שיחה ד

359שיחה ד

ב"ה, ייב סיון, ה'תשמ"ג ברוקלין, 1. י.

360בהערות כת"ר באגה"ק סוס"א: א) הביטוי מרגלים -- ראה ש"א כו, ד. לקו"ת ס"פ שלח, יעוי"ש היטב. ב) הרי אין מעידין אלא בפני ב"ד. ועוד

ג) הרי אין לדחות בשתי ידים. וכז הלא ארז"ל (ברכות כח, א) דרק לאיתובי דעתי' אחזיוהו,

כמה חילוקים בנדון דאגה"ק מעניני דמרז"ל אלו. והעיקרי -

משא"כ בעשית גדר ואזהרה על להבא וסייג לתורה. ובמכש"כ וק"ו מהא דמכין ועונשין כו' (סנה' מו, א), ואף שלא הזהירו מקודם.

361במענה למכתב כת"ר מיום השני, בו מעיר על הא דאמרי אינשי הלשון זי"ע רל , על -- כלשונו במכתבו -- צדיקים אשר בגנזי מרומים ולא על צדיקים שחיים הם אתנו לאורך ימים טובים.

ולדעתי הביאור בזה, כי צדיקים אשר חיים הם אתנו בעלמא דין, נשמה בגוף, הנה הצדיק עצמו מגין -- בתפלתו וכו' -- וכלשון רזיל, שמביא גם כת"ר במכתבו עֶה'כ סר צלם מעליהם, משא"כ צדיקיא דאתפטר. ולכן אז מזכירים זכותו. והוא מלשון זכות דמשנה סוטה (פ"ג, מ"ד). אלא שבנדו"ד הוא גם זכות דמצוה. עיי"ש.

בהזדמנות זו מוסג"פ קונטרס שהו"ל לאחרונה, והוא בקשר עם ש"פ זכור וימי הפורים שעברו. ובודאי אשר יש לכתיר קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה, וכידוע דברי האריז"ל ע"י תלמידו הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, איך שבדורות אלו מצוה לגלות זאת החכמה, ורז"ל שלאחריהם ביארו הכרח הענין, ועיין אגה"ק לרבנו הזקן (בעל התניא והשו"ע) סי' כ"ו ובקונטרס עץ החיים לנכד נכדו כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע. ועוד.

בכבוד ובברכה

מה שכן צ"ע בענין זייע -- הוא: מהו שייכותו להזכות דהצדיק, שיגן עליו. והרי אפילו אבא לא מזכה ברא. ואפילו לתירוץ א' בתוסי (סוטה י, סע"ב) דהיינו דוקא בעוז ע"ז. ואפילו ע"פ מש"כ כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) בצוואתו חנוך לנער. וזיל: ומי שעינים לו יראה שהכוונה במ"ש שהאב אינו מציל לבנו, היינו מעשה האב שעושה לעצמו (ר"ל לא בשביל בנו) אינו מועיל להבן, משא"כ בהצלת הבן להאב אף מה שהבן עושה לעצמו (לא בשביל לזכות את אביו, כי אם עושה מע"ט והולך בדרכי ה' כמו שהוזהר לכ"י בתורתינו הק' ומוסיף אומץ לדקדק בכל דבר כו') בכל עשי" טובה שעושה מציל לאביו מדינה של גיהנם ומכניסו לג'ע כו' ומ"ש בנוסח התפלה וזוכר חסדי אבות כו' היינו מה שזוכר לנו הכרב שכרת עם אבותינו עלינו כו' עכ"ל.

עב"פ צ'יל תפלת האב או עשייתו בשביל הבן. ולהעיר מענין דזכות אבות (שבת נה, א, ויק"ר פל"ו, ו. ירוש' סנה' פ"י ה"א. ועוד).

ועפ"ז ציל ד,זללה"ה" צ"ל על כל צדיק (ע' ס"ח סי' תתק"ף ובנ"כ שם) -- אבל זי"ע -- הוא כשהמדובר בצדיקים מדריכי ישראל או מארי דאורייתא מלמדי תורה לרבים והמדבר לומד תורתם והולך בדרכיהם והוראותיהם שעליו נאמר לבניך אלו

התלמידים. וק"ל. ואכ"מ. (ממכתב כ"ח אדר, תשי"ח) 362... בדין הטלת חוטי צמר בבגד של פשתן, וכת"ר כותב שלא נמצא מי שמכריע בזה להלכה. ולפלא שאינו מזכיר פוסקים המובאים בשו"ע או"ח סוף סי ו' ויעו"ש בשו"ע לרבנו הזקן ובספרים שהובאו בשערי תשובה, ומהם שאין מתירים אפילו בשעת הדחק משום גזירה דשמא יטיל חוטי צמר בטלית של פשתן, -- וכמובן שאין זה נוגע להשקו"ט שבשו"ת כת'ר המבררים כמה ענינים בסוגיא זו...

במענה על מכתבם, בו כותבים שמציעים להם לסדר תעשי' של ציצית עיי מכונה ב. ., וההצעה באה מאחד שיש לו רשיון בזה וכן המכונות הנצרכות, אבל אין לו ולהם ידיעה מהדרכים ואופנים שיש בזה לסדר כְדי שיקנו אותם בחו"ל, שזהו

> עיקר. כוונתם -- להספיק. ציצית..לחולי ---. - ו----

הנה לדעתי, כיוז שדורש הוא שהם ישתתפו בזה בסכום נכון, והעיקר שאין ידוע להם באיזה אופן יוכלו למכור הכמות הגדולה לפ"ע בחו"ל, איני יודע וספק גדול אם ההצעה טובה היא גם ממשקף מסחרי. נוסף ע'ז טעם הרוחני, כי אף שידוע שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע התיר -- בעת המלחמה הראשונה, בשנת רידעת -- להשתמש בציציות הנעשות ע"י מכונות נהוגות ע"י ישראל, אבל בטח הי' זה היתר מפני דרישת השעה, כיון שבאו הפליטים מפולין וליטא למדינת רוסיא, אבל כמובן שאין בזה הידור כלל. ובמילא כיון שפרנסה אין משתקפת מזה כ"כ, אלא הוצאת הקול -- שבה בשעה שישנם די ציציות הנעשות ביד, בא .. . ומכשירה לכתחלה ובפומבי ציציות הנעשות ע"י מכונה -- בשביל משכורת פעוטה ביותר שיש בזה. ובמילא אין כדאי הדבר, לא בגשמיות ולא ברוחניות.

363במענה למכתבו מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב, בו שואל אודות ענין שמירת העינים.

והנה מובן שאין לזה מקום במכתבים, וגם אין צורך בזה, כיון שהדברים מבוארים בספרי חסידות של רבותינו נשיאינו ומהם בקונטרס העבודה לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, נוסף על המבואר בספרי מוסר. וכן עד"ז בהנוגע לשאר החושים, וכללות הענין מובן ג"כ ממאמר רז"ל, דסומא חשוב כמת, והרי הסתכלות העינים באופן האסור, היפך התכלית בשבילו נבראו, ה"ז ענין ר'"ל סומא לפי שעה, ועוד גרוע ואין להאריך בדבר הפשוט.

תקותי חזקה אף שאין מזכיר עד"ז, שיש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, וכמבואר גודל ההכרח בזה בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב

נ"ע), ונראה גם במוחש, ועאכו"כ בהנוגע לבן ישיבה, והקביעות עתים צ"ל כמובז, בכל יום ובהוספה ביום הש"ק אשר קדש הוא לד'י, וכמבואר בכתבי האריז"ל.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו, וכז אשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה.