חוברות אשה אל אחותה

קבחוברות אשה אל אחותה

שנת תקצ"ה חגה"ש

חוברות ^* אשה אל אחותה כנפיהם כו' בשתיים מכסות את גויותיהנה כו', ולהבין לשון אשה במרכבה, אך דהנה כתי' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתיי' שהם שני לחמי תודה שהן שני לוחות אבן, ומלמטה למעלה צריך להיות סולת כו' ומקודם לזה כתיב וספרתם לכם כו' שבע שבתות תמימות תהיינה דוקא. ולהבין זה הנה כתיב לכו לחמו בלחמי, וענין לחמו לשון רבים שיש ס' רבוא פירושים לס' ריבוא נשמות ישראל ופירושא דקרא הם פרד"ס ואפי' פי' המילות הוא תושבע"פ דעת התורה בשכל האדם כ"א לפי מדרגתו, ולכן נק' לשון רבים שיש לכ"א חלק בפני עצמו והוא רה"ר, ותורה שבכתב נק' לחמי לשון יחיד, דהנה עיקר תורה שבכתב הוא הכתיבה תמונת אותיות כפי התמונה כן הוא רמיזתה למעלה, אבל השגות שכל האדם אין בהם כלל כי הם למעלה מן השכל כו' חכים ולא בחכמה ידיעא ולכן נק' תורה שבכתב ואין תלוי בדעת, ואפי' ע"ה אם אמר הפסוק בלתי שום דעת כלל נק' עוסק בתושב"כ ולכן מברך בעלייתו נותן התורה ולא הוי ברכה לבטלה באמרו ונתן לנו את תורתו כו', ולכן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה, כי באמת א"א להביאם בשכל ודעת, וכן הדברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב כי הם הדעת והכתיבה למעלה כו', וזהו כוונת הפסוק ליתן עצה לאדם איך לילך ולהתחיל בעבודת ה' היינו מתחלה לכו שצריך לילך מביתו כו' ואף מגופו ועצמותו הן הנאת ענייני עוה"ז וכל כיוצא בו כו' ולהשים שכלו רק בתורה שלא ישאר משכלו כלל אפי' מעט בעניני עוה"ז וכל כיוצא בזה ובעניני עוה"ז ישים רק מעט משכלו ולא כל שכלו ח"ו, ולפ"ז יתעלה במחשבה ישראל עלו במחשבה] קגכאו"א לפי מדריגתו, ולכן אנו רואים שלעיתים ע"ה מצליח בדרכיו יותר מפני שהוא אינו משים שכלו בעניני עוה"ז לפי שאין לו שכל, אבל מי שיש לו שכל ומשים כל שכלו בעניני עוה"ז ובס"א ע"כ אינו מצליח רק ישים אל לבו כל שכלו בדעת התורה לפי מדרגתו הן פשט הן רמז כו' וזהו לחמו לשון רבים כו', אבל זה אפשר שיש בכמה אנשים שפוסקי' מעניניהם ללמוד בכדי להיות למדן או איש כו' הודיע הכתוב שאין זה עיקר והתכלית רק דלחמי לשון יחיד היינו עלי' אחרת עד הוי' כו' ולא נשאר רה"ר רק למהוי אב"א כי בחי' אני הוי' לא שניתי בין קודם בריאת העולם שהי' הוא לבדו ואין עוד בין עכשיו כמו"כ עכשיו כולא קמי' כלא חשיב ובטל ממש כאין נגדו כמשל מזיהרא דשמשא שבמקום שנראה גוף אור השמש הזיהרא בטל במציאות ואינו נראה כלל רק בהתפשטות למטה מרחוק אנו רואים אותה לדבר בפני עצמה אבל למעלה אינו נראה כלל כן כל העולמות אורות עליונים בטלים ממש במציאותם לגמרי נגד השמש הוי' ב"ה כי שמש ומגן הוי' אלקים פי' ממנו הכל ובו כלולים הכל, והנה הכלי של השמש הוי' ב"ה היא התורה שבכתב כ"ד ספרים, וזהו ושמתי כדכד שמשותייך ואמרו להוי כדין וכדין כו' שהם ב' תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה כלים להשמש ומגן וזהו שמשותייך לשון רבים, וזהו עיקר הלימוד הנקרא לשמה להעלותה ובזה יתעלו כל הנשמות והניצוצות של כלל ישראל כי בהתאחדותם כב"י שפע וברכה להעולמות כו', ולזה יהי' כוונת כל ישראל בעסקם בתורה ולא להיות רק לעצמו בחי' בפ"ע כי אז חורב מכל כדכתי' חרב על הבדים הם ת"ח כו' בד בבד שכל אחד רשות חולקת לעצמה ואינו באפשרי לשרות עליו אור ה' רק כשהוא בהתחברות עם כלל ישראל כאיש אחד חברים אז קדושת הרגל מחברם להיות כולם חברים אבל בלא חיבור נק' ע"ה בודאי כשהוא בד בבד כו' כי באמת כולא קמי' כלא חשיב ותורתו ועבודתו בדעת ובשכלו כאין נחשבו כו' כי באמת העיקר הוא האמונה למעלה מן השכל הנק' עטרה צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטר' לו אמו ביום חתונתו זו מ"ת כי בקבלת התורה הי' יחוד תורה שבכתב ותורה שבע"פ אשת חיל עטרת בעלה אפי' על בעלה דוקא כו' בחי' סובב כעטרה המקפת את הראש, והנה להיות העיקר כי שניים מקרא וא' תרגום פירושא דקרא כו', ומי שעוסק בתורה בד בבד א"א למשרי עליו רזא דאחד כגוונא דילי' למהוי אחד באחד דוקא פי' בהתאחדות והתחברות כללות נשמות ישראל הנק' כנס"י אז נעשה מרכבה וכלי למהוי אחד באחד, וזהו ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך דוקא כי א"א להיות שורה אור הפנים כ"א היות כולנו כאחד, וזהו כולך יפה רעיתי, ומום אין בך כו' לבבתני אחותי כלה וזהו ישקני מנשיקות פיהו נשיקין כפולה תורה שבכתב ותורה שבע"פ ב' עליות, והנה התחברות כל אחד מישראל בכלל כללות ישראל א"א כ"א בזה האופן שידע מקומו שהוא במדריגה התחתונה עד מאד שאין מדרגה פחותה ממנו וחבירו הוא בודאי למעלה ממנו במדריגה ובזה יתאחדו כחדא ויתכללו כ"א עם הכלל כו', למהוי אב"א יחוד קודב"ה ושכינתי', קודב"ה נק' למעלה מן השכל שהוא מובדל מהשגת אדם ושכלו, ושכינתי' הוא השוכן בתוך ב"י כ"א לפי שכלו שהוא הדעת וההשגה בתורה כו', והנה בא"י ממילא מרכבה כו' כי נק' ארץ עילאה אלא אף מי שהוא בחו"ל היינו רחוק קדמהאמת מ"מ יעסוק בתורה ועבודה ואף שבאמת קשה איך אפשר ללמוד כשהאדם יודע בעצמו שפלותו ומכיר את מקומו השפל, וגם שהאמת הוא כך ואיך יכול להיות שיהי' הוי' שורה עליו שמש ומגן כו' למהוי אחד באחד בתוכו ממש שוה למעלה אצלו כו', והתירוץ לזה שבאמת צריך להיות מתחלה קודם קבלת התורה שהוא חג השבועות וצריך כל אדם להקדים ספירת העומר וספרתם לכם כו' שבע שבתות תמימות דוקא פי' הענין שבשבועות הי' קבלת התורה באחדות גדול כדכתי' ויחן שם ישראל נגד ההר שלא מצינו כן בכל החניות בלשון יחיד (אבל העם מלשון עוממות שלא היו באחדות כ"כ כדכתי' ויחרד כל העם אשר במחנה) וזהו כולנו כאחד כי באור פניך כו' שנתינת התורה הי' בסיבת היות כולנו כאחד ואז יהי' הקדב"ה בתוכם ממש בתוכם אב"א, אבל מתחלה א"א לבוא לזה להיות בתוכו ממש רק וספרתם לכם דוקא שממשיכי' להיות הוא ית' א"ס ולגדולתו אין חקר שורה בגוף דהיינו ספירות ואורות העליונים בבחי' או"מ עליו שסובב בעיגול ויכול להיות אף למטה במדריגה תחתונה מאד אבל האדם הוא באמת למטה ואינו למעלה אצלו כלל, ואחר כך על ידי השפלות והתאחדות בהכלל נכלל ועולה למעלה מעלה, וזהו ממושבותיכם תביאו לחם תנופה להניף עד למעלה, פי' באשה קראו מושב נשים דעתן קלות כו' וישב ה' מלך לעולם כו' תפילין של יד מיושב שהיא עלמא דנוק' פי' שאם האדם שפל בדעתו אז תביאו לחם ואז חמץ תאפינה י"ב לחמי תודה שני לוחות הברית תושב"כ ותורה שבע"פ תנופה למעלה להיות אב"א ולהשיג האח' כו' ולהיות הוי' אד' אחד כו', והנה הסיבה המגביה למעלה להיות מרכבה לאחד האמיתי הוא חוברות אשה אל אחותה כנפיהן המגביהם בהתחברות נשמתן של כל ישראל אשה אל אחותה א' כנפיהן כי ד' חיות להנה ודמות אדם עליו מלמעלה כו' וזהו בזכות המשניות גליות מתכנסות שהוא תושבע"פ דייקא להיות עלו במחשבה תחלה ואז נעשה מחכ' חוברות אשה אל אחותה כנפיהן למעלה להגביה למעלה עוד עלי' אחרת למהוי אב"א.

אפ"ל ^* חוברות אשה כנס"י ה' קטנה רחל אל אחותה ה' גדולה לאה וכמ"ש בזח"ב ר"פ תרומה קכ"ו ב ע"פ מי זאת יעקב דהוה שלים חיבר תרין עלמין כו', וע' זח"ג וישב קפ"ג סע"ב ע"פ כעיר שחוברה לה.