343

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שבגללה, כמובן, הפטרה זאת היא אחת מ"תלתא דפורענותא".

אין מובן: איזה קשר יש בין ההקדמה על היות ירמיהו לנביא לבין "פורענותא"?

ג. הקשר הכללי – החזרת ישראל בתשובה

הקשר הכללי והמשותף בין פינחס לבין ירמיהו הוא:

בזמן שניהם היו בני ישראל שרויים בתקופה של מצב שפל ביותר ברוחניות. בזמן פינחס ארע החטא של "בנות מואב" ו"בעל פעור"7, ובימי ירמיהו היו "נביאי הבעל"8, וכו', כמפורט בנבואת ירמיהו על מצב עם ישראל בתקופתו.

וכל אחד מהם עורר את בני ישראל לתשובה: ירמיהו – באמצעות דברי מוסר, ופינחס – על־ידי שהרג את זמרי באופן ש"ראו כולם שלא לחינם הרגם"9, וזה הביא את ישראל לחזרה בתשובה10.

בכך תובן הדגשת הפסוק11 אודות פינחס "בקנאו את קנאתי בתוכם", כי לכאורה המילה "בתוכם" היא מיותרת, כשאלת המפרשים12, אלא שבכך נרמז בפסוק, שקנאות פינחס חדרה אל "בתוכם", בתוך בני ישראל13, ועוררה אצלם חזרה בתשובה, וזה הביא לכפרה לישראל "ויכפר על בני ישראל"14.

אך בכך בלבד אין די, כי ענין זה של החזרת בני ישראל, השרויים בשפל המדרגה, בתשובה, איננו מיוחד דוקא לפינחס ולירמיהו. דבר זה מוצאים אצל רבים מראשי ורועי ישראל, ובמיוחד אצל נביאים.

אלא, הצד השווה ביניהם הוא באופן המיוחד שבו הם עוררו את ישראל לתשובה.

ד. ירמיהו – החזרת ישראל בתשובה באופן של הסתר

על ההבדל שבין נבואת ישעיהו לנבואת ירמיהו נאמר בגמרא15: "ירמיהו כוליה חורבנא .. וישעיהו

הערות

  1. 7. בלק כה, א ואילך.
  2. 8. ירמי' ב, ח. וראה שם, כג: "ראי דרכך בגיא", ובפרש"י: מה עשית מול בית פעור ועד עתה כו'.
  3. 9. פרש"י ס"פ בלק. וראה פדר"א פמ"ז.
  4. 10. שלכן ההפטורה דפ' פינחס (כשקורין אותה לפני "תלתא דפורענותא" – שאז ההפטורה היא "מענין הפרשיות") היא המשך הסיפור דאליהו בהר הכרמל (מ"א יח, מו ואילך) – שזה [לא רק מפני שה"קנאות" דאליהו ("קנא קנאתי לה' גו'" – שם יט, י. שם, יד) היא ע"ד הקנאות דפינחס, כ"א גם] לפי שהקנאות דאליהו גרמה לתשובת בנ"י – "וירא כל העם גו' ויאמרו ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים" (שם יח, לט. וראה אוה"ת עה"פ (ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 174) שב' פעמים "ה' הוא האלקים" הו"ע התשובה, כפלים לתושי'). ראה פדר"א שם: חשב הקב"ה שמו של פנחס בשמו של אליהו .. שעשה שישראל יעשו תשובה כו'.
  5. 11. ריש פרשתנו.
  6. 12. אלשיך אוה"ח ועוד. זהר פרשתנו רלז, א.
  7. 13. ראה מפרשים הנ"ל, דקידש ש"ש ברבים, בתוך קהל כו'.
  8. 14. פסוק יג.
  9. 15. ב"ב יד, ב.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך לה ‹ וישב ‹ שיחה ב ‹ 168 לקו"ש חי"ח ע' 343
  2. כרך כג ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ו ‹ 266 לקו"ש חי"ח ע' 343

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.