איש על דגלו
להאיש על דגלו
איש על דגלו וגו'. הנה ענין פי' שבטים הוא לשון המשכה שהם המשכות אלקות ממדות עליונות בנפש וכמ"ש במ"א ע"פ וישכם לבן. ע' בת"א פ' ויצא דף מ'* ע"א וע"ב, וענין המשכה זו כמו עד"מ אף שיש בארץ כח הצומח שמצמיח עשבים ותבואות עכ"ז אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, כך עם היות שהבחירה ביד האדם לבחור בטוב וכמ"ש ואהבת כו' אך זהו רק אתעדל"ת. אמנם העיקר הוא מה שנמשך עי"ז אתעדל"ע ממדות העליונות דע"ס דאבי"ע כו' והמשכה זו ע"י השבטים, וזהו ענין שמקדימין לומר קודם פסוד"ז ברוך שאמר י"ב ברוך כנגד י"ב שבטים והברוך הי"ג בחי' הכוללת כולם נגד שבט לוי והוא להיות ברוך ונמשך גלוי אלקות בנפש וכמ"ש במ"א ע"פ ואתחנן כו'.
וענין הדגלים וחנייתם סביב אהל מועד, הנה יובן ממ"ש בת"א בד"ה השמים כסאי, בפי' ושמרתם את חקתי ועשיתם אותם אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה וכך אנו מבקשים בברכת אהבת עולם כו' לעשותה ואח"כ לקיימה והיינו ע"י אב הרחמן רחם עלינו כו' עד וזהו השמים כסאי כו' ע"ש, נמצא ע"י השבטים שהם המשכות בחי' אב הרחמן רחם עלינו (כמ"ש ע"פ וישכם לבן הנ"ל וע"פ במדבר סיני כו') עי"ז יומשך בחי' אהל מועד שהוא התורה, כמ"ש בד"ה במדבר סיני פי' וענין אהל מועד, ובזהר ויחי דרל"ט א' פי' מאן אהל מועד אהל דביה תליין מועד וחגא ושבתא לממני כו', כי מועד הוא ל' זמן ג"כ כתרגומו אהל מועד משכן זימנא והוא בחי' מלכות שמקור הזמן מבחי' מלכות לבד מלך מלך וימלוך, ולכן כדי להיות המשכת אור א"ס ע"י המצות בבחי' זו הוא ע"י ועשיתם אתם כתי' וזהו ענין חנייתם סביב אהל מועד. והוא דוגמת ענין הדגלים של המלאכים דהנה כתיב והחיות נושאות את הכסא ופי' בת"א פ' יתרו דקי"ח* ע"ב שבחיות בנשאם את הכסא נושאות את מראה אדם שעליו שהוא בחי' ממכ"ע לבחי' סוכ"ע והוא בחי' המשכה חדשה ואור חדש מבחי' סכ"ע בממכ"ע, (ועיין שם ביאור ענין המשכה זו בדף קכא* ע"ב מן להבין ענין מרכבת החיות עד הג' קוין והתכללותן). והכח הזה שיש לחיות המרכבה היינו לפי שנלקחו מבחי' לפני מלך מלך כו' כמש"ש דקי"ט* ע"ד, אך ודמות פניהם פני אדם כתי' שכולם הם בבחי' התכללות זה כלול מזה שגם בבחי' פני ארי' יש פני אדם וזהו מה שנעשו בבחי' תיקון שהתיקון הוא להיות התכללות כו' ועי"ז דוקא הם נושאות ומגביהות את הכסא וממשיכים מבחי' כי לא אדם הוא אל בחי' אדם שעל לוהכסא שיהי' בחי' התכללות הג' קוין כמ"ש בת"א דקכ"א ע"ב מן ענין מרכבת החיות* עד סוף העמוד, והיינו שע"י התכללות החיות ממשיכים ממקום גבוה מאד מבחי' עקודים ע"ד שנת' בת"א פ' נח די"ח* ע"ג ע"ד וגם ע"י התכללות זו הם מתקנים מה שהי' הפגם בשרשם בשבה"כ דתהו שהשבירה הי' מחמת שלא היו בבחי' התכללות כו' נמצא אע"ג דהכח של העלאת מ"ן דחיות המרכבה הוא משום ששרשם מעולם התהו עכ"ז הוא דוקא ע"י התכללותם להיות ודמות פניהם פני אדם כו'. ועוד יובן ענין זה ממ"ש בת"א פ' תולדות בד"ה מים רבים בענין רבקה שהוא מלשון רבקה של שלש שלש בקר.
והנה כמ"כ בנש"י הם ד' דגלים סביב אהל מועד ע"ד ד' חיות המרכבה הנושאים את הכסא, דכמו שהחיות נושאות בחי' אדם שעל הכסא כך אה"מ שהוא בחי' תורה וזאת התורה אדם ג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח וכדי להעלות התורה ולקשרה באור א"ס ממש שלמעלה מבחי' אדם הוא ע"י ישראל כמ"ש בת"א פ' יתרו דקי"ח* ע"ד, וזהו ששם עלו שבטים שבטי כו' כי יש ב' בחי' שבטים הא' בעולם הבריאה ששם הם ג"כ מרכבת המלאכים מיכאל פני אריה כו', אך עוד זאת מעלה יתירה לנש"י שנק' ג"כ שבטי י"ה מרכבתא עילאה דאצי' והן י"ב גבולי אלכסון דז"א דאצי'. וביאור ענין מרכבה זו מבואר בת"א דקכ"א* ע"ג ע"ד והיינו שממשיכים אור א"ס בחו"ב שהן בחי' אדם עילאה והיא המשכה בתורה, וזהו עדות לישראל עדות הוא התורה וגם עדות ל' בעדי עדיים המשכת כתר תורה כו', וזהו שבפסוק ראשון דק"ש יש ע' ד' רבתי ר"ת עד כי שמע ישראל בחי' ששם עלו שבטים ועי"ז נמשך בחי' עדות כו' ועיין בזהר פנחס דרל"ו ב'.
אך המשכה זו ג"כ דוקא ע"י התכללותם יחד וזהו ענין הדגלים שהדגל הוא העושה אסיפה וקיבוץ והתכללות ג' שבטים כאחד והוא התכללות המדות יהודה הודאה יששכר תורה זבולון מצות, וכן ראובן ראי' לאסתכלא ביקרא ושמעון שמעתי שמעך יראתי וגד שוקא בחי' נצח יהי' כלולין יחדיו, והנה ישראל שהיו במצרים הי' גלגול דור הפלגה ולכן נשתעבדו בחומר ובלבנים, ודור הפלגה רצו להמשיך התכללות זו אף שילכו בשרירות לבם כמ"ש בת"א פ' נח, לכן עתה כשנתקנו הנשמות הנ"ל ע"י גלות מצרים זכו להתכללות זו בקדושה, וזהו איומה כנדגלות דקאי על הדגלי' כמ"ש במדרש פ' במדבר פ"ב לפי שעי"ז נמשך מעקודים כו' ותפול אימתם על נה"ב שמבחי' זו אין לעומת זה כו' כי הוא למעלה מתהו ותיקון כו'.
וזהו * מנגד סביב לאה"מ יחנו ובמדרש שם מנגד היינו רחוק אלפים אמה, והענין כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם שהן בחי' ב' אלפי' אאלפך חכמה אאלפך בינה, ומבחי' ב' אלפי' הנ"ל ממשיכי' שיומשך התורה לבחי' עולם ו"ק מקום וזמן וזהו ענין אהל מועד כו', וכיון שהמשכה זו הוא ע"י נש"י לכן נאמר מנגד כו' יחנו רחוק ב' אלפי' שהם ממשיכי' מבחי' אאלפך חו"ב לבחי' אהל מועד, וזהו סביב שהמשכה זו היא מבחי' סכ"ע, גם מנגד פי' שכח המשכה זו נמשך ע"י בחי' שהוא מנגד שהרי המשכה זו הוא דוקא ע"י התלבשות הנשמה בגוף ונה"ב ע"י לזדאתכפיא סט"א כו' וכמו תגבורת המים מחמת הדף המעכב וכמו פרעה הקריב כו' וזהו מנגד סביב, וזהו יחנו ע"ד מ"ש במ"א בפי' ויחונך דברכת כהנים, וזהו אשר יעשה אותם האדם עוסק בתורה לשמה לשם התורה, וזהו בעצרת על פירות האילן דהנה האבות הן עצם האילן והשבטים הם הענפים, והנה הפירות גדילים דוקא על הענפים, כך הנה ארז"ל מאי פירות מצות, והאבות קיימו התורה ברוחניות אבל קיום מצות בפ"מ ניתן בשעת מ"ת שהן ס"ר נש"י י"ב שבטי' ענפי' שם נמשך הפירות כו'.
הערות
עמוד לה
- *. ע"א ע"ב : בהוצאת קה"ת כד, א-ב.
- *. דקי"ח : בהוצאת קה"ת עא, ב.
- *. קכ"א ע"ב : בהוצאת קה"ת עב, ד — עג, א.
- *. דקי"ט ע"ד : בהוצאת קה"ת עא, ד.

