ביום השני

רעטביום השני

פ' נשא ה'תר"ט

ביום ^* השני נ' ביום הראשון גימט' כתר. והקריב יהודה שהי' מלך, ושרש המלכות בכתר שהוא מל' דא"ס. וענין זה בעבודה קבלת עומ"ש שקדמה לעול מצות ולכן אח"כ נשיא יששכר עם שהי' בן תו', וכסדר שנא' שמע ישראל כו' ואהבת כו' ואח"כ והיו הדברים האלה כו' וכמ"ש בביאור ונקדשתי בענין ג"פ קדוש הקדוש הראשון ע"י למס"נ באחד שזהו גבוה מתומ"צ, והקדוש השני תורה זהו"ע ביום השני הקריב נתנאל, לשון נתן כי התו' מתנה כמ"ש ויתן אל משה כו' כי ה' יתן חכ' כו', ובגמ' פ"ה דעירובין דנ"ד א' ע"פ וממדבר מתנה אם אדם משים עצמו כמדבר כו' תו' ניתנה לו במתנה. וענין אל י"ל ל"א נתיבות החכ' כי הנתיב הראשון נתיב לא ידעו עיט ולכן נשיא יששכר יש שכר כי ש"י עולמות נמשכו מן ל"א נתיבות הנ"ל וכמ"ש במא"א יוד כ"ה ל"ה, גם כי ל"ב נתיבות הן כ"ב אותיות וע"ס כמ"ש בס"י וכיון שהם ל"ב נתיבות חכ' א"כ הן ע"ס שבחכ', גם כי כ"ב אותיות נמשכים מהחכ' כי אבא יסד ברתא וכמ"ש באג"ה סי' ה' בד"ה ויעש דוד שם, וא"כ הנתיב הראשון הוא כתר שבחכ', והוא כתר תורה, ולכן נתיב זה לא ידעו רפעיט. עו"ש במא"א יש נק' חכמה יש נמשך מאין כתר הנק' אין, גם קנה חכ' קנה בינה גי' יש, לכן ביום הראשון כתר אין ממש שלמעלה מבחי' יש, הקרי' יהודה, הודאה וביטול כמ"ש בד"ה יהודה אתה, שע"י ביטול זה מעורר בחי' אין, ואז ביום השני יששכר יש מאין כו', וזהו מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ, תודה הודאה וביטול ע"ד מדבר הנ"ל, ואזי זוכה להלכה וזהו ענין דהלכתא, וזהו ענין יששכר כמאמרז"ל יומא דכ"ו א' דמשבט יששכר זוכה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, ועמ"ש מענין פי' וה' עמו שהלכה כמותו ע"פ וידבר אלקים את כל הדברים האלה סעי' ט' וסעי' יו"ד.

עוי"ל נתנאל ע"ד בביאור משה ידבר ג' עולמות בי"ע שרשן מתיקון הראשון הנק' אל, וזהו נתן אל שלהיות מתן תו' בבחי' מתנה שיומשך בבי"ע נמשך מבחי' אל, ולכן נק' ותורת חסד כו', גם כמ"ש בענין נותן התורה שבכי"ו ממש נותן בד"ה אכלוהו היום, כי מ"ת נמשך ע"י גלות מצרים ויצ"מ, וכן בכי"ו חייב אדם לראות א"ע כאלו היום יצא ממצרים, ע"כ זה נתנאל שבכי"ו נמשך מתנה זו כי חסד אל כל היום. גם ע"ד שצ"ל מברכין בתורה תחלה כו', וזהו אל ה' ויאר לנו כו'. אך צ"ל בן צוער פי' באוה"מ להקטין א"ע, והיינו ע"ד הלא מצער היא כו' ע"כ קרא למקום צוער, וכמ"ש והי' ראשיתך מצער כו' איוב ח' ז', וארז"ל כל המקיים את התורה מעוני כו' וגם התורה חכ' מעיין שתחלתו צר כו', וגם הר סיני שבו נתנה התורה נק' הר מצער בתילים סי' מ"ב ז' כמ"ש בת"י בטורא דסיני דמכיך וזעיר כו', ועמ"ש מזה בלק"ת גבי שבועות בד"ה ענין שניתנה תורה על ה"ס כו', ולכן נאמר ורב יעבוד צעיר, כי עשו ורב בחי' יש ויעקב נק' צעיר, וכמ"ש בענין הלבנה צדיקי' יקראו על שמך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן כו' וע' במא"א צ' סעי' י"ב, וע' במדרש בענין יקטן, והיינו ענין ש' מ"ה ביטול ויש, כענין ולא מחזיק טיבותא לנפשי', כי ההרגשה והיש נמשך מעה"ד כו', וכן פי' האלשיך בן צוער ע"ד ילד מסכן וחכם כו', והנה נק' ילד השני ע"כ נא' ביום השני הקריב כו'. ובמדרש תילי' סי' קי"ט ע"פ צעיר אנכי ונבזה שהי' עושה א"ע קטן כו', וכמו עד"מ בצמיחת התבואה א"א להיות מיש ליש אלא עד שתרקב התבואה כו'. ובתילי' ס"ח כ"ח שם בנימין צעיר רודם כו', ועמ"ש בענין הכוכבי' שהם קטנים ביותר וכמ"ש יעקב קטונתי מכל כו' כי כל דקמי' יותר, יותר כלא חשיב כו'.

עוד ענין בן צוער ע"ד מארז"ל כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל כו' וחיי צער תחי' כו'. והנה ענין צער אינו מענין צעיר כ"א הוא תרגום של עצב והרבה ארבה עצבונך, צערך כו', ומחבש לעצבותם, לצערן, ומ"מ י"ל דשייך זל"ז כי צעיר ענינו מיעוט והצער נמשך ג"כ ח"ו מאיזה מיעוט, כענין מיעוט הלבנה. ובמדר"ש פי' אע"פ שיהי' חיי צער עכ"ז תחי' ר"ל שיהי' בעיניו בחיות ושמחה, והטעם ע"י שיתבונן שע"י עסקו בתורה ממשיך גילוי אוא"ס ועמ"ש מזה בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר. ענין ק"ל וע' הם ר', ומאתים לנוטרים, הגם שיש ת' עלמין דכסופין אך ר' ע"י שמס"נ וזהו ענין יהודה. ועמ"ש מזה בד"ה וישקול אברהם לעפרון כו'. והנה ענין שניהם מלאים סולת אם אין קמח אין תורה, י"ל קמח המשכת החיות בעולמות שנמשך מיחוד רפאחיצוני דאו"א, ותורה מיחוד פנימי דאו"א, וצריכין זל"ז כי אם אין קמח והוא נמשך ע"י תפלה הנק' חיי שעה חיות הזמן, ואם אין תו' יחוד פנימי אין קמח כי זהו המכוון. ולהעיר מענין עמל תורה עמל שיחה.

קערת במא"א ק' סמ"ה קערה רחל עקרת הבי"ת, ובי"נ קערת כסף יסוד דנוק', שלשים ומאה ה' הוויות ה"ח, ואפשר לומר כי נוק' דעתן קלות עשר ספירות דגבורה, וצריך להמשיך ה' חסדים, ועיין מ"ש בענין קידוש דשבת להמשיך דעת פנימי בכנ"י נוק' בד"ה רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת, א"נ יש קל לשבח כמו רוכב על כרוב קל שלו, הוי קל כנשר כו', גם הקל קול יעקב קל א' חסר ו' העלאה כו', גם קל כענין חיי שרה מאה שנה כתר עשרים חו"ב, וכאן שלושים שגם ז"א יהי' ע"ס, א"נ ק"ל י"ג מדה"ר כלולי' מיו"ד, היינו ע"ד רחמי' גדולים. גם ע"ד עם זו קנית, עשרה פעמים זו גימ' ק"ל. א"נ קל ע"ד בפע"ח בכוונת שבת י"ג ז' כו'. והנה מזרק הוא יוסף יסוד דדכורא וא"כ מזרק וקערת יחוד היסודות ואפ"ל שזהו"ע לחמו בלחמי. וע' במא"א ל' כ"א שת"ת נק' לחם וכן נוק' נק' לחם כ"א הלחם אשר הוא אוכל, וז"ס לחם משנה דשבת, גם שם לחם משנה שכ"ע וש"ת וזהו ג"כ ענין שלשים ומאה, כי קוף מל' רגליה יורדת ל' בינה וצריך לחברם להיות עלי' המל' בבינה כמ"ש באו"ת פ' נשא. וברבות קערה לענין לחם הפנים, ולחה"פ להמשיך זיווג דחיות העולמות כמ"ש הרמ"ז פ' תרומה קנ"ג, ונת' בהגהות לד"ה וישב יעקב.

ולזבח השלמים ב' בחי' שלו' כל העוסק בתו' משים שלו' בפשמ"ע ובפשמ"ט כמ"ש בד"ה בחדש השלישי ובד"ה ביום השמע"צ שלא נדפס. ובכל הנ"ל מתורץ מאחר דנתנאל ושבטו היו גדולים בתורה יותר מכל השבטים כמ"ש הבחיי פ' הברכה ולכן אע"פ שהי' תשיעי ללידה הקריב שני כמ"ש ברבות פ' ויצא, ולכן ארז"ל עירובין ד"ק ע"ב בענין ומבני יששכר יודעי בינה כו' שאפי' בימי משה לא אשתכח כוותייהו דנבונים לא אשכח ועמ"ש ממעלת הבינה בענין ה' דאברהם בד"ה לך לך, והיינו ע"י ותצא לאה כו' אשה מזרעת תחלה כו' וא"כ מדוע לא הקריב ראשון, אלא ע"ד שארז"ל פ"ג דברכות דאמר רבא אנן מתנינן בעוקצין בתליסר מתיבתא כו' ורב יהודא כו' אעפ"כ כד שלף חד מסאנא כו' אלא קדמאי הוי מס"נ עקד"ה, ועד"ז הוא מעלת יהודה על יששכר כי בצאת כו' היתה יהודה לקדשו שקפץ לים תחלה כו' ולכן הקריב יהודה ביום הראשון ממש. מזרק וקערה שניהם סולת י"ל מורה על לחם מן השמים ולחם מן הארץ תושב"כ ותושבע"פ, ותושבע"פ מקבלת מתושב"כ ע"י י"ג מדות וזהו שלשים ומאה, ותושב"כ חצבה עמודיה שבעה כו', אמנם לפי המדרש בשלשים ומאה מרומז תושב"כ ותושבע"פ עם ש' הוי' ע"ד ברכו בתורה א"כ המזרק צ"ל פנימי' התורה. וענין יודעי בינה לעתי' פי' בבחיי פ' תרומה קי"א ב' גבי אורך היריעה כ"ח באמה בכל כ"ח עיתי' אשר י"ד מהן לטובה כו' וכן פי' באוה"מ, ויש להעיר ממ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון בפי' משחקת בכל עת כו' שאפי' בבחי' ועת לרחק מחבק עכ"ז ע"י התורה נמשך^* רפבהשחוק והתענוג, וזהו יודעי בינה לכל העתים, ועמ"ש ע"פ והי' אמונת עתך חוסן כו' ומ"ש בענין העונה איש"ר מברך בכל כוחו יגדל נא כח כו'. להעיר לענין מזרק ממ"ש וזרקתי עליכם מ"ט וטהרתם, וכן מי נדה לא זורק עליו, והם מבחי' טלא דבדולחא, שההמשכה משם נק' זריקה כו', כך ענין מזרק א' שנמשך מלמעלה, והיינו מיסוד דא"א שמשם זריקת מ"ט הנ"ל ועמ"ש בענין זרקא.

בן צוער ע"ד אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו כו' עמ"ש מזה בביאור והנצח זו ירושלים. והנה בזמן שישראל שרוים בצער נק' למעלה שינה, ואפ"ל ע"י עסק התורה מעורר עורה למה תישן לכן נק' בן צוער שמבטל הצער כו'. מזרק וזרקתי ע"ד מדלג כו' שלא כסדר כו', גם ע"ד צרור החיים כמו שזורקין אבן במרגמה ועי"ז מתעלה שלא לפי"ע כו' וכן ענין התשובה בחילא יתיר ותתפלל חנה על הוי', על דוקא. ויש להעיר מלשון גם שיבה זרקה בו בהושע סי' ז' ט', אין לומר כשהיא באה שלא לפי"ע כגון ר"א בן עזריא הרי אני כבן שבעים שנה כו', ומ"מ נאמר בקרבן נתנאל יותר מבכל הנשיאים שהרי נא' בו הקריב, הקריב את קרבנו כו' ואפי' בנחשון לא נאמר רק וקרבנו כו', ואפ"ל כי ענין מוחא וגלגלתא, הרי אף שהגלגלת מקפת על המוחי' עכ"ז היא חיצוני' והמוח הוא פנימי', רק שהוא חיצוני' עליון יותר וזהו ההפרש בין נחשון ובין נתנאל, ועמ"ש כה"ג בין נסיכי אדם וז' רועים בת"א פ' מקץ סד"ה ת"ר נר חנוכה בש"א כו', ועמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת, דאית רצון ואית רצון שלמעלה מהשכל בחי' כתר וזהו"ע המקריב ביום הראשון כו'.

ביום השני, להעיר מענין מרכבת המשנה, ומרדכי היהודי יסוד דאבא משנה למלך אחשורוש, שאחרית וראשית שלו, במא"א סוף אות א', ועד"ז משנה תורה לגבי תורה עמ"ש ע"פ אלה הדברים כו', והנה פרעה א' רק הכסא אגדל, מלך בחי' כתר, אבל יוסף חכ' אב רך כו' רך בשנים אב בחכ' כו' לכן נק' מרכבת המשנה.

בפנים יפות ע"פ וקרבנו דנחשון, כי מ"ש בקרבן נתנאל הקריב את קרבנו, משום שנתן עצה כו' וגדול המעשה יותר מן העושה ואפילו נחשון קיבל מעצתו כו' ונ' שזהו"ע גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, וע"ש בפי' שכל הקרבנות לקרב כנס"י לאביהם שבשמים כו', עוד לענין ביום השני ע"ד שעשועים יום יום וע"ד מה שפי' בזהר ר"פ מקץ בענין שנתים ימים דתב דרגא לדרגא כו'.