אלה מסעי

א'שמטאלה מסעי

אלה מסעי בנ"י.

ענין מ"ב מסעות עמ"ש מענין שם מ"ב בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ואהבת את שהוא בחי' בכל מאדך ושם נזכר שהוא אור הגבורה בכלי החסד כו', וא"כ מעלתו על שם ע"ב גי' חסד ע"ד כמעלת הזהב על הכסף הנזכר בסש"ב ח"א פ"נ. אך שם נזכר גבורות עליונות דבינה עילאה, ובאמת שהבינה גבוה מהחסד וכ"כ בזח"ב תרומה קמח"א וכסף לתתא רזא דדרועא ימינא דהא רישא עילאה זהב איהו כו' ע"ש, ונק' חסד אהבה זוטא לגבי בינה שנק' אה"ר, בת"א בביאור כי אתה נרי, והם מדות שלמטה מהשכל ומדות שלמעלה מהשכל בלק"ת עקב בד"ה ולהבין קישור פ"א, אך כמו"כ שם מ"ב זהו ז"ת כשמתעלים בבינה כדפי' בלק"ת בד"ה לבאר ענין המסעות פ"ב שזהו ענין תבונה אותיות בן ובת כשהם כלולים ונעלמים בבחי' בינה כו' וע"ש בד"ה אלה מסעי פ"ג בחי' אין ולא בחי' יש להרגיש מדותיו כו', ובד"ה הנה ענין המסעות פ"א שתהיינה השבעה מדות בטלים בו ית' דלאו מכל אינון מדות איהו כלל כמ"ש לך הוי' הגדולה כו' ופי' לך הוי' הגדולה כו' פי' בזח"ג אמור צ"ב א' שזהו ענין והי' שבעת ימים תחת אמו, תחת אמו אתעטרו שבעת ימים דכתי' לך ה' הגדולה ופי' במק"מ תחת האם שהיא הבינה נתעטרו ז' ימים שהם זו"נ בן ובת הנ"ל וזהו לך הוי' שהוא הבינה, הגדולה וכו' שהם ו"ק ומל' וע"ש שזהו ענין שבעה ימי הסוכות. וביאור הענין היינו מ"ש בזח"ב תרומה קל"ה סע"א כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד, יחוד הו"ק שהם שרש בחי' מקום רוחני וגשמי כמ"ש בת"א בד"ה וארא אל אברהם, שיוכללו בבחי' ביטול דחו"ב וע"ד עליי' ז"א בע"ק כי הוי' הוא האלקים שלגבי ג"ר נק' ז"א יחו"ת בחי' יש כו' משא"כ החכמה אין אמת כמ"ש בד"ה הנה ענין המסעות מענין אמת.

קיצור. ענין מ"ב וע"ב כמעלת הזהב בינה על הכסף חסד, אה"ר לגבי אהבה זוטא, ושם מ"ב ז"ת כשכלולים בבינה, שבעת ימים תחת אמו, לך הוי' הגדולה, כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד.

בהרמ"ז פ' תצא דער"ה סע"ב קה"ק ה"ס רישא דבריאה בסוד כח"ב וכל רישא סוד מ"ב וג' פעמים מ"ב גי' סוס.

ב) והענין כי שם מ"ב הוא ל"ב נתיבות עם עשרה מאמרות כמ"ש בת"ז תיקון ד' די"ד ע"ב אבא בם בארבעים ותרין אתוון דשמא מפרש כו' עשר אמירן אינון ול"ב שבילין כו' והובא בפרדס שכ"א פי"ב, ואפ"ל כי ל"ב נתיבות הם כ"ב אותיות וע"ס כמ"ש בס"י, ואשד הנתיבות דחכ' הוא בבינה, אכן שם מ"ב שנוסף עוד ע"ס היינו בחי' ע"ס הגבוהים מע"ס של ל"ב נתיבות, היינו כמ"ש במק"מ תרומה קלב ב שמא דמ"ב פי' כ"ב אתוון עם עשרת הדברות שהם נפש דאימא ועם עשרה מאמרות שהם רוח דאבא הם מ"ב עכ"ל ועמ"ש בביאור זאת חקת התורה פ"א ובמק"מ פ' ויקרא די"א ע"ב מענין דברות ומאמרות. והנה בינה לגבי אבא נק' בריאה לגבי אצי' וכמו מוחין דאבא שגבוהים הרבה מה"ט ממוחין דאימא כענין קדש לגבי א'שנמקרא קדש, בד"ה מצה זו ובד"ה ושאבתם מים בששון, וא"כ בשם מ"ב שמאיר ע"ס דמוחין דאבא שהוא ביטול בתכלית בחי' אין, בחי' אמירה שלמעלה מבחי' דבור כי אמירה היא בלב, ע"כ זהו הביטול שלמעלה ממדריגת הביטול שבז"ת עצמן כ"א ע"ד שמתעלין בג"ר להיות בהם הביטול שבג"ר, ולכן זהו כמו תעלומות לב שלמעלה מהתגלות הלב, וע"כ נחסר המל' שבכל מדה. והנה ב"פ ע"ס שבשם מ"ב זהו ע"ד ממעמקים ב' עומקים שהם ב' יסודות דאו"א כמ"ש בביאור ע"פ כי המצוה הזאת כו' לא נפלאת כו' וממשיכי' בחי' ב' כתרים ע"י וא"א בחי' אנכי אנכי כו' ע"ש, ומזה יובן שאומרים אב"ג ית"ץ כו' לפני תקיעת שופר להמשיך מבחי' אנכי אנכי הוא מוחה כו' ושיומשך עולם הדבור כ"ב אתוון וגילוי ע"מ ועשה"ד כו'.

קיצור. מ"ב כ"ב אתוון שנמשכים מבינה עם ע"ס הנמשכים בהן והן ל"ב נתיבות ועוד נוסף ע"ס דעצמיות אבא ע"מ שהן כמו מוחי' דאבא לגבי מוחין דאימא, ולכן שם מ"ב ביטול, גם כענין ממעמקים ממשיך אנכי אנכי.

ג) והנה נז' בזהר שם בפ' תרומה קל"ב ב' שמא דמ"ב איהו מתעטרא לרתיכא עילאה, ובמק"מ חג"ת עולים לאימא ואימא לאבא, שמא דע"ב איהו מתעטרא לרתיכא תתאה פי' מל' עולה לחג"ת. והענין כמש"ש דשם ע"ב אינון ע"ד תליסר מכילן שהם י"ב ואחד הרוכב עליהם. וביאור הענין היינו כי י"ב בקר דבריאה שהם מרכבה תתאה עם בחי' הים שהוא מל' העומד עליהם נק' י"ג עלין דשושנה שהם יג"מ הרחמים כמ"ש בז"ה ר"פ בראשית, והם י"ב שבטים, ושרשן מיג"מ דאצי', וכן ש' ע"ב יש בו י"ב פעמים ששה כמ"ש הפרדס שכ"א פ"ו י"ב אבנים וששה שמות על כל אבן ואבן כו' ע"ש, וא"כ ש' ע"ב זהו רתיכא תתאה ר"ל י"ב בחי' דבריאה שהם המרוממות ומעלות את המל' מבריאה לאצי', ולכן קי"ס הי' לי"ב גזרים כי הוא עליות הבריאה באצי', ולכן קי"ס ע"י ויסע ויבא ויט שהוא ש' ע"ב, וכמ"ש מזה בקצרה בלק"ת בד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש השלישי בכדי שכל שבט כו' ע"ש והוא ע"ד ששם עלו שבטים כו' היינו בבחי' מל' דאצי' וע' מזה בזח"ג פ' במדבר קי"ח ע"ב שעד"ז הוא ענין ד' דגלים מי"ב שבטים להעלות המל' והיינו לחברה לז"א דאצי' כו', ש' מ"ב ז"פ ו' ע"ד ז' נרות המנורה לכן שלך גדול ע' בלק"ת^** א'שנאפ' בהעלותך, אבל ש' מ"ב הוא רתיכא עילאה היינו מרכבתא עילאה ע' בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה שמעלות חו"ב דאצי' בא"ס ב"ה ממש, ולכן הוא ז"פ ו' נגד מרכבה דאצי' שהם ז"ת ולא י"ב בקר דבריאה, והעלאת חו"ב להמשיך גילוי ז"ת דע"י כמ"ש בלק"ת בד"ה בענין והניף ידו על הנהר כו' והכהו לז' נחלים ע"ש פ"ג, וע' בביאור ע"פ בהעלותך בד"ה הנה השמן בסוף הדרוש גבי ובכ"ז י"ל עוד, שזהו ההפרש בין קרבנות הנשיאים שהיו י"ב נשיאים ובין נרות המנורה שהיו שבעה, ובד"ה בהעלותך דרוש השני שם פ"ג בענין שלך גדול משלהם, ועד"ז יובן ענין שם מ"ב שהוא ג"כ כענין ז' נרות המנורה כמ"ש בביאור דמנורת זהב פ"ד ובד"ה והנה מנורת זהב פ"א, והנה ארז"ל למה קדמה פרשת שמע כו' שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות, ובקבלת עומ"ש שבפ' שמע יש מ"ב תיבין מואהבת עד ובשעריך, והיינו כי ע"י מצות רמ"ח פקודין רמ"ח איברין דמלכא היינו המשכת האורות בכלים דז"א ויחוד זו"נ, אבל קעומ"ש הוא ממשיך אור חדש מא"ס בחו"ב והוא הנק' יחוד או"א שאינו נמשך כ"א ע"י מס"נ וכמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י ובד"ה כי ביום הזה יכפר ועמ"ש לפרש הפסוק ביום השני הקריב נתנאל כו', והטעם שבקעומ"ש שייך ש' מ"ב כי זהו מרכבתא עילאה המעלים חו"ב לשרשן באור א"ס והיינו ע"י בכל מאדך כו' ועמ"ש בד"ה לרוקע הארץ כו', ומתחלה צ"ל שמע ישראל כו' כי אם אין בינה אין דעת כו', וז"ש והשיב לב אבות חו"ב על בנים חג"ת רתיכא עילאה דמ"ב ואח"כ ולב בנים על אבות כי יפה כח הבן מכח האב ז"א בעתיקא אחיד ותליא וע"כ הם מרכבה עילאה להעלות חו"ב וזהו אם אין דעת ברא בוכרא אין בינה כו'. ועד"ז קודם כניסתם לארץ אשר עיקר קיום המצות הוא בארץ, שהרבה מצות תלויים בארץ, נמצא עיקר קיום קבלת עול מצות הוא ע"י כניסתם לארץ, ועמ"ש ע"פ והארץ הדום רגלי, לכן מקודם לזה צ"ל קבלת עול מ"ש והיינו ענין מ"ב מסעות שבמדבר דוגמת מ"ב תיבין מואהבת עד ובשעריך שבפ' שמע שקודם קבלת עול מצות בפ' והא"ש, וזהו לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה פי' כי המצות נק' אור זרוע לצדיק והזריעה היא בארץ כנ"ל אכן בבחי' מדבר נק' לא זרועה, אבל עכ"ז הוא דוגמת לא זרועה דמל"ת שאינן ג"כ בבחי' זריעה ע"ד מ"ע והם ג"כ ממשיכים יחוד או"א ע"י האתכפי' של ג"ק בחי' לא זרועה, וכמ"כ כתי' אבא בם מ"ב מסעות דמדבר ועי"ז אודה י"ה היינו יחוד או"א כו', וכמ"ש בזח"ב תצוה קפ"ג א' שזהו ענין כד אתכפיא סט"א סליק יקרא כו', והנה מקודם מ"ב מסעות הי' יצ"מ ע"י שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה, וזהו כענין שמע ישראל כו' שקודם מ"ב תיבין ואהבת כו', ויש להעיר דשם מ"ב מכניע החיצוני' ממ"ש במ"ב ססי' ב' ותבקענה מהם מ"ב ילדים, ופי' הבחיי פ' שמות דס"ח א' ע"פ הלהרגני אתה אומר שקללם בשם מ"ב ולכן ותבקענה מהם מ"ב כו' וע"ש שעז"נ תלים סי' מ"ד ו' בך צרינו ננגח ובשמך נבוס קמינו היינו בשם מ"ב כו' ע"ש. וע' פ"ט דסוטה מ"ז א', זח"ב פקודי רכ"ד א'. ולכן בלעם ובלק הקריבו מ"ב קרבנות שרצו להתדמות לבחי' מ"ב מסעות דישראל רתיכא עילאה כו' ולהמשיך עי"ז בסט"א כו', אך כי ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם כו' כי נאמר פתחו לי כו' אבא בם כו' משא"כ בסט"א כו' כי שם מ"ב הוא כ"ב אותיות התורה ועשרת הדברות ועשרה מאמרות מה שכ"ז נמשך רק בישראל כו'. וז"ש^* ויהפוך את הקללה שהרי ע"ד ויקללם בשם מ"ב ונתהפך לברכה א'שנבמ"ב דק"ש, ודברת בם, זח"ב קל"ב ב' דמ"ב ע"ד יוהכ"פ שבת שבתון ע"ש וע"ב שבת, י"ל שבת שבתון בינה, גם י"ל שבת תתאה עליות בי"ע באצי' זהו ע"ב ושבת עילאה עליי' אצילות במאציל זהו מ"ב.