ולא יבואו לראות כבלע כו'
נהולא יבואו לראות כבלע כו'
ולא יבואו לראות כבלע כו'. ע' מד"ר ס"פ במדבר ע"ד כי לא יראני האדם וחי, ושם העירו ממ"ש בש"א סי' ו' י"ט ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה', וע' זח"ב תרומה קל"ח א' מענין הפרות שנשאו את הארון לבית שמש שזהו ע"ד והחיות נושאות את הכסא לחברו לבחי' שמש הוי', כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים וע' מזה ג"כ בזהר פ' חיי דקכ"ג א' ובבה"ז שם ד"ה ר' יוסי פתח מזמור שירו לד' שיר חדש, ובסידור שער השבת גבי מזמור שירו לד' שיר חדש, וא"כ זהו ענין יחוד העליון דשם הוי' אד' ע' זח"א דל"ג סע"ב בפי' ארון הברית ור"פ נח דנ"ט ע"ב ובמק"מ שם, ואפ"ל עד"ז פי' כבלע את הקודש מה שבחי' קדש סוכ"ע מאיר ומתלבש בש' אד' וע' מזה בלק"ת פ' במדבר סד"ה שאו את ראש, פי' כבלע את הקדש ע"ד עוטה אור כשלמה, והנה באהרן שנאמר בו ויבדל אהרן להקדישו קדה"ק ע"כ הי' יכול לראות כבלע את הקדש, כי הוא נק' שודמ"ט המעלה את הכלה בחי' ממכ"ע אל החתן בחי' סוכ"ע, משא"כ הלוים א"א להם לראות בחי' זו ועמ"ש ע"פ וכל אדם לא יהי' באהל מועד כו' ובזח"א ויגש דף ר"ח ע"ב בענין ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף כו', וע' זהר פ' שמיני דף ט"ל ע"א שלכן כהנא עובדוי בחשאי וזווג למאן דזווג משא"כ לויים כו', וע' זח"א ויחי דף רל"ב ע"ב בענין ולא יבואו לראות כבלע כו' ועמ"ש מזה בבוך במדבר באריכות. ומכ"ז יובן מ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה בחודש השלישי בענין שהתורה היא עוז ותושי' עוז לנה"א ומתשת כח נה"ב, כי התורה היא בחי' עוטה אור כשלמה ע"ד כבלע את הקדש ע"כ הנה"א תוכל לקבל גילוי זה אבל הנה"ב תש כחה מגלוי זה במכש"כ וק"ו אלף פעמים מן הלוים וגם כמו הושיט אצבעו הקטנה ביניהם, כי התורה היא גלוי מבחי' כמו דכולא קמיה כלא חשיב כמ"ש בלק"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש השני פ"ב וזה א"א לנה"ב לקבל, וע"ד לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים מתרפאין בה ורשעים נכוין בה, הרי מובן שהגלוי מלמעלה מהפרסא נותן כח ועוז בקדושה ומעביר ושורף היצה"ר והקליפות.
נוועמ"ש מענין ולא יבואו לראות כבלע בבוך במדבר ד"צ ע"א בד"ה וידבר אלקים כו' אנכי, ושם סעיף ו' שהבחיי ס"פ במדבר כ' כשהכבוד מתבלע וחוזר אל מקומו הראשון אל הקדש למעלה שהוא חביון עוזו וכענין מ"ש ונוגה כאור תהיה כו' ושם חביון עוזו בחבקוק סי' ג' ד', גם פי' כבלע הסרת דבר, ובקונטרס שבסוף ספר הבחיי פ' במדבר כתב כשהכבוד מתבלע אל מקומו למעלה דהיינו בינה שהוא חביון עוזו עכ"ל, ובפרדס ערך חביון פירש שעיקר בחי' זו הוא ההתעלמות בכתר וא"כ זהו כענין איה מקום כבודו, שהכבוד שהוא מ' עולה בבחי' איה שהוא כח"ב, ועיין מענין עליית המלכות בבינה ובכתר בסידור שער יוהכ"פ, גם לשון התבלעות הקדש נזכר בתולע"י בכוונת שבת סוף ענין קריאת ספר תורה דכ"ט ע"ג וז"ל, ולפיכך אומרים אותו כשמכניסים ס"ת להיכל, ועוד מורים לנו התבלעות הקדש והסתלקות הכבוד ועלויו מעלוי לעלוי אל מקומו שנאצל משם בעולם שכלו שבת והדברים עתיקים עכ"ל. ועפ"ז י"ל פי' ונגולו כספר השמים בישעי' ל"ד דפי' הכלי פז כמו גלילת הס"ת כדי ליתנו בהיכלו, והבחיי פ' בראשית ע"פ וישבות ביום השביעי הביא בשם פרקי ר"א מזה, כ"ז נתבאר בבוך במדבר שם, וע' עוד מפסוק ולא יבואו לראות כבלע בבוך במדבר דף כ"ו, ואפשר עוד להעיר לענין כבלע את הקדש ע"ד מה שמצינו לעומת זה בהפך מ"ש ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמליאות היינו התבלעות ז' מאות הטובות דנה"א בז' מדות הרעות, ועמ"ש בלק"ת בד"ה כנשר יעיר בענין חיל בלע ויקיאנו, ואפ"ל ג"כ שזהו ענין בלעם ע"ד חיל בלע, עמ"ש מזה בבוך במדבר ר"פ בלק, וא"כ עד"ז פי' כבלע את הקדש מה שהכבוד חוזר על מקומו הראשון, עכ"פ בפי' כבלע את הקדש יש ב' פירושים הא' פי' הבחיי והתולע"י עליות הכבוד לשרשו, הב' ע"פ מ"ש בלק"ת פ' במדבר פי' התלבשות בלבושים שהוא התורה, וזהו כענין מ"ש בסידור בדרוש שאחר עלינו לשבח בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב בענין היכל קדה"ק דבריאה שמשם נמשך התלמוד שבו מתלבשת השכינה שהיא מל' דאצי', י"ל בחי' זו נק' כבלע את הקדש כו'.