביל שמחה של מצוה, עוטה אור כשלמה שהחכ' שהיא תו' אור היא לבוש לרצה"ע כתר (הג"ה י"ל משום אבא יונק ממזלא דמו"ס מבחי' שערות לכך נק' רק לבוש, ומו"ס עצמה הרי ארז"ל נובלות חש"מ תורה, וע' בד"ה מנורת זהב פ"ד ופ"ה עכ"ה).

ג) והנה שם אד' הוא בחי' מל' (ועמ"ש בד"ה אד' שפתי תפתח, ועמ"ש ע"פ למען אד', למען אברהם שקראך אדון, ומ"ש בד"ה שובה ישראל עד, דרוש השני פ"ד בפי' כי עמך הסליחה למען תורא) ושם גילוי המצות המלך, וכח אד' הוא אא"ס הסוכ"ע (כח ר"ת כתר חכמה) וכמו כח היד הזורק את האבן נושאו הגבה למעלה, כן כח המצוה מגביה הנשמ' שתהיינה בחי' מהלך להיות צרורה בצרור החיים (הג"ה והיינו כמ"ש בת"א פ' וישב בד"ה ונתתי לך מהלכים שיש ב' בחי' הילוך הא' מלמעלה למטה והיינו ע"י תומ"צ ממשיכי' האור מסוכ"ע בממכ"ע, והב' ההילוך מלמטה תעזלמעלה ע"י בכל מאדך וכן נת' בד"ה והתהלכתי בתוככם ב' בחי' הילוך א' המשכה כנ"ל והב' העלאה עליות ממכ"ע בסוכ"ע, ולכן ע"י כח אד' ההמשכה שע"י המצות הילוך הא' עי"ז יבא להילוך הב' בכל מאדך, וכענין מ"ש בפי' מחצית השקל היורד מלמעלמ"ט מבחי' קדש אקב"ו עי"ז מגביה המחצית הב' מלמטה למעלה עכ"ה) וכמו שבעוה"ז דוקא מאיר כח הסוכ"ע שיהי' האדם מהלך ע"י מעשה המצות והיום דוקא לעשותם כן גם ענין התשובה הוא בעוה"ז דוקא מה"ט ועז"נ ועתה יגדל נא כח אד' שיומשך למטה עד שאפי' דבר שנפל למטה יגביה וינשא בכח זה (הג"ה ועמ"ש בענין סומך ה' לכל הנופלים בד"ה כי ההרים ימושו ובד"ה ובהגיע תור אסתר ומ"ש ע"פ ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו בד"ה קדש ישראל לה', גם להעיר מענין לכה דודי לקראת כלה, אך כדי להיות נושא עון צ"ל יגדל נא כח אד' שיוכל להעלות גם העון כו', ועמ"ש בפי' ושקל בפלס הרים וגבעות במאזני' סד"ה אתם נצבים והפלס מגביה משא כבד יותר מהמאזני' יעו"ש עד"ז יובן ההפרש בענין כח אד' שע"י יגדל נא כח יגביה להיות ג"כ נושא עון כו', ובמא"א פלס הוא בינה, ובינה ג"כ נק' כח כו', ולענין כח אד' יש להעיר מענין סוף מעשה במח"ת, ופי' מראש מקדם נסוכה כי היוד דשם אד' הוא היוד דשם הוי' כו' ואע"פ שהוא סוף במעשה במחשבת המאציל היתה תחילה כי תוארי ט' הספי' הי' אפשר להמאציל לתארם גם שלא הי' פועל אותם באותם התוארים אבל לא יצא לו לתאר מלכות אם אינו שולט על אחרים ועל ידה יתראה כח אלקותו וממשלתו ולכן במחשבת המאציל היתה תחלה עכ"ל ס' ערוגת הבושם בפי' לכה דודי, ופי' כי היוד דהוי' שהוא במח' תחלה הנה בשם אד' הוא בסוף בסוד חותם המתהפך כי מה שבמח' הוא תחלה ועיקר המכוון בא בדבור בסוף כמ"ש ע"פ אל יתהלל החכם בחכמתו כו' כי אם בזאת יתהלל כו' ועמ"ש ע"פ כסא כבוד מרום ושהתהוות בי"ע ע"י המל' יש בו גדולת המאציל יותר מאצי' ע"ס כו' ומ"ש ע"פ והנה באר בשדה שהוא שם אד' וג"כ ע"ד באר את התורה ומהבאר נמשך מים חיים שיהי' העלאת מ"ן לגילוי מקור מים חיים שיהי' דירה בתחתונים).ד) כאשר דברת לאמר פי' ארך אפים שיהא שפע הפנים ארוך ונמשך עד למטה מאד (הג"ה במא"א א' קכ"ד אריך אנפין כו' שיש לו ש"ע נהורין נמצא שיש לו ארך יותר מז"א שאין לו רק ק"כ כו' וכל אריכות מצדו כי הוא נק' ארוך פרצוף היותר ארוך מכל האצי' וממנו אורך ימים וממנו ארוכה דארך אפים ר"ל אסוותא דאנפין כו' עכ"ל ועמ"ש בענין כל המאריך באחד כו' ולפי"ז חסידים הראשוני' שהיו מאריכין ושוהי' בתפילתם ט' שעות ביום י"ל כדי להמשיך ש"ע נהורין דא"א כי ש"ע נהורין אלו הם ט"ס דא"א כמ"ש בע"ח שא"א פי"ד, וכן י"ל בענין ט' ברכות דר"ה וזהו ענין כסא דמלכא משיחא מחזיק רכ"א לוגין כמנין ארך שנא' כוסי רויה כו', ולפי פשוטו ארך אפים הוא כמ"ש בישעי' סי' מ"ח ט' למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך וע' מזה ברבות פ' במדבר ספ"ה, ובפרדס ערך אנפי רברבי וערך אריך וערך ארך אפים פי' ארך אפים בתפארת, וצ"ל שהוא ע"ד כי תפארת עולה עד הכתר ולכן גם כן קדוש הוא בת"ת מה"ט כמ"ש בלק"ת תעחפ' תזריע בדרוש קמיפלגי במתיבתא דרקיע עכ"ה). כאשר דברת לאמר מבחי' דבור העליון מל' דאצי' נעשה כחב"ד לבריאה מקור ג"ע העליון והיינו ע"י התורה ומקיום המצות נמשך למטה יותר בגעה"ת, והוא אריכות יותר, (וע"ד מקרא בעשי' דהפי' ג"כ כה"ג שנמשך האור ומתפשט עד העשי' משא"כ ע"י המשנה אינו נמשך רק ביצי' וע"י תלמוד רק בבריאה וע' באג"ה סד"ה ויעש דוד שם), ולכן נא' ועתה יגדל נא כח אד', הכח שממעשה המצות שיומשך למטה בעשי' להגביה שפלים ע"י התשו', (וכמ"ש בביאור יביאו לבוש מל' ממשל אבוקה גדולה שמאירה גם למרחוק ואבוקה היינו ש"ע נהורין דא"א, ועמ"ש ע"פ ומקדשי תיראו, מקדש היינו ש' אד' מקדש אד' כוננו ידיך, וכח אד' שרשו במח' תחלה כנ"ל), וזהו ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך, בחסד ואמת יכופר עון, ועתה כי היום לעשותם.ה) עוי"ל פי' כאשר דברת לאמר. דהנה בפי' וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר פי' המגיד נ"ע זי"ע שקישר וחיבר עשה"ד לע"מ, והנה ע"מ מתחילי' בבית בראשית נמי מאמר הוא, בראשית הוא חכ' שנק' רק מאמר לבד לגבי אא"ס ב"ה כמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון, אבל עשה"ד מתחילין באלף אנכי שהוא כתר ועז"נ הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים שהם ע"ס. והנה בפסוק בראשית ברא יש כ"ח אותיות והוא ענין כח מעשיו הגיד לעמו, חכ' כח מ"ה, וזהו ג"כ ענין כח אד', כי בחכ' יסד ארץ, וגם יוד דאד' שרשו מיוד דהוי' וכנ"ל, אך כאן נא' יגדל נא כח, והגדלת כח זה נמשך מהכתר, שהוא א"א שכולו חסדים ועז"נ ימינך ה' נאדרי בכח והיינו שבפסוק וידבר אלקי' את כה"ד האלה לאמר יש ג"כ כ"ח אותיות, וכח זה נמשך מבחי' אנכי, וגם כי בחי' כח דבראשית היינו בחי' ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים נטה שמאלו וברא ארץ כו' ב"פ י"ד גימ' כח אבל הכח דא"א הרי לית שמאלא בהאי עתיקא וא"כ ב' הידות הם ב"פ ימין, וכדי להיות נושא עון צ"ל ע"י המשכה מבחי' דלית שמאלא רק הכל ימין שהוא ורב חסד משא"כ מבחי' שיש שמאל הרי מדה"ד מעכבת כו' כמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ הרי ב"פ ימין, וימין הוא היד שבכח לכן מזה נמשך יגדל נא כח אד' והיינו כאשר דברת לאמר שיומשך הכח מבחי' אנכי שבעשה"ד, לבחי' לאמר בראשית נמי מאמר הוא כנ"ל בפי' וידבר כו' אלקי' לאמר, ומזה יאיר בשם אד' הגדלת כח זה, בחי' ה' ארך אפי' כו', ועמ"ש ע"פ זאת חקת התורה אשר צוה הוי' לאמר דהפי' המשכה מבחי' חקת שהוא אותיות החקיקה גליף גליפו בטה"ע שיומשך בבחי' חכמה וזהו לאמר כו', וכך הוא פי' כאשר דברת לאמר, כי עשה"ד הן מאותיות החקיקה חרות על הלוחות מיני' ובי', ושיומשך בבחי' לאמר עשרה מאמרות שהן בחי' תושב"כ זהו כענין חקת כו' אשר צוה לאמר, ויעו"ש הטיב ביאור ענין זה דשייך לענין תשובה כו'.ומכ"ז יש להעיר לענין כוונת הלל, כי הלל גימטריא אד' וכמנין הס, הנז' בפסוק והוי' בהיכל קדשו וע' במא"א ה' יו"ד הלל נק' המל', וההילול והשבח שמשבחים מלכותו ית' לעורר בחי' כח אד' שהוא מל' דא"ס תעטלהמשיך משם תוס' אור במל', וע' בפע"ח שער ר"ח פ"ב, גם מזה יש להעיר לכוונת הברכה אתה גבור לעולם אד', ר"ת אגל"א, וכתב הבחיי שזה השם יוצא מפסוק יהודה אתה, א' דאתה, גור ארי', לא יסור, אוסרי לגפן כו' והיינו כי יהודה הוא מל', שהוא שם אד', וענין אתה גבור לעולם אד' זהו ע"ד ועתה יגדל נא כח אד' כי גבור היינו בעל כח גדול כמו שמשון הגבור, שע"י נזירות ושערות נמשך בו מבחי' כתר א"א, שז"ס כח וכענין אישר"מ בכל כחו, וזהו איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגיבור, הרי ארך אפים נק' גבור ע"י שכובש את מדה"ד כו', וכך ענין אתה גבור לעולם אד', שע"י שם אד' יכבוש מדה"ד כמש"כ בפי' אם עוונות תשמור י"ה אזי בחי' אד' מי יעמוד, אד' מ"י ה"ס כח אד', וזהו"ע גבורי כח עושי דברו תלי' סי' ק"ג וכמ"ש מזה זח"ג בלק קצ"א א'. ואפשר אגל"א ע"ד אגלי טל, וכן ברבקה נז' ר"ת אגל"א, גם הוא ענין משכיל אל דל, בחי' אל"ד, גם י"ל גל הוא הפרסא שבין אצי' לבריאה כנודע בענין עד הגל, ושורש הפרסא נמשך מהכתר בסוד השמים כסאי, וזהו האלף דאגל"א א' דאנכי וכן א' דאהי', וממנו יומשך באלף דאד' הוא אלף האחרון שאחר גל.

יש ^* להעיר מזה לענין ר"ה שהתקיעות הם שלש של שלש שלש, כי בר"ה בנין המל' שהוא שם אד' כמ"ש בד"ה אד' שפתי תפתח, גם ארז"ל ברבות בראשית פי"ז הוא שמי שקרא לי אדה"ר, וקאי על שם אד' כמש"ש שאתה אדון, ולפי שבחי' שם אד' מתפשט על גילוי עולמות בי"ע היינו כנ"ל בענין שמבחי' אדון עוזינו נמשך צור מגן ומשגב, ע"כ הם שלש סדר תקיעות, והם של שלש כי כ"א כלול מכולן, וכן באצי' יש ג' בחי' בי"ע חב"ד זהו בריאה, חג"ת זהו יצירה נה"י עשי' זהו שלש של שלש שלש, ועמ"ש ע"פ כי כארץ כו' כן אד' הוי' יצמיח מבואר ג"כ שם אד' מאיר בר"ה, וא"כ תקיעות שופר זהו להיות ועתה יגדל נא כח אד' ע"י שממשיכים מט"ס העליונות שהם שלש של שלש שלש כו' וזהו דהנה ט' ברכות דר"ה כנגד ט' אזכרות שאמרה חנה עד ה' ידין אפסי ארץ, ה' ידין הוא שם אד' אדון לכל בריותיך כו' הרועה בשושנים ע"ד כח אד'.