שיחה ו
הערות
עמוד 263
- 1. שיחות 283
- 2. שיחה להתלמידים ולהתלמידות שיחיו - בביהכנ"ס, אחרי תפלת מנחה - יום ד' פ' בהעלותך, ייג סיון ה'תש"מ
- 3. א [אמרו את הי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל:].
- 1. נדפסו בחוברת ,י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל"* (ברוקלין, תשלו).
- 2. ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט.
- 3. שהרי,כל יומא ויומא עביד עבידתי'' -- זח"ג צד, ב (וראה לקו"ש חי"ב ע' 100 העי 38), וראה זח'א רסד, ב: מלמד שכל יום ויום יש לו כחו.
- 4. וע'ד מ"ש בכתבי האריז"ל (שער הכוונות דרושי ר"ה (לפני דרוש א). סידור האריז"ל (עשי"ת). מ"ח מס' ימי תשובה פ"א מ"ג) בנוגע לזי הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שביום הראשון בשבוע שבימים אלו מתקנים ומעלים את ימי ראשון דכל השנה, ועדיז ביום ב' וכו".
- 5. שהשלר פיא, ד,
עמוד 264
עמוד 265
- 1. ד
- 6. תצוה כז, כ.
- 3. ז) שבת כא, א. פרש"י עה"פ. פרש" ריש פרשתנו.
- 68. כיון שהתורה (לשון הוראה) היא נצחית וכולה ניתנה לכל אחד ואחת מישראל (גם) בפ"ע, שלכן מברך ברכת התורה על כל ענין שבתורה, איזה שיהי.
- 9. יתרו יט, ו.
- 6. ד' בהעלותך, י"ג סיון תש"מ
- 7. שיחות 25
- 0. תרומה כה, ח. וראה ר"ח שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. ובכ"מ.
עמוד 266
- 1. לקו"ת ריש פרשתנו.
- 2. ראה לקו"ת פרשתנו לא, ב.
- 3. ראה לקו"ש חי"ח ע' 343-4 ובהערות שם.
- 4. ישעי יא, א.
- 5. שם, טו. וראה מפרשים (רש"י, רד"ק, מצו"ד) שם. וראה לקו"ת צו יז, ב ואילך. ש' האמונה פג"ב. פס'א.
- 6. ד' בהעלותך, י"ג סוון תש"מ
- 7. שיחות
עמוד 267
- 1. %-0-% *
- 6. וי"ל גם ראי' ממש, אע*פ שהמנורה מקומה בהיכל, ועפ"ז ,עדות היא" (שבת כב, ב) כפשוטה (שהרי עדות בעי ראיי). ולכל באי עולם ע"י חלונות שקופים אטומים (מנחות פו, ב (ובפרש"י שם דיה שקופים)). וראה רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ט ה"ז. חגיגה כו, ב. ואכ'מי
- 7. דהרי כשיבנה ביהמ"ק משה ואהרן יהא עמנו (תוד"ה אחד -- פסחים קיד, ב. וראה יומא ה, ב).
- 8. ראה הערה 16.
- 9. רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
- 2. ל' הכתוב -- פרשתנו י, לד. 3 פרש"י עה"פ פרשתנו שם.
- 4. ראה ג"כ בשלח יג, כא.
עמוד 268
- 5. פרשתנו שם, י.
- 66. ובפרט לדעת ר' נתן (ספרי עה"פ. וראה תודיה מקום שנהגו -- רפ"ד בפסחים בשם הירוש') שכתמיד דכל יום תקעו בחצוצרות.
- 7. ראה לקו"ת ברכה צת, ב.
- 8. ראה ספרי עה"פ.
- 9. ראה אוה"ת בהעלותך ס"ע שע.
- 6. ד' בהעלותך, י"ג סיון תש"מ
- 7. שיחות
- 8. אוז ברענגט אים אין ארה"ק, ,ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"?*י
- 9. במהרה בימינו ממש.
- 0. ישע" לה, י, נא, יא.
- 1. מיכה ב, יג.
- 2. עקב יא, יב.
- 3. ראה תנחומא (ובאבער) ס"פ תצא. פסיקתא דר"כ ספ"ג. מדרש תהלים ט, ז. פס"ר פי"ב, טי פרש"י ס"פ בשלח.
- 14. > 9-0 לור
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:ז׳ - הטקסט מספריא
וכן הדלקת הנרות כשירה בזרים לפיכך אם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן:
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.

