ונסע אוהל מועד
נדונסע אוהל מועד
במדבר ב' י"ז
ונסע אוהל מועד. זבחים ו' סא"א י"ד קיו"ב מנחות י"א צה"א. ירושלמי יומא דמב"א עירובין ה' כ"ב ג'. רבות במדבר פ"ב דרי"א ג' לאחר שהיו נושאים אלו שני דגלים היו הלוים נושאים את המשכן שנא' ונסע אוהל מועד, שה"ש רבה ס"פ אל גנת אגוז א"ר ברכיה מה אגוז זה עשוי ד' מגורות והסירה באמצע כך היו ישראל שרויים במדבר ד' דגלים ד' מחנות ואה"מ באמצע הה"ד ונסע אוה"מ. זח"ג במדבר קי"ח ב'.
(ב) בפרדס ערך אוהל מועד פי' מלכות שהיא מקושטת לקבל פני בעלה תפארת עכ"ד ובמא"א א' מ"ד אוהל מועד גי' יוסף גם מועד גי' ק"כ צירופי אלקים עכ"ד, היינו יוסף יסוד שע"י ההשפעה מת"ת במל' בסוד אלה תולדות יעקב יוסף וא"כ אוה"מ גי' ציון, ועמ"ש בפי' מקדש ישראל והזמנים וזהו ת"א אוהל מועד משכן זמנא, וא"כ ונסע אוה"מ זהו עליות המל' מבריאה לאצי' להתייחד עם בעלה כנ"ל ע"ד ארוממך אלקי המלך דפי' זח"ב וארא כ"ח סע"ב, ולכן הי' זה אחר נסיעת שני הדגלים שהוא עליות המלאכי' אוריאל מיכאל שהם מרוממים המל' ע"ד קחו מאתכם תרומה זה' ויקהל קצ"ז ב' וכל עלי' ע"י שיר ותשוקה. והנה ענין שיר המלאכים מבואר בת"א מקץ בד"ה רני ושמחי בענין וצדקתך ירננו אך ענין שיר המל' ע"ד אלקי' אל דמי לך הקשו בזה איך שייך באלקו' שירה ותשוקה מבחי' לבחי' ועמ"ש בזה בבה"ז פ' בשלח, במאמ' ת"ח כל משריין גבי וכד סליק ימא דס"ו ע"ג, שהוא מצד הכלים דע"ס דמל' ומצד הכלים שייך תשוקה ושיר, והיינו כי הכלי שרש כח הגבול לכן שפיר שייך התשוקה לאא"ס הבלי גבול שהוא המאיר בת"ת בחי' ו' בריח התיכון ועמ"ש ע"פ כאיל תערוג בזח"ג אחרי ס"ז ב' התשוקה לקבל הטיפה הנמשך מבחי' ונהר יוצא מעדן שהוא החכ' שבו שורה התענוג, וא"כ י"ל כי המל' ח"ת לב ל"ב נתיבות שבמע"ב היינו החכ' שבבריאת העולמות שנק' עשי' מעשה ידיך, ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ג"ע הע' והתחתון הכל עשי', ולכן בשבת שבת מעשי', אבל התו' ח"ע השגת אא"ס לכן כאיל תערוג תשוקת ח"ת כו', ועמ"ש מזה בביאור ואתה הרם את מטך שתשוקה זו נק' מטולמ"ט ושרשה מרב חסד אה"ר דאהרן משא"כ רו"ש של המלאכי' כו' חסד עולם, והנה בשל"ה ל"ה ב' כי היא עמהם באחדות ולא באצי', ובחיי העתיק כי היא עמהם באצי' ולא באחדות וטעות הוא. והנה באדם יש ג"כ אהוי"ר נהחיצוני' הנלקחת מן השכל וזהו כענין דגלי המלאכי' ויש אהוי"ר פנימי' רעו"ד שלמעלה מהשכל וזהו כענין ונסע אוה"מ כו', וע' במג"ד אות יו"ד מענין המל' והשינויים שבה, ומשם ג"כ יובן ענין תשוקתם, ויותר א"ש כמש"ל כי היא שורש הגבול כו' וח"ת לכן תשוקתה כו', וזהו שבהדגלים לא נז' יוסף רק אפרים ומנשה כי הד' דגלים הם להעלות המל' לחברה לבחי' יוסף שהוא וצדיק יסוד עולם והוא בחי' אוה"מ עצמו, ועמ"ש בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים בשדה כו' ובהמ"ק שהוא ציון נק' שדה והנה קמה אלומתי, ועמ"ש ע"פ ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך בענין ששם עלו שבטים כו' להודות מלמטלמ"ע ובהם וע"י נמשך בחי' יוסף, ועמ"ש בת"א בד"ה ויהי מקץ בענין יוסף, ובד"ה בן פורת יוסף, וההמשכה בבחי' אפרים ימה מלשון כי הפרני, וזהו הבן יקיר לי אפרים.