שיחה ו
503שיחה ו
יו'ד כסלו
ב"ה, יום הרביעי, פ' ויבא יעקב שלם עשירי בכסלו, ה'תשד"מ. ברוקלין, נ. י.
שלום וברכה! מאשר הנני קבלת המכתב.
ובעמדנו ביום זכאי, העשירי יהי' קודש, יום גאולת כ"ק אדמו"ר האמצעי, אשר בתר רישא גופא אזיל, גאולת כאו"א הלומד תורתו והולך ,בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו",
-- וידוע אופן תורתו וסגנונה -- הסברה בהרחבה, ,רחובות הנהר", נהר יוצא מעדו -
בתוך כל אחב"י, קהלת יעקב -- יורשי ,תורה צוה לנו משה" -- הנגלה והפנימית גם יחד, תורה אחת,
יה"ר אשר אף ש,יעקב הלך לדרכו" -- לקיים תפקידו לשמש את קונו ע'י לימוד התורה וקיום מצותי' בעוה"ז הגשמי וגם החומרי -- יקויים בכאו"א -- הנלמד 504בשיעור חומש דיום זה, לימוד שהוא גם נתינת כח ועידוד: ויבא יעקב שלם, ופירשו רז"ל ופירטו: בגופו בממונו בתורתו ובבניו, כולל (ע"פ דרז"ל) בנים אלה התלמידים, תלמידים אמתים, דומים לרבם, שגם הם שלמים בכל,
בכל פעם כשבא מהיציאה דיצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב,
וכ"ז יזרז ויחיש קיום הבטחת יעקב, ש,הייתה נשמתו כלולה מכל הנשמות שבישראל כו'", שזהו (בשיעור היומי) ויקרא לו א-ל אלקי ישראל (כפירוש רבנו הזקן) -- אבוא אל אדוני שעירה, בביאת משיח צדקנו ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה להוי' המלוכה, כי יקויים היעוד: אתה תנחל בכל הגוים, לקרוא כולם בשם הוי' ולעבדו שכם אחד,
במהרה בימינו ממש. בברכת תג הגאולה
הערות
עמוד 503
- 1. יום הרביעי: בו נתלו המאורות (בראשית א, יד-יט. -- ראה שיחת יט-כ כסלו, תרצ"ג. לקו"ד כרך א' מב, א)
- 2. ויבא יעקב שלם: וישלח לג, יח.
- 3. עשירי בכסלו . . יום גאולת . . האמצעי: ראשי פרקים -- ראה התמים חו' ב'. מבוא לבד קודש.
- 4. העשירי יהי' קודעו: בחוקותי כז, לב. מכל מקום (בכורות נח, ב). וראה זח"ב רעא, א. בחיי ר"פ תרומה.
- 5. בתר . . אזיל: עירובין מא, א.
- 6. בדרך . . מדרכיו: אגה"ק סכ"ז.
- 7. וידוע . . בהרחבה: ראה סה"ש תש"ה ע' 60. התמים ח"ב ע' ע [172]. לקוטי לוי*צ-אגרות ע' שלג ואילך.
- 8. רחובות . . עדן: ראה זח"א נט, ב. נתבאר בביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי (ה, ב ואילך). סידור (פג, א). אוה"ת להצ"צ בראשית (נו, ב ואילך. וש'נ). וראה מאו"א אות נ' סי*ז.
- 9. קהלת . . משה: ברכה לג, ד.
- 10. יעקב הלך לדרכו: ויצא לב, ב. וראה המשך וככה, תרל*ז רפצ'ו. המשך תער"ב פר"י ועוד. לקו"ש חט"ו ע' 259. שם ח"כ ע' 367 ואילך.
- 11. לשמש את קונו: קידושין בסופה.
עמוד 504
- 1. = -----
- 2. שלסם . . בגופו כו- בתורתו: להעיר מתורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור גו' תעזוב עמו (היום יום ע' כג. כתר ש"ט -- הוספות סי' טז, ושיינ).
- 3. ופירשו רזל ופירטו: שבת לג, ב (הובא בפרש"י עה"פ שם). ביר פעיט, ה.
- 4. ובבניו: ב"ר שם.
- 5. בנים אלה התלמידים: ספרי עה"פ ושננתם לבניך (ואתחנן ו, ז) ובפרש"י שם. הובא בהלי תית לאדהיז (פ"א, ס"ח) עיי"ש.
- 6. יצא . . ערב: תהלים קד, כג. שפשוטו בכל יום בחשבון הנפש דקשעהמיט.
- 7. יעקב . . רבנו הזקן: אגה'ק ס"ז. -- ולהעיר מאו"ת להה"מ בתחלתו ד"ה במדרש בראשית.
- 8. אבוא . . שעירה: וישלח לג, יד.
- 9. ועלו . . המלוכה: עובדי' א, כא. וראה ירוש' ע'ז פ"ב ה'א. ביר פע"ח, יד. פרשיי עה*פ וישלח שם.
- 10. אחה . . הגוים: תהלים פב, ח. \
- 11. לקרוא . . אחד: צפני" ג, ט. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.