שיחה א

79שיחה א

א. פרושי רש"י לדברי התורה על שנות חיי שרה, אברהם וישמעאל

בפרשתנו מספרת התורה על מספר שנות חייהם של שרה, אברהם וישמעאל: בתחילתה1 – "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים", ובסופה – "ואלה ימי שני חיי אברהם... מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים"2, "ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלושים שנה ושבע שנים"3.

בפירוש רש"י על התורה רואים כאן דבר מופלא: למרות שבכל שלושת המקומות כתובות המילים "שנה" "שנים" הן במספר המאות, הן בעשרות והן באחדות, שונה פירוש רש"י בכל אחד מהם, כדלהלן:

על שנות שרה1 הוא מפרש: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו", שמכך לומדים "בת ק' כבת כ' לחטא... ובת כ' כבת ז' ליופי";

אצל אברהם2 אומר רש"י "בן ק' כבן ע' ובן ע' כבן ה' בלא חטא" – כלומר, נלמד מכאן ענין אחד בלבד4, שבהיותו בן ק' היה אברהם "בלא חטא" כבן ע' וכבן ה', ולא כאצל שרה, ששם נלמדים שני ענינים – בלא חטא, ויופי – "כל אחד נדרש לעצמו";

ואילו אצל ישמעאל3 אין רש"י מסביר כלל מדוע "נכתב שנה בכל כלל וכלל"5!

מפרשי רש"י6 דנים כאן בהרחבה גדולה על האופן שבו ניתן ליישב את השינויים הללו בדברי רש"י, אבל בנוסף לקשיים השונים שישנם על כל אחד מן התשובות, מתעוררת כאן שאלה כללית:

כיוון שהענין כלל איננו פשוט, עד אשר לכל אחד מן המפרשים יש הסבר אחר, הרי צריך היה רש"י, המפרש את הפסוקים גם ל"בן חמש למקרא"7, 80לכתוב את פירושו בצורה ברורה, שתהיה מובנת, כך שלא יישארו ספקות בכוונתו.

הכרחי אפוא לומר שכוונת רש"י בפרוש הדברים מובנת באופן ברור ממילותיו, ואין כל צורך להוסיף על כך הסברים.

ב. מעלת אברהם "בן ק' כבן ע'" כתובה בפרוש בתורה

ההסבר לכך הוא:

מדברי רש"י לגבי שרה, ש"לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל8 לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו בת ק'... לחטא... ליופי..." מובן מאליו, שגם מאוחר יותר, כאשר אצל אברהם "נכתב שנה בכל כלל וכלל" צריך כל כלל להיות "נדרש לעצמו", ולומדים מכאן שני ענינים9.

מובן, אפוא, מאליו, שבדברי רש"י אצל אברהם "בן ק' כבן ע'" אין הוא מתכוון למסקנה הנלמדת מכאן בהמשך – "בלא חטא", אלא למסקנה נפרדת, נוספת10. ורש"י אינו מסביר מה נלמד מ"בן ק' כבן ע'", מפני שהחידוש הנלמד מכך כתוב בפרוש בפסוק:

כאשר אמר הקב"ה לאברהם, שיולד לו בן משרה, נאמר בתורה11: "ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד..." – אברהם תמה על האפשרות ללדת ילד בגיל מאה שנה, כפי שמפרש שם רש"י12, ש"בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח בעולם .. שמהרו תולדותיהם ני ס' ובני ע'"13.

81ולפי זה מובן בפשטות שזו היתה מעלתו של אברהם, שהיה "בן ק' כבן ע'": למרות שהגיל להולדת ילדים היה אז "בני ע'", לא היתה "תשות כח" זו אצל אברהם*, אשר גם בהיותו "בן ק'", הוא נשאר בענין זה "כבן ע'"14 (כפי שרואים, שהוא הוליד את ישמעאל בהיותו בן פ"ו שנים*).

(לפי זה יובן טוב יותר פירוש רש"י על "הלבן מאה שנה יולד", שאין זאת תמיהה, כיצד הוא יוכל ללדת בגיל מאה שנה, אלא זוהי "תמיהה קיימת" – אמר בלבו הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי").

אך לא כך היה אצל שרה, אשר "חדל להיות לשרה אורח כנשים"15, והיא לא יכלה ללדת ילדים16 בדרך הטבע, ואצלה17 היה הכרח בנס12 – "היפלא מה' דבר"18 – כדי שיולד לה יצחק. (אלא, ששרה חשבה, שגם אברהם כבר אינו יכול להוליד19 – "ותצחק שרה... אחרי בלותי... ואדוני זקן"20).

לפי זה מתורץ גם קושי גדול, מדוע אין רש"י מסביר שום דבר, על כך שלאברהם נולדו ילדים (בני קטורה21) למעלה מארבעים שנה לאחר לידת יצחק22, ואינו מציין כאן שהולדה זאת היתה באמצעות נס12 –

כי עובדה זו כבר מוסברת על־ידי המילים "בן ק' כבן ע'", שאצל אברהם לא היתה קיימת תשות כח), שהגבילה את הולדת הילדים עד לגיל 82שבעים23, ל"תשות כח" זו לא היתה השפעה על אברהם*, ולפיכך נולדו הילדים בגיל מאה שנים, ואף הרבה יותר מאוחר, כשם שבמעלה של "בן ע' כבן ה' בלא חטא" אין הכוונה שלאחר גיל שבעים השתנה ח"ו הדבר, אלא הכוונה היא שהוא היה כל ימי חייו בלא חטא24.

ג. הקשיים על ההבדלים בפרושי רש"י

באמצעות הבדל זה בין אברהם לשרה יובנו ההבדלים בפירושי רש"י:

על הפסוק25 "היניקה בנים שרה" מפרש רש"י: "ביום המשתה הביאו השרות את בניהן עמהן והיניקה אותם, שהיו אומרות לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק". ועל הפסוק (בתחלת פרשת תולדות26) "אברהם הוליד את יצחק" אומר רש"י "לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה... מה עשה הקב"ה צר... והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק".

צריך להבין מדוע אומר רש"י אצל שרה שהשרות27 (נשים חשובות) אמרו "לא ילדה שרה", ואצל אברהם אומר שהיו "ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה"28?

כמו־כן אין מובן: העובדה ש"היניקה בנים שרה" מוכיחה ש"ילדה שרה", ואין זה "אסופי", אבל אין זאת הוכחה לכך שזהו בנו של אברהם, והשרות יכלו אפוא לומר, כליצני הדור, ש"מאבימלך נתעברה שרה"29, ביודען שאברהם הוא זקן בן מאה שנה?

והקושי הגדול עוד יותר, שהרי בגמרא30 מובאים שני הענינים בהמשך אחד – "היניקה בנים שרה .. היו כל 83אומות העולם מרננים .. שהביא אסופי מן השוק .. אברהם אבינו הלך וזימן כל גדולי הדור ושרה אמנו זימנה את נשותיהם .. והיניקה את כולן, ועדיין היו מרננים ואומרים אם שרה בת תשעים שנה תלד, אברהם בן מאה שנים יוליד, מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק..."

אבל לפי כל האמור לעיל יתורצו כל הקשיים: תמיהתן של השרות היתה מלכתחילה רק לגבי שרה, כי אצלה "חדל להיות..." ולא ייתכן שתלד ילדים ואילו לגבי אברהם, אשר הוליד את ישמעאל בהיותו בן פ"ו שנה, אין זה כלל פלא שהוא יכול להוליד ילד גם בהיותו בן מאה.

לפיכך לא היה אצל אנשים חשובים בכלל פלא ש"אברהם הוליד את יצחק", רק "ליצני הדור", אשר אינם מתענינים באמת, אלא מחפשים מקום ללעג, רק הם אמרו ש"מאבימלך נתעבר שרה".

אבל הקב"ה רצה למנוע אפילו את לעגם של "ליצני הדור", ולפיכך "צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק".

ד. הקושי על פירוש מספר שנות חיי ישמעאל

הסיבה לכך שרש"י אינו מפרש אצל ישמעאל "בן ק' כבן ל' ובן ל' כבן ז'", למרות שגם שם כתוב "שנה בכל כלל וכלל" היא, ששם הדבר מובן מאליו, לפי פרוש רש"י בהמשך, אצל אברהם: בן ק' כבן ל' – ללא תשות כח31, ובן ל' כבן ז' – לחטא (חזרתו בתשובה32 היתה כבר מגיל שלושים שנה33).

לפי זה צריך להבין את דברי רש"י במקום זה:

על "ואלה שני חיי ישמעאל..."3 אומר רש"י : "למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס בהם שנותיו של יעקב", כפי שמסביר רש"י מיד אחר כך, ש"משנותיו של ישמעאל למדנו ששימש יעקב בבית עבר י"ד שנה". כלומר, בציון מספר שנותיו של ישמעאל בפסוק, אין הכוונה רק לישמעאל עצמו, אלא גם "כדי לייחס בהם שנותיו של יעקב".

ולפי פרוש רש"י זה אין מובן כלל וכלל "למה נכתב שנה בכל כלל וכלל"?

אם כך, הכרחי לומר שבפרוש רש"י אין קיימת כאן מלכתחילה, לאחר הפירוש לגבי אברהם, הקושיה "למה נכתב שנה...", אלא השאלה היא "למה נמנו שנותיו של ישמעאל" בכלל? שהרי, ה"בן חמש למקרא" רואה שאין התורה מספרת אפילו פרטים לגבי חנוך ומתושלח34 הצדיקים35 84ועל כך עונה רש"י, שהפירוט הוא לגבי יעקב אבינו.

לפי זה מובן, שגם בכתיבת "שנה בכל כלל וכלל" אין הפסוק מתכוון להשוות את שנותיו של ישמעאל ("בן ק' כבן ל'..."), שזוהי מעלה רק אצל ישמעאל, שהרי הפסוק איננו מתכוון בכלל רק לישמעאל עצמו, אלא גם ליעקב.

הפירוט אצל ישמעאל, וכתיבת "שנה בכל כלל וכלל", הרומזים, כדלעיל, למעלה שהיתה אצל ישמעאל בכל התקופות (ק', ל', ז'), אינם באים כדי להשוות את שנותיו של ישמעאל זו לזו, אלא "כדי לייחס בהם... יעקב"36: כדי לספר על יחוסו ומעלותיו37 של יעקב, כדי שידעו ששנותיו של יעקב היו מיוחסות – מעלות אלו עצמן היו אצל יעקב, אך באופן שונה לחלוטין.

ה. אי אפשר להשוות בין יעקב לישמעאל

ההסבר לכך הוא:

השינוי שחל אצל ישמעאל לקראת היותו "בן ק'" היה, היותו בעל תשובה, כדברי רש"י בפירושו38, שישמעאל חזר בתשובה עוד בחיי אברהם, והלוא ישמעאל היה בעת מיתת אברהם39 בן תשעים ושמונה שנים40.

וזאת הכוונה בדברי רש"י, שלמרות היות ישמעאל בעל תשובה, עד אשר כתוב עליו הביטוי "ויגוע"41 (ביטוי המופיע רק לגבי צדיקים42), אי אפשר כלל להשוות זאת לצדקותו של יעקב.

המעלה של "בן שלושים", לפני תשות־הכח של בן ששים ובן שבעים, היא "בן שלושים לכח", כלשון המשנה43. וגם "בן חמש" רואה באופן מוחשי, שבגיל שלושים גבורת האדם היא במלוא עוצמתה. ובהיות ישמעאל אדם אשר "ידו בכל"44, מובן, שבגיל שלושים הוא היה גבור.

ולמרות זאת אי אפשר להשוות גם את גבורת ישמעאל לגבורת יעקב, כפי שמפרש רש"י על הפסוק45 "ויגל את האבן מעל פי הבאר" – "כמי שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית להודיעך שכוחו גדול"46, על־אף 85שיעקב היה אז, לפי פרוש רש"י47, בן ע"ז שנה.

הענין המיוחד של "בן שבע" מובן מפירוש רש"י הנ"ל לגבי אברהם – "בן ע' כבן ה' בלא חטא" – שבהיותו קטן, הוא "בלא חטא".

ניתן היה לחשוב שלגבי פרט זה אי אפשר להבדיל בין ישמעאל ליעקב, כי בענין של קטנים "בלא חטא" שניהם שוים, לפיכך אומרת התורה, שגם בענין זה48 אי אפשר להשוות בין ישמעאל ליעקב, כי עצם מציאותו של יעקב שונה מישמעאל, בן האמה49, ולכן בכל פרט ופרט שונה יעקב לחלוטין, והוא נעלה מישמעאל50.

ולכן "לא נמנו שנותיו של ישמעאל... (אלא) כדי לייחס בהם שנותיו של יעקב".

(משיחת מוצש"ק פ' חיי שרה תש"מ)

הערות

עמוד 79

  1. 1. כג, א.
  2. 2. כה, ז.
  3. 3. שם, יז.
  4. 4. במפרשים (דברי דוד להט"ז ריש פרשתנו. וראה גם משכיל לדוד שם – ודלא כברא"ם שם ד"ה שני ח"ש) שלא הביא רש"י ענין היופי גבי אברהם כי באיש לא שייך מעלה זו – אבל אינו מתורץ מה שדורש רש"י רק ענין אחד? ומ"ש במשכיל לדוד שם (וראה ט"ז שם באו"א) שיש ב' ענינים ב"בלא חטא" – שמענישים בידי שמים (ע"פ פרש"י בראשית ה, לב) ובידי אדם, ע"ש (וראה בארוכה השקו"ט ברא"ם ושאר מפרשי רש"י שם) – אינו מרומז כלל ברש"י, והו"ל לרש"י לפרש כן בהדיא (כדלקמן בפנים). ואכ"מ.
  5. 5. וכן אינו מפרש: בשנות יצחק (וישלח לה, כח), יעקב (ויחי מז, כח. ובשינוי), יוסף (שם בסופו ובשינוי). ולהעיר שגם אינו מפרש למה לא נכפל באברהם וכו' ע"ד שנכפל בשרה "שני חיי שרה – כולן שווין לטובה".
  6. 6. ריש פרשתנו. – וברמב"ן שם מסיק "ואין מדרשו זה ("בת ק' כו'") נכון".
  7. 7. לשון המשנה – אבות פ"ה מכ"א (בסידור אדה"ז – מכ"ב).

עמוד 80

  1. 8. דלא כמ"ש ברע"ב ורא"ם (ד"ה בת ק' וד"ה שני ח"ש) ריש פרשתנו, שההיקש "בת ק' כו'" נלמד ממש"נ אח"כ "שני חיי שרה" (וגבי אברהם נלמד מיתורא דקרא "ואלה ימי שני חיי אברהם גו'"*. משא"כ גבי ישמעאל שאין יתור בלשון הכתוב, ע"ש), וכמו שהקשה עליו במשכיל לדוד שם (וראה שם (וכן בגו"א, לבוש ועוד) עוד קושיות על פי' הרא"ם. ואכ"מ).
  2. 9. לולא דמסתפינא הייתי אומר דברש"י הי' כתוב "בן ק' כבן ע' לכח (או כיו"ב – ראה לקמן בפנים) ובן ע' כבן ה' בלא חטא". והמעתיק שלא הבין ה"לכח" – השמיטו. – ויש לחפש בדפוסים הראשונים וכת"י*. זה עתה ראיתי במהד"ת של ברלינר שהוסיף בסוגריים תיבת "לכח" אל לא ציין מקורו.
  3. 10. ועפ"ז מתורצת בפשטות קושיית המפרשים (גו"א ודברי דוד ריש פרשתנו) דל"ל היקש ד"בן ק' כבן ע'", והרי בהיקש "בן ק' כבן ה'" סגי?
  4. 11. לך יז, יז.
  5. 12. וכבר האריכו בזה ברמב"ן ומפרשי רש"י שם. ואכ"מ.
  6. 13. דתרח הוליד את אברם והוא בן ע' (נח יא, כו). וצ"ע בכתבו "בני ס'"*. ובפרט שמסתמך על הדורות "שמנח ועד אברהם" ואין שם זכר לשישים. ואולי מקורו "ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם" (תולדות כה, כו), ותו לא (מצינו ש)התפללו יצחק ורבקה. ודוחק. ולהעיר מ"אחת לס' או לע' שנה" (כריתות ו, ב. ירוש' יבמות פ"ח ה"ג).
  7. . להעיר דגבי אברהם לא העתיק רש"י בהד"ה תחילת הכתוב "ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי" (ומזה מוכח גם דלא כפי' החזקוני וגו"א ריש פרשתנו. לבוש פרשתנו כה, ז. ועוד).
  8. . בדפוס ראשון וכת"י רש"י שתח"י הוא כבפנים. ובדפוס שני דרש"י כל פירוש רש"י זה ליתא.
  9. . ובכת"י רש"י שתח"י (וכן בדפוסים הראשונים דפרש"י) ליתא "בני שישים" (בדפוס א' (ורוב כת"י שתח"י) "בני שלשים ובני שבעים"; בכמה כת"י – רק "בני שבעים"; ובדפוס שני "בני שלשים ובני ארבעים").

עמוד 81

  1. *. להעיר מרש"י ישן לך יז, כד: והי' מתיירא שהי' זקן – אבל אין מזה ראי' לגבי תשות כח בנוגע להולדת בנים.
  2. 14. לך טז, טז.
  3. *. בבראשית זוטא (ירושלים, תשכ"ב) עה"פ: "בן מאה כבן שבעים לנוי". אבל ע"ד הפשט לא מצינו שהנוי פשוט בבן שבעים (ובפרט ע"פ פרש"י שאז הפסיקו ללדת) יותר מבן ק'.
  4. 15. וירא יח, יא. – ולהעיר שאף שבתחילת הכתוב נאמר "ואברהם ושרה זקנים", בסיום הפסוק נתוסף ש"חדל להיות לשרה גו'", אבל לא נתוסף באברהם ענין עד"ז – של תשות כח וכיו"ב.
  5. 16. ואף שבלאה"כ הרי היתה עקרה (נח, יא, ל) – אין הכרח שידעה עד"ז (ע"פ דרך הפשט – משא"כ למ"ד (יבמות סד, ריש ע"ב) דאיילונית היתה, דניכרת בסימנים). וראה לך טז, ב: עצרני ה' מלדת גו' אולי אבנה ממנה.
  6. 17. ע"ד הדרש גם אברהם הי' עקר (יבמות שם, א. ועוד) אבל לא הובא זה בפרש"י עה"ת. וי"ל הטעם – כי הוא היפך הפשט, כדמוכח מישמעאל כו' (כמ"ש בראב"ע נח שם). ומ"ש רש"י (לך טו, ה) "צא מאצטגנינות שלך .. שאינך עתיד להעמיד בן כו'" – הרי (נוסף למ"ש במפרשי רש"י שם, שעכצ"ל שהכוונה ב"להעמיד בן" היא לבן משרה – שהרי נולד ישמעאל קודם שנשתנה שמו לאברהם – הרי) מזה ששינוי "המזל" (פרש"י שם) דיו שיוליד בן, מוכח שלא הי' עקר.
  7. 12.
  8. 18. וירא שם, יד.
  9. 19. ואף שהוליד ישמעאל בהיותו בן פ"ו שנה, כנ"ל (וראה לך שם: עצרני גו' (ולכן) בא נא גו') – אין זו הוכחה שגם עתה (י"ד שנה לאח"ז) עדיין ראוי להוליד. ודוחק קצת. וראה לקמן בפנים סעיף ג.
  10. 20. וירא שם, יב. וראה רש"י לך טז, ה.
  11. 21. פרשתנו כה, א ואילך. וראה רש"י פרשתנו (כד, סב) שבעת שיצחק חזר מהליכתו להביא הגר לאברהם שישאנה פגש את רבקה כו'.
  12. 22. שהרי יצחק נשא את רבקה בהיותו בן ארבעים שנה (תולדות כה, כ).
  13. 12.

עמוד 82

  1. 23. וזהו ג"כ החידוש בלימוד זה ("בן ק' כבן ע') – שלכן הוצרך הכתוב להוסיף תיבת שנה גם גבי כלל זה – כי לולי זה הי' מקום לומר, דזה שהוליד אברהם בני קטורה הוא (לא מפני שמלכתחילה לא הי' אצלו "תשות כח", כ"א) מפני שלאחרי שנתברך מהקב"ה שיוליד יצחק חזר כוחו כו' ונשאר אצלו גם אח"כ, [ובפרט שנתברך (לך יז, ו) "והפריתי אותך במאד מאד" – דלא כשרה שנתברכה רק "נתתי ממנה .. בן" (שם, טז)]. וע"ז מחדש הכתוב שאברהם הי' "בן ק' כבן ע'", שמלכתחילה לא הי' תשות כח אצל אברהם, והי' אפשר להוליד ע"פ טבע.
  2. *. וגם אצל יעקב לא היה תשות כח, שהרי נשא אשה בהיותו בן פ"ד (ראה רש"י ס"פ תולדות, ויצא כט, כא) – ובפשטות הטעם שלא נשא קודם י"ל שהי' מפורסם ציווי אברהם לא לקח גו' כ"א ממשפחתי גו' ולא רצה לעזוב הוריו עד שיצוהו ע"ז (ראה רש"י ס"פ נח). ולכן רק אח"ז אמר "אימתי אעמיד י"ב שבטים" (רש"י ויצא שם). וראה לקמן בסוף השיחה והערה 46.
  3. 24. ראה שקו"ט במפרשי רש"י (רא"ם (ד"ה שני ח"ש), גו"א ועוד) ריש פרשתנו – בנוגע לשרה ואכ"מ.
  4. 25. וירא כא, ז. וראה גם רש"י לך יז, טז.
  5. 26. כה, יט.
  6. 27. וברש"י לך שם "שהיו מרננים עליהם כו'". וראה השינויים בזה גם במקומות שצויינו בהערה 30. פסיקתא דר"כ פ' שוש אשיש. פסיקתא רבתי פמ"ב. ואכ"מ.
  7. 28. ע"פ פי' הא' ברש"י וירא (כא, ב) "שנולד לט' חדשים שלא יאמרו מביתו של אבימלך הוא" – מובן שרק "ליצני הדור" היו אומרים כן. ולהעיר גם מרש"י שם כ, טז.
  8. 29. או ממי שהוא אחר (ראה הערה שלפנ"ז).
  9. 30. ב"מ פז, א. וראה תנחומא תולדות (א־ג). ועוד.

עמוד 83

  1. 31. דבן שלשים לכח (אבות פ"ה שם) – והוא נראה במוחש גם לבן חמש. וראה לקמן בפנים.
  2. 32. רש"י כה, ט. וראה רש"י כב, א. וראה לקמן הערה 40. ולהעיר מריב"א עה"ת ריש פרשתנו (בשם הר"ר אליקים). משכיל לדוד שם (בסוף הד"ה).
  3. 33. ראה לקמן בפנים והערה 40.
  4. 3.
  5. 34. רש"י נח ז, ד.
  6. 35. ראה פרש"י במגלה – שציינו רש"י כאן.

עמוד 84

  1. 36. להעיר גם מיריעות שלמה למהרש"ל (והובא בשפ"ח) לפרש"י שם.
  2. 37. ועפ"ז יומתק הלשון "לייחס" ולא בפשטות "לידע" וכיו"ב.
  3. 38. לך טו, טו. פרשתנו כה, ט.
  4. 39. שהרי כשנולד ישמעאל הי' אברהם בן פ"ו (כנ"ל), ואברהם מת בן קע"ה (פרשתנו כה, ז).
  5. 40. להעיר, שמפרש"י וירא (כב, א. שם, ג) משמע, שישמעאל כבר עשה תשובה בעת העקידה, ואז הי' בן נ"א שנה [כי יצחק הי' בן ל"ז בעת העקידה (רש"י תולדות כה, כ), וישמעאל הי' בן י"ד כשנולד יצחק (שנימול בן י"ג שנה (לך יז, כה) ו"למועד הזה בשנה האחרת" (לך שם, כא) נולד יצחק)]. וראה לעיל בפנים.
  6. 41. פרשתנו כה, יז.
  7. 42. רש"י שם.
  8. 43. אבות פ"ה שם.
  9. 44. לך טז, יב.
  10. 45. ויצא כט, יו"ד.
  11. 46. שמזה גופא מוכח שגם גבורה גשמית מעלה היא (גם) אצל יעקב. ולהעיר ממחז"ל (שבת צב, א. נדרים לח, א) שאין השכינה שורה אלא על גבור (ועיין רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"א). ויש לומר טעם לזה גם ע"ד הפשט – כי זה נוגע לקיום הציווי הראשון* (בראשית א, כח) "מלאו את הארץ וכבשוה ורדו גו'". ואכ"מ.

עמוד 85

  1. 47. ס"פ תולדות.
  2. 48. להעיר מרש"י תולדות כה, כב.
  3. 49. ועפ"ז יובן פרש"י ח"ש כד, ח "ענר אשכול וממרא", ותו לא (וראה רמב"ן שם דמפרש בהיפך). ובכל אופן קשה מפרש"י ח"ש כד, מט. ואכ"מ.
  4. 50. להעיר גם מלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 161 ואילך.
  5. . עפ"ז יומתק ג"כ מה שדוקא כאן הודיע הכתוב שכחו גדול – כי הליכת יעקב לבית לבן היתה לקחת לו משם אשה – קיום הציווי "פרו ורבו (ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו גו')".

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך לה ‹ חיי שרה ‹ שיחה ב ‹ 89 לקו"ש ח"כ ע' 80
  2. כרך לה ‹ חיי שרה ‹ שיחה ג ‹ 94 לקו"ש ח"כ ע' 80