איש על דגלו
לזאיש על דגלו
איש על דגלו באותות לבית אבותם.
א) רבות פ' אמור פל"ב דר"ב ג' לבית אבותם ולא לבית אמותם. אפ"ל עפמ"ש בלק"ת פ' מטות סוף ביאור דהחלצו שהדגלים נמשכים ממוחי' דאבא דוקא שמשם דוקא נמשך כח ההתכללות ע"ד יעשה שלום לי שלום יעשה לי כו', כי יעשה שלום לי זהו יסוד אבא חכמה כח מה משם נמשך הביטול שז"ע השלום וחיבור הפכיים כו' כי בחכ' דוקא שורה אא"ס וכמ"ש בלק"ת בשה"ש בביאור ששים המה מלכות, בענין ומעין מבית ה' יצא כו' וכן נת' ע"פ ויקהל משה, שבחי' משה מקהיל ומאסף את עדת בנ"י שיבואו לבחי' התכללות יעו"ש ועל"ק ססעי' ב'.
ב) רבות בחקתי פל"ו דר"ז ע"ב גפן ממצרים תסיע כו' מה הגפן הזה אין נוטעין אותה ערבוביא אלא שורות שורות, כך ישראל הם דגלים דגלים, הה"ד איש על דגלו באותות לבית אבותם עכ"ל. וע' ברבות בשלח ס"פ כ"ד ע"פ ויסע משה את ישראל מים סוף אל מדבר שור, מהו מדבר שור שנתאוו ישראל ליעשות בו שורות שורות דגלים דגלים עכ"ל. והנה כתיב הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה הרי הדגלים שייכים לבית היין וזהו מה הגפן כו' שורות שורות כו' ועמ"ש בת"א ע"פ אוסרי לגפן עירה, ומ"ש ע"פ ובגפן שלשה שריגים כו' ושלשה ג"כ בחי' שורה והתכללות חג"ת כו'. ובמא"א יו"ד סעי' מ"ו ישורון מחצית תחתון דז"א כי שם יש שורה יעקב ורחל וישורון וסתם שורה של ג' עכ"ל. והי"נ כ' עיין בע"ח שער ל"א מענין ישורון ובלק"ת מהאריז"ל פ' יתרו בדרוש כה תאמר לבית יעקב כו', ובזוהר וישלח דקע"ז ע"ב פי' ישורון בגין דנטיל שורה להאי סיטרא ולהאי סטרא ופי' בזה"ח דקאי על ת"ת שמחבר חסד וגבורה דהיינו שורה להאי סיטרא חסד ושורה להאי סטרא גבורה ובגין אינון תרין שורין איקרי ישורון, ר"ל ע"ש שהוא מחבר ב' שורות הנ"ל חו"ג להתכלל יחד נק' ישורון וזהו ג"כ ענין ישראל יעו"ש וזהו עיקר ענין התיקון, ועמ"ש בת"א פ' וישלח ע"פ ויחץ את העם כו' שבתוהו הי' רק שני קוין ובתיקון יש קו האמצעי המחבר כו', וע' בזוהר בראשית דל"ב א' ע"פ מקול מחצצים כו' דא קול יעקב כד"א איש הבינים, דהיינו ג"כ שמתווך בין חו"ג כו', נמצא לפי"ז ענין הדגלים שהם בחי' שורות שורות ואין שורה פחות מג', זהו ג"כ ענין זה מה שע"י ת"ת קו האמצעי נעשה חבור ויחוד ב' בחי' חו"ג כו', לחוהנה הכח זה בת"ת לחבר חו"ג נמשך מבחי' אין דהיינו כתר כמ"ש באג"ה סי' י"ב בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום, וזהו שנתאוו ליעשות שורות שורות, ועמ"ש מענין מדבר שור ע"פ בנות צעדה עלי שור כו' וע' מ"ש בלק"ת פ' תזריע בד"ה אם בהרת קדמה. גם י"ל כמ"ש ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים, נמצא מבחי' ד' ראשים נמשך שורש עולם הפירוד אבל ע"י שנעשו ד' דגלים דהיינו ע"י קו האמצעי בריח התיכון הגורם התכללות היפוך הפירוד הנמשך מחו"ג לכן מזה יומשך התיקון גם בעולם הפירוד כו' ולכן נא' לבית אבותם ולא לבית אמותם כנ"ל סעי' א' כי מבחי' אימא ונהר יוצא נמשך ומשם יפרד משא"כ מבחי' אבא שעז"נ ומעיין מבית ה' יצא והשקה בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ אחת היא יונתי.
ג) רבות פ' וירא ס"פ נ"ג ע"פ ותשב לה מנגד, נאמר כאן מנגד, ולהלן הוא אומר מנגד סביב לאוה"מ, הרחק הכא אתה אומר הרחק כמטחוי קשת, ולהלן הוא אומר אך רחוק יהי' ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה, הא למדנו נגד מנגד ורחוק מרחוק. ופי' המ"כ מה להלן אלפי' אמה כו' ה"נ אלפים אמה כו', וכ"ה ברבות פ' במדבר פ"ב דרי"א סע"ב, וע' במא"א תיו סעי"ז תחום ג' אהיה כו' כי הם עושים תחום בין קדש יסוד דנוק' לחול שהם החיצוני' ותחום שבת הם ב' שמות כו' ולכן הם ב' אלפים סוד ב' שמות המתחילים באלף עכ"ל ר"ל ב' שמות אהי', ואפ"ל לפ"ז ג"כ ע"ד אלפים שנה שקדמה התורה כו' אאלפך חכמה אאלפך בינה כו'.
רי"ג ריא"א, ח"מ טו"א לג"א.
ד) פ' במדבר ר"פ שני איש על דגלו, הה"ד נרננה בישועתך כו' ויושע ה' ביום ההוא את ישראל, וישע כתיב כביכול ישראל נגאלים וכאלו הוא נגאל, ע' מזה ברבות משפטים פל"א ע"פ כי קרובה ישועתי לבא. לפ"ז יש לפרש ויושע ה' היינו עתיק יומין ביום ההוא בינה את ישראל ז"א, מיד מצרים בחי' מצר הגרון ובשם אלקינו נדגול שקבע הקב"ה שמו בשמינו (פי' המ"כ שנק' הקב"ה ישראל כדלקמן בפ' זו עכ"ל. וע' מזה בת"א פ' תצוה בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק שהוא ע"ש כי שרית עם אלקים וכמ"ש כי גדול הוי' כו' מכל אלקים) ועשה אותנו דגלים שנאמר איש על דגלו, חיבה גדולה חיבב הקדב"ה את ישראל שעשאם דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרין, ומנין שהוא אהבה לישראל שנא' הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה כו', ודילוגו עלי אהבה, אפ"ל ע"ד מדלג על ההרים כו' בחי' דילוג למעלה מסדר ההשתלשלות כך זה שיהיו בבחי' דגלים בא ונמשך מלמעלה מסדר ההשתלשלות וכענין מש"ל סעי' ב' וזהו ענין דגול מרבבה, ונודע שבחי' אלפים הוא בחו"ב אאלפך חכמה כו' ורבבות בכתר ואתא מרבבות קדש כמ"ש בלק"ת פ' הברכה ע"פ ואתא מרבבות כו'. עו"ש ודגלו וגודלו, י"ל ג"כ ע"ד דבר גדול מעשה מרכבה כו' וזש"ש במד' ודגלו עלי אהבה כו' הוא מגדיל עלי אהבה כו' ועמ"ש בלק"ת פ' תצא ע"פ ולא אבה כו' כי אהבך ה' אלקיך.
לטויש לבאר זה עפמ"ש בת"א פ' תולדות בד"ה מים רבים ובהביאור בענין רבקה, מלשון רבקה של שלש שלש בקר כו' דהיינו חיבור וקישור ג' בקר יחד וכמו בים של שלמה שלשה פונים צפונה כו' דהיינו בבחי' מרכבה העליונה פני ארי' פני שור כו' ובכל א' יש ג' בחי' כמו בדגל מחנה יהודה המכוון נגד פני ארי' יש ג' שבטים כמ"ש בזוהר פ' בהעלותך דקנ"ד וה"ע קישור ויחוד והתכללות ג' מדות יחד, וענין האחדות שלהם מפני הביטול רצון שיש להם כו' שכולם מתבטלין ממציאותם ואין להם רצון אחר כו', וע"ד הנז' בענין וקיבל היהודים, וקבל ל' יחיד, ובחי' זו שרשה מבחי' המדות שלמעלה מן השכל הנק' בהמה רבה וכמו ע"ס דעקודים שהם עקודים בכלי אחד כו' ונמשך ע"י דעת עליון הממשיך בהמדות מבחי' כתר כו' וזהו ובדעת חדרים ימלאו מבחי' כל הון יקר כו', וזהו ענין הדגלים שנמשך בהם מבחי' אה"ר המדות שלמעלה מהחכ' והוא ענין מגדיל עלי אהבה וג"כ ל' דילוג מדלג על ההרים שהם המדות והיינו מבחי' חג"ת דא"א כו'.
ה) עו"ש דריא"א איש על דגלו הה"ד ימצאהו בארץ מדבר כו' יסובבנהו שהקיפם בענני כבוד, יבוננהו שהבינם בד"ת כו' יצרנהו אני מניח את העליונים ויורד ושוכן ביניהם, ולא עוד אלא שעשה אותן דגלים לשמו כו', למה שהם בני כו' והם צבאותי כו' ולפי שהם צבאותי אעשה אותם דגלים לשמי עכ"ל.
ו) שה"ש סד"ה הביאני אל בית היין, ושם ראיתי מיכאל ודגלו גבריאל ודגלו כו' הה"ד איש על דגלו כו' וכ"ה שם דל"ג א' סד"ה מי זאת הנשקפה בענין איומה כנדגלות יחנו בדגלים, שנא' איש על דגלו, אך עוד פי' כנדגלות כנד גלות דור שנתנדנד לגלות כו', ואפ"ל כי עי"ז ממשיכים ג"כ בחי' הנ"ל כנודע מענין צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן כו', ומענין דגול מרבבה שם דכ"ט ע"ג סד"ה מה דודך מדוד כו', וברבות פ' שמות פט"ו תחילת הפ' דק"ל סע"א איומה כנדגלות קאי על ישראל בגלות אדום כו' ע"ש, והיינו ע"י קבלתן עומ"ש בגלות הם ממשיכים בחי' הדגלים כו' שהוא אה"ר ועליונה שמבחי' בהמה רבה מבחי' עקודים כו', ועו"ש אין דגלים אלא צבאות כו'.
ז) והנה מש"ל סעי' ה' ולפי שהן צבאותי כו' כי הנה מלחמה לה' בעמלק, שאין השם שלם כו' ושעת צלותא שעת קרבא כמ"ש בלק"ת בד"ה כי תצא למלחמה ומאן דקטיל לחויא יהבין לי' כו' וז"ע הדגלים כו' וגם עי"ז ממשיכים בחי' צבאות שיהי' גם למטה איהו וגרמוהי חד ועמ"ש ע"פ ויעש את הכיור, במראות הצובאות כו' וזהו תיקון לבחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים שמזה משתלשל ג"כ ד' בחי' מצרים בבל כו', אבל כשיומשך בחי' צבאות שיהי' גם בבי"ע איהו וגרמוהי חד כמו באצי' כמ"ש בת"א פ' בא בד"ה בעצם היום הזה, ה"ז היפוך בחי' ומשם יפרד כו' והנה צבאות צדיק יסוד, לכן נמשך מיסוד אבא משא"כ בינה רק עד הוד אתפשטת ולכן ונהר יוצא ומשם יפרד כו' כי ההשפעה בבי"ע זהו מבחי' יסוד נמשך ע"י החכמה כו' שיהי' גם למטה כמו למעלה כו'.