וזה מעשה המנורה

שנדוזה מעשה המנורה

וזה מעשה המנורה מקשה זהב כו' מקשה היא כו' תרגום נגיד לשון המשכה שמחתיכה א' נמשך כל המנורה, מרע"ה נתקשה בענין המנורה, והנה ענין קושיא הוא הבחי' שאינו מושג בשכל וכענין שתוק כך עבמ"ח גם י"ל קושיא מלשון קש כמו הקש לבוש מסתיר על החטה כמו"כ הקושיא ענין המעלים על השכל, והגם דבאג"ה^* ססי' כ"ח משמע הקושיא מצד הקליפות המסתירים זהו ע"ד שיש ב' בחי' חשך א' בקליפות חשך המסתיר על האור ב' ישת חשך סתרו שלמעלה מבחי' האור ועד"ז ב' בחי' קושיא הנ"ל, והנה בחי' סוכ"ע הוא הבחי' שאינו מושג בדעת כמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום (הראשון) רק באמונה, והדעת רק בממכ"ע, וזהו"ע מקשה, וזהו את קשתי נתתי וארז"ל ברבות פ' נח דבר המוקש לי וגם לשון קש, מוקש ל' היקש שהוא דבר השוה אל הדבר כדפרש"י בצפני' רסי' ב' ע"פ התקוששו וקושו השוו מעשיכם לדעת קונכם, וזהו ג"כ כנס"י שנק' תמתי תאומתי לא אני גדול ממנה כו' ע"כ זהו קשתי לשון מוקש לי, גם ע"ד אדם אדמה לעליון וג"כ לשון קש ולבוש כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי', ובסוכ"ע שייך ב' בחי' אלו מוקש לי כי סוכ"ע בחי' א"ס ומ"מ קש ולבוש, לבוש מל', הוד והדר לבשת, וכן קשקשת לבושא הוא, ושריון קשקשים הוא לבוש כו' וכתי' וילבש צדקה כשריון, וזהו ענין מקשה לשון קש ולבוש, וזהו מקשה זהב זהב הוא הצדקה וג"כ לשון קשה ומקשה כי הוא למעלה מהשכל, והנה ויקש דבר איש יהודה בש"ב י"ט מ"ד פרש"י לשון התקוששו, והלעז גלייכער ענין היקש כנ"ל, ובשרשי' בקורקע' כתב בשרש קשש שני שרשים לשון קש ולשון התקוששו וקושו כי הקש יש לו דמיון מה להחטה כו', ובשרש קשא ענין קשואים מפני שהם קשים לגוף, וקשת אף בו י"ל לשון קושי כמ"ש הש"י וז"ש ותשב באיתן קשתו, איתן דבר קשה, וא"כ עד"ז נא' במנורה מקשה שהיא קשה ע"ד כי עם קשה עורף שנהאתה שיש בכ"א רצון לאלקות שלמעלה מהשכל, וג"כ לשון היקש מוקש לי כנ"ל בענין תמתי כי ישראל עבמ"ח כו' ונמשכו מבחי' סוכ"ע, וגם לשון קש ולבוש כי מחשבה לבוש, וגם גלגלתא חפי' על מוחא, ולגבי הפנימי' הוא כמו קש לגבי חטה. ולבא לבחי' זו צ"ל התקוששו וקושו ופירש"י התקוששו התלקטו והאספו יחד כמו לקושש קש היינו ע"ד שמע ישראל, שמע לשון אסיפה שיאסוף כל מחשבותיו ורצונותיו המפוזרים רק לדבר אחד היינו לענין הוי' אלקינו כו' ע"ד וכל מעשיך יהיו לש"ש כו', וזהו ג"כ ענין מקשה שהוא ל' לקושש, וגם ע"י ההכאה בקורנס נעשה הראש רגל והרגל ראש שזהו ג"כ ענין קיבוץ ואסיפה, הב' וקושו השוו מעשיכם כו' שיהי' בבחי' קשת מוקש לי, וגם לשון קשה למעלה מהשכל שזהו ותשב באיתן קשתו.

במא"א ק' סעי' ל"ה קש נמשך מבחי' שם אלקי' יעו"ש והיינו כי שם אלקים לבוש לשם הוי' וכתי' כי הוי' הוא האלקים דכולא חד וזהו דבר המוקש לי כו' ויש בחי' אלקי' גם בע"י כמ"ש סד"ה כי כארץ תוציא צמחה כו' בענין הוי' בניקוד אלקי', ושם במא"א סעי' נו"ן בענין קשת, ושם סעי' י"ב בענין קשה וקושיא, ג"כ מבחי' אלקי' והיינו כי הוא הנרתק המסתיר שלא יהי' הגילוי כו'.עוד יש בחי' קשיש שהוא תרגום של זקנה ואתם ישישים איוב ל"ב ו' קשישין, והיינו בחי' עתיק יומין דניאל ז' ט' שהוא לשון יישון, וגם לשון קשה כמו עתקו, והיינו כי הוא למעלה מהשכל.

בבחיי תרומה מקשה רמז לאחדות וכ"כ בפ' בראשית די"ז ע"א שזהו ענין צרור החיים ור"ל צרור לשון קשר ודיבוק ואחדות, אך מקשה שהוא חתיכה אחת רומז לבחי' גבוה ע"ד יחיד שלמעלה מאחד וא"כ רומז לע"ס דכתר כו'.