אלה מסעי
נואלה מסעי
בלק"ת דף צ"א ע"א*
אלה מסעי בנ"י, מהו ויכתוב משה, נסיעת בנ"י במדבר מ"ב מסעות כנגד שם מ"ב, להכניע המדבר, המדבר הוא לעומת בחי' ירושלים כי זה שער השמים, ואת זלעו"ז בחי' מדבר, אשר לא יעשה פרי, כי בקדושה ואתה מחיה את כולם, הפך בחי' הב הב ולכן עפר מדבר פסול לכסוי הדם, לפי שאינו מצמיח, וע"י שנסעו בו בנ"י הכניעו אותם (עיין לעיל בד"ה לבאר ענין המסעות פ"א דפ"ט ג' בענין קומה ד' ויפוצו אויביך) ועי"ז יש ביכולת האדם להכניע הגוף שלו שהוא ממשכא דחויא, ע"י שכבר נכנע המקור.
ב) אך עדיין צ"ל כו', מה ה' אלקיך שואל מעמך כו' א"ת מה אלא מאה הברכה יש בה נוכח ונסתר, ברוך אתה היינו נוכח ואתה מחיה את כולם ע"י אותיות שמאלף את* תיו (שהן כח המחשבה כדלקמן), ובמחשבה נזאחת ברא את כל העולם שבו רבוא רבבות ברואים כו' ות"ח אין להם מנוחה, והכל נמשך ממחשבה אחת כו' (ובמד"ר פ' בראשית אמרו שנבראו בשני אותיות כו') ומחשבה אחת הוא כלא חשיב אף כנגד כח המחשבה כו' וזהו ענין הבקשה ברוך אתה כו' היינו כ"ב אותיות עצמן שהן כח המחשבה כו' בחי' ממכ"ע (ואפ"ל כי תלת דוכתי נק' אתה ועיין בד"ה ראשי המטות ספ"ב בפירוש מוצא פי הוי'), ואח"כ אשר קדשנו בלשון נסתר הוא בחי' סוכ"ע שגם הכ"ב אותיות שבנפש בטלים לגבי בחי' סוכ"ע וע"י המצות שהם רצון העליון ממשיכים גלוי אור א"ס ב"ה דהיינו המשכת בעל הרצון בעל המחשבה (עיין בד"ה את שבתותי תשמרו ספ"ד מענין פי' בעל הרצון ובד"ה וישלח יהושע מן השטים פ"ב מענין לבעל החוטם).
ג) והכח הזה במצות הוא לפי שנשפלו במעשה וסוף מעשה במחשבה תחלה וכמ"ש צחוק עשה לי אלקים, היינו מבחי' ביטול היש, לויתן זה יצרת לשחק בו, אל תהי ברכת הדיוט קלה (הברכה של המצות כנ"ל סעיף ב' נקרא ברכת הדיוט) בכל מאדך בכל ממונך, ובאמת בכל מאדך אהבה בלי גבול, אך כי צדקה תרומם שעי"ז יוכל לבא לבחי' אהבה בלי גבול, מרוצת המים כשמעכבין אותו, וכל המצות הם ביטול היש.