שיחה ד

447שיחה ד

חמשה עשר באב

ב"ה, חמשה עשר באב, ה'תשל"ט ברוקלין, 1. י.

שלום וברכה! מאשר הנני קבלת המכתב.

בעמדנו ביום אשר ,מכאן ואילך דמוסיף יוסיף -- מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו".

ולימוד התורה (ובפרט - העסק בתורה) וההוספה בו -- ה"ה מביא לידי מעשה, קיום המצוות והוספה בזה, כולל גם הוספה באיכות -- הידור בקיום המצוות.

הרי זהו גם ענין שהזמ"ג, שנכנסנו לשבע דנחמתא על פורענותא ד,מפני חטאינו גלינו מארצנו כו'" והוספה בביטול הסיבה (חטאינו) מוסיפה בביטול המסובב (גלינו).

וכמודגש גם בזה אשר חז"ל מקשרים יום זה וענינו (הוספה בלימוד התורה בלילות) עם ענין תשעה באב -- בנתנם סימן לדבר (אשר סימן בתורה -- גם כן תורה והוראה): מקומי עד שכבי קומי -- פירוש מזמן אמירת קומי רוני בלילה (במגילת איכה) בט' באב ועד זמן שכבי עד הבוקר (במגילת רות) בשבועות, צריך להיות קומי רוני בלילה -- להוסיף בלימוד התורה בלילות.

ולא רק בסימן (לכל הדורות) מודגש הקישור שבין תשעה באב וחמשה עשר באב, אלא גם בקביעות ט"ו באב ליו"ט בפעם הראשונה, שהי' זה בשנת הארבעים לדור המדבר, שכשראו את הלבנה במילואה בט"ו באב -- ידעו בודאי שבטלה הגזרה דמתי מדבר שנגזרה בבכי' הראשונה של תשעה באב, וקבעוהו יום-טוב, כמסופר במדרש, 448ומרומז הנ"ל (דמכאן ואילך -- מוסיף) גם בזה, שהרי ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים בזה הוא שישראל דומים ללבנה, ודברי ימי ישראל הם עליות וירידות בדוגמת הלבנה, ועתידים להתחדש כמותה, ועד דקיימא סיהרא באשלמותא נט"ו בחודש, שאז אור הלבנה במילואו ובשלימותו, ובפרט בט"ו באב -- שבא אחרי ירידת פלאים דתשעה באב --

שלכן לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים --

ה"ז גם מרמז ומדגיש מילוי ושלימות חיי כאו"א מישראל בתורה אור ונר מצוה הבא ע"י התורה, שהם חיינו ואורך ימינו,

ולפום צערא (דט' באב) אגרא -- הוספת ועליית פלאים.

ויה'ר אשר ביום זה דחמשה עשר באב ו,מכאן ואילך" -- ובפרט בשנה זו עליי נאמר: וציויתי את ברכתי לכם בשנה הששית גו' לשלוש השנים -- גם לשנה הסמוכה שנת השבע, שהיא שבת לה', גם (הכנה) לשנה שלאחרי' (וענינה) הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו גו' את כל דברי התורה הזאת --

יתעורר כל או"א מאתנו בתוככי כל ישראל להוסיף בתורה ובמצות, הן בנוגע לעצמו והן בהשפעה על זולתו.

וע'י הוספת אור האמיתי דתורה אור ומצוותי' בחושך הלילה והגלות (הנקרא לילה) -- אשר אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך -- עאכו"כ הוספה באור, אור גדול, אור במילואו -

נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד: קץ שם לחושך ולילה כיום יאיר, כימי צאתנו 449מארץ מצרים, אשר הקים הוי' ,עדות (מצוות) ביעקב ותורה שם בישראל" וצווה להודיעם לבניהם דור אחרון -- בגאולתנו האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו מאפילה לאור גדול.

בכבוד ובברכה

נהוג בכו"כ מדינות, ומהן בארצנו הקדושה תובב"א ובארצות הברית וקאנאדא, אשר בימים אלה רובם ככולם של מוסדות הלימוד מסיימים ההכנות לשנת לימודים-חדשה, המתחילה בם במשך חודש אלול, חודש דאני לדודי ודודי לי,

ומובז אשר זה מדגיש הכרח המידי של פעולה מיוחדת בשטח הרחב דהוספה בתורה -- השתדלות גדולה ועצומה שתכניות לימוד התורה לשנה הבע"ל תהיינה בממדים הכי גדולים הן בכמות והן באיכות, ובכל המוסדות-לימוד, מתחיל מהגן (וגנוז) וחדר וכו', בכל הדרגות ובכל הכתות.

ובטח אפשר לכאו"א למצוא דרך איך לפעול בזה באופן ישיר או בעקיפין, בעצמו או ע"י ידידים וכו'.

וזכות ת"ת דרבים מסייעת והקב"ה עוזרו.

הערות

עמוד 447

  1. 1. מכאן .. חייו: תענית בסופה ובפרש"י שם (בפרשיי בע"י: מוסיף הקב"ה שנים על שנותיו).
  2. 2. העסק בתורה: ראה ב"ח לטואו"ח סמ"ז ד"ה ונוסחא. ד"יה הסכת תרצ"ג (בס' הקונטרסים ח"א).
  3. 3. תשעה באב: להעיר מלקוטי לוי יצחק אגרות עי תי.
  4. 4. בנתנס סימן: ב" לטואו"ח סרל"ח: האחרונים קבלו לומר כו' מקומי כו'. ובמג'א שם משמע שעפיז ציל מטי באב כפשטות ל' הב"ח, ואולי ייל דלא פליגי ומוסיפים על הש"ס -- וע"ד (ולא ממש) שמטעם דבטלה גזירת מדבר קבעו יו"ט ליום שנתברר (דבטלה בט' באב שלפניו. וראה מת"כ באיכ"ר פתיחה לג). וכן בהטעם בנדו"ז דלילות ארוכים קבעוהו לחצי אב (סיום ה)קייץ -- ב"מ קו, ב.
  5. 5. קומי .. שכבי: איכה (ב, יט). רות (ג, יג). וראה תמיד ספ"ד.
  6. 6. בשבועות: מפני שהוא זמן מתן תורה (ראה שו"ע אדה"ז סתצ"ד סי"ג).
  7. 7. כמסופר במדרש: איכ"ר פתיחה לג. ירוש' סוף תענית -- הובאו ברש"י ותוס' תענית שם.

עמוד 448

  1. 1. --------
  2. 2. ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים: סוכה כט, א, שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
  3. 3. ובפרט בט"ו באב .. שלכן: ראה ד"ה נחמו, תרכ"ו. נחמו, עת"ר (בסה"מ עת"ר).
  4. 4. ירידת פלאים .. ועליית פלאים: ראה רשימות הצ"צ לאיכה (א, ט) באור התורה לנביאים ח"ב ע' א'סב ואילך.
  5. 5. כחמשה .. הכפורים: ראה רשימות הנ"ל -- שם ע' א'צו.
  6. 6. וציויתי ,.. השנים: בהר כה, כא.
  7. 7. שבת לה': בנוגע לט"ב -- להעיר דנדחה כשחל בשבת ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה (מגילה ה, ב).
  8. 8. הקהל .. זאת: וילך לא, יב. ברמב"ם סוף הל' חגיגה: אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע (הקריאה בהקהל) בכוונה גדולה יתרה. -- שמזה הוראה להכנה שלהם ג"כ.
  9. 9. והגלות (הנקרא לילה): להעיר משהש"ר רפ"ג: לילן של מצרים כו' בבל כו' מדי כו' יון כו' אדום כו' שישנתי לי מן התורה ומן המצות כו'. וראה ירוש' תענית פ"א סה"א. תו'א שמות (נד, א). ובכ"מ. ולהעיר מלקו'א להה"מ ד"ה מה כו' הקב"ה (ז, ב).
  10. 10. קץ שס לחושך: ראה שערי אורה ע' קעב ואילך.
  11. 11. ולילה כיוס יאיר: ע*פ תורת הבעש"ט עה"פ ואנכי הסתר אסתיר (דמ"א ליקוטים צו) שמוסתר שזוהי הסתרה -- י"ל שתיקונו ולמעליותא זהו קצה השני -- לילה כיום יאיר.
  12. 12. כימי צאתנו: שבדוגמת זה אראנו נפלאות -- בגאולה העתידה (מיכה ז, טו).
  13. 13. כימי צאתנו: שאז -- לילה כיום יאיר (ראה שמו"ר פי"ח, יא (הובא בלקו"ת צו י, ג. רשימות הצצ לתהלים ע' קלח): לע"ל הלילה נעשה יום שנא' והי' אור הלבנה גו).

עמוד 449

  1. 1. עדות .. האחרון: תהלים עח, ה-ו.
  2. 2. עדות (מצוות): ראה ד"ה ויקם עדות ה'ש"ת (בסה"מ ה'ש"ת ע' 51).
  3. 3. דור אחרון: להעיר מענין אחרית הימים, פי' חזיל ב,מדור דור" (ס"פ בשלח).
  4. 4. מאפילה לאור גדול: פסחים (קטז, ב). וייל אפלה למטה מחשך (זח"ב רסת, ב) ולכן הפכו אור גדול. ובסיי האריז"ל (קול יעקב): הארת ע"ק (בהגדה שם -- בפי' אור גדול).

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לב ‹ הוספות ‹ מכתבים כלליים ‹ 213 לקו"ש חי"ט ע' 448