שיחה יג

521שיחה יג

בנועם קבלתי מכתב כת"ר בו מודיע אשר דבר טוב רחש לבם של צאצאי הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר ברוך מרדכי נ"ע מבאָברויסק, מגדולי תלמידי רבנו הזקן, להנציח

- בשבוע דפ' כי תבוא אל הארץ אשר הוי' אלקיך נותן לך נחלה גו' והלכת אל המקום אשר יבחר הוי' אלקיך

ומשבאו לירושלים היא היתה נחלה, נחלת עולמים, ואמר ר' שמעון בן יוחאי זו וזו -- מנוחה ונחלה -- ירושלים [בית מנוחה ונחלה -- ע"פ דא"ח: לקו"ת ס"פ ברכה, אוה"ת בפ' ויצא],

וההתחלה ביום השבת קדש שלפניו, דמני' מתברכין כולי יומי, והרי הוא היאצ"ט של הרה"ג והרה"ח וכו' נ"ע -

את זכרו על ידי יסוד אוסף ספרים בנגלה וחסידות על יד ישיבת תורת אמת -- מיסודם של רבותינו נשיאינו -- בירושלים עיה"ק תובב"א.

ויהי רצון אשר יצליח אוסף ספרים זה במטרתו ותכליתו, ובלשון בעל היא"צ בהסכמתו לספר לקו"ת לרבנו הזקן -- הני ספרי דבי רב יאירו ענפי הקדושה הרואה אומר ברקאי כו' להלהיב הלבבות (של כל הלומדים העוסקים בהם) ולקרב לבן של ישראל לאביהם שבשמים.

ובסגנוז ההמשך בהסכמה האמורה: בואו ונחזיק טובה לצאצאיו (של בעל היא"צ) אשר בודאי ירחיבו אוצר ספרים זה ככל הדרוש, הן בכמות והן באיכות וזכות הרבים תלוי בהם, כל הלומדים בספרים אלו ועוסקים בדבריהם להגדיל תורה, תורת אמת, ולהאדירה, עדי נזכה לקיום היעוד,

אשר תרבה הדעת והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את הויי, עם ביאת אותו המלך שיעמוד מזרע דוד וילמד כל העם ויורה אותם דרך הו" כו'... (ממכתב י' אלול, ה'תעשכ"ח) 522.. לפלא קצת שלא מצאתי ציון לפיהמ"ש (דמאי א, ב) באנצ'* [מסייע לפי' הרא"ש (סוף מע"ש)] דמותר במע"ש לאחר הקבורה [אלא שבפיה"מ שהו"ל הרב קאָפח כותב -- שהרמב"ם העביר קולמוס ע"ז]**...

(ממכתב ערב חג הסוכות, בעלות המנחה, תשכ"ה)

= במענה: על מכתבו-מט"ז אד"ש; יהי רצון-שימלא השיית- משאלות לבבו לטובה --> ללימוד בהתמדה ושקידה, לקיום המצות בהידור ולהתעסקות 'בעבודת התפלה, ומובן שכל הנ"ל צ'"ל בשמחה דוקא, כמ"ש עבדו את הוי' בשמחה, ועוד, ועבודת השם היא לא רק בעת התפלה והלימוד וקיום המצוות, אלא בכל דרכיך, שמזה מובן שצ"ל עניו השמחה תמיד, וכמבואר בתניא בכ"מ, ועיין ג"כ שו"ע או"ח בסופו.

וזכות התעסקותו עם אחרים לקרב לבם לחסידות ועניני" -- תעמוד לו להצלחתו הוא בכל האמור. (ממכתב כ"ג אד"ש, תשי"ז 523במענה על מכתבו -- מבלי הוראת זמן הכתיבה -- בו כותב אודות מה שעבר עליו ותוכן הפנימי בזה הוא, שבמלחמתו עם היצר הרע, שישנו אצל כל אחד ואחד מישראל, הנה עד עתה לא הצליח בזה, ונכשל בכמה ענינים.

והנה ברור הדבר, אשר לכל אחד מישראל ניתנו כחות מספיקים לנצחון במלחמה הנ"ל, אף שלפעמים, וכדרך מלחמה גשמית, זה נופל וזה קם ולפעמים להיפך -- אבל סו"ס הנצחון בטוח, וכמ"ש לבלתי ידח ממנו נדח, ונמיכת רוח ויאוש - ה"ה מתכסיסי היצר הרע לצוד האדם ברשותו ורשתו, ולכן יקבע שיעוריו בלימוד תורת הנגלה ופנימיות התורה והידור בקיום המצות, ומובז שיקל זה עליו בהרבה אם יהי' בישיבה ויקיים בקבלת עול אמיתי את ציוויי הנהלת הישיבה, ואז

סוף סוף יצא מהטיט והבוץ, ויראה אור בחייו. (ממכתב י"ז אדר, העט"

במענה על מכתבו מכ'"ח סיון, והקודם לו. כבר כתבתי לו איזו פעמים*, שכל השקלא וטריא שלו בהנוגע למצבו, הוא מתחבולות היצר הרוצה לבלבלו מעבודת השי"ת ובשמחה ובטוב לבב. וכבר ידוע ומבואר בספרי חסידות, שאחת מתחבולות היצר הוא לפעול נפילת רוח בהאדם העובד את בורא העולם להסבירו שאינו מצליח בעבודה זו כו' וכו'. ואף שהיצר נק' זקן וכסיל -- בכל זה ערום הוא ואומן במלאכתו מלאכת הסתה, ולכן אפשרי שלזמן פועל חלישות בזה השומע לו. ולפעמים מתלבש היצר הרע בלבושים אחרים בכדי שלא יכירו אותו, וככל הדברים האלה הוא גם בהנוגע אליו. והעצה היעוצה, וע"ד המבואר בתניא, שלא להכנס עמו בשקו"ט וטו"מ -- הצודק הוא אם לא -- אלא להמשיך בעבודת האדם לקונו בלימוד התורה וקיום 524המצות -- כיון שהיצר הוא בדוגמת ערל רשע כו' שהעצה שלא להשיב לו מטוב ועד רע, ולהתחנן לו יתברך כו'. ומובטחים אשר השי"ת למענו יעשה, כי חלק ה' ממש עמו. עייו שם בתניא סוף פרק כ"ח, וככל שיקדים בהנהגה האמורה תקדים גם כן

במענה למכתבו פ"נ -- בלי הוראת זמן הכתיבהּ -- מלא התאוננות, ומתאר עצמו בצבעים הכי שחורים,

ולפלא שלפי שעה נעלמו ממנו דברי רבגו הזקן בעל התניא -- פוסק בנסתר

ענין של יאוש ועצב ה"ז מפיתויי היצר ותחבולותיו לבלבל את האדם מעבודת הבורא. ומבואר בהנ"ל ג"כ שלפום גמלא שיחנא, ולכל אחד נתנה היכולת הכח והאפשריות לילך בדרך התורה והמצוה ולילך מחיל אל חיל,

ומ"ש ע"ד אור ופנס להאיר הדרך האפלה, -- אין הדרך אפלה כלל וכלל. כי ברורים הענינים לפרטיהם בשו"ע ובספרי חסידות. ואפילו גם בהנוגע לפרטי פרטים אשר היצר מטיל ספק, גם לזה כמה עצות יעוצות. ושתי עצות עיקריות:

א) ידוע פתגם אדמו"ר האמצעי, להיות לו חבר טוב אשר עמו ישוחח בענינים הרוחנים, אשר אֶז הם שתי נפשות-אלקית על נפש בהמית אחת,

ויהי רצון שתיכף לקבלת מכתבי זה, יסיח דעתו לגמרי מאנחות וירבה בפעולות. ואם כפתגם רבותינו נשיאינו, טובה פעולה אחת מאלף אנחות, עאכו"כ שכמה פעולות טובות מהסדר דאנחות. ובמשך זמן קצר יראה שטעה לגמרי בתאור המצב שבמכתבו. ובלבד שילמוד בהתמדה ושקידה, וישמור סדרי הישיבה, וישפיע גם על חבריו שי' בזה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

בטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא. (ממכתב כ"ג סיט, תעוי"ח) 525ועצה היעוצה וגם פשוטה, היא ההתחזקות בבטחון בהשם יתברך בורא עולם ומנהיגו, שהוא המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד מבני ישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ותלמוד איזה פעמים מזמור האמור (סימן כ"ג בתהלים) עד שתדע תוכנו היטיב, ומזמן לזמן תתבונן בזה, והרי הצורר המוזכר במזמור זה כולל גם היצר הרע ועניניו, שהם צוררים הפנימים של איש ואשה הישראלים.

ולכתבה אודות העבר, הרי איז לך דבר העומד בפני התשובה, אלא שגם תשובה צריכה להיות מתוך בטחון חזק בהשם יתברך ולא חס ושלום יאוש.

בטח נוטלת חלק בפעולות נשי חב"ד.

526עכ"פ בעת שמחה גדולה (עיין דיה שמח תשמח וכיו"ב) הי' צריך לפעול עליו שיתחיל עכ"פ -- בבשורה משמחת ו,אפילו* בענינים הכלליים, ואח'"כ ,ימסור" הכתיבה להמ"ש שלו.

527כמפורסם* מיסודי תורתנו הק' ענין השגחה-פרטית ותתבונן בזה. וח"ו לומר שהעולם הפקר. תלמוד שער הבטחון בספר חובת הלבבות,. ישנו גם באנגלית.

בדיקת המזוזות, דיוק בכשרות האכילה ושתי'.

...ב) ידוע שעצבות נשללת בתכלית בדא"ח (ועאכו"כ יאוש -- ובפרט כשאין לזה כל יסוד). ובמיוחד כשרואים במוחש שזה גורע בהחיות בקיום התומ"צ. ג) מזה מובן אשר הלעו"ז, שאומן הוא במלאכתו -- משתמש בהנ"ל לראש ולראשונה ובעקשנות וכו', והאומנם צריך הסברה שאין לשמוע ל,זקן וכסיל"?! ד) העצה היעוצה למצב רוח בלתי מתאים -- הרי הוא בנדו"ד -- לימוד נגלה וחסידות בחיות ובשופי, בעצמו ועם הזולת, והרי עליו, בלאה"כ -- ,התפקיד" ווערן א למדן, כפשוטו וכמשמעו. ה) סגולה מיוחדת להגדלת הסייעתא דשמיא בכהנ"ל -- צדקת הפצת המעינות חוצה, וק"ל.

בשאלת ר' ... -- שהפך להיות עצבני -- יוסיף בת"ת שפקודי ה' ישרים משמחי לב.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין של הנ"ל וכן המזוזות בביתו, שתהיינה כולן כשרות כדיו.