שיחה י

453שיחה י

במענה להערתו: מורגל בפי העולם לומר אלקים אחרים (בקו"ף אף שמדובר בע"ז). ואולי יש

לקשר עם פי' הרמב"ן דברים (כא, כב) כנען כו' שחשש כו'. (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

במענה למכתבו ממוצש"ק תצוה, בו כותב אודות החילופי דירות ואשר אי"ה חוזר לדירתו בכפר החדש, ומה שקס"ד בזה, ממ"ש בספר חסידים* וכו'.

והנה אין זה שייך לנדון דידיי, שהרי גם באמצע גר שם בנו שיי, דברא כרעא דאבוה, וגם בזה הי' תנאי שיחזור הוא (הכותב) לאחרי זמן קצר, ועוד ונוסף על כולם -- שכל הכפר מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל וברשותו.

ובכלל בענינים כגוז דא, די לן חידושו. ואין להוסיף אלא -- כיון שהעיר בהענין, מהנכון שקודם שיחזור הוא לדירתו ילמדו שם ברבים ג' ימים, עכ"פ פעם ליום ז. א. חזקה בפעמים וחזקה בימים, ולאחרי זה ידור שם במנוחה שמחה וטוב לבב.

בודאי שומר שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו ואת המזוזות של עכשיו ושיקבעו בדירתו הנ"ל.

6-2 454... בענין פצוע דכא באל"ף. הנה נוסף על מה שכתוב באוצה'פ [ח'א דף ק"ד ע'ב], ובהערות דף קס"ח סוף טור ב', מועתק להלן ממה שנמצא באוצר הספרים וכתבי יד של מר ששון בלונדון.

א) תנ"ך הרשב'א, על ידי סופר אחד שכתב את התניך לנכדו של הרשב"א דהיינו אשתרוק בן יצחק בן הרשב"א. בכתב יד זה דכא כתיב באליף.

ב) בכתב יד תנ"ך שנכתב בכתב ידו ממש של תלמידו של הרשב"א, ר' שם טוב בן גאוז מחבר ספר ,מגדל עוז" על הרמב"ם, הי' כתוב דכה בה"א, ואחר כך מחק אותו ר' שם טוב בעצמו ותיקן בידו דכא באליף.

ג) בתנ'"ך עתיק מאד מאד, חומש דמשק, שנכתב לפני אלף ומאה שנה, המתואר באהל דוד צד 23-22 ושם כתוב דכא באליף.

ד) בחומש כתב יד -- נכתב לפני חמש מאות שנה (מספרו 516) ראה אהל דוד צד 21 -- כתוב דכא באליף.

= = ה) בכתב יד תנ"ך (מספרו 499) נכתב לפני חמש מאות שנה, עיי אהל דוד.צד.. ...

5, כתוב דכא באליף.

ו) בכתב יד חומש תימני, נכתב לפני חמש מאות שנה (מס' 942), עי' אהל דוד צד 607, כתוב דכא באל"ף.

ז) בדפוס פלאנטין ובומבירגי שנת שכ"ו דכא באליף... (ממכחב ג' סיון תשי"ב)

.. . במ"ש אשר בס"ת המיוחס וכו' ניכר ששינו מאל"ף לה'א -- פשוט שצריך נירור מי ומתי שינו זה, שהרי באה"ק ת"ו ידוע שמלפני איזה שנים שלוחיו של פלוני עשו כהנ"ל. וכנראה שבכמה מקומות עשו במחשך מעשה זה, וגם לי נודע הדבר רק נשנים האחרונות. ויעיין בס' משנת אברהם סי' לייב מונה הס"ת של קדושי עליון -- ולאו דוקא מחב"ד -- שדייקו לכתוב באל"ף, וכן במכתבי שנדפס באוצר הפוסקים

סוף חלק א'*... (ממכתב יו"ד סיון תשי"ז) 455, . , לשאלתו בשם מר ... אודות קניית שערס, לכל לראש יש לברר האם אין בזה איסור רבית, כיון שכנראה מכתבו, החברה היא אך ורק של בני ישראל, ובפרט ע"פ דברי רז'יל שרבית מושכת אחרי' גם הקרן וכו'...

(ממכתב כ"א שבט תשכ"א)

במענה על מכתבו, הרי כבקשתו אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לזיווג טוב בגשמיות וברוחניות גם יחד בקרוב. וע"פ מרז"ל (קדושין למד ע"ב) ראה חיים עם אשה, שמדבר בלימוד התורה וגם אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הרי כשיוסיף בלימוד התורה תקרב הוספה זו ענין הזיווג גם כן. ואף שקיום המצות בכלל ולימוד התורה בפרט צריך להיות בקבלת עול, מפני שזהו רצונו של ממה"מ הקב"ה, בכל זה ידוע שיש לכל אחת ואחת ממצות התורה סגולה מיוחדת. ובפרט זה, השייכות דלימוד התורה להנ"ל ע"פ האמור במס' קדושין שם. (ממכתב ט"ו מ"ח תשט"

במענה על מכתבו מער"ח ניסן, בו כותב אודות בנו האברך .. . שי', שמציעים לו נכבדות אבל כפי כתבו אינו רוצה להתענין בנוגע שידוך, בטענה שרוצה להקדיש עוד איזה זמן ללימוד התורה מבלי שיהי' ריחים על צווארו וכו'.

והנה מובן שאין מקום להכריח את מי שהוא לקבל הצעה מסוימה בהנוגע לשידוכין. ומאידך גיסא יש מקום לומר שטענת בנו האמורה, היא מפני שההצעות שמציעים לו, לפ"ד בנו, אינו מתאימות, ובאם יציעו לו דבר המתאים -- תשתנה גם השקפת בנו על כללות הדבר,

בכ"א ע"פ המבואר בהלכות ת"ת לרבנו הזקן ובפרט ע"פ מנהג ירושלים ומשפחתם, מהנכון אשר יתענינו במרץ הדרוש למצוא הצעות מתאימות בשביל בנו שי' ויציעום לו. ויה'"ר שיהי' בהצלחה, וילמוד תורה בטהרה, תורת הנגלה ותורת החסידות, גם לאחר חתונתו ויצליח.

בברכה לנחת חסידותי מכל יו"ח שיחיו ולחג פסח כשר ושמח 456.. . מצערני סיום מכתבו, אשר אתו אין עדיין כל חדש. וחוששני אשר אם בענין דבר מושלל בפשיטות אמרו עבר ושנה כהיתר נעשה לו, הנה קיו בענינו -- מתעסק לצאת ידי חובתו בלבד, מפני ההרגל וכו'. ובודאי שאין נחיצות להעתיק ולפרט מאמרי רז"ל המדברים בענין זה וערכו, שהרי ידועים הם ומפורסמים. ויה"ר שכיון שבכלל כל ענין שידוך וזיווג הוא למעלה מדרך הטבע, וכמרז"ל המדמה זה לקרייס, וכמ"ש ומה' אשה משכלת. הנה יה"ר שאפילו אם אינו עושה כלים בטבע -- יעשה

הדבר בדרך נס. (ממכחב י"א שבט תעי"ז)

= ... כן אתענין לדעת מהנעשה ע'ד שידוך המתאים בשביל בנו שי". ועתה אשר =

ראה כבודו בעיני בשר, יכולת השיית בענין זיווגים, אף שנראה לו שזהו דבר קשה, וגם רז'"יל אמרו שקשה כקריעת ים סוף, בטח הרי יוקל הענין גם אצל בנו שי'. ובלבד שישתדל כדרשת חז"ל, דרכו של איש וכו'. וידוע ג'כ העצה הוגנת של חז"ל שאין צריך להיות -- בגיל -- חילוק גדול ביניהם.

(ממכחב ט' אדר תשי"ג)

.. . ובודאי כאשר נפגשו, דברו בעניני יהדות תורה ומצותי' ואורח חיים בכלל ובנוגע להנהגת בית בפרט.

ואם יראת ה' היא בחיי היום יומים, ובהשקפותיהם מתאימים לפי"ע, אזי ידבר ... ועל מנת לגמור בשעה טובה ומוצלחת. (ממכתב כ"ט כסלו תעוכ"ד) 457נאַהענטע טעג, והשי"ת יצליחן. (ממכתב י"ז כסלו, תשי"ח) 4587 7 = קענסט ניט-אויך איצטער זאָגעז באַשטימט אַבער וכו',

במענה על מכתבו מיום השלישי, בו כותב אשר הציעו נכבדות לפב"פ וכבר קרוב הדבר לפועל, אלא שבינתים בא מי שהוא והטיל ספק בהנוגע להנהגת המדוברת בעבר, אף שבהנוגע לההווה, הנה אמרה בפירוש שרוצה להנשא דוקא לשומר תורה ומצוה ולהתנהג כדת משה וישראל וכו

והנה כיוז שההוגה בטוב, ובנוגע להעבר הרי, בכלל, מידי ספק לא יצא, ומובז שעיפ שוזע צריך עיון גדול אם עדות זו מהימנא, ובפרט שתשובה מועלת, ולכן לדעתי -- אין להם לחשוש, והשי"ת יצליח השתדלותם שתהי' לטוב ובשעה

טובה... (ממכתב ר ניםן, תשט"ז 459במענה על מכתבו, בו כותב אודות הצעת הנכבדות לבנו . . . ומעורר השאלה בקשר עם בריאות האם, שלפני זמן לא היתה כדבעי.

והנה הענין מצד עצמו -- אין מקום לחשש, שהרי יש לה כמה ילדים וכולם בריאים ופקחים. וכדי לעקור השאלה מעיקרא, מהנכון הי' שיושיב שלשה אנשים מידידיו ויציע לפניהם הענין, והם יאמרו בכח הרבים -- שאין מקום להנ"ל וטובה ההצעה. ויה"ר שיוסיף בנו בקביעות עתים בלימוד החסידות והליכה בהדרכות"

ומנהגי', שזה יוסיף בברכות השיית והצלחתו בעניניו. (ממכתב כ"ז כסלו, תשט"ז)

במענה על מכתבו המודיע אשר מציעים לו שידוך ושם אבי המדוברת הוא אברהם -- ושואל דעתי בענין השמות*.

יעויין בהגהות מקור חסד לצוואת ר"י החסיד שמציין להמצדדים להיתר בזה: חת"ס יו"ד סקל"ח ואה"ע ח'א סקטיז. השיב משה ססיט. דברי חיים אה"ע ס"ח. אמרי אש יו"ד ס"ס. טוטו"ד תליתאי סרס"ג. קנאת סופרים בהשמטות סכ"ו. יד שאול חיב סר"מ ס"ד. פית אהע"ז ס"ב סקז וסינ סקי"ד ועוד.

ואנו אין לנו אלא פס"ד כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת אהע"ז ח'יא סקמ"ג, פסק"ד ליויד סקט"ז) שכיוון ש,אין השמות שווין ממש אין שום חשש כלל ובלל" עיי"ש.

אלא שיקבע שיעלה לתורה ויחתום וכו' לא רק בשם אברהם לבד, כ"א גם בשאר השמות שלו -- השנים או אחד מהם עכ"פ.

. ומ"ש שגיל בג תחי' הנה עולה בערך כשנה ממנו, וכן שמה הוא לאה רייזל אבל קוראים לה רק רייזל, ושם אמו הוא מרים לאה, הנה בלשון כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת צ"צ אה"ע סקמ"ג. ועייג'כ פס"ד ליו"ד סקט"ז, מש"כ בנדון דידי), איז בזה מקום לחשש כלל וכלל.

460ומ"ש אם צריך הוא להקרא בפי האנשים בשם אברהם מרדכי או שמספיק שיקראוהו בשני השמות רק בעליי לתורה או בחתימה, הנה אין בזה כללים וכן לא

שמעתי בזה הוראות. ובמילא -- יתנהג כמו שנהג עד עתה. (ממכתב ג' אייר, תשי*ב)

.. . יוסיפו לאחת מהן* -- המדוברת או אם המדובר -- שם לפני הגמר (הפרסום), וידוע פס"ד אדה"ז והצ'צ שאין ,שום חשש בעולם כלל" (שו"ת צ"צ האה"ע סו"ס קמג).

.. . תוסיף שם ... וכך תחתום וה' יצליחה. (ממכחב י' אדר ראשון, תשל"ח)

.. . להוסיף** שם לאחת מהן קודם גמר הטוב בשעטו"מ. (ממכתב ט"ו אדר ראשון, תשליח)

.. . ועיין פסיד כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת אה"ע סקמ"ג, ועד"ז בפס"ד שלו ליו"ד סקט"ז) שבנדו"ד אין מקום לחשש כלל וכלל כששם החתן וחמיו שוין. (ממכתב כ"ג תמוז, תש"כ) 461כיוז שיש בהנ"ל -- צירוף ענינים: שם הסבתא, האם, המדוברת תי' אח מבוגר וכו'.

יושיבו ג' רבנים. שבודאי שקו"ט עפ"י שו"ת הצ"צ חאה"ע סקמ"ג דבר המשנה שבן ח"י לחופה כו/, פי' חזיל במ"ע דלדבקה כו', לישא בת ת'ח ולהשיא בתו לת"ח (הלכות דעות ו' ב') ועשית ע"פ אשר יורוך -- בשעטומיצ.

(ממכתב אלול תשכ"ז)

במענה למכתבו מז' חנוכה, וכפי בקשתו נשלח המענה מבלי לחכות על התור -

בו שואל שמזדמן -- הצעות טובות וגם מצוינות בהנוגע לעניני שידוכין, והאם יש להתחשב במה שמצא באיזה ספרים בהנוגע לחשבון השמות וכו'.

הנה אנו אין לנו אלא דברי רבותינו בכגון דא. ומיוסד על מה שנאמר תמים תהי' עם ה' אלקיך. ובעניני שידוכין ביחוד -- עליהם נאמר ומה' אשה משכלת, הרי צריך להוסיף בעניני תורה ומצוות ולדון בההצעה בהנוגע לשמירת הדת ועניני" שתהי" אשה משכלת יראת ה', ומאן דלא קפיד בכל האמור בספרים שמזכיר פשיטא ופשיטא דלא קפדינן עמי'. ובפרט שבהנוגע לספרים כאותם שמזכיר במכתבו, הנה יע רב אם הם בר סמכא, ואפשר שלא נאמרו אלא למקומם ועדתם וכו' וכו'. ובמכש"כ מאזהרות רבי יהודה החסיד שבכמה מסעיפיו אומרים כהנ"ל, שלא נאמרו אלא לזרעו, אף שר"י החסיד סמכו אבות הקבלה ידיהם עליו. ואם אפילו בשנים קדמוניות אמור כל הנ"ל -- עאכו"כ עתה שכמה העלמות והסתרים בעניני שידוכין -- שמלבד הציווים המיוחדים של ר*י החסיד וכיו"ב, אין להקפיד כלל*. ובאם ההצעה טובה ומצוינת ע"פ תורה ויראת שמים יגמור, ויהיר שיהיי בשעה טובה

ומוצלחת. (ממכתב. ז' טבת, תעי"ח) 462יהא* בקי בתוכן (ולא בתיבות) מסכת א' (הקטנות). (ממכתב חשון חשמ"א)

או* במנ"א בימי יא-טו בו או באלול (במשך כל החודש). (ממכחב קיץ השכ"ז)

1-70 י+מענה לא' שרצה-לקבוע זמן החתונה- בחודש מנ"א-משום-שלא יכלו-לקבוע בחודש-תמוז או תחילת"

אלול (מצד סיבות שונות). המו"ל.

במענה לשאלתו -

בחדש אלול שעה טובה ומוצלחת לנישואין במשך כל החודש, כי חודש הרחמים ורצון (כימים הראשונים) הוא ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים. (ממכתב י"א מנ"א, תשכ"א)

לכתבו ע"ד קב"ע חתונה בחדש אלול -- ע"פ מנהג בכו"כ מקומות ישראל (ומנהג ישראל תורה הוא) מסוגל אלול לזה ביתר שאת -- ועוד שאפילו בחצי השני דהחדש קובעים (ראה שד"ח אסיפת דינים מע' חו"כ סכ"א). ולהערתו שאז הוא ת"ת דרבים -- ראה שדיח שם, די"ל דאדרבא היא הנותנת, מילתא בטעמא. ולהעיר במש"כ בברכ"י (הובא במט"א תקפ"א -- באלף למטה סקט"ו) שאדרבא בחדש אלול עוסקים בתפלה ותחנונים ומניחים קצת הלימודים והעיקר -- מעשה (מנהג) רב, כנ"ל.

463. . על פירושו למה שלא קבל עדיין מענה על מכתבו הקודם ... -- אינו נכון כלל [ולפלא, לאחרי שכבר הודעתי שעכוב המענה הוא מפני רוב הטרדות, הרי כל אחד בא לפרש רמזים ורמזי רמזים שונים ומשונים]. ובכלל אין מקום כלל ללשונו ,בדוחק לסדר חתונה" שהרי זהו שני הפכים, חתונה צ'ל בשמחה ושמחה פורץ גדר עד למרחב העצמי -- והרי הוא היפך המוחלט מעניני דוחק, כן מובן שאין מקום על חצי השני של חדש תשרי, שלא ראיתי נוהגים בזה.

-(ממכתב ט"ו מנדא, תששי"ח)

בשמחה קבלתי מכתבו מאדר"ח תמוז המודיע אשר בתו הבכירה מרת ... תח" תבוא בקשו"ת ימים אלו עם ב"ג שי'. ויה'"ר שיהי' הקשו"ת בשעה טובה ומוצלחת בגשמיות וברוחניות גם יחד. ובטח לא ימשיכו בההפסק שבין התנאים להחתונה בשעטומ"צ, ויבשרני בשו"ט גם מזה.

כפי שכותב במכ', הנה המדובר הוא מילידי פולין, ובטח ימצא כת"ר הדרכים המתאימים לקרבו ולהדריכו למאור שבתורה זו היא תורת החסידות והנהגה בדרכי החסידים ויקבל מהם ומשאר ילידיו וב"ב שי' אידישן נחת חסידישן נחת.

מטובו לפרוש בשלום כל החבורה שתחי' ואחתום מעין הפתיחה

בברכת מזל טוב מזל טוב (ממכחב ה' תמוז, תעשי*א)

במענה על שאלתו מאז, בהנוגע למקום סידור הקדושין ושמחת הנשואין של ,.. בשעה טובה ומוצלחת.

הנה לדעתי, כדאי שיעשו את זה במקום המתאים, היינו שתהיי החופה וגם סעודת שבע ברכות שבסמיכות לה במקום אחד במרכז העיר. ודלא כמו שנהגו אחדים לטלטל החו"כ והקרואים למקום אחד ומשנהו, וכו'. ויה*ר שיהי בנינם בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת

החסידות. (ממכתב כזד ניסן, תשט"ז) 464... בהנוגע לשאלתו שכותב אודות קדושת כו' הנה כמה נוהגים בימים שלפני הנשואין ללמוד בראשית חכמה שער הקדושה שני פרקים האחרונים. וה"ה בנוגע לשאלתו.

465באשר מדפיסים את ההמשך ד"ה שמח תשמח תרנ"ז, הנה אפשר יודע ושמע פרטים ע"ד ימי החתונה וההנהגות בעת ההיא, ובכלל מהנעשה ונדבר אַז. ואם הז -- בבקשה להודיע וכן המקור ממי שמע ועד כמה שהוא בר סמכא. ואפשר יודע כ' עוד

ממי שיודע וזוכר בענין זה, אשר תועלת הרבים בזה, ות"ח מראש. (ממכתב כ"ח תשרי, תשי"ח)

ת"ח על מכתבו מששי באלול, בו כותב אף כי בקיצור נמרץ, ממהלך חתונתו בשעה טובה ומוצלחת, ויה"ר שתהי' זה התחלה טובה לבנין בית חסידותי מתאים לרצון רבותינו נשיאינו הק',

ועבודתו בקדש עם תלמידי המכינה דישיבת תורת אמת תעמוד להרבות הברכה והצלחה גם בזה. ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור...

לפלא מה שכותב שחזר קטע ממאמר לכה דודי, מהו הפירוש -- קטע. ובפרט שבענין זה הנה מבואר ע"ד מאמר זה ונדבר גם בארוכה בהתועדות דחג השבועות בשנים שעברו, שבו נמצא מתורתם של כל רבותינו נשיאינו הק'. ובאם חוזרים רק חלק המאמר, הר" להחוזר אין ידוע מה נכלל ומה וכו'.

ושולח הנני מכתבי מהיר דחוף, בכדי שעכ"פ בתוך חדש החופה יחזור עוד הפעם המאמר בשלימות. ויפרסם ויעורר את כל אלו שבמצב דומה הם, שעכ"פ

מכאן ולהבא יעשה הנ"ל כדרוש... (ממכתב ייב אלול, תעייז)

.. , במש"כ ע"ד המנהג להפסיק החתן וכיו"ב באמירת חד"ת ומאמר (וי"ל שהתחלתו הי' -- מפני שלא לבייש מי שאין לו) ידוע מענה כ"ק מו"ח אדמו"ר על

כגון דא, שלאחרי שיאמר המאמר כולו יתחיל עוה"פ ואז יפסיקוהו*. (ממכתב כו מ"ח, תעשי"ח)

6-2 466... פשוט שאין שאלת דירה מעכבת בעניני שידובין. (ממכתב י"א שבט, ה'תשכ"ו)

במענה על הודעתו מתקופת יום חתונת הוריו שיחיו.

הנה יה"ר מהשי"ת שעוד רבות בשנים יחוגו יום זה מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת,

אשר שתיהם גם יחד תלויות, במדה גדולה, בקבלת נחת אמיתי נחת יהודי חסידותי מכל יו"ח שיחיו.

וכיוז שבחירה חפשית ניתנה לכאו"א מישראל, הרי במדה גדולה תלוי זה

- = . ברצונו הטוב של כל אחד. מהבנים. והבנות..והשי?ת. יזכהו.לעשות-בזה ככל-יכולתר'-- --

ולהשפיע גם על אחיו ואחיותיו בזה**.

בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים וקיום המצות בהידור, ולבשר טוב בהנוגע אליו ולכל בני משפחתו שיחיו

(ממכתב ייג סיון, תשט"ט

לכאו"א שיח"*

כל הענינים הבלתי רצויים שכותבים עליהם -- קורים בכו"כ נישואים בימים הראשונים (עד שמסתגלים ומתרגלים זל"ז) והולכים ופוחתים ועד שמתבטלים כליל כשיש רצון טוב משני הצדדים, ועוד ועיקר -- אינם בערך כלל לגבי גודל ערך שלום בית בישראל דאיש ואשה זכו שכינה שורה ביניהם כהוראות רו"ל - בהתבוננותם בהנ"ל ובהנהגתם מתאימה להנ"ל ב ט ח יראו תיכף שיפור המצב וילך הלוך וטוב ויאריכו ביחד יו"ש טובות. אלא כדי לזרז ההטבה ושתהי' בנקל יותר וכף

*) מענה לזוג צעיר שכתבו מספר שבועות אחרי חתונתם בנוגע לבעיות שונות בקשר לנשואיהם, עד שנהי" אצלם ספק אם להמשיך הנישואין. המו"ל.

467כדאי שנוסף על ההתדברות ביניהם יבחרו מבני משפחותיהם או רב ידיד (או כל אלה יחד) שיתווכו ביניהם, ידונו ויתייעצו ביחד ע"ד מקום דירתם, פרטי הסתדרותם וכו',

ענין שלום בית והפכו, חשיבותו מובנת ממרז"ל: 1) שהקב"ה מצוה למחות שמו (המפורש) על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.

ביחד עם זה אמחז"ל שאין דעות בנ"א שוות -- ז. א. שאעפ"כ אפערי וצ"ל שלום אמיתי בין כאו"א מבנ"י, ועאכו"כ בין איש ואשתו שבהנהגתם ע"פ התוהמ"צ -- אמחז"ל ששכינה שרוי' ביניהם.

החשש שאין דעותיהם שוות בנוגע לחינוך (לימוד) יו"ח -- ה"ז נוגע לאחרי שיתברכו בזחו"ק ויגיעו לגיל חינוך, היינו לאחרי כו"כ שנים, שודאי הדבר שבמשך זמן כזה חל שינוי בדעות כאו"א, כן ודאי שילדים מביאים קירוב לבבות ביותר בין הוריהם,

ואין לדעת מראש תוכן השינוי וגודל הקירוב וע"פ אמונתנו -- צ"ל תקוה חזקה שכ"ז יהי בריבוי, ואם אפילו ישארו חילוקי דעות -- בהנוגע לפועל ולמעשה יתפשרו ביניהם ותקויים הברכה שיהי' ביתם ,בנין עדי עד".

בסיכום -- פשוט שצ"ל התחזקות והוספה בהשלום בית שלהם, שכאו"א מבנ"י צ"ל השתדלותו לחזק את המשותף בינו ובין שאר בנ"י,

ועאכו"כ בנוגע לאיש ואשתו -

ולא לחַטט ולהתבונן במה שאינם משתווים ביניהם ושיהי' נוגע למעשה אולי לאחר כו"כ שנים... (ממכחב שנת תשל*ח) 468...ואיני יודע אם עד אז תנצת את היצה"ר ופיתויו שאינו מרוצה מזה שכהודעת חז"ל שכינה שרוי' ביניהם, ורוצה ח"ו לקחת אושרה ממנה ולא להניחה, ח"ו, להמשיך בבנין עדי עד ודור ישרים יבורך ביחד עם בעלה ש"

. .. הקב"ה נותן להם כל טוב בזה, והברירה נשארה בידה: לראותו, או לקבל פיתול היצה"ר האומר לטוב רע וגו',

... כי עשיית עבירה אחת (אפילו גדולה כהנ"ל) אינה מצדקת עשיית עבירה אחרת או העדר קיום מצוה.

.. . אזכירה עה"צ להחלטה טובה, ובפרט שעתה המלך בשדה וכו'. (ממכחב אלול תשל"ח)

... באם הקב"ה נותן נסיון גדול (ואמרז"ל שאינו מבקש אלא לפי כוחז) ה"ז הוכחה שנתן מקודם כחות גדולים להתגבר עליו.

.. . איני מכריח (בכלל -- ואותה בפרט) לקבל דעתי והצעותי וביאוךי, כ"א רק עונה דעתי במה ששואלים אותי,

ופשוט שההחלטה בזה (בנוגע לנישואי" .. . וכו') תלו" אך בה...

לאי כדאי לנסוע בשנה הראשונה לאחר הנישואין. (ממכתב אדר שני, תשמ"א) 469... ומבהיל המכתב הראשון במענה לריקודי תערובות*, והאומנם לא היתה כל תגובה על מכתב זה? וכדאי הי" להעתיק הקטעים מספר יערות דבש וכו' כצורתם בהוראת המקור והדף. ולבקש את העורך להדפיס בצירוף שאלה פשוטה -- איך לאחרי דברים ברורים כאלו מגדולי האחרונים, שנתקבלו לפוסקים בתוככי כל בני ישראל, יש עדיין מפקפקים ורוצים לאמר אחרת, אם אפילו לא היו יודעים

מהתוצאות בפועל מריקוד תערובות הידועות לכל וכו'. (ממכתב ו' אלול, תשט"ו)

... במיש אודות פ' העורך תיקונים של מלקות לכל מאן דבעי כו' מובנת האחריות שבזה. ופלא גדול מי זה בדורנו שיכול לקחת ע"ע אחריות זו. ואפילו בההוספה ,לכל מאן דבעי", אעפ"כ נשאר מקום לעיון גדול. ויעויין בשו"ע לרבנו הזקן הלכות נזקי גוף ונפש וביחוד סעיף ד' שם...