שיחה ג

446שיחה ג

במענה על מכתבו מכ"ח אייר, בו כותב אודות הצעת נכבדות עבור בנו .... שי',

ומובן ופשוט אשר תנאי שא"א בלא"ה הוא ענין השייטל, כי פשוט שאינו דומה הזקנות ואלו שבאו ממדינתנו לפנים, לזוג צעיר המתחילים עתה לבנות בית בישראל ובכפר חב"ד מיסודו והנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואין זה רק ענין פרטי, אלא גם עניז כללי וגדר וזכות הרבים. לאידך גיסא, אין בהנ"ל כוונתי שמוכרח לדבר עד"ז ברעש וברוגז ובתור פקודה וציווי, כי העיקר הוא בהנוגע לפועל ושיהיו בטוחים עד'ז קודם החופה, וכפי שמתארים את מהותה של המדוברת, ואיך שקבלה עלי' הנהגת ביה"ס בית יעקב, וכנראה נשמעת להוראת המנהל דשם שבטח גם הוא יסייע בתעמולה בהנ"ל, בטוחני שיעלה בידם להתדבר ע"ד הנ"ל. ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אלי' אין נפק"מ באיזה אופן תכסה ראשה כיון שבכ"א יהי' הכיסוי כדבעי, ומובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וק"ל. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהי" בשעה טובה ומוצלחת.

יש מקום לומר שמי שהוא יטעון ע"ד הנהגת האמהות שלא דוקא בשייטל, אבל כבר מלתם אמורה [בהקדם הידוע בחסידות, אשר כל היפך הברכות שבתורה, באמת ברכות הם (עיין לקו"ת פ' בחקותי)] שה"ז מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה

באמה וכו' וכו' להוסיף עלי' בשמירת התורה והמצוה, וק"ל. (ממכתב י"ד סיון תשי"ז)

... במ"ש בענין תספורת השערות מלפנים של נשים נשואות, הנה בכלל כמה אופנים בזה וכמה מנהגים בזה בין החרדים עצמם, וכמרז"ל עד"ז תרווייהו צדיקי גמורי נינהו, ז.א. שכוונתי למנהגים שתכליתם הם יראת שמים יותר, לכן יש לברר בנדון דידי' איך הוא הטוב ביותר, ובהתאם לזה להתנהג.

ויהי רצון שמתאים לדברי רז"ל זכו שכינה שרוי' ביניהם, יגדל ביתם על יסודי התורה ופנימיותה, זוהי תורת החסידות והדרכותי", ופשיטא שכל השפעה בסביבתם בכגון דא, של כ"א מהם, מוסיפה בברכת השי"ת והצלחתו בהמצטרך להם, ובענין זה

עצמו, שהרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה אלא שכ"פ ככה. (ממכחב כ"ד מ"ח תשי"ז) 447... כתוב מגדול אחד פוסק (וידוע השקו"ט בזה) שאין לאשה לגזוז שער ראשה לגמרי ושיש בזה איסור משום ניוול (להעיר מנזיר כח, א ושם. ורק בגילוח) ובשו"ע יו"ד סקפב סייה (משום לא תעדה עדי האיש). אבל בזח"ג רסח, ב. מק"מ לזח"ג עט, א -- הובאו באחרונים להלכה -- דגם במספרים רק מקצת גוזזת. וראה השקו"ט דהנ"ל בשד"ח כללים ל' סקט"ז. דרכי תשובה ליו"ד סקפ"ב שם ולסקצ"ח סקצ"א.

ועוד. (מרשימת סיון תשל"ח)

9-ל 6

פותחין בברכה, ובמיוחד בקשר עם ביקור כמה תלמידות תי' של הסמינר בית רבקה בצרפת -- שבאו לכאן על חג הסוכות, וגרמו נחת רוח רב בהנהגתן וכו'. ויהי רצון אשר כל אחת ואחת מהן, בתוככי כל התלמידות תי' של הסמינר ובית רבקה בכלל -- תלכנה מחיל אל חיל בלימודיהן ובהנהגתן כיאות לבנות ישראל, שכל אחת מהן נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה, מתאים להתקוה של רבותינו נשיאינו מייסדי מוסדות חינוך אלו וכיוצא בהן, שתקוה זו הרי היא גם נתינת כח. ואשרי חלקם של כל אחד ואחת העושים בזה והמתעסקים בזה והמשתדלים בזה, וזכות הרבים מסייעתם.

בהמשך להכתוב לעיל בנוגע להנהגתן של בנות ישראל, ובפרט בדורנו דור יתום, ובקשר להשאלה ששאלוני כמה וכמה בנוגע לאורך השמלות, ידועה דעתי בזה שמדה השוה לכל נפש (בנות ישראל תחיינה) ובכל מקום היא שתהיינה הברכים מכוסות אפילו בשעת ישיבה.

הכתוב לעיל הוא, כאמור, דבר השוה ולכל הפחות.

אבל מפני שישנם מקומות שהנ"ל אינו מספיק, שהרי בעניני צניעות וכיוצא בזה, נוסף על גדרי הצניעות שאין לשנותן בכל מקום, ישנם גם כן פרטים התלויים במנהג המקום -- תלויים להחמיר, אבל לא להקל, כמובן -- הנה בזה על כל רב ומורה הוראה במקום לברר ולהורות בנוגע למעשה בפועל.

ואני תפלה אשר כל צוות ההנהלה, המורים והמורות שי', יראו רב נחת בעמלם בהבית רבקה על כל המחלקות והתלמידות שבהן, נחת אמתי, נחת תורתי חדור באור וחיות חסידותיים, ובאופן דמוסיף והולך ואור. והרי תפקיד בית רבקה הרי הוא להעמיד בנות בישראל שתהיינה במשך הזמן כל אחת ואחת מהן עקרת הבית, בית נאמן בישראל, מתאים למה שנאמר חכמות נשים בנתה ביתה.

448... עפ"י שו"ע מבת ג' ויום א' כבר צריכה להתנהג בצניעות וק"ו לבת עשר ויותר...

אבל שלא להכביד עול... ולדבר בדרכי נועם. (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

את כת"ר רוב הסליחה על שלא עניתי בענין דברכת כהנים באה"ק, כי מתלבט אני רבות בנדו"ז בהמסקנא בזה ובפרט בנוגע למעשה בפועל -- וה"ז העיקר.

דמחד גיסא כיון שבלשון חז"ל אין לך יום כו' מרובה מחברו יש לצדד ולהתייגע וכו" להרבות בכל עניני ברכה, ובמיוחד בברכת כהנים שהיא ,נמשכת במהירות דרך כל העולמות באין מונע ומעכב ואין מעיינים בדין בלל" (לשון רבנו הזקן -- בעל התניא והשו"ע -- בס' לקוטי תורה ס"פ קרח).

ולאידך גיסא, אף שלא חת אדמו"ר הזקן מפני כל ובירר וקבע נוסח תפלה וכו' -- הרי בנוגע לברכת כהנים מסופר שאמר (הל' -- בערך) דהי' רוצה להחזירה כוי שתהי' קיום מ"ע זו בכל יום (גם בחול).

ובכל זה לא עשה בזה וכו'. ודוקא מפני שלא ידוע הדבר והטעם (בבירור) קשה

עוד יותר השקו"ט וכו' בזה. ולהורות חצי דבר -- ה"ז גופא -- שלילת החצי השני, כמובן. ולכן הנהגתי בזה כהוראת חז"ל הנח להם לבנ"י כו'.

(ממכתב ימי הסליחות ה'תשל"ט)

בטח קבל מכתבי מכבר, ובעתו קבלתי מכתבו מכ"ו כסלו עם המוסגר בו, ולפלא שמזכיר שבשבוע הבע"ל יעתיק לדירה החדשה, ולע"ע אין כל ידיעה עד"ז. ותקותי שעכ"פ לעת קבלת מכתבי זה נסתדרו הענינים. ואכפול ברכותי שיהי' משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה. ושהעתקה תהי' מעילא לעילא בעלי' בגשמיות ובעלי' ברוחניות. ומ"ש בענין חנוך הבית, הנה אף שבספרי נגלה יש מקום עיון בזה, ועיין באחרונים שו"ע או"ח סי' תקס"ח. יעויין שם מג"א סק"ה וביד אפרים. ולהעיר ג'יכ משו"ת חת"ס יו"ד סקל"ח ותורת השלמים סי"ט. הנה כיון שהוא מנהג ישראל ועוד ועיקר אשר במאמר דא"ח מרבנו הזקן מבאר ,הטעם שעושים משתה ושמחה בחנוכת הבית" (נמצא עתה בדפוס. והוא מביכל כת"י הר"פ משקלאוו*) הרי יש לעשות כנ"ל. וכשיתועדו בהתועדות חסידותית ובהשמיע ד"ת דא"ח, הרי תה" 449תועלת הן בגשמיות והן ברוחניות. ובטח יודע ממנהגנו לקבוע המזוזות תיכף בהכנס לבית, ומובן שבלי ברכה, אלא שבמלאת שלשים יום נוטלים מזוזה אחת לבודקה, והרי מותר להחליפה ביפה יותר ממנה, ובמילא קובעים החדשה בברכה ומכוונים להוציא גם אלו שעל כל שאר הדלתות. והשי"ית יצליחם לבשר טוב בכל הנ"ל. והזן ומפרנס לכל ימציא גם הנצרך להוצאות הבית החדש...

(ממכתב י"א טבח תשט"ח

במענה על הודעתו מקנין הבית.

הנה יה"ר שיהי' בשעה טובה ומוצלחת בגשמיות וברוחניות גם יחד, היינו שיהיי קנין בית (וכמבואר בדא"ח ענין הקנין, שדוקא בעולם האצי' נקרא קנין מפני דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד ועי"ז קונים בית) ברוחניות כמבואר בדרושי מזמור שיר חנוכת הבית בלקו"ת ובסידור ועד"ז בסופו של המשך מים רבים ועוד, שבד"מ ישתלשל ג"כ בקנין הבית כפשוטו, בית מאושר בכל הפרטים,

ויהי רצוז שיוכל לבשר בקרוב גם ע"ד שידוך מתאים ובנין בית בישראל של בתו מרת . . . תח"

ולההערה במנחות (כט, א) ריבר"י אומר מעשה והיתה מנורת בית המקדש יתירה על של משה בדינר זהב קורדיקני כו' ובפרש"י שם שהמדובר במנורה שעשה שלמה, וקשה ממחז"ל שם לפנ"ז דמנורות שלמה העמידון על ככר.

ויל בכמה אופנים: א) הרי אומר ,ריבר"י אומר" -- היינו דמחלוקת בדבר. וא'ת איך הדליקו בה (וכקושיית הרש"ש שם), וי"ל ע"פ פרש"י (שם צט, א) בנוגע לשולחנות (דמזה מובן -- בנוגע למנורות) ד,פעמים בזה ופעמים בזה" (ודלא כמדרש תדשא שהדליקו כולן. וראה תורה שלימה לתרומה כ"ה אות קסד) ובזו לא הדליקו. ודוחק. ומחוורתא וע"פ מש"כ במנחת חינוך מצוה צח -- דאף שנאמר בקרא ככר ,לא פחות", הרי בנוגע ל,ולא יותר" בפורתא לא דק, כי אא"פ לצמצם ביד"א. ועפ"ז יומתק הדיוק בדברי ריבר"י שהוא דינר ,קורדיקני" -- שהוא כפשיטא זוטרתי (חולין נד, ב. שע"פ הערוך ה"ה דמנחות, אף דלא משמע כן דעת רש"י).

ועפ"ז נרויח דאין מחלוקת בין הירושלמי וכו' (הובאו כו"כ גירסאות בתו"ש לתרומה. עיי"ש) לבבלי מנחות שם, כ"א שבירוש' הפורתא (דדינר -- בערך הככר) לא חשיב להזכירו (ראה פי' הר"ש סירילאו, הובא בתו"ש שם).

450[אבל בספרי (ס"פ נשא) דכלי בית עולמים שוקלן אחד אחד ושוקלן כולן כאחד לא ריבה ולא מיעט, משמע ד,לא פחות ולא יותר" הוא בצמצום ובדיוק עד למשהו (ולהעיר מהנאמר בים שעשה שלמה (עירובין יד, סע"א וברמב"ם ותוס' וכו' שם))].

ב) ע'פ הנ"ל במנ"ח וכו' ייל דלא פליג ריבר"י -- ,והעמידון" היינו עד לפורתא (בערך הככר, ובפרט -- שהמדובר בככר דקודש דכפול הי) וחידוש ריבר"י הוא -- דאפילו אפורתא כזו הידרו לבטלו ובטורח רב מאד. ויש להאריך בכהנ"ל.

(ממכתב ג' שבט תש"מ)

... מה שהעיר* דמרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין הובא גם במכות (כג, א).

איברא דגם אוצר הפתגמים להרב היימאן ציין רק למכות ובמ"ר, והשמיט דאיתא בספרי נשא. ואיפכא מסתברא, דעיקר מקום המאמר הוא בספרי, אלא להיות שאין ספר הספרי מצוי כ"כ נסמן גם לבמ"ר. (ויל"ע בספרי הכללים בחלוק דספרי ומדרש רבה, לענין אין למדין מן האגדות -- ירוש' פאה ב' ד' -- ועייג"כ לקו"ת בי ולא תשבית ס"ה. גם בספרי הוא לתנאים משא"כ המיר).

ובמכות הובא מאמר זה:

א) לשנוי. וידוע אשר לפעמים אורחא דש"ס לשנוי גם בכל דהו (עי' בסי כללי הש"ס). ב) בענין שב ואל תעשה.

ג) דלא כרבא -- דהוא בתרא -- ובפלוגתא דר"י ורבנן. משא"כ בספרי די"מ דלא פליגי -- ע' במפרשי רש"י ר"פ צו, בפי' המלביי"ם פ' נשא ועוד --. (ממכתב ער"ח טבת תעשג"ה)