שיחה טז

הערות

עמוד 424

1. 1. ובמילא יש לו קדימה בשימת לב האדם, כנראה ברגש האדם, רגש ע"פ תורה, וע"ד מאחז"ל שאינו דומה שמיעה לראי' (ראה מכילתא ופרש"י יתרו יט, ט. לקח טוב שלח יג, יח. נת' בהמשך וככה תרל"ז פל"ג ופנ"ז. ועוד). ולכן ,איז עד נעשה דיין כו' כיוז דחזיוהו כו' לא מצו חזו לי' זכותא" (ר"ה כו, א. וראה לקו"ש ח*ו ע' 121 ובהערות שם).
2. 2. חידוש שלא מצינו דוגמתו בשאר המועדים (כי בשלש רגלים אומרים כמה הפטרות גם כשאינו חל בשבת).
3. 3. מגילה לא, סע"א, רמבים הלי תפלחה פי"ג הי"ז, טושו"ע או"ח סתרפ"ד סיב.
4. 4. ,רני ושמחי בת ציון . . ראיתי והנה מנורת זהב כולה - . חן חן לה" (זכרי" ב, יד -- שם ד, ז). - ס' האשכול ע' 66. וראה אנציקלופדיי תלמודית (כרך יוד) ערך הפטרה ע' טז. וש"נ.
5. 5. ,ויעש חירום . . ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל , . להיכל הזהב" (מלכים א' ז, מ-1). -- אשכול שם. וראה אנציקלופדי' הג"ל שם ע' יז. וש'נ.
6. 6. רמב"ם הל' תפלה שם ה'ב. טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח רס רפד. טור ורמ*א שם סתכ"ח (ס"ח).
7. 7. וכמודגש ביותר בשבת חנוכה שחל בראש חודש טבת -- שאז מפטירים בשל חנוכה, ,כיון שהמפטיר קורא (בתורה) בשל חנוכה, יש לו להפטיר מעניז שקרא" (תוד"ה הדר -- שבת כג, ב).
8. 8. רש"י דיה הא כדאיתא -- מגילה ל, ב.
9. 9. תוד"ה כאן -- שם כג, ב.
10. 0. מנחות צט, א. וראה ברייתא דמלאכת המשכן פ"י. ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג. תוספתא מנחות פי"א, ו.

עמוד 425

1. 11. וגם תחלת ההפטרה (,רני ושמחי וגו") יש לה שייכות לחנוכה -- כמשנ"ת בד*ה רגי ושמחי בת ציוז בתורה אור (לו, סע"ד ואילך), בשערי אורה (פ'א ופכ"ג), ובסידור שער החנוכה (רעח, רע"ג ואילך). ועוד.
2. 2. נסמן לקמז הערה 20.
3. 3. ויק"ר ספל"ב. הובא בלקו"ת בהעלותך לג, סע"ב ואילך.
4. 4. מיא ז, נא ואילך.
5. 5. שם ת, יא.
6. 6. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
7. 6. שבלי הלקט סי' קעד. וראה שיחת ש"פ וישב א' דחנוכה שנה זו ס"ב. וש"נ.
8. 7. מס' סופרים פ"כ ה"י. וראה אנציקלופדיי תלמודית הנ*ל הערה 4. וש"נ.
9. 8. כדעת רש"י (בסידורו סי' תמט -- ע' 227) ואבודרהם (קריאת התורה בחנוכה) שקוראים עד ,מעיר דוד היא ציון* (ראה אנציקלופדי' הנ"ל הערה 5 וש"נ).

עמוד 426

1. 9. ועאכו"כ בעניני חנוכה, שהלכה כבית הלל, ש,יום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך כו דמעלין בקודש" (שבת כא, ב. טושו"ע או"ח סתרע"א ס"ב). ועד ש,חנוכה" ר"ת [כידוע שלמדים כמה הלכות מר"ת (ראה לדוגמא שבת פי"ב מ"ה וברע"ב ותויו"ט שם. ועוד)], ,ח' נרות והלכה כבית הלל" (אבודרהם סדר הדלקת גר חנוכה (ד"ה והטעם). הובא בעט"ז ופמ"ג או"ח סתר"ע).
2. 0. ויתירה מזה: אע"פ שנרות שלמה קדמו (בזמן) מ"מ נבואת זכרי' היתה על בית שני, שבו חנוכת החשמונאים, לכך קוראים אותה בשבת ראשונה (אשכול שבהערה 4. ובר"ן למגילה לא, א שנבואת זכרי' ,נבואות עתיד נינהו"). היינו, שנרות זכרי' קרובים יותר לחנוכה מנרות שלמה, ועד כדי כך, שזה דוחה הסברא שנרות שלמה קדמו בזמן.
3. 1. ראה סה"מ קונטרסים ח"א קצה, סע'א ואילך. סה"מ היש"ת ע' יא. תש"א ע' 57. סי השיחות ה'שית ע' 44 ואילך. תש"ג ס"ע 66 ואילך. וראה לעיל ע' 351 ואילך.
4. 2. אבות פ"א מי"ז.
5. 5. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
6. 3. שבת כא, ב.
7. 4. ראה תו"א פרשתנו (מקץ) לד, א. מא, א. שם, ג. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו ספנ"ב. ד"יה (כתיב) כי אתה נרי ספי*ח. שם פי"ט. אוה"ת (בראשית כרך ב) חנוכה שכה, ב. סה"מ עטר"ת ע' קמח. וראה בכ"ז ד"יה ת"ר מצות נר חנוכה וד"ה מצותה משתשקע החמה תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' יז ואילך; ע' כה ואילך). וש"נ.
8. 5. ל' הכתוב -- תהלים קלט, יב.
9. 6. שמואל ב כב, כט.
10. 7. שבת שם.
11. 8. ראה פרש" שבת שם - ד"ה דתרמודאי.
12. 9. ראה אוה"ת (בראשית כרך ה) חנוכה תתקמא, ב. סה"מ תר"ל ע' מז. תרנ"ד ע' קג. תר"ס ע' עו. תרע"ח ע' קיח. תרפ"ו ע' קעז. ועוד.
13. 0. עמק המלך שער קרית ארבע ר"פ קיא. קהלת יעקב ערך תרמוד.

עמוד 427

1. 1. משלי ו, כג.
2. 2. תניא פל"ו, וראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו.
3. 3. ל' הכתוב -- ישעיי מז, ח. שם, י. צפני' ב, טו.
4. 4. תניא שם.
5. 5. ראה ד"ה נר חנוכה עת"ר קרוב לסופו (סה"מ עת"ר ע' קד).
6. 6. %) ראה ד"ה תקעו תרס"ז (בהמשך תרסיו עי נשא ואילך).
7. 7. גם היסוד ל,יסוד היסודות ועמוד החכמות" (רמב"ם ריש הל' יסוה"ת), שי"ל שהוא (ר"ת) ,הוי"" (הובא בשם ר' דוד הנגיד נכדו של הרמב'ם - בסדר הדורות ד"א תתקכ"ז. שם הגדולים להחיד'א מע' רמב"ם. וראה גם ,פירוש" לרמב"ם שם), הד' אותיות שבהן נכללות (ונרמזות) כל העשר ספירות (אגה"ת פ"ד. לקו"ת ר"פ ראה), וכל סדר השתלשלות. ונתאוה הקב"ה כו' הוא היסוד גם לזה
8. 8. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
9. 9. שיחות 1
10. 10. -- וי"ל ע"ד בחי' קוצו של יו"ד, שהוא היסוד וכולל
11. 11. בתוכו כל הד' אותיות דשם הו".
12. 12. וי"ל שזהו כפי ש,נתאוה הקב*ה כו'* נתלבש כבר בגדר דשם הוי' [עכ"פ כפי שהוא שם העצמי (ראה ס' הליקוטים-דא"ח צ"צ ערך הוי' בתחלתו. וש"נ)], אבל מובן ש,נתאוה כו'" הוא בעצמותו ית', שהוא למעלה מעלה מכל גדר כו
13. 8. שגדר ובחי" שם עולם נופל על בחי' מקום ובחי" זמו (שעהיוה"א פ"ז (פב, א)).
14. 9. הג' ענינים דעולם שנה נפש. ,אשר על ג' בחינות אלו הוא יסוד של הספר יצירה* -- אוה"ת יתרו עי תתטז. תורת שמואל סה"מ תרכ"ח ע' קמד.
15. 0. ראה ס' הליקוטים-דא"ח צ"צ ערך רצון. וש"נ. ועוד.
16. 1. וכמאחז"ל (במדב"ר רפ"י) עַה"פ (שה"ש ה, טו) שוקיו עמודי שש, שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו (וראה ד"ה מצותה משתשקע (הנ"ל הערה 24) סעיף ה' השייכות דמחז"ל זה עם מחז"ל ,עד שתכלה רגל מן השוק").
17. 2. כמ"ש (מלאכי ג, ו) ,אני ה' לא שניתי", אפילו בשם הוי', עאכו"כ בעצמותו ית'. וראה הערה 7
18. 3. הובא באוה"ת בלק ע' תתקצז. המשך תרס"ו ס"ע ז ואילך. סה"מ תש"ב ע' 34.

עמוד 428

1. 4. מה רבו מעשיך (תהלים קד, כד) ומה גדלו מעשיך (שם צב, ו) -- כמות ואיכות (ראה תו"א וארא נו, ב. סה"מ תרנ"ה ע' סה ואילך, פר"ת ע' רלב ואילך).
2. 5. כמאחז"ל אין דיעותיהן שוות, אין פרצופיהן שוות כו' (ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, אי תנחומא פינחס יוד).
3. 6. בכדי שיה" התחתונים,
4. 7. לדוגמא: חילוקי דינים בין רה"ר ורה"י; בין
5. 5. = ביהכנ"ס וחול; בין חו*ל וא"י; ועוד.
6. 8. זת'"ג צד, ריש ע"ב.
7. 9. כי רצון העליון בכל מצוה ומצוה פרטית, אינו רק פרט מן הכלל, אלא הוא גם חלק מן העצם - הרצון העצמי בתרי"ג מצות (שלמעלה
8. 8. דירה בתחתונים, בגדרי
9. 9. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
10. 10. שיחות
11. 11. מהתחלקות) -- ראה המשך תרס"ו ע' תקכב. המשך תער"ב ח"יב ע' א'פא. לקו"ש ח"ל ע' 153-4 והערה 59. וש"נ.

עמוד 429

1. 0. עד ששמו (המורה על מהותו) הוא ,עולם* מלשון העלם והסתר (לקו"ת שלח לז, ד. ביאוה"ז להצ"צ ע' שנה). וראה גם לקו"ש חי"ז ע' 95.
2. 1. ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (נדפס בהתמים חוברת א' ע' ל. אגרות קודש שלו חיג עי דש), שמפרט הדרגות בפחיתות העולם. וראה שם, ש,חושך כפול ומכופל* ו,מלא קליפות וסט*א כו'" נכלל בסוג אחד, שאופן החושך הוא ,עד שהוא מלא קליפות וסט'א כר".
3. 2. כלשון אדה"ז בתניא שם -- ,עד שהוא מלא קליפות וס"א. כו" וי"ל הדיוק בזה, כי ,מלא קליפות כו" נעשה בסוף מע"ב -- ריבוי זמן לאחרי שנתאווה כו' ונברא העולם.
4. 4. כי אע"פ שגם בתחלת הבריאה הי" מציאות הקליפות, הי" זה בדוגמת קליפה שומר לפרי (של"ה יט, ב ואילך. הובא ונת' בכ"מ בדא"ח -- ראה ס' הליקוטים-דא"ח צ"צ ערך קליפות (ע' פד ואילך). ערך לע"ל (עי תרנד ואילך). וש"נ, סה'מ תרנ"ט עי קעו. ועוד), ואח"כ ע"י החטא ירדו הקליפות להיות מנגדים לקדושה, עד שעוה"ז נעשה ,עולם . הקליפות", ,מלא קליפות וס*א שהן נגד ה' ממש" (ראה בכ"ז ל"ת להאריז"ל פ' בראשית (ד*ה ונבאר מעלת אדה"ר). תניא ספ"ו (ובהגיה שם). סה"מ עטר"ת ע' תטו. תרפ"ו ע' רכח).
5. 5. וי"ל, שהכוונה דנתאווה כו' היתה שיתהווה עולם (לכתחילה באופן כזה) שיש בו האפשריות ועלוליות לרע -- ,עוה"ז הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו ית'", שהעלם והסתר זה (ששרשו הוא מצמצום הראשון) שאין נרגש בעולם שהתהוותו הוא מאלקות - נותן את האפשריות שיהי" ,מלא קליפות וס'א שהן נגד ה' ממש" (וע"י החטא נעשה בפועל ,מלא קליפות וס"א כו'"), ועבודת האדם היא לעשות דירה בתחתונים ולחדש שתתבטל גם אפשריות זו, כפי שיהי' בשלימות לע"ל (ראה סה"מ תרנ"ט, עטר"ת ותרפ"ו שם). ועצ"ע.
6. 3. שזהו דוקא באופן שהתחתונים עצמם מצד ענינם הם יהיו דירה לו ית' -- ראה ד"ה תקעו תרס"ז (בהמשך תרס"). לקו"ש חי*ב ע' 73. חט"ו עי 8 ואילך ובהערות שם.

עמוד 430

1. 4. ראה בכ"ז בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 22 ואילן ובהנסמן שם. חי"ב ע' 74. וראה ד"ה תקעו הנ"ל.
2. 5. וגם בזה חידוש -- שמבטל (גם) האפשריות לרע מצד ההעלם והסתר בעוה"ז הגשמי -- כדלעיל הערה 52.
3. 6. כמבואר בהמשך הענין בתניא שם -- פל"ז.
4. 7. אבל גם ענין'זה -- שימוש הכלי לתכליתו בגילוי -- נוגע לשלימות המשכת העצמות (ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 245), כי ענין ה,דירה* הוא לא רק שנמצא בה כל העצם, אלא גם שהעצם נמצא בה בגילוי (ראה לקו"ש ח"ד ע' 10%).
5. 5. וי"ל הטעם (נוסף להמבואר בלקו"ש ח"ה שם שזהו מצד שלימות עצמותו ית' שיתגלה ולא ישאר בהעלם, דהא גופא טעמא בעי: מצד יכלתו יתי (שהוא כל יכול) אינו מוכרח שגילוי הוא שלימות) - כי (עלה ברצונו ית' ש)גילוי הדבר (יהי') שלימות בגדרי התחתונים (שכל זמן שהכלי נשאר בכת ובהעלם ואינו משמש תפקידו בפועל ובגלוי -- ה"ז חסרון בגדרי הנבראים), ובמילא, אם זה נשאר בהעלם ובכח אי"ז דירה בתחתונים (בשלימותה), מצד גדרי תחתונים.
6. 6. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
7. 7. שיחות
8. 8. ראה אוה"ת בלק ע' תתקצז. המשך תרס" "'
9. 9. בתחלתו (ע' ג). ד"ה תקעו הנ"ל. ועוד.
10. 9. ראה ד"ה וביום השבת עת"ר (ס"ע קצט).
11. 0. ומטעם זה גופא (שעולמות העליונים הם גילוי ההעלם) אא*פ לומר שתכלית הבריאה הוא בשביל עולמות העליונים -- ,הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית'" (תניא פל"ו. דיה משתשקע תרע"ח. דיה וביום השבת הנ"ל. ד"ה אדם כי יקריב תרס"ט. ד"ה באתי לגני תשי"א).
12. 1. ראה תניא פל"ז (מת, סע'"א) שבירידת , הנשמה בגוף בעוה"ז הגשמי והחומרי ,גם שיה" צדיק גמור כו' לא יגיע למעלות דביקותו בה' כו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי כו'".
13. 2. ראה לקו"ת צו י, ד. רד'ה באתי לגני הישי"ת. וראה לקו"ש חכ'א ע' 150 ואילך.

עמוד 431

1. 13. תרומה כה, ב ובפרש"י.
2. 4. פרשיי שם (ד"ה תקחו). דעת זקנים מבעה"ת תרומה שם. תנחומא תרומה ה. שהש"ר פ"ד, יג. זח"ב קמה, א.
3. 5. בחיי תרומה כה, ז. כלי יקר שם, ג.
4. 6. תרומה שם, ג.
5. 7. ראה מאירי שבת כא, ב. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"ב.
6. 6. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
7. 7. שיחות 1
8. 8. אבודרהם סדר שחרית של שבת. לבוש ושו"ע או"ח ר"ס רפד. וראה אנציקלופדי' תלמודית (כרך יוד) ערך הפטרה בתחלתו.
9. 9. דלעיל הערה 11.

עמוד 432

1. 1. ש"פ מקץ, זאת תנוכה תשמ"ז
2. 0. ומה שנאמר ,ואת המנורות חמש מימץ וחמש משמאל" -- ג"כ מבאר (לא הבאת הכלים במקומם במקדש, כ"א) הטעם לכמה מנורות (לא כבמשכן) ומקומם הגנשמי.
3. 71. ומודגש ביותר להדיעה שלא הדליקו מנורות של שלמה (כנ"ל הערה 10).
4. 2. ראה בארוכה ד"ה תקעו הג"ל (ע' שנד ואילך), ובמאמרים שלפניו ושלאחריו -- שעיקר העבודה דדירה בתחתונים הוא ע'י עבד פשוט, שעבודתו הוא במעשה בפועל (בלי שום הרגשים וגילויים כו').
5. 3. ע"ד טעם הע"ח (בתחלתו. ועד"ז בשער ההקדמות הקדמה ג') בנוגע לכללות הבריאה - כדי ,שיתגלו שלימות כחותיו כו'", ולא לישאר בכחז, אע"פ שלמעלה גם כח אינו חסר פועל (ראה פרדס שי"א פ"ג); וכן צ'ל בעבודת האדם -- שמן הכח יבוא אל הפועל (ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 284. וש"נ).
6. 6. ואף שמכואר (המשך תרס"ו בתחלתו) שא"ז תכלית הכוונה האמיתית (כ"א מפני שנתאווה הקב"ה כו') -- י"ל, שלאחרי שנתאווה בכלל, נתאווה שיהי בסדר השתלשלות (כולל) גם טעמים דחבד,- וביניהם -- הטעם ,שיתגלו שלימות כחותיו* (וראה המשך תרס"ו ע' תמו, שטעם זה הוא בבחי' אצילות).
7. 7. וי"ל הטעם לזה -- כי הכוונה ד,נתאווה כו'" הוא שיהי' דירה בתחתונים, ומצד גדר התחתון צ"ל גם השלימות דהבנה והשגה, וגילויים בכלל (ראה לעיל הערה 57), ,שיתגלו שלימות כחותיו" (אף שמצד למעלה אין כח חסר פועל). ולהעיר מסד"ה כי עמך ת"ש, ,מפני מה נתאוה אין אנו יודעים אם מפני כוי או דהטעם דהבריאה הוא לגלות שלימות כחותיו ית' שאין כח חסר פועל [היינו הגילוי דכה זה גופא שלמעלה ,אין כח חסר פועל"] ונמנע הנמגעות כו'".

עמוד 433

1. 1. חולין יב ב ואילך. רמב"ם הל' טומאת אוכלין פי"ד ה"ב. הל' כלים רפ*ב.
2. 5. ולכן .כל נפש חי" שהיא ברשותו של אדם שהזיקה כו' כגוז בהמה כו' שהזיקה ברגלה בדרך הילוכה חייב לשלם נזק שלם" (רמב"ם ריש הל' נזקי ממון).
3. 6. דה"ב ב, יג. הובא במפרשים למ*א ז, יד.
4. 7. תנהומא תשא יג. פרש" ויקהל לה, ג. כמבואר בתנחומא שם, שהמשכן והמקדש נעשו בשני שבטים -- בצלאל (משבט יהודה, מגדולי השבטים) ואהליאב בן אחיסמך (משבט דז), וכן במקדש - ע"י שלמה (משבט יהודה) וחירום (משבט דן).
5. 8. מא שם יד.
6. 9. ראה לקוש ח"ו ע' 157 ואילך. וש"נ.
7. 7. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
8. 0. ראה שבועות לה, ב. פרש"י שה"ש א, א. ועוד.
9. 1. דה"א כט, כג.
10. 2. כי אף הן היו באותו הנס, ויתירה מזה -- ע"י האשה נעשה הנס (ראה לעיל ע' 390 ואילך. וש"נ).
11. 3. משלי ב, כז
12. 1. שבת כא, ב.

עמוד 434

1. 1. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
2. 2. שיחות
3. 5. במדב"ר פי"ג, ב.
4. 6. מגילה ו, ב.
5. 7. ראה רשיי (ד"ה מבחוץ) ומאירי שבת כא, ב. וראה שו"ע או"ח סתרע"א ס"ז. \
6. 8. כתובות סז, א.

עמוד 435

1. 1. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
2. 9. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד,
3. 0. ב,ועל הנסים" דחנוכה.
4. 1. כמש"נ גדול יהי' כבוד הבית גו' (חגי ב, ט) דכפשוטו מדבר בביהמ"ק הג' (זח"א כח, א).
5. 2. ירמ" לא, ז,
6. 6. >--=₪>9-- ל