ד"ה אלה מסעי דתקס"ג
א'שעד"ה אלה מסעי דתקס"ג
ד"ה אלה מסעי דתקס"ג. יש להעיר לענין מסעי ממ"ש במד"ר כי תשא פמ"ד ע"פ גפן ממצרים תסיע עקרן ממצרים והביאן במדבר, ועמ"ש מזה בהגהות לד"ה אלה מסעי הנ"ל בבוך במדבר דש"פ סע"ב ובבוך בראשית ב' סד"ה ובגפן שלשה שריגים דף קע"ה א', והמכוון כי הגפן משמח אלקים ונעשה פלג אלקים מלא מים, וביצ"מ הי' משמח ש' אלקים מ' דאצי' וע"י ששתלן פעם ב' במדבר הם משמחים שם אלקים ז"א דאצי' שלגבי ע"ק כאלקים חשוב, והיינו ע"י יין דמו"ס דשקיט ושכיך באתריה כחמר טב, ויצי"מ ע"י שם ע"ב כמ"ש במד"ר פ' לך פמ"ד ומזה הי' קי"ס, והמסעות במדבר שם מ"ב. ואפ"ל עוד ענין משמח אלקים כי אלקים חיים זהו בינה ומשם נמשך אלו ואלו דא"ח הם, כי ד"ת ניתנו במ"ט פנים טמא ובמ"ט פנים טהור במדרש תלים ע"פ אמרות ד' אמרות טהורות כו' מזוקק שבעתיים, וא"כ הם מ"ט שערי בינה וזהו דודי צח ב"פ מ"ט שע"ב היינו מ"ט פנים טהור וכו', ולכן נק' דברי אלקים חיים כי חיים הם בבינה שהיא חיי ז"א, אך יש בחי' שלמעלה מענין דא"ח ע"ד והוי' עמו שהלכה כמותו כו', הלכה בחי' הילוך נמשך ממה שהוי' עמו, הוי' בחכמה שהיא כח מה שבה שורה אוא"ס ולכן נק' החכמה אמת בסש"ב פל"ה וזהו ההלכה שהיא בחי' אמת, להיות גילוי ואמת הוי' לעולם, והנה שער החמשים דבינה הוא הממוצע המחבר חו"ב, כמ"ש מזה בלק"ת גבי שבועות בד"ה ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם, וזהו בחי' יין המשמח בחי' אלקים חיים ע"י המשכת סוד הוי' דחכמה כו' ואע"ג דחו"ב הם תרין ריעין מ"מ זיווג פנימי חו"ב זהו לא תמיד כו', וזהו ופקוד גפן זאת, וזה"ע השמחה דלע"ל יצחק צחוק ותענוג כו' וזהו ג"כ כענין יין המשומר בענביו משימ"ב שהן ו"ק דאבא כו', וע' לק"ת פ' תבא בד"ה תחת אשר לא עבדת בשמחה שיש ב' מדריגות שמחה הא' שכל א' מישראל יכול לבא לזה וזהו ענין וישכם אברהם בבקר כו' כי בחי' שמחה בצפרא, לילה ויום זהו ענווה ושמחה, וזה צ"ל בכל אדם, וזהו וידעת היום ועמ"ש מזה לקמן בד"ה המאריך באחד מאריכין לו ימיו וכן פירש בד"ה ואתה תצוה דתקס"ב, והבחי' הב' זה"ע שמחו צדיקים בה' היינו בלתי שום ענין מבוקש, וע' ד"ה רב שמואל בר יצחק מרקד אתלת בענין מעיקרא כי קא עביד אינש אדעתא דנפיש קא עביד ואח"כ בא לבחי' דעת אמת, וב' בחי' שמחה אלו י"ל זה"ע נטיעת הגפן ב"פ שמתחלה גפן ממצרים תסיע היה ע"ד הבחינה הראשונה וכתיב כי בחפזון יצאת כו', ואח"כ ע"י הנטיעה הב' במדבר זכו לבחי' הב'.
עמ"ש מענין אלה מסעי בבוך תרי"ט ג' דנ"ז ע"א ובבוך במדבר פ' מסעי דף שס. ענין מי ברא אלה אימתי גדול כשהוא בעיר, ולענין ולגדולתו אין חקר בחי' מי, וזה"ע חיות ושרפים, ע' בבוך במדבר בהגהות לד"ה אלה מסעי הנ"ל סעיף ב' דשע"ט סע"ב ד"ה וענין השרפים עד או תורה ועבודה וגמ"ח בדף ש"פ ע"ב.
ענין גלות מצרים ויצ"מ, שם דף ש"פ סע"א בענין מי ברא אלה, עד שאין השכל פועל בהמדות ואין גילוי בחי' מי ברא אלה, ויצ"מ שיהי' גלוי בחי' זו כו' וזהו בחי' א' דגפן כנ"ל, וע' מענין יצ"מ בהביאור שם דף שפ"ב ע"ב סעיף ה'.
א'שעאוענין בספה"ע מ"ט ימים וכאן מ"ב, שאין מונין המ' שבכל מדה רק בההמשכה ולא בההעלאה, וע' מזה בלק"ת ד"ה הנה גבי המסעות פ"א, וצ"ל א"כ איך מונים עצם המ', וצ"ל ע"ד למען יזמרך כבוד וע"ד ארוממך אלקי המלך, ע"ד מלך יחיד, וכמו עליות המל' ביוהכ"פ גם למעלה מז"א. עוד אפ"ל מ"ט ימים הם מבחי' בינה מ"ט שע"ב משא"כ שם מ"ב הוא מחכמה היינו ל"ב נתיבות חכמה עם כללות עשר ספירות, ובת"ז תיקון ד' דף י"ד פי' שהוא ל"ב נתיבות עם ע"מ, עכ"פ א"כ שם מ"ב לגבי מ"ט זהו כמו מוחין דאבא שגבוהין ממוחין דאימא וא"כ גם המדות שנמשכים ממוחין דאבא גבוהין יותר ע' בד"ה ושמתי כדכד בענין ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ ובענין שמו"ע קול דממה דקה לגבי רשפי אש כו' ובענין עה"ח ועה"ד בדרוש מאמר הזהר ר"פ נח דתקס"ג ובבה"ז אמור ע"פ אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי דע"י המוחין דאימא הוא רק אתכפייא, אבל ע"י המוחין דאבא נמשך אתהפכא, וזהו שביאר כאן שענין שם מ"ב להפך הז' מדות רעות שבנפש כי א"א לבטלם לגמרי אלא ע"י שמהפכם וקשה הא יש אתכפייא סט"א אף שאין מהפכם לגמרי וכמ"ש בסש"ב באריכות שזהו ענין הבינוני אעכצ"ל המכוון דע"י שם מ"ב נעשה אתהפכא חשוכא לנהורא, והיינו לפי שמאיר בו מבחי' מוחין דאבא כו'.
וענין התהפכות הז' מדות זהו ע"ד לך ה' הגדולה כו' והנצח ע"ד שמעשיו מרובים מחכמתו כו' וענין בשתים יכסה פניו נגד המשכת קדוש הא' ובשתים יכסה רגליו נגד המשכת קדוש וכן ובשתים יעופף, ובמ"א פי' יעופף גימטריא גבריאל כו'.