ביום השני הקריב נתנאל בן צוער

קהביום השני הקריב נתנאל בן צוער

פ' נשא תר"ט לפ"ק

ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר, הנה צ"ל מה שמאריכין בכל נשיא וקרבנו קערת כסף אחת כו' וכן בכל נשיא, ולכאורה אינו מובן כי הרי כל הנשיאים הקריבו בשווה וא"כ הל"ל רק וכן הקריב זה ומדוע נכפל כל האריכות הענין בכל נשיא. הנה בנשיא זה נאמר ב"פ הקריב, הקריב נתנאל כו' הקריב את קרבנו, משא"כ בכל הנשיאים דלא כתיב הקריב כו'. והענין דאיתא במדרש מהו דכתיב הקריב מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב תחלה, והוא כי נתנאל בן צוער נתן העצה להשבטים על חנוכת המזבח, כי הנה שבט יששכר הקריב שני לשבטים ובאמת הי' תשיעי ללידה ולמה זכה להקריב שני, והענין כי שבט יששכר הי' בעלי תורה וכמ"ש ומבני יששכר יודעי בינה כו', ונתנאל הי' הגדול שבכל שבט יששכר, וצ"ל דא"כ מה"ע בע"ת ומה גם כי הוא שנתן עצה על חנוכת המזבח ולמה לא הקריב תחלה באמת, וגם אם באמת לא הקריב תחלה מהו שמעלה עליו כאלו הקריב תחלה. הנה כתיב ולאחותו הבתולה אשר לא היתה לאיש לה יטמא ואיתא בזהר דקאי על כנ"י שנק' בכל השמות האלו, אחותי היא כנס"י וכמ"ש ותתצב אחותו מרחוק וכתיב אמור לחכמה אחותי את וכתיב אחותי רעיתי, בתולה כמ"ש גן נעול אחותי כלה, קום בתולת ישראל וכתיב אז תשמח בתולה במחול שקאי על כנס"י, הקרובה אליו כמ"ש כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כו' וישראל נק' עם קרובו כו' לה יטמא כמ"ש מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מדוע אדום ללבושיך.

קווהענין כי יש מעלה באח ואחות מה שאין באיש ואשה כי האח ואחות הוא אה' תמידית ואין לה הפסק, ולא ע"ד איש ואשה שיכול להיות פירוד ביניהם וכמ"ש כי יקח איש אשה ושנאה וכתב לה כו', ויש מעלה באיש ואשה זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא שמם אדם, ויש מזה הולדה לדורות כו'. והנה בכנ"י יש ב' המעלות ולכן נק' אחותי כמ"ש אחותי בת אבי כו' וכתיב מי יתנך כאח לי וכן נק' ג"כ כלה וכמ"ש לבבתני אחותי כלה. והענין כי יש ב' המשכות אלקות בחי' ממכ"ע ובחי' סוכ"ע, כי הנה ממכ"ע הוא כמ"ש המחדש בכל יום תמיד מע"ב שהמשכה זו נמשכה תמיד אף אם לא אכשור דרי כו', והנה הגם שמחדש תמיד מע"ב שבכל יום נמשך חיות חדש וכמו שהשמש שוקע בלילה וזורח בכל יום כמ"כ שמש הוי' שמהווה כל העולמות מתחדש ההמשכה בכל יום ממש (רק שבעולם הגשמי לא נראה התחדשות זו רק בשמש, אבל באמת כן הוא בכל הנבראים) אבל עכ"ז הוא רק לחדש הישנות, שע"ד שהי' אתמול כן הוא היום עד שנראה כאלו עולם כמנהגו נוהג כו', ובחי' תוס' אור היינו שיוצא ממנהגו של עולם, וע"ד קי"ס ויצי"מ כו'. בחי' הב' הוא כמ"ש צאינה וראינה כו' ביום חתונתו זו מ"ת שהוא המשכות תוס' אור אך לא תמיד כו'. וכמו"כ יש בנש"י בעבודה ב' הבחי' דיש אהבה שנק' אחותי והוא כי האהבה היא טבעית מחמת שישראל עבמ"ח והמח' מתאחדת עם השכל, כי דבור עת לחשות ועת לדבר, אבל המחשבה מתאחדת עם השכל, ועד"ז ישראל עבמ"ח הרי מיוחד עם עצמו' אוא"ס ב"ה, וההפרש הוא הגם שאותיות המח' הם ג"כ לבוש אבל הוא לבוש המחובר, כי לבוש האדם פושט ולובש, אבל מח' הוא לבוש המחובר כי א"א לחשוב שום שכל זולת אותיות המחשבה, ועד"ז למעלה המה ישראל שהוא עד"מ בחי' לבוש המחובר, וזהו כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי' כו', וזהו שס"ר נש"י הם ס"ר אותיות התו' כידוע שכמו שהאותיות הם כלים להשכל כמו"כ ס"ר אותיות התורה הם כלים לח"ע כו', וע"כ כתיב ואהבת את ה"א שצ"ל אהבה בלי התבוננות כי נש"י עלו במח' כו', וע"כ מבקשים מלמעלה ג"כ מי יתנך כאח לי שיהי' מאיר מלמעלה ג"כ האהבה זו בבחי' אח כו', ועז"נ פתחי לי אחותי כי הגם שמצד נה"א יש בה האהבה דבחי' אחותי הנה האהבה מוסתרת מאד כי הנה"ב מכסה על נה"א, וזהו פתחי לי אחותי לפתוח האהבה דבחי' אחותי כו', והנה זהו מצד הנה"א אבל נה"ב אין בה אהבה הטבעית, ולכן נקרא האהבה בשם כלה כי היא ע"ד דאיש ואשה שאין האהבה בתמידות, אך הנה ידוע שהירידה של נה"א היא ירידה לצורך עלי' כי הכח הוא חזק יותר והוא ע"ד תשובה שהיא בחילא יתיר וע"י האהבה של נה"ב הוא ע"ד והחיות נושאות את הכסא והוא מחמת ששרשם גבוה יותר שנמשכו מעולם התהו לפני מלך כו' וכמו"כ הנה הנה"ב ג"כ שרשה מפני שור שבמרכבה ובשרש הראשון היא ג"כ מבחי' לפני מלך ע"כ עי"ז היא העלי' של נה"א וזהו כלה לשון כלות הנפש שהוא בחי' האהבה ברשפי אש דנה"ב לצאת מההעלם והסתר כו', והנה כלה הוא לשון תכלת דאכיל ושצי, כי הנה תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסה"כ, והענין כי כמו החיות נושאות את הכסא נושאות ומנושאות שכסה"כ נותנת בהם הכח להיות יכולים להיות בבחי' והחיות נושאות כו' וכמו"כ הנה"א נותנת כח בנה"ב להיות יכולה לבא לבחי' אהבה זו דכלה, אך אח"כ הירידה צורך עלי' ע"ד והחיות נושאות את הכסא קזכנ"ל. וזהו ב' המעלות שבכנס"י אחותי כלה, אך לשניהם צ"ל בבחי' הבתולה דהיינו גן נעול אחותי כלה, שצ"ל נעול שמירה מרע, ופי' בתולה שמשבחים כנ"י בשם בתולה, וכמ"ש קום בתולת ישראל, והענין כי בתולה הוא יחוד חדש כו', ועד"ז צ"ל היחוד בכנס"י בכל יום בבחי' חדשה וע"ד בכל יום יהיו בעיניך כחדשים חדשים לבקרים כו', וזהו הבתולה וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם כו' אשר אתם זונים אחריהם שהוא בחי' אש זרה שבתאוות העולם והזונה אסורה לבעלה וע"כ כשיש אש זרה בעניני העולם ממילא א"א לקבל האהבה דקדושה כו', רק שצריך לאתהפכא כו' להפוך את האהבה זרה לאלקות, ואדרבה ע"י שיש אהבה בלעו"ז בנקל יותר להפוך את האהבה לאלקות, וזהו בכל לבבך בשני יצריך דא הוא רזא כי הרזא הוא כי ע"י בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר עי"ז נקל יותר להפוך האהבה לאלקות.

והנה עי"ז היא העלי' לבא במדריגת הקרובה אליו לעצמו' אוא"ס ב"ה לאשתאבא בגופא דמלכא, והוא למעלה מבחי' אחותי, כי אחותי היא מלשון אחוי אלכסנדרית שהוא שני דברים נפרדים ותופרים אותם כא' עד שנראו לדבר אחד אבל עכ"ז בעצם הם נפרדים ועד"ז הנה הגם ששרש נש"י עלו במחשבה הנה הוא רק אותיות ואותיות הם בחי' דומם, ולכן המלאכים ונשמות למעלה נק' עומדים שהמלאכים התהוותם מאותיות הדבור וישראל מאותיות המחשבה, אבל עכ"ז הם רק אותיות כו', אבל העלי' לאשתאבא בגופא דמלכא וזהו הקרובה אליו לעצמו' אוא"ס ב"ה אליו ולא למדותיו כו', לה יטמא ופי' לה יטמא ע"ד בגדי תרומה מדרס לאוכלי קודש הגם שתרומה בחי' גבוה עכ"ז לגבי קודש. . . ועד"ז לה יטמא בבחי' ירידה במדת הגבורה, כי הנה כתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים כו', דהנה כתיב ועתיק יומין יתיב ושער רישי' כעמר נקא, והוא בחי' ארך אפים מאריך אף לרשעים בגלות, הנה לה יטמא בגוון אדום, וכמאמר הוא אדום ופורע ממנו אדום, וזהו באמת ירידה גדולה כי באמת הרי לבושי' כתלג חוור, חוור מורה על גוון לבן שהוא בחי' חסד ומשם כולם יכולים לקבל כו', וע"כ אברהם אמר לו ישמעאל יחי' לפניך כו', הגם שישמעאל הי' פרא אדם עכ"ז בקש אברהם עבורו ג"כ, כי אברהם היה מרכבה למדת החסד כו', אך בכדי להיות נפרע ממנו צריך להתלבש בגוון גבורה מדת הצמצום כו', וזהו מדוע אדום ללבושיך והתירוץ פורה דרכתי לבדי שהוא ענין שבהם שצריך להחזיר הניצוצות משם, וע"כ לה יטמא בבחי' ירידה וזהו לה יטמא כי שרש הטומאה היא טומאת מת שהי' מז' מלכין קדמאין דמיתו כו', וזהו וכל מלבושי אגאלתי, הנה מלבושי אגאלתי גיעול וכן לחם מגואל וגם לשון גאולה וכי ע"י גאלתי לשון גיעול שיתלבש בבגדי נקם עי"ז הוא הגאולה כו', ונת' דיש ב' בחי' אחותי כלה.

והנה זהו ענין הקרבנות דכמו שמקריבים בהמה גשמי' ועי"ז הוא העלי' כמו"כ ע"י בירור נה"ב ג"כ עלי', וזהו וזאת תורת העולה היא העולה שע"י הנה"ב תתעלה הנה"א. והנה ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר ופי' יששכר יש שכר וכמ"ש ויש שכר לפעולתך, דהנה אמרו עתיד הקב"ה להנחיל ש"י עולמות ש"י הוא בחי' יש, והענין כי הנה יעקב אמר אכן יש הוי' קחבמקום הזה, וצ"ל מהו שאמר אכן יש הוי' במקום הזה הלא מכה"כ את השמים ואת הארץ אני מלא ומהו במקום הזה דוקא, אך הענין כי מה שאת השמים ואת הארץ אני מלא הוא רק בהעלם משא"כ מה שאמר יעקב אכן יש הוי' במקום הזה, הפי' שבמקום הזה יש הוי' בבחי' גילוי כי הי' מקום מקדש ששם גילוי אלקות בבחי' גילוי, כי צמצם שכינתו בין ב' בדי ארון והמכוון בהצמצום בכדי להיות גילוי, והוא ע"ד שיש באדם ראש ורמ"ח אברים, והנה משכן הנשמה במוח אף שהחיות מתפשט בכל הרמ"ח אברים אין זה רק בדרך שליטה אבל עיקר גילוי הוא רק בראש, ועד"ז יובן ההפרש בין השראת אלקות במקדש שזהו בחי' גילוי, אבל בכל העולם הגם כי את השמים ואת אני מלא עכ"ז הוא רק בהעלם, וזהו שאמר מה נורא המקום הזה נורא הוא בחי' והנורא אל עליון למעלה מבחי' קוין דהגדול הגבור כו' וזהו יש הוי' במקום הזה, וזהו ג"כ ענין ש"י עולמות כי ש"י ב"פ קנה וכמ"ש קנה חכמה קנה בינה כו'. והנה שרש הש"י עולמות הוא מבחי' ל"א נתיבות חכמה, כי הנה יש ל"ב נתיבות חכמה ופי' נתיב הוא התגלות ע"ד נתיב ההולך מעיר לעיר כו', אכן נתיב הל"ב אינו מתגלה וע"ז כתיב נתיב לא ידעו עיט כו' הוא פנימי' חכמה לכן בנש"ב אינו מתגלה רק מ"ט שע"ב אבל שער החמישים אינו מתגלה, ואפילו משה לא השיג הנתיב ל"ב כי בקש הראני נא את כבודך כבוד בגימט' ל"ב שהוא ל"ב נ"ח והשיב לו הקדב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו, פני הוא טעמי המצות שלא נתגלו עתה רק לע"ל, והנה מבחי' ל"ב נ"ח ל"א נהירו דחוכמתא מזה מקבלים ש"י עולמות הנ"ל וזהו נתנאל בן צוער נשיא יששכר כי נתנאל הוא לשון נתן אל נתן הוא בחי' מתנה וכמ"ש ויתן אל משה כו' א"ל בחי' ל"א נתיבות חכמה, וזהו וממדבר מתנה וממתנה נחליאל נחל אל כו', וזהו נתנאל נשיא יששכר פי' שנתנאל הוא העיקר מבחי' יששכר יש שכר הנ"ל כי שרש הש"י עולמות נמשך מבחי' נתנאל כי עשר פעמים אל הוא מספר ש"י כו', ופי' בן צוער דהר סיני נק' בתהלים לשון הר מצער והתרגום דמכיך מכל טוריא, כי הרים הגבוהים הוא חסרון למ"ת כי צ"ל ונפשי כעפר כו' ואח"כ פתח לבי בתורתך, וזהו בן צוער לשון מצער.

והנה ביום השני הקריב נתנאל בן צוער, וצ"ל למה ביום השני הקריב נתנאל, אבל ביום הראשון הקריב נחשון. אך הענין דהנה איתא במסכת ברכות דף כ' מ"ש ראשונים דקא מתרחיש להו ניסא כו' וכי הוי מטא ר"י בעוקצין אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא כו' ואנן קא מותנינן תליסר מתיבתא ואילו רב יהודה כד שליף חד מסאני' אתי מטרא ואנן קא צוחינן ולית דמשגח בן אמר ליה קא מסרי נפשייהו אקדושת השם כו', וצ"ל פי' קמאי מסרי נפשייהו עקה"ש דהנה יקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות וזהו קמאי מסרי נפשייהו הרצון שלהם וע"כ אח"כ ע"י התורה המשיכו, וזהו שאמרו כן על רב יהודא כי עליו אמר שמואל דאייתי ראי' עליו דלית דין בר נש בבחי' אימה וביטול כו' וע"כ המשיך ע"י התורה, והנה עד"ז בקרבנות נשיאים ג"כ הקריב יהודה תחלה קודם ליששכר כי יהודה בחי' ביטול וכמ"ש הפעם אודה את ה' וע"כ כ' בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו כי נחשון בן עמינדב קפץ תחלה לים שהוא ענין מס"נ וע"כ הוא קודם ליששכר כי יששכר הוא עסק קטהתורה וצ"ל תחלה קעומ"ש ואח"כ קבלת עול מצות תחלה בכל מאדך ואח"כ ודברת בם כו', כי הנה אית רצון ואית רצון אית רצון שנולד ע"י התבוננות כו' ואית רצון שלמעלה מטו"ד והוא בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא, כי תלת חללין אית בגלגלתא שהם בחי' חב"ד כו' וגלגלתא חפיא על מוחא והוא רצון שלמעלה מטו"ד והגם שבפנימית הנה חכמה הוא בחי' פנימי' אבל גלגלתא הוא בחי' חיצונית עכ"ז הנה גולגלתא חפיא על מוחא והוא רצון שלמעלה מטו"ד וע"כ אין טעם על ואהבת כי הוא למעלה מטו"ד כו', וזהו שיהודה הקריב תחלה, כי יהודה זכה למלוכה ע"י בחי' הביטול כי מלוכה אינו בחי' יש רק בחי' ביטול ודוד עבדי כו' ומלכות הוא בחי' כתר מל', ואח"כ הקריב נתנאל כי נתנאל הוא בחי' עסק התורה ולעולם יקבל עליו עומ"ש תחלה ואח"כ עול מצות. וזהו ביום השני הקריב נתנאל כו' פי' ביום השני פי' שני הוא ע"ד מרכבת המשנה דכתיב אצל יוסף שהי' שני לפרעה וכמ"ש רק הכסא אגדל ממך והגם שהוא הי' המנהיג וכמ"ש ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו כו' עכ"ז רק הכסא אגדל ממך שהוא התנשאות דכתר מלכות, ועד"ז הוא בחי' יהודה ויששכר כי יששכר הוא עסק התורה ואורייתא מחכמה, והנה הגם שכל הנהגות העולמות הוא ע"י חכ' וכמ"ש כולם בחכ' עשית עכ"ז הקריב יהודה תחלה כי הוא בחי' כתר מל', וזהו ביום השני שהוא ע"ד לשון מרכבת המשנה ועד"ז הנה ספר דברים נק' משנה תורה כי הוא הגילוי של התורה, וע"כ נק' משנה תורה בחי' שנית וכמו שאמר יהונתן לדוד ידעתי כי מלוך תמלוך ואנכי אהי' לך למשנה, כי יהונתן הוא ג"כ בחי' זו דנתנאל וע"כ יש ג' אותיות דשם הוי' ותיבת נתן ע"ד שנתן א"ל בענין נתנאל כו'. וזהו ביום השני הקריב כו', כי מתחלה הקריב שבט יהודה שהוא בחי' קעומ"ש ואח"כ הקריב נתנאל שהוא בחי' עסק התורה, ואח"כ נשיא לבני זבולון שהוא מעשה המצות וכמ"ש שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך שמשה כלל אותם בברכה אחת כי זבולון תמכין דאורייתא הוא עסק המצות ויששכר תורה, וזהו ענין הסדר שמתחלה הקריב יהודה שהוא בחי' קעומ"ש ואח"כ יששכר וזבולון שהם תורה ומצות כי לעולם יקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול תומ"צ וד"ל.