ועשית חג שבועות
סטועשית חג שבועות
ועשית חג שבועות, שלשה דברים מתנה לעולם הגשמים והמאורות והתורה (ה', י"ל כי ענין תפלת ערבית רשות לפי שעצם היחוד סוכ"ע וממכ"ע הוא למעלה מאתעדל"ת רק בא בבחי' מתנה, וע"ז מורה ג' דברים אלו כי מוריד הגשם זהו היחוד שבשמע"צ בביאור תורה צוה בלק"ת, וכן המאורות יחוד שמשא וסיהרא בד"ה מחר חודש ונפקדת, וכן יחוד תשב"כ ותשבע"פ בד"ה תורה צוה הנ"ל. אך כאן מפרש שהעולם שרשו מז"ת וג' דברים אלו נמשכו מג"ר ע"כ הם רק דרך מתנה, ע'). י"ל דלפעמים משמע שחסרון הוא לדורות ראשונים ואפילו האבות שלא זכו לתורה (כמ"ש בת"א סד"ה וארא אל אברהם בענין ושמי הוי' לא נודעתי להם ובד"ה וכל העם רואים), ולפעמים אמרו קיים אברהם, מי העיר ממזרח, שאברהם האיר לעולם וכן יצחק ויעקב, גם ארז"ל במד"ר פ' חיי פ"ס יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים (ה', אך לכאורה אין זה ע"פ מ"ש דהתורה נמשכה מבחינה עליונה יותר, וצ"ע).
עויובן בהקדים ענין שינה ועיבור שהרי אני ה' לא שניתי, אלא דקאי על המדות שכשהן בהעלם נראה כאלו העולם מתנהג באפלה, כי לגבי עצמותו בחי' דלאו מכל אלין מדות, גם שממית בידים תתפש, איני יודע באיזה מהן חפץ, וזהו ענין האפלה שנסתלק האור ונכלל במאור (ה' ומ"מ הרי ארז"ל בגמרא ספ"ג דנדה בפי' לעושה נפלאות גדולות לבדו שאין בעל הנס מכיר בניסו, ובמד"ר פ' בראשית פ"ך מה גאולה פלאים אף הפרנסה פלאים וגדולה מן הגאולה כו', וכתיב הנה לא ינום ולא יישן, וע"כ הענין הוא רק שאותותינו לא ראינו, ע') והאבות שהן הן המרכבה (ה', והמרכבה מחברים ומעלים בחי' אדם לבחי' כי לא אדם, ע') אברהם אהבה, ויעל אברם ממצרים עי"ז המשיך גלוי אהבה (עיין זח"א חיי קל"ג סע"א שהמשיך בחי' וימינו תחבקני) וחסד עליון, ואהבת בחשבון ב"פ אור, וכן יצחק (המשיך בחי' שמאלו תחת לראשי) ויעקב המשיך י"ב שבטים כו' (שזהו חיבור אצי' עם בי"ע), וזהו וארא אל אברהם כו' וזהו שקיימו כל התורה כו' שמעלת התורה כי נר מצוה ותורה אור (ע' בלק"ת ד"ה והי' לכם לציצית דף מ"ד ע"ד).