להבין ענין ברכת כהנים
קגלהבין ענין ברכת כהנים
שמענו מפי אדמו"ר שא' בשקלאב. והכתב אינו מאדמו"ר שי'
להבין ענין ברכת כהנים שמברכי' את ישראל באמרם יברכך ה' וישמרך כו', ויש להקדים לזה מ"ש ה' יחתו מריביו, ולכאורה איך יתכן להיות מריביו של שם הוי', והנה בזוהר אמר עפ"ז מריביו מריב וי"ו, והענין הוא כי שם הוי' בכללות הוא מדת הרחמים, ובפרטיות העיקר הוא הוי"ו של שם הוי' שענינו הוא הששה מדות שהם מקורים לכל העולמות והנבראי'. וע"כ הוא קדבצורת קו מפני שכל ענין הוי"ו מדות אינו אלא בחי' קו וצמצום בעלמא לגבי מהו"ע ית' שלמעלה מהיות גם מקור למקור להשתל' העולמות והנבראי'. וביאור ענין ששה מדות הללו הנה מדת החסד הוא ענין ובחי' המשכת אלקותו ית' להוות עולמות ונבראי' אך מפני שטבע הטוב להטיב ומהו"ע ית' פשוט בתה"פ א"כ גם חסדו הטוב להטיב הוא ג"כ בבחי' הפשיטות, וא"א להוות העולמו' והנבראים מקבלים כפי מדת חסדו ית' וזהו ענין מדת הגבו' לצמצם האור בכדי שיוכלו לקבל המשכת מדת חסדו ית', ולפ"ז יובן שגם מדת הגבו' הוא בחי' ומדת החסד להיות גם בחי' ומדת הגבו' הוא רק בכדי שיתקבל בהעולמות והנבראים המשכת אלקותו ית', וכמו"כ יובן בשארי המדות שהם כולם בשביל קבלת השפעתו ית' וע"כ המה כולם בבחי' החסד (וכענין לאכללא שמאלא בימינא) וכמו ענין גבורות גשמים שכל עיקר ענין הגשם הוא בחי' חסד לרוות הארץ ולהולידה ולהצמיחה, ולולי מדת הגבו' לצמצם ולחלק להיות יורד טיפין טיפין לא הי' הנבראים יכולי' לקבלו (וכענין המבול כו' וכידוע), ומכ"ז יובן ענין מריביו מריב וי"ו שהם מארי דדינין שעומדים לנגד שם הוי' והעיקר הוא לנגד הוי"ו של שם הוי' שענינו הששה מדות שהם כולם בבחי' החסד, ולנגדם [הם] מארי דדינין שהם כולם בבחי' הדין דוקא ואין בהם בחי' החסד כלל וכלל (כידוע ומבואר במ"א), אך כ"ז הוא בבחי' שם הוי' שנמשך בהשתל' העולמו' שיש מארי דדינין קהשעומדים לנגדו (וכענין שטן עומד לשטנו) אבל יש עוד [שם הוי'] שלמעלה מהיות נמשך בהשתל' העולמו' וכמו בי"ג מהד"ר שא' ב"פ הוי' ופסיק טעמא בגווייהו וענינו הוא בחי' רצה"ע, כי כל ענין ובחי' ההשתל' ראשיתו הוא בחי' החכ' כמ"ש כולם בחכ' עשית כו' אבל בחי' רצה"ע למעלה מהיות גם מקור להשתל' כו', אך מפני שהוא מקור למקור להשתל' כו' וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו כו' ע"כ גם הוא נק' בשם הוי' בלשון מהוה כו' (וגם ענין ד' אותיו' דשם הוי' שמורה על בחי' ההשתל' שאינו אלא ע"י צמצום והתפשטות שזהו ענין י"ה והמשכה והתפשטות שזהו ענין ו"ה כמ"ש במ"א וגם בכללותו הוא מורה על הע"ס יו"ד חכ' ה"א בינה כו' ובפרט הוי"ו של שם הוי' שכל ענינו מורה על ההשתל' כנ"ל אעפ"כ יתכן גם כל זאת בבחי' רצה"ע וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו' וא"כ גם כל מה שיש בעשי' מסתמא יש גם ברצה"ע כו' ואעפ"כ ענינו הוא למעלה מהיות נמשך בהשתל' העולמו' וע"כ אין השטן עומד לשטנו כו' וזה מ"ש ה' יחתו מריביו ששם הוי' שלמעלה מהשתל' יחתה מריביו מריב וי"ו של שם הוי' שנמשך בהשתל' כו'. ובזה יובן ג"כ מ"ש ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן כו' שלכאורה הכפל של שם הוי' ל"ל, אך ע"פ כל הנ"ל יובן ששם הוי' שנמשך בהשתל' יש לנגדו השטן שעומד לשטנו אבל כשנמשך שם הוי' שלמעלה מהשתל' אז אין השטן כנ"ל וד"ל.ובזה יובן ג"כ ענין ברכת כהנים כי הנה כתיב במטה אהרן ויצץ ציץ ויגמול שקדים, וביאור ענין שקדים זה מורה על בחי' הכהונה, כי הנה השקדים אין שיהוי ועיכוב כלל בין תחילת הנצתם לגמר בישולם רק כ"א יום כידוע משא"כ בשאר פירות שיש זמן רב ביניהם, ע"כ זה מורה על הכהונה דאהרן. וביאור הענין כי הנה ענין ובחי' אהרן הוא מדת רב חסד, והנה אית חסד ואית חסד כו', הנה אית חסד שנמשך בהשתל' העולמו' כנ"ל שיש מארי דדינין שעומדי' לנגדו לעכבו, וכמו בענין ר"ה שנגזר על כל אדם כמה יהי' מדת חסדו ית' אתו כל השנה ואעפ"כ מבקשים בכ"י ברך עלינו השנה הזאת, ולכאורה מה יועיל התפלה אם כבר נגזר כו', אך מפני שגם שנגזר עליו להיות מדת חסדו ית' אתו כל השנה יתכן להיות מארי דדינין שיעכבוהו והוא ע"י שפגם בשם הוי' (וכמ"ש בק"ש שעהמ"ט אם פגמתי באות יו"ד כו') וזהו ענין ע"ב גשרים שהוא כלי למדת החסד וכמו ענין הגשר שיכול לעכב המים, אך אין זה אלא במים מועטים וקטנים אבל לא בשטף גדול, וכמו"כ יובן שבמדת החסד שנמשך בההשתל' אפשר להיות מניעה ועיכוב כו' כנ"ל) משא"כ בבחי' ורב חסד שהוא מדת חסדו ית' שלמעלה מהיות נמשך נמשך בהשתל' כו' אין יכול להיות עיכוב נגדו כלל וכלל כי אין הפגם יכול להגיע בשם הוי' שלמעלה מההשתל' כו' (וכמו אם רבו פשעיך כו') וע"כ אדרבה הוא נושא עון כו'. וזהו ענין ברכת כהנים יברכך הוי' שלמעלה מההשתל' וע"כ וישמרך מן השטן כו'. ובזה יובן מ"ש על הוי' יחתו מריביו שהטעם שלו הוא גרשיי"ם שענינו מורה על ב' תנועות כי כל המשכה שלמעלה מהשתל' שנמשך בהשתל' צריך להיות נמשך מקודם בבחי' חו"ב ואח"כ מחו"ב למדות כו' כידוע וד"ל.