שיחה ט

447שיחה ט

שופטים

במענה על מכ' מכ"ג כסלו, בו כותב, אשר ראה ס' סגולות ובו כותב ע"ד חכמת היד כו --

הנה כלך מדרך זו, ואם רצונו דוקא בס' סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הק', וישנה ג"כ חכ' בדוקה ומנוסה, והיא חכ' ית', אשר יכולים להתאחד עמה ע"י לימוד התורה, וביחוד נפלא וכמבואר בתניא פ"ה, עיי"ש.

וכבר נאמר תמים תהי' עם ה' אלוקיך, וי"א (רמב"ן) שהוא ג"כ ממספר תרי"ג מצות התורה. (ממכתב א' דר"ח טבת, תשט"ז)

.. . בתמהון קראתי במכתבו האריכות ע"ד ענינים השייכים לרופא, וכלך מכל חקירות אלו. וזמן זה יקדישו לת"ת ביר"ש הנגלה והחסידות, ומתוך הנהגה עפמש"כ

תמים תהי'י עם ה"א. (ממכתב כ"ג שבט. חש"כ)

במענה לשאלותיו:

מקרא מלא דיבר הכתוב: תמים תהי' עם ה"א. ואל יתענין בעניני חזיונות, ופשיטא שלא זהו ענינו לחשוב חשבונו של השם -- שלדעתו צ"ל הנהגת השם עם פ' באופן כך ועם פ' באופן כך, ולהיות בתמי' -- היתכן שההנהגה היא שלא כפי שהחליט בשכלו הוא!

ובפרט שכל רגע שנותן ע"ז -- יכול לנצלו בת"ת שהיא ,כנגד כולם". (ממכתב י"ט אייר, תשמ"ב) 448במענה למכתבו מכ"ח מנחם אב, השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שם לצבא -- לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לשאול במכתב, והרי ידוע וגם מפורסם פס"ד הברור של רבני ישראל.

וכמובן -- מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים. אשר בני ישיבות אין לגייסם ולא יצאו בצבא, ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה מגין ומציל על ארצנו

הקדושה ת"ו ועל הדרים עלי. (ממכתב ר"ח אלול, תשכ"א)

בנועם קבלתי סמל פקוד הצפון שהואיל מר לשלוח על ידי אנ"ש שי' בצפת, והנני מודה לו וגם לאלה שבשמם שלח מזכרת האמורה בעד שימת לבבם.

וכדרך יהודי שמחפש בכל דבר הוראה ולימוד, מיוסד על הפתגם הידוע של הבעל שם טוב מייסד תורת החסידות הכללית, שממנה נשתלשלה תורת חב"ד על ידי ממלא מקומו ותלמידיו, משמעות מיוחדת בסמל זה המוטבע בצורת צבי, שזה שם ארצנו הקדושה, ארץ הצבי. וביארו חכמינו זיל שמתכונות הצבי שאין עורו מחזיק את בשרו, כלומר שעורו לא מגביל את גידולו, אלא להיפך, שהעור מושפע ממנו. והוראה כללית בזה, שהעור הוא סמל החיצוניות והטפל לענינים הפנימיים העקרים. וכן בכל דבר בחיי האדם צריך ללכת אחרי העיקר, ובלשון הידוע -- הגברת האיכות על הכמות.

והרי זה גם כן נקודה עיקרית בצבא, שאף על פי שלעיני בשר נראה שהצלחת הצבא תלוי' בנשק מתוחכם ובאנשי צבא מתוחכמים בהפעלת הנשק וכו', אבל כל הבקי בעניני צבא יודע שההצלחה תלוי' בעיקר בתוקפם הרוחני של אנשי הצבא והפקידות, ועד שזה פועל שמלכתחלה לא יהי" צורך בניצול הנשק, ובלשון הכתוב תפול עליהם אימתה ופחד, שלא יהינו להתגרות מלחמה.

וזהו גם כן סוד קיומו של עמנו, שאף על פי שהוא המעט מכל העמים, אבל כיון שהוא עם הנבחר, עם הספר והרוח, וקשור ביהדותו, אין כח גשמי בעולם שיסכן נצחיותו. וזהו גם סוד תקיפותו וגבורתו של צה"ל, ומקרא מלא דבר הכתוב ,ישראל בטח בה' (ומובטח לו) עזרם ומגינם הוא". ואף שכמובן צריך לעשות כל הדרוש בדרך הטבע, אבל סוף סוף תוקף הבטחון בה' וביחודו של עמנו, עם ה', הוא שעושה חיל, וזה פועל עד כדי כך, אשר, כנ"ל, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, ולא ירים איש את ידו ואת רגלו, כי נפל פחד היהודים עליהם -- על ידי זה שהיהודים קשורים ביהדותם.

449מסרו לי שכ' עוזר לצעירי חב"ד במבצעים להרמת רוחם של אנשי צה"ל ולקרבם לתורה ולמצוותי'. ובודאי כמו בכל עניני טוב ימשיך בזה באופן דמוסיף והולך. וה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

בברכה להצלחה בכל האמור, ולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו, ברכה בנוסח המסורתי -- לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

(ממכחב ימי ספירת העומר, ה'תשל"ט)

במענה לכתבו,

יהי רצוז אשר בקרוב ממש יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה בכל הענינים שכותב, ובענין העקרי שימלא השי"ת, בורא העולם ומנהיגו, משאלות לבבו ולבב כל או"א לטובה, בלשון הכתוב בתורתנו תורת חיים ותורת אמת: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו' וחרב לא תעבור בארצכם, ונתתי משכני בתוככם גו' והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם, ואולך אתכם קוממיות (פ' בחוקותי תלכו, ו-יג).

וגדול זכות כל אחד המגין על ארצנו הק' ועל עמנו הק' הדר בה למהר קיום ברכה זו ובאופן הכי טוב, וכמו שנאמר כי הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והי' מחניך קדוש (תצא כג, טו).

ובפרט על ידי גודל בטחונם בהוי' מקוה ישראל ומושיעו כו' ולא יירא ולא יפחד כו' שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם (רמב"ם הלכות מלכים סוף פ"ז, עייייש באריכות),

וכמדובר כמה פעמים, סגולה מיוחדת בזה למצות תפלין, תפלין של יד (כנגד הלב) ותפלין של ראש, שתוכנם הרוחני לשעבד לבו (הרגש שלו) ו(שכלו שב)ראשו לה' מצַוה המצוות בכלל ומצות תפלין בפרט, וזה ממשיך ברכת ה' במעשה ידיו ובשכלו (בראשו) ובנוגע לאנשי מלחמה במיוחד -- נצחון במלחמה (כמבואר בזה בהלכות קטנות הל' תפלין להרא"ש סיי טיו).

450תקותי שלא רק מהדר בעצמו בקיום המצות אלא שגם על חבריו משפיע בזה ודלא כהטועים טעות מבהילה אשר כשנמצאים בצבא, אי אפשר ח"י לקיים התורה והמצוה. והרי גם זה מתחבולות היצר הרע הרוצה לצוד את האדם ברשתו, ומקרא מלא דבר הכתוב, שאדרבה -- על האדם הנמצא בצבא להוסיף בעניני תורה ומצות, ובזה תלוי' הצלחת היחיד, ולא עוד אלא שבזה תלוי' גם הצלחת הרבים וכללות הצבא. וכמה שנאמר כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והי" מחנך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו) שמזה מובן שיכולה להיות ההצלה ונתינת האויב - דוקא כאשר ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך. ובאם לאו ה"ז גורם שיהי' ח"ו ושב מאחריך שמביא לתוצאות הפכיות ח"ו, ואם פוגש איזה קשיים בעניני תורה ומצות, תקותי חזקה שכאשר יפנה להרב הצבאי, בודאי יסודר הדבר ובפרט שכאמור זה נוגע לכל הצבא. ואין לך דבר העומד בפני הרצוז.

בברכה לבשו"ט

כ"ק מו"ח אדמו"ר הרבי מליובאוויטש (שליט"א) פנה במכתב מעסדזש לחילים היהודים לר"ה הבע"ל.

ובשים לב לתועלת המרובה מקריאת מעסדזש גם ליהודים שבצבא האנגלי, וביחוד לאלה הנמצאים במדינות הכבושות תחת ידי החיל האנגלי, כדי שיתעוררו להשתדל בעזרה רוחנית לאחב"י המתגוללים שם,

מצאנו לנכון לשלח לכת"ר מספר מסוים של עקז. מהמעסעדוש הזה, כדי שיוכל באם ימצא לנכון להפיצם ע"י אויר בין החילים הנ"ל.

גם שלחנו מספר מסוים של עקז. מהמכתב של כ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א) ליהודי יוראפ, באשר ע"י לשכת הדתית אשר על ידו יוכלו מכתבים אלו להגיע למקומות שונים בארצות המשוחררות, אשר באופן אחר א"א לבוא בקשור עמהם. ומגלגלין זכות ע"י כת"ר ועו"ר הזכאים.

מובן מאליו אשר אם יוצרכו עוד מספר עקז. משני מכתבים אלו נמציאם תיכף כפי הוראתו ע"פ האדריסה אשר יורנו.

אסיים בברכת השנה לר"ה הבע"ל שחל להיות ביום השבת, ברכת שנה טובה ומתוקה, אשר היא כולה תהי' יום שכולו שבת ומנוחה.

451אחרי ההפסק, נעם לי לקבל מכתבו מג' חשון, בו כותב אף כי בקיצור נמרץ ביותר, אודות הפעולות בין אנשי הצבא בשבועות שעברו, ובודאי בעתיד יכתוב בפרטיות יותר. (אולי יש מקום לאמר, לאחרי הרצאותיו -- שהרוצים יכולים לבוא בקישור מכתבים לכאן לבירור איזה שאלה המבלבלת כו'. ומובן שעל אתר צריך ג"כ להבטיח (באַוואַרענען) שאין בזה מקום למגבית כספים וכו'. מובן ג'כ שכל זה צריך להעשות על דעת עצמו, ולא בתורת שליחות מכאן, ורק לאמר שיודע מכמה אנשים שמתנהגים בזה, ואף שלפעמים מתעכב המענה, אבל מקבלים המענה וכן) אם ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים באיזה ענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסף על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספרי' של אנשי הצבא, אם יש מוסדות כאלו במקום המתאים...

וכמדובר כמה פעמים, שנקודה מיוחדת בזה לאנשי צבא, שלא נצרכים להסברה מיוחדת שמעשה הוא העיקר, שהרי זהו יסוד כל קיום הצבא, שלכל לראש צריך למלא הפקודות בפועל.

ובעמדנו בסיום ימי החנוכה, שנקודתם שמוסיפים באור ונר מיום ליום, יהי רצון שיהי" כן אצלו ברוחניות ובגשמיות גם יחד, כולל גם כן שהגוף יהי' בריא ושלם, ובריא ושלם גם בפרט שהוא מסייע לבריאות הנשמה.

452. . בקשתי והפצרתי נפשית בסיום ,מלחמת יוהכ"פ" -- לסיים ולהשלים הנצחון דצה"ל או ע"י כיבוש לשעות אחדות של דמשק -- באה לאחרי שבאו לידי ידיעות ברורות -- ע"ד המצב הפרוע בחזית ההיא וע"ד הטעמים של המחייבים והשוללים את זה -- ומיוסדת אך ורק ע"פ ההלכה (עד רדתה אפילו בשבת, אומרת תורה הבא להרגך השכם כו ועוד).

לאחרי בקשת סליחה רבה -- ארשה לעצמי להוסיף הערה, שלדעתי עקרית היא ועיקר;: חיו וח"ו לאמר על רע"ק -- דכולהו ( -- יסודי תושבע'פ) אליבי" - דהורה (ציווה) לרבבות בנ"י לסכן נפשם ובפועל מפני טעמים כוי!

הוראה כזו יכולה לבוא אפילו מרב פשוט, ואצ"ל כלל וכלל בנוגע לרע"ק - כ"א אך ורק כשהתורה, הלכה ברורה -- מכריחה אותו להורות כן. אלא -- של,חכמי המשנה" ו,חכמי הגמרא" התוקף לפס"ד מהי מלחמת מצוה (או עוד יותר מזה), ואין לו לדיין ופשיטא לסנהדרין ועוד יותר מזה ,כל חכמי דורו* -- אלא מה שעיניו רואות (בלי הרמב"ם שם ,ודימה הוא וכל חכמי דורו") -- שאז ההלכה מכריחה אותם להכריז שזוהי מלחמת מצוה (ומצוה המיוסדת על ביטול פקו"נ) ולהיות ,נושא כליו* וכו', ואס"מ.* 777 זדופחהה ססחהררהרדט ה ד ה רטריט ררה חרפי

ולהעיר: רע"ק הוא הוא הפס"ד דואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה. (ממכתב זאת חנוכה, תשמ"א)

הערות

עמוד 447

  1. 1. לקוטי הוספות / שופטים שיחות 417

עמוד 448

  1. 1. 8+ לקוטי הוספות / שופטים שיחות

עמוד 449

  1. 1. לקוטי הוספות / שופטים שיחות 149
  2. 2. בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור (ממכתב לי תשרי, היתשל"ד)

עמוד 450

  1. 8. לקוטי הוספות / שופטים שיחות
  2. 2. (ממכתב ח' אדר תשי"ח)
  3. 3. (ממכתב כ"ד אלול, תש"ה)

עמוד 451

  1. 1. לקוטי הוספות / שופטים שיחות 1+
  2. 2. (ממכתב ייב מ*ח, תשטיח
  3. 3. בנועם קראתי כתבו על דבר התרשמותו מביקור אנשי חב"ד בשליחות מצוה.
  4. 4. ובודאי יבין שתקותי שהתרשמות זו תמצא ביטוי' הנכון במעשה בפועל, כלומר שהדברים שנשמעו בעניני יהדות יביאו הוספה בענינים של יהדות בחיי היום-יום. והרי תמיד יש מקום להוסיף בזה, כיון שענינים הקשורים בה' ותורתו ומצותיו איןסופיים הם.
  5. 5. (ממכחב זאת חנוכה, היתשלדד)

עמוד 452

  1. 72. לקוטי הוספות / שופטים שיחות

מצוטט ב־5 עמודים

אגרות קודש 5
  1. כרך ב ‹ קצז לקו"ש חכ"ד ע' 450
  2. כרך י ‹ ג'כד לקו"ש חכ"ד ע' 451
  3. כרך יב ‹ ג'תתקצה לקו"ש חכ"ד ע' 447
  4. כרך יט ‹ ז'רב לקו"ש חכ"ד ע' 447
  5. כרך כ ‹ ז'תשלו לקו"ש חכ"ד ע' 448