שיחה ה

הערות

עמוד 329

1. 1. שיחות 19
2. 1. ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה*ח. וכהנה רבות.
3. 2. ושליחות זו -- היא בכל הדרגות שלמעלה, שענין השליחות שלמעלה הוא ,מה שנמשך הארה ע'י אמצעות איזה בחינה" (לקו"ת ויקרא א, ג), וענין
4. 4. זה הוא בכל הדרגות שלמעלה, עד לדרגות הכי נעלות, כי כל המשכה והשפעה ואור כו' מחוץ לעצמותו ית' היא המשכה ,ע"י אמצעות איזה בחינה'. וכן הוא גם בנוגע לירידת הנשמה, שמושרשת בעצמותו ית', ,טהורה היא", וירדה מדרגא לדרגא (ענין השליחות), עד למטה בעוה"ז.
5. 3. ראה תנחומא בחוקותי ג. שם נשא טד במדב"ר פי"ג, ו. תניא פל"ו.
6. 4. ראה משנה וברייתא סוף קידושין.
7. 5. כמו שהי' בשליחות אברהם אבינו -- ,לד לך מארצך וממולדתך ומבית אביך גו'" (ר"פ לך), ,וה" (רמב"ם הל' ע"ז ספ"א) מהלך וקורא כו' מעיר לעיר ומממלכה לממלכה כו'", ,ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" (וירא כא, לג), וכפרש"י בפרשתנו (כד, 1) ,בשלקחני מבית אבי הי' אלקי השמים ולא אלקי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא ה" רגיל בארץ", אבל ,עכשיו הוא אלקי השמים ואלקי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות".
8. 6. ויקרא א, ג.
9. 1. ראה לקמז הערה 28 מתורת הבעשיט ואדה"ז,
10. 8. משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב. וש"נ.
11. 9. לקו"ת שם. וכ"ה (הלשון: כמותו ממש) בתשובות הריב"ש סרכ"ח. ועוד.
12. 0. וכמאחז"ל (קידושין שם) ,מה אתם בני ברית אף שלותכם בני ברית".

עמוד 330

1. 1. 1ו) תנחומא ויגש וא"ו.
2. 2. לקו"ת בחוקותי מה, ג. וראה תניא מהדו"ק (קה"ת, תשמ"ב) ספמ"ט.
3. 3. ועפ"ז מובז הטעם שמצוות הן ,שלוחי", כי בקיום המצוות פועלים צוותא וחיבור בין הקב"ה וישראל, ודבר המחבר צ"ל בדוגמא להדברים שהוא מחבר (הקב"ה וישראל), כי בלאו הכי אין זה חיבור אמיתי (ואדרבה -- הפסק). וזהו ע"י שהמצוות הן ,שלוחי", ששלוחו של אדם כמותו, דומה להמשלח (הקב"ה), ודומה לבני ישראל שהם שלוחיו של הקב"ה כמותו. וראה לקו"ת יוהכ"פ סח, ב. אוה"ת וישלח רמח, ב.
4. 4. יתרו יט, ו.
5. 5. ראה קידושין כג, ב ובתוס' שם. וש"נ.
6. 6. הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה בארוכה לקו"ש חכו ע' 132 ואילך. >
7. 7. פרש"י עה"ת תבוא כו, טז. וראה פרש"י יתרו יט, א. עקב יא, יג.
8. 8. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
9. 9. שיחות
10. 8. ראה ספרי ופרש"י ואתחנן ו, ה
11. 9. ועפ"ז מתורצת השאלה: איך שייך לתבוע שתומ"צ תהיינה בכל יום .חדשים" ממש אם לא הרגיש החידוש בדבר? די"ל שהוא ע"ד המבואר בנוגע להציווי על אהבת ה'. כי איך שייך ציווי על רגש שבלב? אלא הציווי הוא על ההתבוגנות בדברים המביאים לידי אהבה, וזה בהכרח מביא לידי אהבה בפועל (ראה ס' הערכים חב"ד (כרך א) ערך אהבת ה' (ע' רסז ואילך). וע"נ). כן י"ל בנדו"ד: הציווי הוא על ההתבוננות בדברים המביאים לידי רגש שתומ"צ הן בכל יום -- ,חדשים" (או עכ"פ ,כחדשים'"). ומהענינים של התבוננות המביאים לרגש זה הן - תורת הבעש"ש ואדה"ז דלקמן בפנים.
12. 0. שעהיוה"א פ"א.
13. 21. ראה גם לקו"ש חכ"ט ע' 285 הערה 52.
14. 2. סי"ד.
15. 3. שזהו חידוש על חידוש: חידוש הראשון -- .אור חדש", חידוש השני* -- עליון יותר שלא היי מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה".
16. 16. *) כי .אור חדשי פירושו -- .שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם", אבל אפ"ל עליון כמוחו, או גם תחתון ממנו (להעיר ממקדש הב' לגבי הא

עמוד 331

1. 4. ברכות כח, א. וש"נ.
2. 5. ראה יומא (לח, סע"ב. הובא בתניא פ"א (ה, ב)): עמד (הקב"ה) ושתלן בכל דור ודור.
3. 6. ' עמוס ג, ז,
4. 7. ראה גם תניא פ"ב. ועוד.
5. 5. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
6. 6. שיחות 1
7. 9. וי"ל שהוא ע"ד המבואר (ראה לקו"ש ח"ז עי 4. ח"ח ע' 354. ליקוט פירושים כו' לשעהיוה"א פ"א) ב,פי' הבעש"ט" (שעהיוה"א פ"א) בענין ,לעולם ה' דברך נצב בשמים" (תהלים קיט, פט), שההתהוות היא בכל רגע ורגע מחדש -- אף שנאמר כן במדרשי תהלים (עה"פ. הובא בלקו"ת אחרי כה, ג. וראה הנסמן בליקוט פירושים שם ע' נג) -- כי הבעש"ט פירש, האַט עס פאנאַנדערגעשפרייט, ועשה ופעל שהלימוד במדרש תהלים יהי' יסוד ודרך בעבודת ה' בתומ"צ דכאו"א מישראל במעשה בפועל. ועד"ז הוא חידוש כ"ק מו"ח אדמו"ר בענין השליחות: אף שכללות ענין השליחות (בשייכות לעבודת ה' בכלל) נאמר במדרש תנחומא, ,היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי", ובלקו"ת -- שכל .איש ישראל הוא שליח של אדם העליון, וענין זה הי' כבר במתן תורה וכו', ובמיוחד ע"י הבעש"ט המגיד ואדה"ז ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו -- נתחדש ע'י כ"ק מו"ח אדמו"ר שמ"ש בספרים הנ"ל ע"ד ענין השליחות יבוא לידי פועל בתור יסוד ודרך בעבודת כאו"א.

עמוד 332

1. 0. ס' השיחות תש"ב ע' 154. שיחת ייג תמוז תרצ"ב.
2. 2. ש"פ ח"ש, מבה"ת כסלו תשמ"ז
3. 3. שיחות
4. 31. להעיר מש' היחוד (לאדהאמ"צ) בתחלתו.
5. 2. מלאכי ג, טז. הובא ברמב"ם סוף הל' טומאת צרעת (נת' בשיחת יום ב' דראש השנה (תשמ")).
6. 3. ישע" מא, ו
7. 4. תרנ"ט -- פ"י (סה"מ תרנ"ט ע' סא).

עמוד 333

1. 1. להבא כו', וההסכם אשר עושים שנים או רבים יש לזה חיזוק הרבה יותר מההסכם שעושה בפ*"ע":
2. 2. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
3. 5. ראה מגילה כט, א. זהר ח"ז קכ, ב. חיג ד, ב. צ, ב. ועוד.

עמוד 334

1. 6. ע"פ תהלים פז, ז.
2. 7. הל' תשובה פ"ג ה"ד.
3. 3. ש"פ ח"ש, מבה"ח כטלו תשמ"ז
4. 4. שיחות
5. 8. ואדרבה -- ריבוי ההתחלקות הוא דוקא מצד פשיטות העצמות (תו"ח נח ע, ב ואילך. דרמ"צ מט, א (במהדו"ת). סה"מ תרס"ב ע' של ואילך. עת"ר ע' קצד. ה'שי"ת ע' 132 ואילך. ועוד).
6. 9. אבות ספ"ו.
7. 0. ולשון זה (,לא .. אלא") מורה דהוא לעיכובא (ראה מנחות פג, ב בתוד"ה מתנ").

עמוד 335

1. 4. ,השוה ומשוה קטון וגדול" (פיוט וכל מאמינים דימים הנוראים).
2. 2. אשר על ענין ג' בחי' אלו הוא יסוד של ספר יצירה (תורת שמואל סה"מ תרכ"ח ד"ה והר סיני עשן עי קמד).
3. 3. כמבואר בכ"מ בהטעם שעשרת הדברות נאמרו בלשון יחיד (יל"ש יתרו רמז קפו. מפסיקתא דר"כ פ' בחודש השלישי. וראה פסיקתא רבתי פכ"א. רמב"ן עה"ת יתרו כ, א).
4. 4. וכמובן מדברי המשנה (אבות רפ"ד) ,איזהו חכם הלומד מכל אדם".
5. 5. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
6. 6. שיחות 5
7. 5. ראה (שבת סח, א) בענין ,בלל גדולד -- ומזה מובן בנוגע ,הכי גדול".

עמוד 336

1. 1. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
2. 2. שיחות
3. 6. ל' הכתוב -- לך יג, ט.
4. 7. ויצא כח, יד.
5. 8. ל' חז"ל -- שבת נו, א.
6. 9. ראה שיחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע שמח"ת תרס"א הנ"ל, דיה ,כל היוצא למלחמת בית דוד" -- נדפסה בס' השיחות תש"ב ס"ע 141 ואילך. לקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך.
7. 0. ולאידך גיסא -- ,אין לך דבר שעומד בפני הרצון* (ראה סה"מ תש"ג ע' 12. ובב"מ).
8. 1. להעיר שא' מכ"ד קישוטי כלה הוחא ,הנטיפות" -- ,שתלויות על הצואר ונוטפות על החזה והן כמין מרגליות נקובות וחרוזות בחוט" (ישעי' ג, יט ובפרש"י).

עמוד 337

1. 2. ולהעיר גם מהלימוד בזה משיעור היומי ברמב"ם בגודל החומר דאונאת דברים, ש,לא ניתן להשבון" והוא ,דבר מסור ללב* שנאמר בו (בהר כה, יז) ,ויראת מאלקיך" (הל' מכירה ספי"ד).
2. 3. ע"ש ענין האהבה (,ליובא" -- בשפת המדינה ההיא) -- ראה ספר הזכרונות ח"א ס"ע 17. וראה גם שם ריש ע' 342.
3. 4. ראה ס' הערכים-חב"ד ערך אהבת ישראל ס"ט. וש"נ.
4. 5. ברכות י, א.
5. 6. תהלים קד, לה.
6. 6. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
7. 7. שיחות 207
8. 7. מכילתא ופרש" יתרו כ, ט. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סש"ו ס"ח (סכ"א).
9. 8. ראה לעיל ע' 312 ואילך -- בארוכה.

עמוד 338

1. 9. רמז לזה בפרשתנו (כד, סז ובפרש"י) .ויכיאה יצחק האהלה שרה אמו", ,ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו, כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצו" בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו", ומשום זה ,ויקח את רבקה ותהי לו לאשה".
2. 2. ובזה נראית המעלה אפילו בחידוש פעולה ב,אהלה שרה אמו" (בלא הקמה חדשה) ע"* רבקה -- ע"ד הרחבת ,בית חב"ד": עאכו"כ הקמת ,בית חביד* חדש.
3. 0. ראה לעיל ע' 302 ואילך: 320 ואילך.
4. 4. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
5. 5. שיחות
6. 1. במדב'"ר פי*ב, ג.
7. 2. להעיר מספורנו לויקהל לו, ז,
8. 3. מיכה ו, ח.
9. 4. להעיר ממענה כ"ק אדמו"ר האמצעי לאחר שהתאונן על רגש הישות מחזרת דא"ח: אַ ציבעלע זאַל פון דיר ווערן, אָבער חסידות זאַלסטו חזרין! נת' בלקו"ש חי"א ע' 329. חכ"ד ע' 144. ועוד.
10. 5. שו"ת הרשב"א ח"א סתקפ"א. רמ"א יו"ד סרמ"ט סי"ג. מג"א או"ח סקנ"ד ס"ק כג. ולהעיר ממחז"ל (ויק"ר פל"ד, ת): אילו ה" יודע ראובן שהקב"ה מכתיב עליו כו'.

עמוד 339

1. 1. ש"פ ח"ש, מבה"ח כסלו תשמ"ז
2. 2. שיחות 109
3. 8. ראה פרש"י פרשתנו כד, מב.
4. 4. >> 9-ל