שיחה א

הערות

עמוד 79

1. 1. כג, א.
2. 2. כה, ז.
3. 3. שם, יז.
4. 4. במפרשים (דברי דוד להט"ז ריש פרשתנו. וראה גם משכיל לדוד שם – ודלא כברא"ם שם ד"ה שני ח"ש) שלא הביא רש"י ענין היופי גבי אברהם כי באיש לא שייך מעלה זו – אבל אינו מתורץ מה שדורש רש"י רק ענין אחד? ומ"ש במשכיל לדוד שם (וראה ט"ז שם באו"א) שיש ב' ענינים ב"בלא חטא" – שמענישים בידי שמים (ע"פ פרש"י בראשית ה, לב) ובידי אדם, ע"ש (וראה בארוכה השקו"ט ברא"ם ושאר מפרשי רש"י שם) – אינו מרומז כלל ברש"י, והו"ל לרש"י לפרש כן בהדיא (כדלקמן בפנים). ואכ"מ.
5. 5. וכן אינו מפרש: בשנות יצחק (וישלח לה, כח), יעקב (ויחי מז, כח. ובשינוי), יוסף (שם בסופו ובשינוי). ולהעיר שגם אינו מפרש למה לא נכפל באברהם וכו' ע"ד שנכפל בשרה "שני חיי שרה – כולן שווין לטובה".
6. 6. ריש פרשתנו. – וברמב"ן שם מסיק "ואין מדרשו זה ("בת ק' כו'") נכון".
7. 7. לשון המשנה – אבות פ"ה מכ"א (בסידור אדה"ז – מכ"ב).

עמוד 80

1. 8. דלא כמ"ש ברע"ב ורא"ם (ד"ה בת ק' וד"ה שני ח"ש) ריש פרשתנו, שההיקש "בת ק' כו'" נלמד ממש"נ אח"כ "שני חיי שרה" (וגבי אברהם נלמד מיתורא דקרא "ואלה ימי שני חיי אברהם גו'"*. משא"כ גבי ישמעאל שאין יתור בלשון הכתוב, ע"ש), וכמו שהקשה עליו במשכיל לדוד שם (וראה שם (וכן בגו"א, לבוש ועוד) עוד קושיות על פי' הרא"ם. ואכ"מ).
2. 9. לולא דמסתפינא הייתי אומר דברש"י הי' כתוב "בן ק' כבן ע' לכח (או כיו"ב – ראה לקמן בפנים) ובן ע' כבן ה' בלא חטא". והמעתיק שלא הבין ה"לכח" – השמיטו. – ויש לחפש בדפוסים הראשונים וכת"י*. זה עתה ראיתי במהד"ת של ברלינר שהוסיף בסוגריים תיבת "לכח" אל לא ציין מקורו.
3. 10. ועפ"ז מתורצת בפשטות קושיית המפרשים (גו"א ודברי דוד ריש פרשתנו) דל"ל היקש ד"בן ק' כבן ע'", והרי בהיקש "בן ק' כבן ה'" סגי?
4. 11. לך יז, יז.
5. 12. וכבר האריכו בזה ברמב"ן ומפרשי רש"י שם. ואכ"מ.
6. 13. דתרח הוליד את אברם והוא בן ע' (נח יא, כו). וצ"ע בכתבו "בני ס'"*. ובפרט שמסתמך על הדורות "שמנח ועד אברהם" ואין שם זכר לשישים. ואולי מקורו "ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם" (תולדות כה, כו), ותו לא (מצינו ש)התפללו יצחק ורבקה. ודוחק. ולהעיר מ"אחת לס' או לע' שנה" (כריתות ו, ב. ירוש' יבמות פ"ח ה"ג).
7. . להעיר דגבי אברהם לא העתיק רש"י בהד"ה תחילת הכתוב "ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי" (ומזה מוכח גם דלא כפי' החזקוני וגו"א ריש פרשתנו. לבוש פרשתנו כה, ז. ועוד).
8. . בדפוס ראשון וכת"י רש"י שתח"י הוא כבפנים. ובדפוס שני דרש"י כל פירוש רש"י זה ליתא.
9. . ובכת"י רש"י שתח"י (וכן בדפוסים הראשונים דפרש"י) ליתא "בני שישים" (בדפוס א' (ורוב כת"י שתח"י) "בני שלשים ובני שבעים"; בכמה כת"י – רק "בני שבעים"; ובדפוס שני "בני שלשים ובני ארבעים").

עמוד 81

1. *. להעיר מרש"י ישן לך יז, כד: והי' מתיירא שהי' זקן – אבל אין מזה ראי' לגבי תשות כח בנוגע להולדת בנים.
2. 14. לך טז, טז.
3. *. בבראשית זוטא (ירושלים, תשכ"ב) עה"פ: "בן מאה כבן שבעים לנוי". אבל ע"ד הפשט לא מצינו שהנוי פשוט בבן שבעים (ובפרט ע"פ פרש"י שאז הפסיקו ללדת) יותר מבן ק'.
4. 15. וירא יח, יא. – ולהעיר שאף שבתחילת הכתוב נאמר "ואברהם ושרה זקנים", בסיום הפסוק נתוסף ש"חדל להיות לשרה גו'", אבל לא נתוסף באברהם ענין עד"ז – של תשות כח וכיו"ב.
5. 16. ואף שבלאה"כ הרי היתה עקרה (נח, יא, ל) – אין הכרח שידעה עד"ז (ע"פ דרך הפשט – משא"כ למ"ד (יבמות סד, ריש ע"ב) דאיילונית היתה, דניכרת בסימנים). וראה לך טז, ב: עצרני ה' מלדת גו' אולי אבנה ממנה.
6. 17. ע"ד הדרש גם אברהם הי' עקר (יבמות שם, א. ועוד) אבל לא הובא זה בפרש"י עה"ת. וי"ל הטעם – כי הוא היפך הפשט, כדמוכח מישמעאל כו' (כמ"ש בראב"ע נח שם). ומ"ש רש"י (לך טו, ה) "צא מאצטגנינות שלך .. שאינך עתיד להעמיד בן כו'" – הרי (נוסף למ"ש במפרשי רש"י שם, שעכצ"ל שהכוונה ב"להעמיד בן" היא לבן משרה – שהרי נולד ישמעאל קודם שנשתנה שמו לאברהם – הרי) מזה ששינוי "המזל" (פרש"י שם) דיו שיוליד בן, מוכח שלא הי' עקר.
7. 12.
8. 18. וירא שם, יד.
9. 19. ואף שהוליד ישמעאל בהיותו בן פ"ו שנה, כנ"ל (וראה לך שם: עצרני גו' (ולכן) בא נא גו') – אין זו הוכחה שגם עתה (י"ד שנה לאח"ז) עדיין ראוי להוליד. ודוחק קצת. וראה לקמן בפנים סעיף ג.
10. 20. וירא שם, יב. וראה רש"י לך טז, ה.
11. 21. פרשתנו כה, א ואילך. וראה רש"י פרשתנו (כד, סב) שבעת שיצחק חזר מהליכתו להביא הגר לאברהם שישאנה פגש את רבקה כו'.
12. 22. שהרי יצחק נשא את רבקה בהיותו בן ארבעים שנה (תולדות כה, כ).
13. 12.

עמוד 82

1. 23. וזהו ג"כ החידוש בלימוד זה ("בן ק' כבן ע') – שלכן הוצרך הכתוב להוסיף תיבת שנה גם גבי כלל זה – כי לולי זה הי' מקום לומר, דזה שהוליד אברהם בני קטורה הוא (לא מפני שמלכתחילה לא הי' אצלו "תשות כח", כ"א) מפני שלאחרי שנתברך מהקב"ה שיוליד יצחק חזר כוחו כו' ונשאר אצלו גם אח"כ, [ובפרט שנתברך (לך יז, ו) "והפריתי אותך במאד מאד" – דלא כשרה שנתברכה רק "נתתי ממנה .. בן" (שם, טז)]. וע"ז מחדש הכתוב שאברהם הי' "בן ק' כבן ע'", שמלכתחילה לא הי' תשות כח אצל אברהם, והי' אפשר להוליד ע"פ טבע.
2. *. וגם אצל יעקב לא היה תשות כח, שהרי נשא אשה בהיותו בן פ"ד (ראה רש"י ס"פ תולדות, ויצא כט, כא) – ובפשטות הטעם שלא נשא קודם י"ל שהי' מפורסם ציווי אברהם לא לקח גו' כ"א ממשפחתי גו' ולא רצה לעזוב הוריו עד שיצוהו ע"ז (ראה רש"י ס"פ נח). ולכן רק אח"ז אמר "אימתי אעמיד י"ב שבטים" (רש"י ויצא שם). וראה לקמן בסוף השיחה והערה 46.
3. 24. ראה שקו"ט במפרשי רש"י (רא"ם (ד"ה שני ח"ש), גו"א ועוד) ריש פרשתנו – בנוגע לשרה ואכ"מ.
4. 25. וירא כא, ז. וראה גם רש"י לך יז, טז.
5. 26. כה, יט.
6. 27. וברש"י לך שם "שהיו מרננים עליהם כו'". וראה השינויים בזה גם במקומות שצויינו בהערה 30. פסיקתא דר"כ פ' שוש אשיש. פסיקתא רבתי פמ"ב. ואכ"מ.
7. 28. ע"פ פי' הא' ברש"י וירא (כא, ב) "שנולד לט' חדשים שלא יאמרו מביתו של אבימלך הוא" – מובן שרק "ליצני הדור" היו אומרים כן. ולהעיר גם מרש"י שם כ, טז.
8. 29. או ממי שהוא אחר (ראה הערה שלפנ"ז).
9. 30. ב"מ פז, א. וראה תנחומא תולדות (א־ג). ועוד.

עמוד 83

1. 31. דבן שלשים לכח (אבות פ"ה שם) – והוא נראה במוחש גם לבן חמש. וראה לקמן בפנים.
2. 32. רש"י כה, ט. וראה רש"י כב, א. וראה לקמן הערה 40. ולהעיר מריב"א עה"ת ריש פרשתנו (בשם הר"ר אליקים). משכיל לדוד שם (בסוף הד"ה).
3. 33. ראה לקמן בפנים והערה 40.
4. 3.
5. 34. רש"י נח ז, ד.
6. 35. ראה פרש"י במגלה – שציינו רש"י כאן.

עמוד 84

1. 36. להעיר גם מיריעות שלמה למהרש"ל (והובא בשפ"ח) לפרש"י שם.
2. 37. ועפ"ז יומתק הלשון "לייחס" ולא בפשטות "לידע" וכיו"ב.
3. 38. לך טו, טו. פרשתנו כה, ט.
4. 39. שהרי כשנולד ישמעאל הי' אברהם בן פ"ו (כנ"ל), ואברהם מת בן קע"ה (פרשתנו כה, ז).
5. 40. להעיר, שמפרש"י וירא (כב, א. שם, ג) משמע, שישמעאל כבר עשה תשובה בעת העקידה, ואז הי' בן נ"א שנה [כי יצחק הי' בן ל"ז בעת העקידה (רש"י תולדות כה, כ), וישמעאל הי' בן י"ד כשנולד יצחק (שנימול בן י"ג שנה (לך יז, כה) ו"למועד הזה בשנה האחרת" (לך שם, כא) נולד יצחק)]. וראה לעיל בפנים.
6. 41. פרשתנו כה, יז.
7. 42. רש"י שם.
8. 43. אבות פ"ה שם.
9. 44. לך טז, יב.
10. 45. ויצא כט, יו"ד.
11. 46. שמזה גופא מוכח שגם גבורה גשמית מעלה היא (גם) אצל יעקב. ולהעיר ממחז"ל (שבת צב, א. נדרים לח, א) שאין השכינה שורה אלא על גבור (ועיין רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"א). ויש לומר טעם לזה גם ע"ד הפשט – כי זה נוגע לקיום הציווי הראשון* (בראשית א, כח) "מלאו את הארץ וכבשוה ורדו גו'". ואכ"מ.

עמוד 85

1. 47. ס"פ תולדות.
2. 48. להעיר מרש"י תולדות כה, כב.
3. 49. ועפ"ז יובן פרש"י ח"ש כד, ח "ענר אשכול וממרא", ותו לא (וראה רמב"ן שם דמפרש בהיפך). ובכל אופן קשה מפרש"י ח"ש כד, מט. ואכ"מ.
4. 50. להעיר גם מלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 161 ואילך.
5. . עפ"ז יומתק ג"כ מה שדוקא כאן הודיע הכתוב שכחו גדול – כי הליכת יעקב לבית לבן היתה לקחת לו משם אשה – קיום הציווי "פרו ורבו (ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו גו')".