אלה מסעי

א'שנבאלה מסעי

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מאמ"צ כו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם. וי"ל הרי הלכו מ"ב מסעות ויצי"מ הי' רק נסיעה א', וגם מהו ויכתוב משה הרי כל התורה הקב"ה אומר ומשה כותב, וגם בתחלה כתיב מוצאיהם למסעיהם ואח"כ ואלה מסעיהם למוצאיהם. הנה מאמ"צ עד בואם אל א"י ארץ טובה ורחבה הלכו מ"ב מסעות וארז"ל מזכירין יצי"מ בכל יום בק"ש שחרית וערבית, ובכל דור חייב אדם לראות א"ע כאלו יצא ממצרים, לכן יש בחי' מ"ב מסעות ג"כ בכל יום. וי"ל תחלה מהו מצרים מצר ים. כתיב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי אותיות ים בהיפך א'שנגאתוון ופי' מי שאינו מושג ולמעלה מהשגה, כי הנה הבריאה הוא התהוות יש מאין וי"ל למה נק' מאין ובאמת הלא ממך הכל שנברא מאלקותו ית' ואיך נק' מאין, אך פי' מאין הוא כמ"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו, וארז"ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו, פי' עיר הוא כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים כו' אבנים הן אותיות כי האותיות אין בהם צמיחה כמו המדות שיש בהם קטנות וגדלות והמדה מתחלה בקוטן וצומח והולך עד שמתגדל ליש ודבר מורגש, ומכמה צירופי אותיות נעשה תיבות הן בתים ומשני אבנים בונות שני בתים כי משתי אותיות כמו א"ב לא יוכל להיות רק שני תיבות היינו אב או בא וג' אבנים בונות ששה בתים היינו ששה צירופים וכללות עולם הדיבור נק' עיר אלקינו, כי כדי שיתהווה ריבוי הנבראים כמ"ש מה רבו מעשיך כו' מאור א"ס אחדות הפשוט, כמו בעולם העשיי' דצח"מ, ובכל מדריגה התחלקות ריבוי מינים, כמה מיני צמחים ומיני פירות ומשונים במראה ובטעם ובעשבים מחיי' ועשבים שממיתין וכל עשב יש לו מזל בפ"ע המכה כו' וכן בעולמות עליונים מלאכים אלף אלפים גדוד א' ולגדודיו אין מספר, וכן בנשמות עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות כו' והן פרטיות רבבות מדריגות המשכת מיני תענוג אלקות לנשמות שנמשך מאור א"ס ב"ה זיו השכינה, ואיך ימצא הריבוי מאוא"ס אחדות הפשוט אך הוא ע"י התחלקות החיות מאור א"ס הנמשך על ידי הדבור כמו שכתוב בדבר ה' כו' הן עשרה מאמרות שנתחלק החיות מאור א"ס ע"י האותיות ומכל צירוף נברא מהות בפ"ע כמו אור ומים וכללות עולם הדיבור נק' עיר אלקינו פי' שם אלקים הוא בחי' מל' עולם הדיבור שנתחלק החיות מאור א"ס ב"ה ע"י המשכת ריבוי צירופי אותיות וגם בחילופי אותיות כמו אל בם שהאות מתחלף על אות אחר, ולכן נק' אלקים קדושים ל' רבים, ואימתי גדול הוי' הוא בחי' התפשטות גדולתו להוות ולהחיות ריבוי רבבות עולמות ונבראים לאין קץ הוא כשמתלבש בעיר אלקינו ע"י עולם הדיבור בחי' שם אלקים, משא"כ שם הוי' קודם שבא לידי המשכה וגילוי בעיר אלקינו נקרא הוי' אחד בבחי' אחדות הפשוט דאור א"ס ב"ה, וגדול הוי' ומהולל מאד הוא השבח והשיר שהוא לפ"ע השגה ואינו דומה השבח והשגה שמשיגים גדולת הבורא ית' בעולם העשי' הגשמי להשיר והשבח שמשיגים המלאכים בעולמות העליונים, ואעפ"כ נק' עיר אלקינו שלנו וכמ"ש אני הוי' כו' לכם לאלקים כו', ובאמת כתיב מלך אלקים על גוים כו' ג"כ מפני כי ראשית וגילוי אוא"ס ב"ה הוא בנש"י לי ראש וכמו שאומרים בברכות בא"י אלקינו הוא הגילוי בנש"י שנק' אלקינו ואח"כ מלך העולם הגילוי והחיות בעולמות כי ע"י נש"י ממשיכים הגילוי והיחוד שם הוי' באלקים בגילוי בפנימיות ועי"ז גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו כמ"ש הוי' בחכמה כי חכמה ראשית ההשתל' דע''ס ולכן כולם בחכמה עשית וז"ש גדול ה' בעיר אלקינו, אך הנה כתיב לך הוי' הגדולה כו' פי' ע"ד מארז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כו' שכל הגדולה והתפשטות החיות מאור א"ס ב"ה להחיות העולמות הוא ענווה והשפלה וירידה לפניו ית', וז"ש כי עמך מקור חיים א'שנדולא אתה כי מקור חיים הוא ג"כ טפל ובטל ונק' עמך הטפל לך ולא עצמות, כי הגם שנתהוו ריבוא רבבות עולמות לאין קץ אבל הכל בע"ג כמו מן הארץ לרקיע ת"ק שנה וכן עולמות עליונים גבול והשגתן כו' וכמו עד"מ לגבי בלי גבול אזי מספר א' עם רבבות בשוה ששניהן בע"ג, כמ"כ למעלה כל עולמות עליונים הרוחניים ועולם העשיי' הגשמי אין ערוך אליו ית' בשוה ששניהם הוא השפלה וירידה לפניו ית' בשוה, וכמ"ש המשפילי כו' בשמים וארץ כו' כי מלכותך מל' כ"ע שהוא רק מלך שמו נקרא בחי' שם והארה בעלמא וזהו לך הוי' הגדולה כו' שהגדולה בטל במציאות וכלא חשיב לגבי אור א"ס ב"ה, ולכן גדולה לשון נקבה כמ"ש אתה הוא ד' לבדיך אתה עשית את השמים כו' ואתה השני הכתיב את לשון נקבה כי זהו רק בחי' מקבל והארה בעלמא, ולכן כתיב ולגדולתו אין חקר כו', פי' גדולתו רוממות אור א"ס ב"ה בעצמותו ומהותו אין חקר ולמעלה מהשגת הנבראים ולמתב"כ, ולכן התהוות הנבראים מאור א"ס ב"ה הוא יש מאין כי יש בחי' השתלשלות עו"ע והוא בבחי' ע"ס דאצי' עצמן, וכן בעולמות בי"ע עצמן כי ענין השתלשלות הוא יש מיש ויש ערך להעלול עם העילה וגם אינו רק מההעלם לגילוי ואין כל חדש וכמו עד"מ בנפש השתלשלות שכל ומדות ומחשבה ודבור שהמדות מסתעפים ונמשכים מהשכל שהן יש מיש ויש ערך ביניהם שחלק העשירי מהשכל מתלבש להיות טעם להמדה ומנהיגה והוא מהעלם לגילוי שבעודו בשכל ג"כ כלול מהות התפעלות המדה רק שהי' בהעלם ויצא לגילוי בהלב וכן ממח' לדבור וכמ"כ יובן למעלה בהשתל' הע"ס בעצמן מחכמה לבינה ומדות עליונות כו' וכן בעולמות בי"ע מבריאה ליצי' כו' אבל התהוות העולמות והנבראים מאור א"ס ב"ה א"א לומר כלל שהיו העולמות והנבראים כלולים בהעלם תחלה באור א"ס רק התחדשות והתהוות מחודשים יש מאין ואין ערוך אליו ית' כלל, ופי' מאין למעלה מהשגה וכמ"ש בזהר שאא"ס ב"ה לא אתרמיז בשום אות ושם וקוץ כלל הגם שיש ז' שמות שאינן נמחקים הן מרומזות באור א"ס ב"ה המתלבש בע"ס דאצי' כי ענין השם הוא מגביל כמו עד"מ שם חכם שמורה ומגביל ע"ש מהות חכמתו ולא מדה אחרת דחסד, ושם חסדן ונדבן מורה ומגביל על מהות חסדו, כמו"כ למעלה שם אל מרמז על אור א"ס ב"ה המתלבש במדת החסד כמ"ש חסד אל כל היום, ושם אלקים הוא דיין מרמז על אור א"ס ב"ה המתלבש במדת הגבורה, ושם הוי' על אור א"ס ב"ה המאיר בבחי' ח"ע אבל על עצמות אור א"ס אחדות הפשוט אין שייך לומר ולתאר בשום שם ואות כלל והוא פי' אין למעלה מהשגה ואפי' חכמה עילאה ראשית האצי' נאמר והחכמה מאין תמצא לבחי' יש כו' ולכן נקרא הבריאה יש מאין.

ב) וזהו פי' מי ברא אלה מי הוא למעלה מהשגה כמו מי שאמר והי' העולם, אלה הוא מדות עליונות ו' פעמים ו' גימט' אלה, והמדות עליונות שהן מקור הנהגות העולמות נבראו מאין ליש מבחי' מי והוא פי' מי ברא אלה, וענין שאו מרום עיניכם וראו הוא ההתבוננות בבחי' ראי' איך א'שנהשכל השתלשלות העולמות עליונים ותחתונים נבראו מאין ליש והם בטלים במציאות באור א"ס ב"ה, ויש לומר שפי' שמע ישראל ר"ת של אותיות שמע הוא שאו מרום עיניכם, ועי"ז ממשיכים היחוד והתחברות בחי' מי אור א"ס הסוכ"ע בבחי' אלה מדות עליונות ממכ"ע והוא התחברות אור א"ס בהעולמות, אך מצרים מיצר ים הוא להיפוך כי ב' אותיות ים הוא ב' אותיות אחרונים דשם אלקים שמהן נמשך מ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים אדמת בני חם כו' המעלימים ומסתירים ביותר, כי הנה יש ק"כ צירופי אלקים וע"ב צירופים הראשונים מהם נמשך בחי' חסד וזכות כי יש סנהדרין שלמעלה ג"כ שיושבים בהיכל הזכות כי אלקים לשון דיינים ג"כ כמ"ש אלקים לא תקלל, ומע"ב צירופים ראשונים נמשך בחי' חסד אבל ממ"ח צירופים אחרונים יוכל להיות יניקת חיצונים ודינים קשים, ובנפש מצרים מצר מי הוא מצר הגרון המפסיק בין המוחין שבראש למדות שבלב הגם שבשכלו ותבונתו מתבונן ומשיג גדולת הבורא גדול הוי' ומהולל כו' כנ"ל אבל אינם באים לגילוי למדות שבלב והם בתקפם כתולדתם להתאוות תאוה כו' והוא מיצר הגרון המפסיק בין בחי' מי דבינה לבחי' מדות שנק' אלה כנ"ל כמ"ש במ"א, לכן כדי לבא מבחי' מצרים לא"י ארץ טובה ורחבה שהוא בחי' גדול הוי' בעיר אלקינו צ"ל מ"ב מסעות הוא בחי' התהפכות המדות. וי"ל למה במסעות מ"ב הוא בחי' ז' מדות כ"א כלול מן ו' ובספה"ע סופרים מ"ט יום ז' מדות כ"א כלול מז', אך יובן מההפרש שבין שרפים לאופנים שבשרפים נאמר שש כנפים לאחד ובאופנים נאמר ארבע כנפיים לאחת והענין כמארז"ל כל מה שראה יחזקאל ראה ישעי' אלא ישעי' כבן כרך שראה את המלך כו' ויחזקאל כבן כפר כו' כי השרפים אומרים קדוש הוי' כו' כי התפשטות גדולתו להוות רבבות עולמות אין קץ מאין ליש הוא בחי' גדול הוי' בעיר אלקינו הוא בא בגילוי השגה בשרפים כי הם כבן כרך הוא בחי' עיר אלקינו ששם מאיר בגילוי גדול הוי', ולכן אומרים מלא כה"כ שבא אצלם זה בהשגה, אבל מפני שמשיגים שמקור התהוות העולמות הוא הארה בעלמא ביו"ד נברא עוה"ב ובה' נברא עוה"ז שתי אותיות בלבד, אבל מהו"ע ית' קדוש ומובדל ואין ערוך אליו העולמות והנבראים כלל לכן כל תשוקתם וחפצם ליכלל בביטול בקדוש במהות ועצמות א"ס ב"ה, ולכן נאמר שרפים עומדים ממעל לו פי' לו הן ו' מדות עליונות ופ"ו גימט' ל"ו בחי' אלה כנ"ל ומפני שתשוקתם וחפצם ליכלל בביטול למהו"ע ית' שמלעלה מבחי' מדות עליונות מקור התהוות העולמות לכן נאמר ממעל לו, אבל האופנים הן כבן כפר כו' הם ביצי' ועשיי' ששם אינו מאיר בגילוי בחי' גדול הוי' בעיר אלקינו לכן אומרים ברוך כי"מ פי' בקשתם שיהי' גילוי כבוד הוי' והמשכת גילוי אלקות למטה. וענין ההפרש בין שש כנפיים לד' כנפיים יובן מענין המסעות שהיו מ"ב היינו ז' מדות שכל א' כלול מו', ואין חושבין מדה הז' שבכל ספי' בחי' מל', והטעם לזה כי בחי' המל' שבכל מדה הוא גילוי המדה כמו גילוי האהבה כו' כמו שכללות בנין פרצוף המל' בפ"ע הוא גילוי דבר ה' בעולמות שהגילוי לזולתו הוא ע"י הדבור ולכן מבחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון מל' דאצי' כתר א'שנולבריאה כו', כמו"כ בכל מדה וספי' בחי' המל' שבה הוא גילוי המדה ובאמת הגילוי וההשפעה למטה לזולתו הוא ירידה ובחי' יש כו', לכן נאמר במרע"ה כבד פה וכבד לשון כו' כי רוח האדם בחי' מה לעלות למעלה בעליות וביטול באור א"ס ב"ה ולא לירד ולהשפיע למטה כמ"ש במ"א, לכן ענין המסעות הן הכל בחי' עליות באור א"ס ב"ה עד ירדן יריחו כו' בחי' ריח מקיפים דאור א"ס לכן לא נצרך הי' בחי' המל' שבכל מדה וספי' שהוא להיפוך גילוי השפעה למטה כ"א עצמות המדות שהן ששה ולכן הי' מ"ב מסעות ז' מדות כל א' כלול מו', משא"כ בספה"ע שעורה מאכל בהמה ושעורה שעור ה' בחי' מל' שמאיר ונמשך בשיעורים וגבולים להיות למאכל ולמזון לנשמות ומלאכים דבי"ע שנק' בהמה פני ארי' פני שור כו' וכידוע בפי' הכוונה היום יום אחד לעומר שהוא המשכת אלקות למטה לברר בירורי נוגה דבי"ע וכל השפעה וגילוי למטה הוא דוקא ע"י בחי' מל', ולכן בספה"ע סופרים מ"ט יום היינו בחי' ז' מדות כל א' כלול מז' מדות עם בחי' המל' שבכל ספי' ומדה ג"כ. ועד"ז יובן ההפרש מה שבשרפים הוא שש כנפיים כי עבודתם בעליות ממטה למעלה ואומרים קדוש קדש ו' שהוא"ו הוא ששה מדות עליונות בטלים במקורן בקדש עליון כמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה כו' לכן אצלם שש כנפיים משא"כ חיות ואופנים עבודתם להמשיך המשכת וגילוי אלקות למטה ואומרים ברוך כו' לכן אצלם ארבע כנפיים כמ"ש ונהר יוצא מעדן כו' והי' לארבעה ראשים הן ד' מחנות שכינה כי ראשית הגילוי והשפעת אלקות למטה מתחלק לד' מחנות שכינה שבמרכבה ומהן נמשך ומתחלק אח"כ לרבבות מלאכים ונשמות, וע"י הד' כנפיים שבחיות ואופנים נמשך שלא להיות ומשם יפרד כו' כ"א שיהי' ברוך כו' ממקומו בחי' גילוי אלקות.

ג) ועתה יובן ג"כ ענין יצי"מ ומ"ב מסעות בכל יום בק"ש. כי הכוונה והתבוננות בפסוק ראשון דק"ש הוי' אלקינו הוא יחוד חו"ב הוי' אחד הוא יחוד זו"נ, פי' חו"ב הוא אור א"ס הסוכ"ע שמאיר בח"ע והוא בחי' מי, ופי' זו"נ הוא אור א"ס בחי' ממכ"ע שמאיר במדות ודיבור והוא בחי' אלה מקור התהוות העולמות שהוא פי' אחד בשמים ובארץ וד' רוחות העולם, והכוונה כפי' רש"י מה שעכשיו הוי' אלקינו יהי' לעתיד הוי' אחד פי' שיהי' התגלות סוכ"ע בממכ"ע ויהי' גילוי אלקות בעולמות והוא התחברות מי אלה. אך א"א להגיע ולהמשיך בחי' הגילוי סוכ"ע בממכ"ע מי אלה כ"א ע"י מ"ב מסעות והוא מן ואהבת עד ובשעריך יש מ"ב תיבין שם מ"ב ז' מדות כל א' כלולה מן וא"ו מדות והו"ע התהפכות המדות כולם בבטול לאלקות, והו"ע יצי"מ לצאת מכל המצרים המגבילים ומסתירים על נה"א כי זה לעו"ז עשה אלקים וכשם שיש מדות דקדושה כך יש מדות דקליפה והו"ע ז' פרות וז' שבלים הטובות וז' פרות וז' שבלים הרעות והוא בחי' אלה דקליפה כמ"ש אלה אלהיך ישראל כו', והאהבה רעה דקליפה שנמשך אחר תאוות ותענוגים גשמיים להפכה בביטול לאלקות הוא ע"י אהבה דקדושה לאהבה את ה' כי הוא חייך ובחרת בחיים כו' חיים נצחיים א'שנזולא לימשך אחר תענוגים גשמיים ההווים ונפסדים, וכמו"כ יראה רעה דקליפה פן יחסר לחמו כו' להפכה ע"י יראת ה' מלכה"כ ממילא יתבטל יראות רעות, ות"ת ע"י התבוננות לאסתכלא ביקר תפארת גדולתו ית' בביטול כל עולמות עליונים ותחתונים ממילא יתבטל ויפול ת"ת דקליפה הוא הגסות והיש כו', וכן מדת נצח בקדושה כמארז"ל מעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת כי ע"י סו"מ וע"ט במעשה מ"ע ול"ת שהוא בחי' שוקין וירכין בחי' רגל בנפש נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה והוא מארז"ל חכמתו מתקיימת כו', והו"ע בשתיים יכסה פניו ובשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף פי' יכסה פניו כמ"ש במרע"ה ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים כי א"א לקבל ולהכיל גילוי אור א"ס כ"א ע"י לבוש התורה וכמ"ש עוטה אור כשלמה שע"י לבוש התורה יוכל לקבל גילוי אור א"ס וכמ"ש במ"א על מארז"ל אם אתה מבקש לראות פני השכינה עסוק בתורה כו' ובשתיים יכסה הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ, ובשתיים יכסה רגליו הוא בחי' מעשה המצות עשה ול"ת שנק' רגליו כו', ובשתיים יעופף הוא אהוי"ר כמ"ש בזהר אורייתא בלא דו"ר לא פרחה לעילא והעפיפה לעלות בעליות באור א"ס ב"ה הוא ע"י הגדפין אהוי"ר, ובכללות הן ג' קוין דתורה ועבודה וגמ"ח בחי' עבודה קרבנות ותפלה במקום תמידין הוא בחי' בשתיים יעופף ותורה הוא בחי' בשתיים יכסה פניו וגמ"ח מעשה מצות הוא בחי' ובשתיים יכסה רגליו, ועי"ז ממשיכים ג"פ קדוש הוא המשכת וגילוי אור א"ס בג' קוין דתורה ועבודה וגמ"ח.

ד) וזהו שוקיו עמודי שש פי' שוקיו ל' תשוקה והוא תשוקת השרפים וכן כנס"י שאומרים קדוש הוא עמודי שש הן ששה מדות עליונות לך הוי' הגדולה והגבורה כו' לכן הוא שש כנפיים גם פי' שוקיו ל' ירכין והוא בחי' בשתיים יכסה רגליו כו', ובמד"ר שוקיו זה העוה"ז שנשתוקק הקב"ה לברוא אותו. והענין כי בלך ה' הגדולה יש שני פי' הא' דהגדולה והגבורה בטלים לגבי מהו"ע ית' ופי' השני דאדרבא לך ה' הגדולה שמתלבש בע"ס וכמארז"ל הגדולה זו מע"ב והגבורה יצי"מ ותפארת מ"ת כי בגלותא אסתלק לעילא לעילא וע"י הסתלקות השכינה נעשה למטה העלם והסתר ונתאוה הקב"ה שיהי' לו דירה בתחתונים והיינו ע"י תורה ומצות ממשיכים ג"כ גילוי אלקות ויחוד העליון וז"ש מיוסדים על אדני פז, ופי' במד"ר דהיינו פרשיות התורה ופז הוא גימט' מ"ב ומ"ה והיינו העלאה והמשכה. והנה כ"ז הוא בחי' יצי"מ ומ"ב מסעות שבכל יום בק"ש כי א"א להגיע לבחי' יחוד העליון הוי' אלקינו הוי' אחד הוא בחי' התחברות מי אלה שיהי' גילוי אלקות בעולמות כ"א ע"י מ"ב מסעות מן ואהבת עד ובשעריך מ"ב תיבין הוא בחי' שם מ"ב שהוא בחי' התהפכות המדות כולן בבחי' ביטול לאור א"ס ב"ה, וכמו"כ יובן למעלה ענין יצי"מ ומ"ב מסעות הוא בחי' עליות המדות עליונות לך הוי' הגדולה כו' עד בחי' ירדן יריחו כו' ריח הוא בחי' מקיפים דאור א"ס למעלה מבחי' כלים המגבילים כו'. וזהו אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מאמ"צ ולכאורה יצי"מ הי' הנסיעה הראשונה שיצאו ממצרים לסוכות ומשמעות הכתוב מסעי א'שנחל' רבים שכל המ"ב מסעות נק' הכל יצי"מ, אך יובן כנ"ל שכל המסעות נק' הכל מצרים מיצר וגבול עד שהגיעו לירדן יריחו בחי' מקיפים דאור א"ס, וזהו אלה מסעי כו' התחברות בחי' אלה ופ"ו גימט' אלה הן ששה מדות עליונות לבחי' מי מקיפים מאור א"ס ב"ה הסוכ"ע ובנפש הוא התהפכות המדות כולם מן ואהבת עד ובשעריך שם מ"ב שיהי' נכללים בביטול להוי' אחד כנ"ל ולכן מסיימים בק"ש אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים כו', והמסעות היו ע"י משה ואהרן כמ"ש ביד משה ואהרן כי משה שושבינא דמלכא הוא המשכת אור א"ס מלמעלה למטה ואהרן שודמ"ט העלאת כנס"י מלמטה למעלה והוא ענין ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם פי' מוצאיהם הוא מקור ושורש דשם מ"ב והוא עשרת הדברות ועשרה מאמרות וכ"ב אותיות הן שם מ"ב, כי על כ"ב אותיות התורה נאמר נגילה ונשמחה בך כו', ויש ב' פי' בך הוא מהו"ע ית' וב"ך הוא כ"ב אותיות התורה ושניהם אמת כי שרש האותיות למעלה מן החכמה כמ"ש במ"א ולכן ע"י הכ"ב אותיות יוכל להגיע לבחי' מהו"ע ית', אך יש כ"ב אותיות בעשרה מאמרות וכ"ב אותיות בעשרת הדברות ובשניהם יש בחי' מי אלה, בעשרה מאמרות כמ"ש וראו מי ברא אלה כו' וכן בעשה"ד ארז"ל ע"פ על אלה אני בוכי' על איזה אלה מועדי ה' אלה העדות והחוקים כו' כמארז"ל ע"פ אלה תולדות השמים והארץ כו' בזכות מי הן עומדין בזכות אלה העדות כו', וענין אלה מועדי הוי' כמ"ש שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הוי' אלקיך שמצות ראי' בג' רגלים היו מקבלים כל נש"י פנימיות אלקותו פני הוי' אלקיך כו', והוא בחי' התחברות מי אלה בג' רגלים, ובזמן הגלות אנו אומרים ואין אנו יכולים לעלות ולראות כו', וזהו על אלה אני בוכי' כו', ומי גרם זה הוא בחי' אלה דקליפה ענין ע"ז אלה אלקיך ישראל כו', ובחי' מי בתורה כמ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו של עולם הוא בחי' מי אור א"ס ב"ה, ולכן ע"י כ"ב אותיות התורה ממשיך בחי' גילוי והתחברות מי אלה. והו"ע ויכתוב משה מוצאיהם למסעיהם, פי' משה שושבינא דמלכא המשיך אור א"ס מלמעלה למטה מוצאיהם שם מ"ב ע"י כ"ב אותיות התורה דעשה"ד והוא ויכתוב משה עד"מ שכותבין שכל וחכמה באותיות הכתב שהוא ירידת החכמה במעשה אותיות הכתב, ולכן המסעות שהוא בחי' עליות מלמטה למעלה הי' ע"י משה שושבינא דמלכא שהמשיך אור א"ס מלמעלה למטה מוצאיהם שורש ומקור דשם מ"ב כ"ב אותיות דעשה"ד ועי"ז ניתן כח ונעשה למסעיהם מלמטה למעלה, ואלה מסעיהם למוצאיהם הוא ע"י אהרן שושבינא דמטרוניתא והוא ע"י כ"ב אותיות דעשרה מאמרות בחי' תפלה שע"י ק"ש ותפלה יש כח באותיות התפלה להגיע ג"כ לבחי' אור א"ס ב"ה כמארז"ל קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל כו' וע"י אותיות התפלה מגיע לשרשם והוא ע"י אהרן ואלה מסעיהם למוצאיהם, ולכן נאמר על נש"י לע"ל מי אלה כעב תעופינה פי' תעופינה ל' עפיפה ומהירות שיתעלו נש"י בבחי' התחברות מי אלה ממכ"ע בסוכ"ע.