שיחה יד

319שיחה יד

לי'ג בעומר

ב"ה, ליג בעומר ועש"ק פ' בחוקותי שנת הקהל, ה'תשמ"א. ברוקלין, נ. י.

* שלום וברכה! מכתבו נתקבל ות"ח.

ובעמדינו ביום שמחתו גדולה של הרשב"י, אשר בתר רישא גופא אזיל, ובלשון הידוע ,מצוה לשמוח שמחת רשב"י"

וכיון שציווי זה הוא בתורת אמת ובחלק דפנימיות התורה -- בודאי אשר גם השמחה היא פנימית (הבאה בגלוי -- ועד ש,נוהגין קצת להרבות בשמחה') וגם אמיתית, היינו שהקב"ה מעמיד את כאו"א במצב המשמח את הנפש ואת הגוף גם יחד

וגם מצד מצב העולם, שלכאורה זקוק הוא ומוכרח לתשועה והצלה -- פועל ישועות בקרב הארץ

ליג בעומר ועש"ק: להעיר שבשית אלפי שני דהוי עלמא ה"ז אלף הששי אחרי חצות (להעיר מרמב"ן לבראשית ב, ג). וראה זח"א קיז, א.

שמחתו גדולה: משנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ז. וראה זח"ג (רפז, ב): קם ר"ש ויתיב וחייך וחדי כו' והוי חדי כו' קוביה וכל הני זכאי קשוט דהכא כו' חדאן בהי הילולא דילי. וראה דיה להבין ענין הילולא דרשב"י (תרע"ח ועוד). \

בתר רישא גופא אזיל: עירובין מא, א. -- השייכות דרשב"י לכל בנ"י -- נתבאר בלקו"ש חי*ב (ע' 229 ואילך).

ובלשון הידוע: משנת חסידים שם מ"ו. וראה פע*ח שער ספה"ע פ"זי

שמחת רשב"י: שייכות שמחה לרשב"י בכלל ראה לקו"ד ח"ג (תקיז, ב): שבאה"ק אומרים -- מירון איז א פרייליכער אוהל כו' רשב"י איז א פרייליכער רבי. ולהעיר מטואו"ח סתכ"ח: לעולם ביום שיהי' פורים יהי" ליג בעומר וסימן פל"ג ח"י פי' פורים ל"ג ח"י באייר. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' תד.

פנימיות התורה . . השמחה היא פנימית: להעיר מהמבואר במאמר הזהר (ח"ג עג, א) תלת דרגין אינון מתקשראן דא בדא . . סתים וגליא (לקו"ת ויקרא ה, ג. ובכ"מ).

השמחה . . בגלוי: להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"א ובקו'א ב' שם.

נוהגין קצת להרבות בשמחה: שו"ע אדה"ז או"ח טתצ"ג ס"ה. וראה רמ*א שם ס"ב.

מצב העולם: ראה גם המכתב די"ג אייר ש. ז.* וראה או"ת להה'מ ד"ה אמר עצל.

לחשועה והצלה: ראה רמב"ם הלי תשובה פ"ג ה"ד: עשה מצוה אחת כו' גרם כו' תשועה והצלה.

פועל ישועות בקרב הארץ: ראה אגה"ק סכ"ח (קמח, א).

*) נדפס לאחרי מכתב זה. המו"ל.

320220 לקוטי הוספות / ל"ג בעומר שיחות והרי בעל ההילולא -- מלומד בנסים הוא, ומקשר עצמו עם כל העולם כולו, לפוטרו מן הדין וכו',

וידוע הרמז ע'ז במחז'ל הידוע: כדאי הוא ריש לסמוך עליו בשעת הדחק -- דוחק וחושך הגלות, ובפרט בשנים הכי אחרונות דעקבתא דמשיחא

ומוסיפין בכ"ז -- ע"י גל וריבוי פעולות טובות ומשמחות ובפרט אלו הנלמדות מרמזי יום זה המיוחדים בהקביעות שלו בשנה זו:

יום ועש"ק -- שאז כאו"א רץ לדבר מצוה אפילו ברה"ר;

פרשת אם בחוקותי תלכו (שתהיו עמלים בתורה) ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם;

שנת הקהל את העם האנשים והנשים והטף שכולם יעשו את כהנ"ל, ועד אשר ישמרו ,לעשות את כל דברי התורה הזאת".

וכ"ז יזרז עוד יותר קיום תפלת כאו"א: ה' אלקים צבאות השיבנו האר פניך

= וושעה, ובאופן דעד מהרה ירוץ. דברו.--. זה.הק?/.2-- ₪2 סור המד יהרשים

גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. בברכה 321ב"ה, יום א' פ' בחוקותי, ייג אייר, שנת הקהל, ה'תשמ"א. ברוקלין, 1 י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו שלום וברכה! מצב הרוחני והגשמי -- בעולם כולו, בנוגע ליהודים ובנוגע ליהדות, הלא יציב בכלל וההולך ומתדרדר ר"ל, השם ירחם ברחמיו הרבים,

בודאי אין דורש ביאור באריכות ואפילו -- לא בקיצור, כי גלוי הוא עתה לכל, אפילו לאלו שעד עתה הרי מסיבות שונות ומשונות עצמו עיניהם ואטמו אזניהם משמוע ומראות את הנעשה סביבם -- כולל בסביבתם ממש.

ואפילו לאלו, שע"ד לשון הרמב"ם (מורה הנבוכים בדורו ובכל הדורות) בספרו יד החזקה היו נרדמים בתרדמתם ושכחו האמת בהבלי הזמן,

ואין צורך ולא זה המקום לכתוב אודות זה, שהרי, אדרבא, חובת כל אחד ואחת וזכותם לשמח את לב כאו"א והלוך והוסיף בזה --

בכ"ז בודאי גם זה, מצב זה, לטובה בטוב הנראה והנגלה -- ע"י שנתעורר ונוסיף בכל השייך לטוב האמיתי, אין טוב אלא תורה ומצוותי' ובמעשה בפועל כי המעשה הוא העיקר,

ואם בכל זמן ובכל מקום תורתנו הנצחית היא תורה אור ותורת חיים, המאירה 322לאדם דרכו בחיי יום יום ע"י הוראות (תורה -- הוראה) כלליות ופרטיות, על אחת כו"כ במצב בלתי רגיל ביותר וביותר. ויפה שעה אחת קודם.

והוראה ברורה ומאירה בתורה בפרשת היום, היום יום ראשון בשבת פ' בחוקותי: אם בחוקותי תלכו (שתהיו עמלים בתורה) ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם גו' ונתתי שלום בארץ גו' והתהלכתי בתוככם גו' ואולך אתכם קוממיות,

ויום השלשה עשר (בחודש) הרי מדגיש הוא עוד יותר זכות שלש עשרה מדות שנאמרו בציבור בתפלת הבוקר ובתפלת המנחה,

והשנה שנת הקהל -- מדגישה ההכרח להקהל את העם האנשים והנשים והטף ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת, ובזעקך יצילוך קיבוציך.

והצעה למעשה בפועל -- להקהיל לעתים תכופות, וימי סגולה בזה ה"ה ימי הקריאה בתורה, שהם גם ימי כניסה, ובפרט -- כהוראות הרב מרא דאתרא או

00007777 המדריך הרוחני וכו', כינוסי תורה שתהי" בתחלתם או בהמשך שלהם תפלה בציבור- 77777 י

ונתינת צדקה ברבים -- שלשה דברים שעליהם העולם (כפשוטו, וגם העולם קטן זה האדם) עומד וקיים,

בכל אסיפות או כינוסים באיזו תכנית ולאיזו מטרה שתהי' -- להכניס בסדר היום אמירת דברי תורה, תפלה בציבור ונתינה לצדקה, וכמובן -- בתור עיקר, שהרי המדובר בתומ"צ, שבשבילם נברא העולם והאדם וכל צבאיהם ועניניהם.

323וכז שייך גם בטף באופן המתאים להם, ובלשון הכתוב ,על פי דרכו", ולכן גם מוכרח בנוגע לטף, עליהם נאמר אל תגעו במשיחי, הבל שאין בו חטא שבשבילם העולם מתקיים,

וברוב המקומות בטח בקל יותר לערוך זה בשבילם בבתי הספר בם לומדים.

ובקשה נפשית, בכל לשון של בקשה -- לאַחד את כבנ"י ועד -- לאיחוד אמיתי מיוסד במצות תורת אמת ואהבת לרעך כמוך, ע"י קיום מצוה זו במעשה בפועל, וכל המרבה ה"ז משובתח.

ובעמדנו ימים ספורים לפני יום הל"ג בעומר, יום שמחתו של ר' שמעון בן יוחאי שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, ובכל שנה ושנה ביום ההילולא כ,עת פטירתו כו' מאיר חסד ה' כו' ופועל ישועות בקרב הארץ" -- מתעורר זכותו ביתר שאת וביתר עז לפעול ישועות,

ועד לישועה השלימה -- ה' אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. בכבוד ובברכה / י

ובלשון הכתוב: משלי כב, ו.

עליהם נאמר: דה"א טז, כב. שבת קיט, בי

העולם מתקיים: ויתירה מזו בהקדמת הזהר בתחלתה: ר"ש פתח הנצנים נראו בארץ כו' מאן מקיים עלמא כו' קל ינוקי דלען באורייתא ובגין אינון רביין דעלמא עלמא אשתזיב. ולהעיר ממחז"ל עה"פ הקול קול יעקב כו' בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו (ב"ר פס"ה, כ. זח'א קעא, א. ועוד).

ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יח. וראה קונטרס אהבת ישראל.

יום שמחתו: ראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז. מ"ח מס' אייר סיון פ"ו מ"ו. ושם מ"ז: שמחה גדולה,

ר' שמעון בן יוחאי: ראה המשך והחרים תרל"א ע' מט ואילך.

שאמר: סוכה מה, ב. וראה לקוטי לוייצ לפסוקי תנ"ך ומחזיל (עי ק ואילך).

עת פטירתו . . הארץ: אגה"ק סכ"ח. וראה סידור שער הל"ג בעומר דש, סע"ב ואילך. שז, ב.

ה' אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה: תהלים פ, כ. וראה מכתב כללי די"א ניסן שנה זו בסופו* ובהערות שם.

324ב'"ה, ראש-חודש אייר, ה'תשמ"א 325(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

326(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

327. . במענה על שאלתו להספר זהר תורה, הנה ראיתיו פעם, וכפי שנרשם בזכרוני זהו העתקת הזהר ללה"ק, ולא פירוש על הזהר. ולכן תמיהני עליו, למה לו ללמוד בהעתקה, אם יכול ללמוד בפנים הזהר, כי אי אפשר הדבר אשר בהעתקה יוכללו כל הפירושים, ובמילא זהו ג"כ בהקדושה, כפי שישגה בהלשון שאמר רשב"י והחבריא שלו...

(ממכתב ט' טבת, תשי"ב) 328ובהקדם דלימוד הש"ס ע"י רב אשי ארך ס' שנה כל שנה ב' חדשים (ב"ב קנז, ב ברשב"ם) -- ורק ב' ,מהדורות"-פעמים

היינו עשר שנים רצופות.

ואז הי' שש סדרים, והלימוד הי' לאחרי ר' יוחנן -- שלא בערך לדורו דרשב"י - ראשונים (עירובין נג, א)

עאכו"כ כשעסקו ב,שש מאות סדרי שה" בימיהם", ב,פלפול הקושיות ותירוצים" -- כד פירוקי וכו' [להעיר להנ"ל מקו"א בהלי ת"ת לאדה"ז רפיג עי 4

משאכ"ז ב,ס' הזהר והתיקונים", כי ,פלפול . . דמסטרא דרע" ולית תמן ב,סי הזהר והתיקונים" (כדלעיל)

אבל מוכרח הי' בלימודו דרשב"י בנגלה ובפרט במערה שעי"ז זכה לזה כו'.

השנה ליג בעומר ביום השישי באלף השישי לאחר חצות וקרוב לפלג המנחה - ולכן ביתר שאת ביתר עוז משבשאר השנים...

329תיח על הדו"ח* בזה, כן יוסיפו לדוו"ח, מהתקדמות דכהנ"ל -- התקדמות ע"פ מחז"ל מי שיש לו מנה כו' מאתים רוצה כו' שהרי נאמר רצון יראיו יעשה, ובפרט בכיו"ב -- שזכות הרבים מסייעת וזכות יום שמחתו דרשב"י.

אזכיר עוה"פ עה"צ. (ממכתב י"ד אייר, תש"ל)

*) בנוגע ה,פאראד" דל"ג בעומר. המו"ל.

. . . לכתבו ע"ד מקור לתספורת בן ג' -- ראה לעיל* בלי כ"ק מו"'ח אדמו"ר ,במנהג ישראל" -

הרי אף שלא שמעתי בפירוש בנדו"ז, אבל בכלל מנהגים כיו"ב שכותבם כ"ק מו"ח אדמו"ר -- הם בקבלה במשפחת הרב מדור דור.

וראה לקוטי דבורים ח"ג (תפא, ב) על סדר האפשערעניש של כ"ק אדמו"ר הזקן ע"י הבעש"ט. ס' השיחות קייץ הישית ע' 40 -- תספורת הצ"צ ע"י אדהיז.

וידוע (מהנדפס) מאמר נכדו של הצ"צ ,מנהג לגזוז שער הראש לבן ג' שנים" (סדר תפלה -- מהרי"ד, ברדיטשוב, קסט, ב). ומבאר ע"פ קבלה.

ובמאמר אחר (שלא נדפס.-- בביכל 94 רסז, א): להבין ענין תגלחת הנער כשהוא בן ג"ש כו' שלא נזכר (בנגלה), ותוכן ביאורו שהוא מפני שבחי זו הו"ע גילוי שלמעלה מס' השתל'. ומפרש שם מש"כ בכתהאריז"ל (פע"ח שער ספה"ע פ"ז) ,דמשמע שהי' זה בהיותו בן ג"ש".

ולהעיר מלקו"ת (דרושים לסוכות פ, ג) מגודל ענין ההקפות והוא מנהג, וניסוך המים דמתושבע"פ, וניסוך היין -- מפורש בתושב"כ.

ולהעיר משע"ת לשו"ע או"ח סתקל"א סק"ב. וממכתב בעהמ"ס מנח"א (מונקאטש) הנדפס בס' הילולא דרשב"י (להרא"ז מרגלית, ירושלים) יד, ב. ושו"ת ערוגת הבושם או"ח סיי רי.

ועוד ועיקר -- ש(כמדומה) מנהג זה ,פשט הדבר בכל ישראל" - עיד לשון היד הל' ממרים פ"ב ה"ב.

330ב"ה, עשק"מ סיון, ה'תשמיג ברוקלין, 1.י.

הוו"ח... שלום וברכה!

. . . ולשאלתו בהמדובר (בל"ג בעומר וכו') ע"ד הר"א הלוי;:

א) הנה בשו"ע האריז"ל (וכן בנגיד ומצוה) איתא שאמר נחם בברהמ"ז, ובסי לחם מן השמים (להר"י צמח, מונקאטש, תרס"ה) שאמרו בברהמ"ז ובברכת תשכון, היינו ברכת ולירושלים כו' ותשכון כו',

ועפ"ז אמרו גם בשויו"ט (שהרי דוחק גדול לומר שאף שכתבו סתם הכוונה חוץ משויו"ט וחוה"מ (ור"ח וכל יום שאין אומרים בו תחנון) כיון דכאן לא נחית לדיני אמירת תחנון וכיו"ב דתחנון),

אבל בשעה"כ (ענין ספה"ע דרוש יב) ובפע"ח (ש' ספה"ע פ"ז) איתא שאמרו בברכת תשכון (וראה סי' האריז"ל (רשיר): ואין לומר אז נחם בברכת תשכון) -- וידוע שבכל כגון דא על שעה"כ (ופע'ח) סמכינן

וראה הגהת אדנ"ע לסידור (נדפסו בסי' תו"א, ברוקלין, תש"א ועוד) רל, ב בתחלתו: ידוע דהשמ"ש (דהשמונה שערים -- בנדו"ד שער הכוונות) מוסמך יותר (אפילו מהפע"ח) ועליו סומכין.

331הוספות / ל"ג בעומר שיחות 21 ב) בס' אור הישר (אור צדיקים -- ראה שהיג להחיד"א ערך זה) עמוד העבודה פרק יא* איתא שהאריז"ל אמר על הר"א הלוי שהי' גלגול ירמי' הנביא,

בס' הילולא דרשב"י להריא"ז מרגלית (ירושלים, תש"א -- יד, ב) כתב ,ניצוץ ירמי'" -- והוא פליטת הקולמוס דמוכח, שהרי כותב שם שהמקור לזה הוא ס' אור הישר הנ"ל.

ולכאורה כן מוכח גם מההמשך ( -- מהביאור) בס' זה -- שהוא הי" מעורר את כל ת"ח לקונן על החורבן לתקון חצות וכו' וראה את השכינה בצורת אשה וכו' ע"ד המסופר (יל"ש ירמי' רמז רצג) בנוגע לירמי' הנביא. . . בברכה

נ.ב. זיע העירני חכם א' אשר בשו"ע האריז"ל כת"י הנמצא בספרי' מצא וז"ל: הי' נוהג לומר נחם בברכת תשכון.