חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו
קעזחמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו
חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו, תורה קנין אחד כו'. להבין ענין קנין איך שייך למעלה, והענין שהקנין הוא שהלוקח קונה החפץ שיצא מרשות המוכר לרשות הלוקח ויש ב' דרכים הקנין במטלטלים כסף ומשיכה, שהלוקח מושך החפץ אח"כ נותן הכסף, ולפעמים מקדים נתינת הכסף כו'. וכך עד"מ למעלה בענין יחוד א"ס ב"ה בעולמו' אבי"ע הוא ע"י מ"נ ומ"ד והן בחי' משיכה וכסף, המשיכה הוא העלאת מ"ן שהחפץ יוצא מרשות לרשות היינו כמו ההעלא' מטורי דפרודא לקדושה וכן יש העלאה זו מעולם לעולם בקדושה קעחעצמה וכסף הוא המשכת מ"ד כו', ולכן יש בחי' קנין הנ"ל גם בתו' ושמים וארץ כו' כמשנ"ת, וה' קנינים הנה אברהם הוא בחי' חסד והתו' מימינו אש דת הוא בחי' גבו' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום, ישראל בחי' ת"ת, שמים וארץ כי כל בשמים וארץ בחי' יסוד דאחיד בשמיא ובארעא, בהמ"ק מל'.
ותחילה נבאר ענין אברהם קנין א', וצ"ל תחילה ענין ירידת הנשמה בגוף שהיא ירידה צורך עלי', ולכאורה אינו מובן מהו העלי' דודאי אפי' צ"ג העובד באהוי"ר אמיתים אין ערוך כלל בחי' האהוי"ר זו לגבי האהוי"ר שהי' לנשמה בהיותה בג"ע מופשטת מחומר גופני, וא"כ איך ע"י האהוי"ר שבגוף שמועטים ביותר מאוי"ר שהיו לה בתחילה יהי' העלי'. אך הענין דהנה ידוע ענין סדר ההשתלשלות דאבי"ע שיש נרנח"י בכל עולם מארבע עולמות אבי"ע, ולכן כ"א מישראל אף פחות הערך שאין לו רק נפש דנפש דעשי' יש לו שרש בנפש דאצי', שהרי נרנח"י דעשי' נמשכין מנרנח"י דיצי' כו' עד נרנח"י דאצי' (רק מ"ש שיש לו רק נפש דעשי' היינו בחי' ההארה המאיר בגוף, ומי שיש לו נשמה דבריאה היינו שבחי' בריאה מתלבש ממש בגופו כו'). ויובן ע"ד מארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי שהמזל הוא שרש נפשו שבגוף שלכן נק' מזל לשון יזל מים כו' וכמ"ש אבל חרדה גדולה נפלה עליהם משום דמזלייהו חזי הרי יש מהמזל המשכה לגוף, ועוד שהרי אפי' גבי עשבים וצמחים אמרז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, וכתי' גבוה מעל גבוה שומר, המזל מקבל מע"ש והשרים מהאופנים כו', וכך עד"ז יש גבוה מעל גבוה במזל האדם, והיינו ע"ד נר"נ ח"י דאצי' כנ"ל.
וזהו יעקב חבל נחלתו כמו חבל שראשו אחד למטה כו', והנה כשהנשמה יורדת בגוף החומרי ובנה"ב ומתעוררת באהוי"ר בעבודה שבלב זו תפילה לאהפכא חשל"נ שזהו בחי' עלי' לניצוץ מהיותו מלובש בנפש הבהמית היורדת למטה לחשוק אחר תאוות עולם להתעורר בבחי' אהבה לה' ית' ועי"ז נעשה עלי' עד רום המעלות דהיינו עד שרש שרשו המושרשת בע"ס דאצי' נתעלה ג"כ למעלה כו', וזהו הירידה צורך עלי', לא שאהו"י דלמטה גדולים יותר אלא שהן גורמים לעלות המדריגות עליונות מחמת שלמטה נעשים עלי' עכ"פ, משא"כ בהיות הנשמה בג"ע לא היתה מתקנת בירור ועלי' חדשה שיהי' גורם כו', כי רק בהיותה בגוף מבררת הנה"ב, ששרשה משבה"כ מעולם התוהו ששם היו המדות בתוקף יותר מבתיקון, וכמו שאנו רואים כח הבהמה ומדותיה הטבעיים חזקים יותר מכח האדם ומדותיו כו' רק שירדו בשבה"כ, וכן המלאכים הנק' חיות מדותיהם חזקים יותר כמ"ש בתד"א שקדוש שאומר המלאך שוהה ד' שעות, והיינו הכלות הנפש שלו משתהה כ"כ ד' שעות מאמירת קדוש א', ולכן ע"י שהנה"א מבררת הנה"ב גורם גילוי אורות דתהו בשרש הנה"א שבתיקון, וזהו העלי'.
וזהו"ע אברהם קנין א' שהקנין הוא בב' דברים משיכה הוא העלאת מ"ן ובירור נה"ב הנ"ל ואח"כ נמשך המשכת מ"ד ונק' כסף הקדשים שזהו מסט' דכהן איש החסד בחי' אברהם כו' (ע' בסידור גבי מילה ובהמ"ז), ולפעמים קעטנותנים כסף תחלה היינו כי גם כדי שיהי' העלאת מ"ן צ"ל המשכת מ"ד כמ"ש בפע"ח בפי' המצות כו' (וי"ל דדעת האומר כסף קונה מדאורייתא ר"ל דהכסף הוא בחי' המ"ד המעורר מ"ן, כי המ"ד המעורר מ"ן הוא נמשך בבחי' חיצוניות ומקיף לבד והמ"ד שאח"כ נמשך בפנימיות, וזהו ההפרש בין כסף למים, ששניהם בחסד רק המים נכנסים בפנים וכסף רק חיצוניות שעושים ממנו כלים וציפוי בחי' מקיף כו').
וענין תורה קנין אחד כי התורה היא נובלות חש"מ, והנה אעפ"י שהתורה הוא המשכה מבחי' ח"ע למטה מ"מ שייך בה העלאה ג"כ כמ"ש בספר מעיין החכמה, דהמע"ה הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, והיינו כי בתורה כתיב ותמלא כדה שכ"ד ספרי דאורייתא הם רק כד מים החכ' ולכן בחי' עליות החכ' שבתורה במקורה ושרשה א"ס ב"ה שלמעלה מהחכ' זהו עלי', כי כמו שאין ערוך בי"ע לאצי' עד שהעלי' נק' משיכה טורי דפרודא כו' כן ויותר כן אין ערוך החכמה לגבי א"ס ב"ה, וזהו"ע דוד המע"ה הי' מחבר התורה בבחי' עלי', ואח"כ נעשה המשכה כו', ולכן בשבת בקושי התירו לדבר ד"ת כי אז עליות החכ' בלמעלה מהחכ', ומ"מ התירו שצ"ל המשכה אחר העלי', והנה באדם בעסק התורה צ"ל ג"כ עלי' והמשכה לקשור מחשבתו ושכלו בעומק בעיון התו' ולהמשיך אח"כ דוקא ע"י הדיבור דהוי מעשה שזהו התכלית, ולכן אפי' בשבת התירו לדבר כו'.
וזהו הקנין עלי' והמשכה כמו משיכה וכסף. וענין שמים וארץ קנין א', היינו כי יש ב' יחודים באו"א, הא' יחוד דבחי' חיצוני' שהוא להחיות העולמות שזהו תמידי, ויש בזה ג"כ העלאה והמשכה וזהו בחי' שמים וארץ קנין א' כו', כי הנה בארץ זורעים וע"י שנזרע הגרעין ונרקב בארץ ונעשה העלאת מ"ן לעורר כח הצומח אז נעשה ההמשכה, והיינו שגם בחיצוני' העולמות צ"ל העלאת מ"ן שזהו בחי' ארץ והמשכת מ"ד מבחי' שמים כמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, ושורש זה הוא יחוד או"א כנ"ל, אך היחוד דבחי' פנימי' עז"נ תורה קנין א', וישראל בחי' ת"ת כו' קו האמצעי יש בו ג"כ העלאה והמשכה ע"ד הנ"ל, ובהמ"ק קנין א' היינו בחי' מל' (ונ"ל שי"ל עוד ע"ד מה שנת' ע"פ משה ידבר כו' דאברהם הי' עיקר המשכתו הגילוי אלקות רק בעולמות עליונים דהיינו בחסד עליון דאצי' כו', לפ"ז ההמשכה מא"ס ב"ה בח"ע זהו תורה קנין א' ושמים וארץ חיצוניות או"א ואברהם בחסד, אבל להיות ההמשכה גם בעשי' זהו ע"י ישראל קנין א' כו', ועמ"ש ע"פ לך לך כו' וע"פ אמצאך בחוץ אשקך כו'), ובהמ"ק קנין א' היינו כי ע"י תומ"צ דישראל נהי שיש המשכה בעשי' ג"כ אבל רק בפנימיות אבל בבהמ"ק הי' הגילוי בחיצוניות ממש, שאש שלמעלה הי' יורד ואוכל הקרבן כו'.
ועפי"ז יובן ענין משכני כו' הביאני המלך חדריו, כי משכני הוא ע"ד קנין דבחי' אברהם או ישראל, שהוא עליות נה"א ע"י בירור נה"ב שיש בזה העלאה והמשכה משיכה וכסף, והכח הזה שיש בנה"א לברר הנה"ב הוא מפני שהביאני המלך חדריו שהתינוק במעי אמו מלמדים אותו כל התורה כולה קפוהרי התורה קנין א' ג"כ בבחי' העלאה והמשכה, והיינו ההעלאה מאצי' לא"ס ב"ה, וההמשכה אח"כ, ולפי שבאצי' איהו וגרמוהי חד ע"כ אין שם מונע כ"כ לעלי' זו, ולא כמו למטה בקנין דאברהם שהוא העלי' מבי"ע לאצי' שהנה"ב מסתיר, רק דאברהם עצמו להיות נשמתו גדולה מאד כתיב ביה ויעל אברם ממצרים כו' הלוך ונסוע כו' אף קודם קבלת התורה הי' לו כח לעלות מעצמו אבל אנו צריכין לסיוע ע"י התורה שנק' עוז ותושיה עוז לנה"א ותושי' לנה"ב, והיינו שמבחי' קנין דתורה שיש בה העלאה והמשכה כנ"ל, ונק' מטולמ"ט, נמשך כח לנה"א שתהי' העלאה והמשכה, וזהו הביאני המלך חדריו שיתא סדרי משנה ובכח זה אחריך נרוצה כנ"ל.
והנה כל התורה היא ניתנה בכלל ובפרט, ודרך פרט יש בחי' הנ"ל משכני ונרוצה בכל יום כו', אך דרך כלל יש לפרש זה על ענין אלול ועשי"ת וסוכות, כי בר"ח אלול נמשכים יגמהר"ח כמ"ש הרועה בשושנים והוא בכדי לעורר נש"י בתשובה, והרי זהו התעוררות מלמעלה וזהו בחי' משכני כנ"ל ומתחלה אחריך נרוצה והיינו ע"י הביאני המלך חדריו, וזהו א"ת בשושנים אלא ששונים בהלכות, אך אח"כ נגלה ונשמחה בך ממש פי' נגילה הוא בחי' ר"ה כמ"ש ע"פ שוש אשיש כו' ותגל נפשי כי בחי' גילה היינו כמ"ש וגילו ברעדה שהגילה הוא בפנימי' בלבד, אבל בחי' הרעדה ניכר והיינו בר"ה שהיראה גובר מלך יושב על כסא כו' ולכן הגם שיש חדוה פנימי' בך ממש, אך הרעדה תכסה כו', וז"ש ה' מלך תגל הארץ כי בר"ה אומרים מלכיות שתמליכוני עליכם כו' וכן קול השופר מטיל חרדה כו', ואח"כ ונשמחה בך וזהו בחי' סוכות זמן שמחתינו שהשמחה בגילוי כו', ופי' נזכירה דודיך זהו כמ"ש ונזכיר שמך ע' בפי' המילות דברוך שאמר וזהו בחי' שמע"צ שעז"נ היא נפלאת כמ"ש במ"א, מישרים אהבוך זהו תשרי אותיות ישרת כי אז גילוי תיקון ואמת דהיינו שיהי' אמת ה' לעולם שכמו שמלמעלה למטה כולא קמי' כל"ח ולמעלה היש ולמטה אין כך יהי' מלמטה למעלה, וכמ"ש במ"א ע"פ לעשות הישר בעיני ה' אלקיך.
בענין נזכירה דודיך מיין. הנה בפ' שלח ע"פ למען תזכרו מבואר הפירוש שתהיו בבחי' זכרים ומשפיעים להמצות הנק' אברים דמלכא היינו שתמשיכו בהן אוא"ס וא"כ נלע"ד דזהו ע"ד מה שנת' בביאור לפ' אחת היא יונתי, דקאי על פרצוף פנימי' דמל' שגבוה מאד, ובמ"א ע"פ ראיתי והנה מנורת זהב נת' שזהו"ע קבלת עומ"ש שקודם לעו"מ, והיינו ששרשו מבחי' כתר ממש כי נעוץ סוב"ת ולכן בחי' זו גבוה יותר מתושבע"פ שהן ששים מלכות ס' מסכתות, ובחי' זו גבוה יותר מנגילה ונשמחה שהוא בחי' פב"ב, שמ"מ הוא בחי' נוקבא ומקבל, אבל בבחי' זו היא עט"ב כו' וע' בזהר ר"פ במדבר והרמ"ז ע"פ זכרנו יברך, ונזכירה לשון זכר, שזוכרים אדבר שהוא מרחוק כנודע בפי' נזכיר שמך בסידור סוף ברוך שאמר ובענין זכרונות כו' כי בחי' זו שרשה ממקום עליון מאד מבחי' כתר שהוא מל' דא"ס, ובפ' קדש כתי' ולזכרון על שאוא"ס שורה בחכמה, מזה נמשך ג"כ הזכרון היפך השכחה שהוא אחוריים, אך דודיך ל' זכר וא"כ מהו נזכירה דודיך י"ל ע"ד וזכרתם את כל מצותי וכן העוסק בתו' נק' בעל להתורה והיינו כי דודי' זו"נ יעשו להיות קפאבמדריגת ריעים כמ"ש ביום ההוא יהי' כו', וענין מישרים אהבוך עמ"ש אפסוק חכלילי עיניים שבהגלו' נגלות בחינת אהבה בתענוגים שם ע"ב אזי נכללים בו ב' האהבות אה"ר ואה"ע כו' וזהו מיין כמש"ש חכלילי עינים מיין ע"ש, וענין בחי' זו דלמען תזכרו ע"פ עבודה נלע"ד שיובן ע"פ מ"ש בענין שוש תשיש ענין אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו' כי האהבה ע"מ לקבל פרס נהנין מזיו בג"ע נק' נקבה, אך בחי' ועמך לא חפצתי רק למהו"ע ית' הגם שצ"ל ביטול ממש ולא נהנין בחי' יש זהו בחי' זכר דעת שלום, ולפי שאיש מזריע תחלה יולדת נקבה ע"כ כיון שתחלה משכני שהוא בחי' אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת בחי' איש מזריע תחילה ע"כ יולדת נקבה וזהו נגילה ונשמחה שמחה לשון נקיבה, אבל אח"כ נזכירה להיות בחי' יולדת זכר והוא מיין פנימי' התורה כנ"ל.