שיחה ו

427שיחה ו

וו חינוך הבנות

.. זה מכבר כתבתי ע"ד העדר ההתפתחות של הבית ספר לנערות אשר ב... ואף שמובן אצלי היחס הקר לכ"ז מאנ"ש שיי, כי לא הורגלו בשימת לב מיוחדה לחנוך הבנות בהזמן שאז נגמרה צורתם, אבל אנו אין לנו אלא הוראת נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעוד בהיותו בריגא התחיל להתענין ביותר בחינוך הבנות,; ובפרט משנת ת"ש שם לבו הק' לזה ביותר ויותר, והשקיע ממרצו וכחותיו הנעלים בענין זה עוד הרבה יותר מאשר נודע בגלוי. וזהו הוראה בשבילנו על דרישת שעה זו. ובפרט באה"ק ת"ו, ובזמן היותר אחרון, שתנוך הבנות נעשה לדבר מוכרח יותר ויותר, ובמילא מוכרח ג"כ שכל אחד מאתנו, ישנה או עכ"פ יכפה את דעתו והרגלו, ויחליט בעצמו, צי בא עם לייגט זיך דער ענין א"ל, הנה מאחר שכ"ק מו"ח אדמו"ר ציוה כן, הנה בטח דבר מוכרח הוא בחב"ד. ועשי' לעילא, שכיון ששומע אני שלהתפתחות בייס לנערות ב. .. המניעה היותר גדולה שבזה, הוא העדר מקום מתאים, הרי הצעתי ובקשתי כפולה ומשולשת, שבהקדם היותר אפשרי (כדי שיתפרסם הדבר עוד איזה זמן קודם התחלת זמן הלימודים) יבחרו במקום יותר מתאים ללימוד הנערות, ומה טוב גם בשביל גן ילדים וילדות מורחב יותר...

(ממכתב יו"ד מנ"א, תשי"ב)

... מצטער הנני ביותר, על העדר שימת לב ד. . . בהנוגע לחנוך הבנות ... כי בדורנו זה ובימינו אלה, אין זה ענין הידור ונקודה בשביל אחרים, אלא שאלה חיונית בהנוגע להבנות והנשים, ובמילא גם לאנשים. היינו שאלה חיונית דכל ... ומצער על שהיו צריכים לשהות שש שנים באה"ק ת"ו, עד שרואים כבר תוצאות אי שימת לב להנ"ל. והלואי ש,יצאו" בהתוצאות דעד עתה, ותומ"י יעבדו במרץ הכי גדול ובדרכי נועם -- שהם דרכי תורתנו תורת חיים -- לשפר המצב ולתקנו ככל

האפשרי, והשי"ת יצליח לבשר טובות בהקדם. (ממכתב שנת תשייד) 428... זה מכבר כתבנו להם ע"ד יסוד ,בית רבקה" ולפלא גדול שעוברים בשתיקה על כל שאלה זו, ומידידנו כו'. .. ג"כ לא שמענו טעם מספיק לדיחוי זמן רב כ"כ, והרי כל יום שעובר הוא אבדה שאינה חוזרת, וכמה ילדות ונערות היו יכולות להעשות בינתיים -- בנוגע לעצמן -- שומרות תומ"צ -- ובנוגע להשפעה על אחרים -- מופת וסמל בשנוי הנעשה בהנהגתן ע"י חנוך הראוי בבית רבקה, ובפרט ע"פ המבואר בדא"ח, הנה לו יהא שע"י חנוך הנ"ל, היתה אפילו רק נערה אחת עושה ברכה אחת במשך כל העת נוסף על הרגיל אבל עי"ז נתאחדה בתכלית היחוד ברצה"ע כו' ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, ואף שצריך להבין איך הוא זה, אבל אדה"ז מעיד שכן הוא וגם ידוע פס"ד להלכה, שיראה אדם עצמו וכל העולם שקול וע"י מצוה א' כו' (רמב'"ם תשובה ג, ד) איז אויף ווען לייגט מען עס אָפּ? ולא שח"ו וח"ו רצוני לומר מוסר ודברי הוכחה, אבל פלא בעיני יחסם לכל ענין זה, וכותב אני מזה במכתבי אליו, כיון שהוא הי' העונה על שאלה זו בשם כל התמימים ... (ממכתחב יום ה "א אדר שני, תשג"ה)

... ע"ד ,בית רבקה", אמנם ידוע עד כמה שטרודים אתם באלה הענינים הצבוריים שהנכם עוסקים בהם, ואשר עומדים ברומו של עולם ואי אפשר להרפות מהם חלילה אף במקצת.

אבל בשים לב, כי יסוד בתי ספר לנערות על טהרת הקדש הוא בזמן הזה ובמקומות אלה שאלה של הצלת נפשות בנות ישראל, וגם כי החנוך של הבנות משפיע במדה מרובה גם על החנוך של אחיהם, על הרוח של משפחתם, ועל טהרת האויר ברחוב היהודי בכלל, בשים לב לכל הנ"ל איני יודע אם הענין סובל דיחוי.

ומי מכם יודע כי אתם היחידים במדינתכם מהידועים לנו שאפשר לפנות אליהם בהצעה כזאת.

וכל זמן שלא עלה עדיין בידכם ליסד ב"ס לנערות, ראוי עכ"פ להשתדל בסידור מסבות שבת לנערות, שזה יותר קל, והנסיון הראה, כי מסבות האלו משפיעות אח"כ על חברותיהן ללכת ל,בית רבקה", ובכלל בשנוי הנהגתן לטובה ... (ממכתב ייג ניםן, תשג"ה) 429ב"ה, ל"ג בעומר ה'תשי"ד

ברוקלין, נ.י. הנהלת בית הספר והסמנריון ,בית רבקה" יערש, צרפת ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בנועם קבלתי הידיעה על דבר תיקון ספר זכרון לתומכי מוסדות האמורים, והריני גם אני משתתף בו בחפץ לב.

ומעשה עיקר, שכל ענין הקשור במעשה בפועל -- יש לו המשך וקיום, ועל אחת כמה וכמה בעניני טוב אמת וקדושה, שכללות ענינם היא -- שהם נצתים,

ובפרט ענין הקשור בחינוך על טהרת הקדש, ועל כולנה מוסד חינוך ,בית רבקה", שמטרתו לא רק לחנך בנות ישראל שתהיינה ראויות לשמן, בנות שרה רבקה רחל ולאה אשר בנו את בית ישראל, אלא -- הוא גם מוסד המחנך מחנכות, מחנכות באופן של גידולי פירות ופירי פירות, מוסיף והולך מוסיף ואור.

ויהי רצון שכל הנרשמים בספר זכרון זה, יעלה זכרונם ופקדונם לפני ה' לטובה לחן ולחסד ולרחמים ולחיים טובים ולשלום, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

זה עתה קבלתי מכתבו מיום הבהיר ל"ג בעומר, וכה נדהמתי מתוכנו, עד שמוכרחני לענות עליו מיד, שלא לפי התור.

מה שהפליאני ביותר הוא שבדעתו לפרש שיטתי שאין דעתי נוחה מלימודו והשפעתו על תלמידותיו, ועוד יותר מתמי' וגם מצער שבדעתו להפסיק זה.

ומנלי' כל זה הוא לפלא גדול ביותר, שהרי שיטתי ידועה לכל והיא ההיפך הגמור ממסקנתו, ומלתי אמורה כפולה ומכופלת שבימינו אלה על כל אחד ואחת לנצל כל האפשרויות וכל הצגורות להפיץ עניני היהדות בכל מקום ובכל חוג וסביבה, הוראות מעשיות, דיעות והשקפת עולם ברוח היהדות המסורתית. ודבר 430פשוט הוא, שבזה נכללות בנות ישראל ובהדגשה יתרה, כיון שהן הבונות בית בישראל, ובחינוכן ובהשפעה עליהן תלוי הדבר אם תהיינה עקרת הבית או ר"ל עוקרת הבית, שזה נוגע לדורות ודורי דורות.

ובפרט בהנוגע לכ' שראה הצלחה בעבודתו בשטח זה ועורר נקודת לבבן, איך יעלה על דעתו לחדול מזה?

ובמה שמסיים במכתבו שפסוקו עכשו הוא ישב בדד וידום, יתן בעפר פיהו, מושלל זה לגמרי. וכבר מלתי אמורה ע"ד הצחות, אבל באמת נקודה פנימית ומיוחדת בזה, אשר הענין דשלילת הרע לחוד -- הי' גם קודם בריאת העולמות וסדר ההשתלשלות, וכל הירידה מאגרא רמה לבירא עמקתא הוא בשביל ענינים דקום ועשה דוקא.

ועַל פי זה מובן ג"כ המבואר באיזהו מקומן בדא"ח, אשר העיקר הן מצות עשה, ומצות לא תעשה באות בשביל להכשיר האדם והענינים להמשכת האור על ידי המצות.

= = והרי שני כתובים הנ"ל שמזכירם אומרים אותם בתשעה באב ביום חורבז.. והירוס וחושך, ולא בבנין ואור שזהו תפקיד כל אחד ואחד מאתנו. וכידוע פתגם כ"ק אדמו"ר הצ"צ אנן פועלי דיממא אנן -- מאַכן ליכטיק.

בכבוד ובברכת הצלחה לקרב לב בני ישראל לאבינו שבשמים, ובאופן שיהי' ליבא פליג לכולי שייפין, שמהרגש הלב יומשך ברמ"ח אברי הנשמה על ידי קיום הרמ"ת מצות עשה ובשס"ה גידי הנשמה ע"י שמירת שס"ה מצות לית (עיין תניא פ' נא לקו"ת נצבים מה, ג פיי הכתוב תמים תהי) ולבשו"ט בכהנ"ל.

431.. . במ"ש שבהרצאתו ע"ד נושא חסידותי -- הנה מציע שגם הבנות תשתתפנה אבל בתנאי שתהיינה בשורות נפרדות (ובודאי כוונתו בצדדים נפרדים של החדר והפסק מקום מתאים באמצע), הנה אף שאין לפרסם הדבר שזהו באופן רשמי, וכעין שיטה, כי בודאי ימצאו קנאים (שלא לשמה) שיזכירו ע"ד מרזיל כל המלמד בתו תורה כו', אבל יש להשתדל שיבוא הדבר לפועל (כמובן בהזהירות -- שלא יהי" כהכשר על עצם המוסד, וכנ"ל). וכמו שסידר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"עץ כתות בנות לומדי חסידות עוד בהיותו בריגא, וגם כתב להם מכתבים בנושאים כאלו, ובמשך הזמן נראו הפירות והתועלת הגדולה מזה -- כי הרי האשה היא עקרת הבית, ועוד קודם לזה בהנוגע לשידוך, ובאמת הוא פסק ודין תורה, וכדאיתא בשו"ע הלכות ת'ית וגם בהלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א', אשר הנשים חייבות בלימוד הנ"ל המביא את האדם לקב"ע מלכות שמים ליראת שמים ולהידור -- בחיי היום יומים -- בענינים של תומ"צ, והמפורסמות והנראה בחוש מעשים בכל יום -- אין

צריך אריכות. (ממכתב י"ד אייר, תשט"ח