344
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כוליה נחמתא". נבואת ירמיהו היא אודות חורבן בית־המקדש ואודות הגלות, ונבואת ישעיהו היא אודות הישועה והנחמה. דבר זה נרמז גם בשמותיהם16: ישעיהו – מלשון ישועה17, וירמיהו מכיל בתוכות את האותיות מר, מלשון מרירות, או כלשון חז"ל18: ולמה נקרא שמו ירמיהו, שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה (=חורבה19).
הבדל זה בין נבואותיהם כרוך בשוני בין התקופות שבהן הם ניבאו, כלשון כ"ק מורי וחמי אדמו"ר20: "ירמיהו היה בזמן של דחיה והסתר21 וישעיהו היה בזמן של גילויים".
למרות שגם נבואת ישעיהו כוללת דברי תוכחה רבים לישראל על חטאיהם, כפי שרואים בפרקים רבים, עד שהחמורה* מבין "תלתא דפורענותא" היא "חזון ישעיהו". בכל זאת נאמר על כך "כוליה נחמתא", כי תוכחתו הביאה לתיקון ולתשובה באמצעות דברי "נחמתא" ("גילויים") – הנבואות אודות הגאולה22 שתבוא על־ידי תשובתם של ישראל.
לעומת זאת, ירמיהו עורר את ישראל באופן של דחיה והסתר, על־ידי סיפור על החורבן שיבוא אם ישראל לא יחזרו בתשובה.
וזהו הקשר בין ירמיהו לפינחס, כי גם פינחס, כירמיהו, הביא לכפרה על ישראל באופן של "דחיה והסתר", ולא באופן של "גילויים", כמוסבר להלן.
ה. מדוע קיבל דוקא פינחס
שכר על מעשהו זה?
הדברים יובנו על־ידי ההסבר על דברי ה', שמפני שפינחס "השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי", יתן לו ה' את השכר של "בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם...".
הערות
- 16. ראה זהר ר"פ תצוה (קעט, סע"ב): ועל דא שמהן דתרין נביאין אלין .. בגין דשמא גרים כו', עיי"ש.
- 17. פרש"י ומצו"ד ישעי' מט, א. וזהר שם: ישעי' שמא גרים לפורקנא. וראה שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שהובאה לקמן בפנים, דישעי' "ישע י"ה, שע"ה נהורין" [וברשימות הצ"צ לאיכה (ע' 28. אוה"ת נ"ך כרך ב' ר"ע א'נט) "ישעי' מלשון וישע ה' כו'"], ובאגה"ק ס"ג: ישועה הוא מלשון וישע ה'.
- 18. קה"ר בתחילתו. ובפסיקתא דר"כ ויל"ש שם: שבימיו נעשה ביהמ"ק אירימון. ושם לפנ"ז: ירמי' ירם* י"ה [הובא בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שם].
- 19. מ"כ לקה"ר שם.
- 20. שיחת י"ג תמוז תש"ג (סה"ש תש"ג ר"ע 140).
- 21. להעיר ממרז"ל (יל"ש ירמי' רמז רסב) "ירמי' הי' מתנבא בשווקים".
- *. מתאים לזמנה – תמיד משנכנס אב וסמוכה ליום התענית.
- 22. ולהעיר דגם הענינים שבנבואת ישעי' שלכאורה אינם ישועה – הם גבורות ממותקות (קה"י ע' ישעי'. ובארוכה – ראה רד"ה ציון במשפט תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א ע' קנא)). ועפ"ז מתורץ בפשטות הלשון "כולי' נחמתא" (אבל בחדא"ג ב"ב שם: כולי' נחמתא לאו דוקא. ועפ"ז מתורץ בפשטות הא דחזון ישעי' היא מג' דפורענותא).
- . בפסיקתא שם: "רם". וראה הערות המו"ל שם.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.