שיחה ז

432שיחה ז

חינוך ב"ב

.. . בהזדמנות זו הנני לעוררו, שאין ניכר מכל מכתביו שיקדיש מזמנו וכחותיו להשפעה בביתו עצמו, היינו על זוגתו וילידיהם שיחיו, ובדרכי נועם ובענינים של קירוב. וכותב הנני בדיוק הלשון שיקדיש, כי זהו ענין של קדושה, כיון שנוגע לקיום עִם קדוש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ושננתם לבניך, וכמבואר גם בהלכות תלמוד תורה. ובפרט שמפורסמת שיחת כ"ק אדמו"ר (מוהרשיב) נ"ע שהתחלתה -- שכמו שמחוייבים בהנחת תפילין בכל יום כן מחוייבים להקדיש מזמגו להשפעה על האשה ועל הבנים כו' וכו'. ומובן שאין לצאת יד'"ח בענינים של שפיץ חב"ד ואורות בלי כלים ע'ח אחרים. וסו"ס זהו ג"כ על חשבון עצמו. והשי"ת יצליחו לשמש דוגמא חי בענין זה גם לחבריו וידידיו. ומובן שאין להיות מיצר על הזמן הדרוש לפעולות אלו, כי, בנ"ל, עי'ז מקדישים את הזמן וקדושה ומצוה גוררות קדושה ומצוה. =

... כדרכו, אינו-מזכיר דבר בהנוגע לפעולותיו על הזולת, אף שאפשר ללמד זכות שהרגל נעשה טבע שני, אבל כבר מבואר גודל הענין והדרישה בשינוי טבעיות מדותיו, ובפרט שזהו מעניני החסידות, כמבואר בשיחות תרצ"ג* (שמחית).

ויהי רצון, שעכ"פ מכאן ולהבא תשתנה הנהגה זו. וחוששני ש,בהנוגע אל הזולת" הם גם זוגתו וביב שיחיו, ז. א. שאין מקדיש מזמנו ככל הדרוש בהנוגע

להדריכם, בדרכי נועם וכו'... (ממכתב כ' מ"ח תששי"ח)

נהנה אני לקבל מזמן לזמן ידיעות אודות עבודתה בבית ספר וחזב"ד אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, והצלחתה בזה. ותקותי חזקה אשר אף שבטח כמה קישוים פוגשת בעבודתה זו; הנה מזמן לזמו מתמעטים 433הם, והעיקר אשר מזמן לזמן מתמעטת תפיסת המקום שלהם אצלה, ובפרט שרואה פירות בעבודתה. ומובן, המבואר במקום אחר באריכות, אשר כל השתדלות ואפילו יגיעה בחינוך דור הצעיר כדאיות הן, כיון ששינוי לטובה אפילו קטן בשעת מעשה בתלמיד-ה אפשר שישנה ובענינים עיקרים כל משך ימי חייו, וכנראה גם בעיני בשר. ובטוחני שהביאו בפועל את האפשריות לסדר גם עניניהם בביתם, ובפרט בהנוגע לילידיהם שיחיו, באופן שלא תהי' סתירה בין עבודתה בקדש בחינוך תלמידי בית הספר -- לעבודתה בקדש בחינוך בניהם הם, כי הרי מצוה מסייעת למצוה ולא ח"ו להיפך. ובודאי במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה -- תתוסף ברכתו והצלחתו בילידיהם הם, שיהיו נאמנים לד' לתורתו ומצותיו, והיא ובעלה הרב שי' יקבלו מהם רוב נחת אמיתי, שהוא נחת חסידותי, מתוך הרחבת הדעת ובריאות הנכונה.

(ממכתב כ"ח טבת תשט"ז)

בנועם קבלתי מכתבו ממוצש"ק כ"ז אדר א', בו כותב על דבר התרשמותו מהביקור בכפר חב"ד שערך בקבוצת רעים עם בני משפחותיהם, ומובן אשר משנה שמחה שמחתי לקרוא על דבר הרושם שעשה עליו הבקור, ותקותי שבמדה זו נתרשמו גם כל המבקרים והנוער בראשם.

ואם בכל התקופות והמקומות הי' צורך חיוני לתת תוכן בחיים היום-יומיים, תוכן על פי התורה והמסורה, על אחת כמה וכמה בדורנו זה, אשר כמה דיעות ואידיאלים מקצה שמאל עד קצה ימין העלו אכזבה, ובעיקר מתבטא המצב אצל הנוער שלא ראו חיים מוארים בערכי בני ישראל עם הנצח, והנם מרגישים שנשארו בחלל ריק מכל תוכן, מה שמביא לתופעות בלתי רצויות ביותר -- כשהחיים נכנסים במסלול חיים תקינים הנקרא בלשון העולם חיים אפורים, ואין כל מבצע מיוחד הנותן הזדמנות לגלות כוחות פנימיים, כוחות של גבורה ומסירות נפש וכו'.

ולאחרי בקשת סליחתו, הרי על ההורים של נוער זה חובה כפולה ומכופלת למלאות מה שהחסירו בחנוך ילדיהם עד עתה, וכסגנון חכמינו זיל אם לא עכשו אימתי, ומה יענו ליום חשבון כשיתבעו הבנים מדוע לא נתנו להם ערכים נצחיים ויסודיים אשר יתנו תוכן לחייהם ויעודדום במלחמת הקיום הקשה והאפורה.

בודאי ידוע לכ' שאין מהוראות החסידות הטפת מוסר גרידא, ובכלל משתדלים להחליפה בענינים מעודדים ומרוממים את הנפש, ובנקודה שהדגישה רבינו הזקן 434מייסד תורת חסידות חב"ד, אשר בכל אחד ואחת מישראל יש נפש הנקראת נפש האלוקית, חלק אלוקה ממעל ממש, והדגשת רבינו הזקן (בהוספה על לשון הכתוב) היא התיבה ממע, זאת אומרת שיש לכל אחד ואחת מבני ישראל כוחות בלתי-סופיים אם רק רוצים לנצלם כדבעי בסדר חיים ראויים לשמם, אז עניני הטבע, לא רק שאינם מונעים ומעכבים מסדר חיים האמור, אלא, אדרבה, ביכולת האדם ומחובתו וזכותו לרומם את הטבע למעלה מהטבע. וכמו שהדגשתי נקודה זו בכמה שיחות עם בני המפלגה שלו, דוקא אופי מפלגה זו מקיל ומסייע לקבל סדר חיים האמור כיון שאחד מיסודותי' היא המשמעת, קבלת פקודות מבלי להרהר אחריהן וכו' וכו'.

בכבוד רב ובברכה ובפ"ש של המבקרים ובני משפחותיהם שיחיו

בודאי ינעם לי באם ימסור תוכן הכתוב גם לחבריו המבקרים ובני משפחותיהם, ויהיו דברים היוצאים מן הלב, שנכנסים ללב השומעים. (ממכתב ט"ז אדר ב'י, היתוכיב)

... יבקשו* עוד נשים או אנשים שידברו עם הנ"ל ויסבירוה שבאם ח"ו תשלח בתה תי' לבי"ס מעורב בתל' נכרים -- לוקחת ע"ע אחריות מלאה כלפי הקב"ה לכל מה שעלול, ר"ל, לבוא עייז, וד"ל. יכולים לומר גם בשמי. (ממכתב ר"ח מנ"א ה'חש"מ)

.. . בנוגע להנהגה שקוראה ,שובב" -- רגיל זה ביותר, ובפרט בילד ראשון. ובמילא אין להתרשם מזה כלל. ואיך לשפר הצריך שיפור בזה -- מחנכים מנוסים בזה יורום ע"פ נסיונם...

(ממכתב עש"ק פ' פנחס, שבת מברכין חדש מנחם אב, ה'תשכ"א)

6-2 435ובמה שכותב אודות בנו שליט"א -- שלא תמיד שומע לדבריו הנה בכגון דא לפעמים רבות מועילים דברי ידידים, יותר מאשר דברי ידידים וקרובים גם יחד, ובטח יכול למצוא אנשים בעלי השפעה על בנו, שידברו עם בנו אודות הענין שכותב -- פעם ופעמים ופעמים רבות, ויה"ר שיצליחו. ועוד והוא העיקר, שעליו להשתדל להשפיע בסביבתו שיהי' אידן אַן פשרות ואצ"ל שלא יסתפקו בהנהגה של פיפטיפיפטי, וה' יראה ללבב, שמשתדל בכל כחו בזולתו שיתנהג מתאים לרצון העליוז, ואז במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה ישולם לו בהנוגע לבני' ובני בני' שליט"א.

כהוראתו נמסרה נדבתו למוסדות חנוך עטה"ק אשר בכפר חב"ד שבארצנו הקי תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו, ואשריו שלוקח חלק להעמיד שומר האמיתי על ארצנו הק' ותושבי', ובלישנא דקרא: ה' יבנה בית וה' ישמר עיר (שאז דוקא יש תועלת בבנינים של בו"ד ובשומר בו"ד -- תהלים קכ"ז) וכמבואר בארוכה ע"י רי אבא בר כהנא ור' אמי ור' אסי, בפתיחתא במד"ר לאיכה רבתי, ויהיר שבמהרה נזכה

לביאת גואל צדק בחסד וברחמים. (ממכתב י"ח אייר תשט"ז)

במענה למכתבו מיום החמישי, בו כותב אודות חינוך בנו ... שי', והסברות שבדבר,

וכיון שהחלטה בזה תלוי' בכמה פרטים וביחוד בתכונת הנפש של הנ"ל -- מהנכון להתייעץ בהאמור עם אלו המכירים בנו שי' ופרטים אלו. והרי לפעמים הכי קרובות בכגון דא דוקא ההורים שיחיו אינם נאמנים כ"כ בהערכת ילידיהם שיחיו. והחשש, לא רק שיכולים לנטות לימין יותר, אלא שלפעמים מפני הקורבה גם - להיפך. וע"ד אין אדם משים עצמו צדיק ולא וכו'

ויהי רצון מהשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, שיחליטו בהאמור בטוב באמת לבנם שי, טוב בגשם וברוח גם יחד.

ומאחר שהכל בהשגחה פרטית, עלי החובה (והזכות) כמצוה מרבוה"ק, לעוררו

על ההכרח לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה

(ממכתב י"ג תמוז תשכ"א) 436. .. מ"ש בהנוגע לבנו ובג -- שיחיו, בודאי מחפש הזדמנות שבאופן דיפלומטי יוכל לעורר עוה"פ בהנוגע לעניני תורה ומצות. ואין לך דבר העומד בפני הרצון, והרי ידוע דחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם. ובודאי ידבר באופן שהוא יותר מתעמולה בעלמא. והשי"ת יהי' עם פיהו ויצליח בזה.

(ממכתב ח' אייר, תשט"ז)

בודאי ובודאי 1) שעליו להמשיך בביקוריו אצל בנו וב"ב שיחיו. 2) שהביקור עצמו ובפרט הדיבורים וכו' עושים רושם (ודלא ככתבו, במחכ"ת). ויביא פייש לכאן

גם מהם. (ממכתב י"ג אלול תשכיב)