שיחה ב

428שיחה ב

חג השבועות

... ולסיים מענינא דחה"ש: ידועה הקושיא (לקו"ת וספרתם לכם דחה"ש ס'ג, החדש הזה ש"ת ועוד) במ"ש אנכי ד"א אשר הוצאתיך מאמ"צ ולא אמר אשר בראתי שו"א. והתירוץ ע"ז אשר יציאה מהמצרים וגבולים -- גם דקדושה -- הוא ענין נעלה יותר, ונעשה ע"י גילוי אנכי מי שאנכי. -- ובעבודה הוא הנהגה שלמעלה מטו"ד, בטל רצונך לגמרי (לקו"ת ר"פ במדבר).

והנה כיוז שנמצא הוא במצרים דקדושה ואין לו שייכות ללעמ"ז כלל, א"כ לכאורה איך ידע את המעשה אשר עליו לעשות אם לא עפ"י טו"ד, ובמה יבחן את עצמו.

אלא שגם זה למדנו ממ"ת. שאז הי' מתורגמן זה משה, ואמר ה' אל משה הנה אנכי גו' וגם בך יאמינו לעולם, כן צ"ל גם אח"ז אשר כאו"א צ"ל קשור ומסור ובביטול הרצון, אף שנדמה לו שהוא נמצא במצרים דקדושה, אבל ראש דורו הוא הוא האתפשטותא דמשה שבדור ההוא.

ואולי אפ"ל שזהו הרמז דהילולא של דוד המלך שהוא הגבר הקים עול, הוא בשבועות (ירוש' ביצה פ"ב ה"ד), וכן הוא הילולא של הבעש"ט מייסד תורת החסידות, שהתקשרות רב ותלמיד היא תלוי' בשכל, משא"כ התקשרות חסיד ורבי.

בברכת קבלת התורה בשמחה, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה (ממכתב ערב חג השבועות, חש"

עתה באתי להסג"פ הקונטרס לחה"ש, שהביאו זה עתה מהכריכה, ובל"ס יזכה בו את הרבים באופן היותר מתאים. וידוע מרז"ל (דברים רבה פז, ח), שאלו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד אף שהאחד הי' היותר פחות מהם, (עיי"ש במדרש במאמר הקודם) לא היתה נגלית השכינה במתן תורה.

ובפרט שמי הוא זה מאתנו אשר בא בסוד הו" לידע מה שבלבו של חברו וגדולת ומעלת נפשו ורוחו בשרשן ומקורן באלקים חיים.

והנותן לנו תורת חיים יזכנו לקבל התורה בשמחה ובפנימיות. (ממכתב ערחה"ש תש"ט) 429שלום וברכה!

לקראת זמן מתן תורתנו הבע"ל, הנני בזה להביע ברכתי, שנחוג את חג קבלת תורת הוי' תמימה בשמחה ובפנימיות.

ובקביעות שנה זו ה"ה לכולא עלמא שבע שבתות תמימות ג"כ (מנחות סה, ב) ולא רק ימים תמימים.

-- ומש"כ הרמב"ם: שאותו הפסח בשבת אירע כמו שדמו הטפשים (הלי תו"מ פ"ז הי"א), ייל דקורא להם טפשים כי אין תירוצם תירוץ, וכמו שמסיים הרמב"ם שם. וכותב ע"ז שדמו, כי משה שנסתלק בז' באדר הי' זה בשבת או בער"ש (נסמן בנ"כ שו"ע או"ח סרצ"ב, ובהקדמת הרמב"ם: כל התורה כתבה מ"ר קודם שימות בכת"י ונתן כו'). וא"כ הי' ממחרת הפסח דשנת כניסתם לארץ ביום ג' (ולא קבלו אז עדיין הכלל דלא בד"ו פסח, והדברים עתיקים), או ד'. -

הנני מקוה כי בריאות כת"ר הוטבה כראוי, ואני תפלה שישלח לו השייית רפואה קרובה וישוב לאיתנו בקרוב ממש.

בידעי חיבת הקדש שכהדריג שי' רוחש לדברי תורה ושיחות קדש של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שלוח קונטרס חג השבועות דהאי שתא שזה עתה הו"ל.

(ממכתב ער"ח סיו ה'תיש"א)

ב"ה, ביום השלישי, ראש חודש השלישי, ה'תשליח ברוקלין, נ.י.

תלמידות המטיימות בייס לבנות ,בית רבקה" דמאנטרעאל

ה' עליהם תחיינה ברכה ושלום: בנועם קבלתי הידיעה על דבר ,חג הסיום" ביום ג', ט"ו סיון, הבע"ל.

ובודאי אין צורך להסביר לכן המדובר כמה פעמים, ש,סיום" זה אינו אלא הכנה והכשרה להמשיך בשלב גבוה יותר בדרך היהדות, התורה ומצותי', ובפרט שהלימוד והחינוך בגיל שלכן -- מניח היסוד לכל החיים, כיאות לבנות ישראל, בנות אמותינו שרה רבקה רחל ולאה אשר בנו את בית ישראל.

430ולקשר עם הזמן, שחג הסיום יתקיים בירחא תליתאי, שבו ניתנה תורתנו, אוריאן תליתאי, לעמנו, עמא תליתאי, מבואר בספרים אחד הרמזים שבהדגשה זו של חכמינו זיל שהוא לעורר תוספת מרץ והשתדלות בשלשה דברים שעליהם עומד העולם -- עולם הגדול כפשוטו, וכן עולם הקטן של כל אחד ואחת מישראל - תורה, עבודה וגמילות חסדים. וכנ"ל, בכדי למלאות השליחות האמורה בשלמות בכל שלשת הקוים, מוכרח שהחינוך יהי" בשלמות, ואם לא עכשו אימתי.

והשי"ת יצליח את כל אחת ואחת מכן ללכת מחיל אל חיל בכל האמור, וימלא משאלות לבבכן לטובה בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות גם יחד.

ב"ה, ראש חודש סיון, ה'תשל"ט

ברוקלין, נ.י תלמידות המסיימות בי"ס לבנות ,בית רבקה" דמאָנטרעאֶל ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום:

במענה להודעתן על דבר ,,חג הסיום" ובקשת ברכה בקשר לזה --

וכמדובר כמה פעמים ש,סיום" בכגון זה אינו אלא הכנה לעלי' לשלב נעלה יותר במסגרת החינוך על טהרת הקדש, שהרי כל עניני טוב וקדושה, התורה ומצותי', אין סופיים הם להיותם קשורים ודבוקים בהקב"ה אין-סוף האמתי -

ברכתי שלוחה לכל אחת ואחת מהמסיימות ולכולכן יחד שיצליח אתכן השי"ת ללכת מחיל אל חיל בהאמור וימלא משאלות לבבכן לטובה.

431הרי מובן גודל הזכות והאחריות של נשי ובנות ישראל, וממילא מובן עד כמה נוגע חינוך הבנות בכדי למלא אחריות גדולה זו במילואה ובשלמותה. ובפרט שהלימוד והחינוך בגיל שלכן הוא היסוד לכל החיים והכנה עקרית להיות כל אחת מכן ,,עקרת הבית" נאמנה וברוכה, כיאות לבנות ישראל, בנות אמותינו שרה רבקה רחל ולאה אשר בנו את בני ישראל.

432בברכה צו אַ פרייליבען יום טוב שבועות זמן מתן תורתנו.

9-9 433במענה על מכתבו מקודם חה"פ א) בקשתו ברכה נמטרה לכ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א), ובטח יקבל מענה ישר.

ב) בכתיבת הס"ת לקבלת פני משיח כבר הגיעו לפ' האזינו, ולכן כל הרוצה להשתתף -- ובמשך זמן הכתיבה -- עליו להזדרז בזה.

ג) סיום ש'ס משנה בע"פ נקבע ליום א' טו"ב סיון, ואז יעשו גם הגרלה לשנה הבע"ל -- עד א"ח השבועות תד"ש, ובודאי, אשר כת"ר, בעזרת ידידינו שי' אשר במחנו הט', יסדרו גם אצלם חלוקת ולימוד משניות בע"פ, וביתר שאת משנה העברה.

וזאת למודעי, אשר כוונת חזרת משניות בע"פ אינה רק בשביל בני הישיבות ויושבי אהל, כי אם בשביל כל בית ישראל, היינו שגם בעלי עסק ילמדו איזה פרקים בע"פ, ובלכתם בחוץ בעמדם בחנות וכה"ג יחזרו עליהם, כדי לטהר את האויר, ובודאי הגיעם זה מכבר קובץ מכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א) השני, ויעו"ש שיחתו בזה.

ד) שלחנו ע"ש כת'ר במשך הזמן כמה מעניני דפוס שיו"ל פה על ידי ,קהת", ובודאי הגיעו במועדם, כז נשלח לו עוד מ,סדר ברכות ותפלות" כהוראתו, ותודה רבה אם יודיענו מקבלתם, וכן אם שלחו -- וכמה -- חלופם לאה"ק.

וגם בזה מה טוב הי' אם הי' מארגן, ע"י מי מעושי רצונו, ועד להפצת ומכירת ענינים אלו, אשר הועד הי' מודיענו כמה עקז' לשלוח מכל סוג, והי' מתעסק אח"כ בהפצתם ומכירתם...

ואסיים באיווי אשר ע"י ההרגש בפנימיות זמן מתן תורתנו -- שבזה אין שינוי, ומה להלן באימה כו' אף כאן באימה כו' -- וע"י עניז חג השבועות שתלוי בספה"ע שלרוב הפוסקים הוא רק מדרבנן בזמה"ז, כי פעולת עבודת הבירורים תתגלה רק לעיל בגמר הבירורים (ולפי שישנה גם עתה לכן י"א שספה"ע הוא מה"ת, עיין סשייב פמ"ו תו"א ס"פ בראשית ועוד) נזכה לחג הביכורים כשיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו.

...לא בכפי' בדיבור ובשוטים חפץ ה', וזהו נוסף על ציווי הבעש"ט הרב המגיד ורבנו הזקז וכו'... וכמבואר ג"כ במאמר דיו"ד שבט האחרון, והאריכות בזה אך למותר, וכבר ידוע המובא בדא"ח, במה שאפשר הי' ליעקב לבחור למנחה גם בהמות טמאות, אף שזהו ע"ד הקרבת הקרבנות, בי קודם מ"ת כמה דרכים ישנם, אבל לאחר מעמד הר סיני, הרי מה שנאסר -- נאסר, ואיז מקום להוראות היתר, (מלבד נביא ששמע ציווי ה' נגד זה, ובדרך הוראת שעה, ומובן שאין אני חושדו בזה).

434...בטח ידוע גם במחנם אודות הניצול דהתועדות דסעודת משיח, באחרון של פסח, וישתדלו בזה וביותר בצל התועדות, ובפרט בהנוגע להפועל ממש בחיי היום

יומיים... (ממכחב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

במענה על מכתבו מעש"ק, בו מבשר טוב מהחלטתו הטובה שמירת שלשת השיעורים מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא, ומסיים אשר זה לוקח חלק ניכר מזמנו וזה מפריע לו בסדריו,

והנה כבר ידוע ומבואר בכמה מקומות, אשר עניני תורה ומצות סגולה מיוחדת בהם לטובת האדם בגשמיות וברוחניות. שמזה מובן שמופרך לגמרי שיפריעו לו בעניני טובתו האמיתית. וכל מחשבות כאלו הם מפיתויי היצר שלא נברא אלא כדי שהאדם בבחירתו ילחם בו וינצחהו, ופשיטא שלא ישמע כלל לדבריו. וגם בהנוגע להזמן, הנה רואים בפשיטות שלפעמים מתייגעים על ענין אחד כמה זמן ואעפ"כ אין מבינים אותו ככל הצריך, ולפעמים הרי ברגע קלה קולטים הענין לאשורו ולבוריו, ותלוי זה בהסייעתא דשמיא, ובאיזה אופן זוכים לסייעתא דשמיא, ובפרט כשהאדם מתבונן, מה הוא ומי הוא לתבוע סיוע מלמעלה, הרי גם זה מבואר בספרים שהוא על ידי הקדמת נעשה לנשמע, זאת אומרת עשי' מתוך קבלת עול, שאז מתקיים דבר המשנה, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים (עיֶין במפרשי המשנה שהכוונה גם על הרצון דלמעלה) מפני רצונך. ובודאי שורותי אלה האחדות יספיקו להסיר מלבו כל מחשבה, שהשיעורים יפריעו וכו'. ונותן התורה מצוה המצות, יצליחו להוסיף בתורה ומצותי' מתוך הרחבת הדעת.

...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פירש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו...

435במענה לשאלתך, בדלא אפשרי משלימים שיעורי חת"ת בלילה שלאחריו אלא שמנהגנו שאין אומרים תהילים מלאחרי שקה"ח ועד לאחרי חצות לילה (מלבד בר"ה

ויוהכ"פ)*. (ממכתב כ"ק אדמו"ר וליט"א)

... סדר השלמת שיעורי חת"ת -- פשיטא אשר השיעור דאתמול קודם, שהרי נכון לקיימם על הסדר, ולא ללמוד פ"ב קודם פ"א. וק"ל. (ממכתב ג' מנ"א תעוט"ז)

... בשעת הדחק: מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפלה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים -- אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי. [לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו -- כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ*) כתוב להיפך. ובכ"ז ייל אשר שעת

הדחק שאני]. (ממכתב כ"ח סיון תשי"ז)

במענה למכתבו מיום השלישי.

א) אודות לימוד עניני תורתנו בחלק הנגלה ובחלק החסידות, באם פלוני אומר שאין זה פועל בסדר היום שלו, האם כדאי להמשיך:

לפלא הספק בדבר הפשוט, שהרי מצות תלמוד תורה -- הוא על כל אחד ואחד מישראל, לא רק צדיק ובינוני אלא גם הפחות מהם ועד למטה מטה, ואדרבה הובטחנו, אשר אפילו מעט אור תורה דוחה הרבה חשך (חשך הקליפות וס"א).

ב) ולכתבו אשר אולי ,איידעלע ענינים", להמנע מללמוד עם כהנ"ל.

436מה לנו יותר איידעל מהכתוב, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ועד'ז -- אנכי ה'א וגו', ובודאי שאסור גם הספק, האם ללמוד פסוקים אלו עם פלוני ופלוני, וק"ל.

ג) לשאלתו במ"ש בתניא פרק כ"ט, ושם הוא למעלה מהזמן וכאילו פגם ונטמא היום ח"ו ממש, שלכאורה עפי"ז מה נפק"מ בין זמנים המסוגלים וקבועים לתשובה, ע'פ הוראת תורתנו תורת חיים -- לכל השנה כולה, כיון שכאילו פגם ונטמא היום.

ובכללות אין מובן מה השייכות, שהרי זמנים הקבועים לתשובה פי' -- שאז התשובה מתקבלת יותר וקלה יותר. אבל באמת גם בענין הפגם אין קושיא -- שהרי מבואר בתניא על אתר שם, שכאילו פגם ונטמא -- הוא באותו הדרגא והעולם שלא הגיעה לשם תשובתו או שאינה מספיקה לפי הדרגא שעומד בה היום, משא"כ בהדרגא שכבר עשה תשובה שלימה ונתקבלה.

ד) המבואר באיזה מקומות, שמחשבה מועלת להזולת, האם זה רק לבני מעלה, או גם בנוגע לכאו"א מישראל.

יש ללמוד בזה ממאמר חז"ל בנוגע ללשון הרע דקטיל תליתאי, שהמדובר בזה בנוגע לכאו"א מישראל, והרי מחשבה לא רחוקה היא מענין הדבור, ואדרבה, בכמה

פרטים מועילה ופועלת יותר. . . (ממכתב כ"ו שבט תשכ"ב)

בשמחה אודיעו, כי כבר נגמר, בסידור, גם הקונטרס השני, אשר זכה כת"ר והצליח בהשתדלותו להו"ל. וכיוז שיביאוהו מבית הכורך רק למחר כנראה, אמהר לשלוח לו עתה הפרופס האחרונים, למען יגיעו אליו קודם ש"ת, ויוכל לזכות בו את סביבתו, ונוסף ע"ז שיהי' ג'כ דבר בעתו.

וכנודע, שיש בתורה ב' ענינים: א) מה שהיא למעלה מהזמן, שלכן כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, ונשלמה פרים שפתינו, אף שהוא בלילה. ב) מה שהוא בזמן דוקא. וכמו תקנת מרע"ה דקרה"ת דמבואר בכ'מ דשייך לעניני אותו שבוע דוקא, או תקנתו לדרוש מענין החג בחג. ומכש"כ התקנה לדרוש הל' הצריכות באותו הזמן (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' פסח, דשניהם ישנם), והנה, לכאורה, פשוט שענין הא' נעלה מענין השני. אבל, ע'פ משניית בסוף מאמרי ר"ה ומיוהכ"פי ביתרון אהוי"ר המגולים דוקא, הנה מטעם זה גופא יש יתרון לענין הב' דתורה על עניו 437הראשון. ואם בתורת הנגלה כך, הרי עאכו"כ בתורת הדא"ח, שצ"ל דוקא טאָפאָרא דא פלאַכאַ, והיא עוסקת ברפואת חולי הנפש שהם קשים מחולי הגוף ח"ו (ראה המאמר למיוהכ"פ -- בסופו), שדבר בעתו נוגע ביותר.

... מ"ש במכ' ע"יד חזרת גמרא בע"פ, הנה מה ששמעתי הוא חזרת משניות בע"פ ותניא בע"פ. והשי"ת יצליחו לקבוע עתים לתורה ולשיעורי לימוד ברבים, ובפרט להורות את המעשה אשר יעשון בחיי היום יומי, אשר היותר מתאים לזה הוא

לימוד דינים אם מהסידור בשער הכולל או קיצור שו"ע וכיו"ב, ועשי' לעילא... (ממכתב כ"א תמוז תשי"ב)

במ"ש אודות מיעוט החשק שלו ומיגיעתו בגמרא, -- בטח זהו מתחבולות היצר לקשר מיעוט האמור עם מה שלקח על עצמו עניני קדש וכו'. והרי ידוע שמצוה גוררת מצוה ולא ח"ו להיפך. וכשיראה הלעו"ז שאין זה פועל חלישות ח"ו במסירתו לתורת הדא"ח הדרכותי' ומנהגי' -- ירפה ממנו.

בשאלתו אם כדאי לקבוע מכסת לימוד יומי של דפים גמרא, כמה פעמים לחזור הנלמד, באיזה מפרשים וכו' -- כמובן שכל הנ"ל תלוי בכשרונות הלומד, הלימוד בסביבתו וכו'; ולכן עד"ז צריך להתייעץ עם ידידיו המכירים אותו וסביבתו. ומהנקודות השוות לכל נפש היא שצריך להיות לימוד לעיונא וגם לימוד למיגרס הן בתורת הנגלה והז בתורת החסידות, נוסף על החזרה על ההלכות הצריכות בחיי היום יומי ולשבת ויום טוב. והלימוד לעיונא מהנכון שיהי' -- מתאים למרז"ל - במקום שלבו חפץ.

נהניתי במ"ש אודות הפעולות. ובודאי מוסיפין בכאלה מזמן לזמן, וכהציווי דמעלין בקדש, וכיון דנתמגה למפקח ולראש באיזה מקצועות מההפצה, יה"ר שיהיי טופח עמ להטפיח בתוספת מרץ ופעולות ככל הדרוש, ושכרו מבואר בתורה אור

בתחלתו שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. (ממכתב א' טבת תניי"ז) 438במענה למכתבם, בקשת ברכה בלימוד וביראת שמים,

תקותי שמצדם יקיימו ציווי תוה"ק ללמוד בהתמדה ושקידה, ויקיים השיית הבטחתו יגעת ומצאת. וככל שירבו בהתמדה ושקידה, תתרבה גם ההצלחה, ובפרט אם ישפיעו גם על חכריהם שי' שגם הם יתנהגו ככה, שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה, להשיב להם כגמולם פי כמה וכמה.

בודאי שומרים התקנה דאמירת השיעור תהלים חדשי -- כפי שנחלק התהלים לימי החודש -- בכל יום אחר תפלת הבקר, וכן מפרישים לצדקה מזמן לזמן, וביחוד

בזמן המסוגל -- בכל יום חול קודם תפלת הבקר. (ממכתב ב' ניפן, תשייח)

נעם לי לקבל מכ' (בלי הוראת זמן הכתיבה), אשר עורר ע"ד קביעות עתים לתורה בבית הכנסת, וכבר ישנה התחלה בזה בלימוד הלכות הצריכות, ובודאי -- לא רק שימשוך בזה, אלא גם יוסיף כפסק רז"ל מעלין בקודש, ויה"ר שיהי' בהצלחה. ותוספת נעימות הי' לי במ"ש אודות קביעות לימוד בנגלה ודא"ח ה' פעמים בשבוע, נוסף על הלימוד גם אז בהלכות הצריכות, וגודל זכותו בזה שהביא הדבר לידי פועל -- אין לשער. וכבר ידוע בפירוש המשנה דשנים אוחזין בטלית מה ששמענו כ"פ מכ"ק אדמו"ר מו"ח בעל ההילולא ונדפס ג"כ בקונטרס לימוד תורת החסידות. ובודאי ישתדלו בתוספת מספר המשתתפים גם בשיעור זה, והשי"ת יצליחם.

בודאי התועדו ביום ההילולא, ויה"ר שתומשך ההתעוררות על כל השנה כולה. (ממכתב י"א שבט תשט"ס

. . ובמה שהעיר בהקושיא דבשלמא בתורה שבכתב אפילו ע'ה מברך ברכת התורה וע"פ המבואר במג"א ומובא בלקו"ת (ויקרא ה, ב), אבל מה נאמר בהנוגע לקריאה בזהר הק', (שנים מקרא ואחד) תרגום וכיו"ב.

והנה לא ביאר כוונת קושיתו, כי אין בזכרוני שיובא באיזה מקום שהוא אשר שמו"ת וכו' זהו ענין דתלמוד תורה. ומה שמקשים מע"ה וכו' הוא דוקא מעלייתו לתורה שמברך ברכת התורה, וכיו"ב בברכת התורה דברכות השחר. ואינו בדומה כלל להקריאה בזהר הק' וכו'. והרי גדולה מזה מצינו בכמה ספרים ומהם השל"ה הק' (יג, א), שאפילו אמירת שמות הספרים דתורה שבכתב ודתורה שבעל פה גם זה סגולה היא. ואף שפשיטא שאין בזה ענין של ת"ת, וק"ל.

439והנה כ"ז הוא לרווחא דמילתא. ומה שנראה לי באמיתית הענין, אשר י"ל בדא"פ ששוה קריאה בזהר הק' ובחלק האגדה שבתורה לקריאה שבתושב"כ -- ע"פ המבואר בלקו"ת בביאור לד"ה ולא תשבית, ששני הסוגים, היינו מקרא כפשוטו וחלק מסוים של אגדה שבתושבע"פ שניהם נכנסים בגדר מקרא עיי"ש. וכן בהלכות תית לרבנו הזקן פרק ב' סעיף א"ב. ועיין ג"כ פע''ח שער הנהגת הלימוד.

ועפי"ז מבואר ג"כ דיוק כת"ר במה שבקו"א לתניא (קנד, ע"ב -- שורה ג') כתב רבנו הזקן לימוד התורה סתם, ולאו דוקא לימוד התורה שבע"פ, כי אין זה עיקר נקודת החילוק - בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה -- כ"א החילוק דמקרא למשנה וגמרא, וכמבואר בלקו"ת. אלא שמקרא בעיקרו הוא תורה שבכתב. וק"ל.

בברכה לחנוכה מאירה ומזהיר ויעוין בת"ז בתחלתו כמה דרגות בזהר

ע"פ מרז"ל: אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת (אבות פ"ו, מ"ב) מובן איך שלימוד התורה כדבּעי (כתובות סז, רע"א) נוגע שיבוא בפו"מ המדובר במכתב די"א ניסן*,

כדבעי לפום שיעורא דכאו"א, ובנוגע לתלמידי ישיבה הרי השיעור שלהם הוא עיד תורתן אומנתן.

ועייגיכ קונטרס עץ החיים ובכ"מ איך שצ"ל בכ"יז הקדמת עבודת התפלה, ובהקדמת הסידור -- בנוגע לצדקה. וראה ג"כ המכתב והמבוא להקונטרס.

ולהעיר ממנחות (פג, ב) תודיה מתני". ועייג"כ ד'יה וידבר אלקים וד'ה ביום השני -- תרכ"ז לאדמו"ר מהר"ש 1"ע.

440,עיקר דיבור הנ"ל* הי' לאלו -- שאין להם עוד סדר ע"פ תורה דהנ"ל, משא"כ תלמידי הישיבה שלכל לראש צ"ל הלימוד ע'פ סדרי הישיבה ורק בהזמן שמחוץ לסדרים שייך הנ"ל וג"ז לא לכאו"א, וצ"ל בזה ע'פ התיעצות והוראת המשפיע".

,ידיעת** הענינים עפ'י הסדר שבהגמרא והמאמרים מלבד יחידים שבקלות אצלם בע"פ עם התיבות".

[כמאה דפים]*** ,,ואחד וכשנ"ת לקו"ת ראה (כב, ג) דגם עתה מעלה דק'א". (ממכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א)

...והנה בכלל מצב הנ"ל הוא ע"י שהאמונה בהשגחה פרטית הוא רק באופן מקיף, כי כשנכנסת בפנימיות -- מובן שאין כל מקום להתרגשות, וכמבואר באגה"ק סי' כ'"ה.

ומהנכון שיהיו חקוקים בזכרונו הנאמר בתחלת פרק מ'א בתניא עד (דף נ"ו ע'ב) תיבת לפני המלך. וכשירגיש שמתחיל להתרגש יתבונן בזה במחשבתו, או גם יעבור עליהם בדיבור.

בדרך הישרה, זו דרך תוה"ק, ללמדה בהתמדה ושקידה ולקיים מצותיה בהידור, ולא

להתעסק בפשטילער דחשבון הנפש, מהלך הנפש וכו'. וידוע מאמר רז"ל יגעת ומצאת, ויהי רצון שגם על חבירו ישפיע בכגון דא.

(ממכחב כ"ה מנ"א תשי"ז) 441ב"ה, יום ראשון לסדר אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים, ה' תש"כ. ברוקלין, נ.י.

442... ויהי רצון שיבשר טוב בזה. וכן מההוספה בפעולות בקדש, בהנה וכהנה (עיין סנהדרין כ"א א') [והרי אין לך דבר העומד בפני הרצון] בעולם (מחנם הט') נפש (לאלו שזכו ללמוד בישיבת תו"ת) שנה (בימי סגולה אלו, שנת המאתים להסתלקות הילולא של מורנו הבעש"ט ז"ל. וחג השבועות יום ההילולא המאתים שלו וחל באותו היום, ביום הרביעי, בו נטלו ונתלו המאורות, וכדברי רבנו הזקן בעל התניא -- פוסק בנסתר דתורה -- והשו"ע -- פוסק בנגלה דתורה).

ויהי רצון, שאת כל סביבתו יעורר לעבודה בכיוון האמור, ועד לאופן דופרצת, והרי גם על כגון דא נאמר, אין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט בכהנ"ל (ממכתב כ"ו אייר תש"כ)

... מאשר הנני קבלת מכתביו מד' וט"ז מנ"א עם המצורף אליו ההעתקה ע"ד שנת המאתים,

וכדאי לשנות בהתחלתו שכאילו ,מיום מתן תורה נתחלקו בני ישראל לשני סוגים, לומדי תורה ואנשים פשוטים והבעש"ט שינה זה", שהיינו דכמו אלפים שגה ויותר -- לא הי' הענין מסודר כלל וגם בימי משה רבנו! ופשוט התקון בזה בשורות

הראשונות שצ"ל -- קודם התגלות הבעשיט הי' כנ"ל כו.. (ממכתב כ"ב מנ"א תעש"כ) 443במענה למכתבו מיום הרביעי,

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו'ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שתהי" רפו"ק, ויחזור לאיתנו כפשוטו ולאיתנו כמשמעו כמבואר בד"ה משכיל לאיתן האזרחי לרבנו הזקן, (נדפס בקונטרס לימוד החסידות).

לכתבו בנוגע למשרתו לאחרי שנתים -- כשיכנסו לבנין החדש בבית הספר. הנה מובן שאין עתה ענין לדון בהנ"ל. והרי עד שנתים קרוב שיחולו כמה שינוים בבנין האמור, וכן בכללות המצב בכתי הספר אשר במחנם הט' וכו'. ועל כל אחד, בתוככי כלל ישראל, להיות חזק ובטוח בהשי"ת, המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית, שכל הענינים יסתדרו בטוב הנראה והנגלה. וימשיך במשרתו עתה.

תקותי חזקה שיש לו שיעור בכל יום בתורתנו תורת חיים, ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה', ובזה כמובן גם שיעור בפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות. וגם בסביבתו משפיע בהאמור, והרי לפעמים דבריו של בעל מקצוע בענין שלכאורה אין לו כל שייכות ללימוד התורה, והוא מדבר דוקא בההכרח בזה -- משפיע ביותר וביותר.

כתבתי ,לכאורה אין לו כל שייכות", כי באמת -- שייכת, שהרי ע"פ תורת הבעש"ט שכל מה שאיש הישראלי רואה ושומע, יכול ללמוד מזה ענין בעבודתו לקונו. ודוגמא אחת, שבזה תירוץ לקושיא ששואלים או"ה וגם אחדים מבנ"י, והוא: כיוז שאתם המעט מכל העמים, מהי התקוה להשפיע לתקן עולם' במלכות ה', ואפילו לא להסתפק בהנהגה דדתיהם שונות מכל עם -- בפני עצמם,

ובמקצוע שלו בכימיא, מענה על האמור -- שעל כל צעד ושעל רואים איך שכמות קטנה ביותר -- לפעמים פועלת להיפך מהלך הענינים סביבה, מהלך של כמות הכי גדולה. ולא עוד -- אפילו באופן שאין היא משנה כלל ענינה, וכענין הקאָטאַליזאַטאר.

ברכה ושלום: ] במענה למכתבך (בלי תאריך), אתחיל בנקודה העקרית, והיא:

יש ענינים שהם ברשותו של אדם, וביכלתו לשנות אותם, ויש ענינים שאינו יכול לשנות. ובכלל בנוגע מעשה דיבור ומחשבה הרי הם ברשותו של האדם והבחירה נתונה לו לחשוב ולדבר ולעשות כרצונו. אבל בנוגע לעצם מציאותו -- שנברא בצורת אדם ועד לפרטים בזה, כגון צבע עיניו וכיו"ב -- את זה אינו יכול לשנות.

444ה,עצם" של כל יהודי, בלי כל חילוק בנוגע לחינוכו, מוצאו, מקום המצאו ופרנסתו וכו', הרי כל אחד ואחת מהעם היהודי הוא בן או בת אבותינו אברהם יצחק ויעקב ואמותינו שרה רבקה רחל ולאה. ובעת מתן-תורה אמר בורא האדם נותן התורה: ,ואתם תהין לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". זאת אומרת, אשר טבע האיש והאשה הישראלים להתנהג בקדושה, שתוכן הנהגה זו מבואר בתורתנו הקדושה.

כאמור, הבחירה נתונה לאדם להתנהג באופן האמור, או ר"ל באופן שונה או גם הפכי, אבל כיוז שהוא היפך העצם שלו, לשון אחר, היפך הטבע שלו, הרי זה בדוגמת המשל המובא בדברי חכמינו זיל -- דג הרוצה לחיות דוקא ביבשה ולא במים, אשר משך איזה זמן יוכל להתקיים ביבשה, אלא שגם אז הוא מפרפר וכו', ואם לא ישוב למקור חיותו הרי מובן הסוף. אלא שנותן התורה, ברוב רחמיו, מאריך לו לאדם זמן לעשות תשובה, ומבטיח לו אשר אין לך דבר העומד בפני התשובה, ואף נותן לו הכח והיכולת לעשות תשובה אמתית ולשוב למקור מים חיים של התורה והמצוות, שהם חיינו ואורך ימינו.

מהאמור מובן אשר הסברה, בסגנונה, לחיות ,מחוץ למסגרת" התורה "ל מוכרח להביא תוצאות על פי הכתוב לעיל, הז בנוגע להמתנהג ככה, והן -- אם מקשרים זה עם הולדת ילדים -- בנוגע לגורל הילדים.

ידועה השאלה, בסגנון הידוע, שיש רשע וטוב לו. והמענה לשאלה זו גם כו ניתן לפני אלפי שנה, והנקודה כלעיל, אשר השם יתברך ברוב רחמיו מצפה ומבקש אולי סוף סוף יעשה תשובה, ובפרט אשר נפש הישראלית ופנימיות הנפש (שהיא חלק אלו-ה ממעל ממש) מסייעת ודורשת זה, אף שיש אנשים שאין רוצים לשמוע לקול הנשמה, כמו שיש אנשים אשר התענוג שלהם הוא לצער את עצמם.

בנוגע הבעיות אודותן כותבת, תתיעצי עם ידידים מבינים המתנהגים על פי תורתנו, תורת חיים (הוראה בחיים), שהיא גם כן תורת חסד, וכבר נאמר ,ותשועה ברוב יועץ".

445נוסה המבוקיס ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א לאני"ש שי' בכל מורחבי תבל לקואת תג השבועות

היתשליח - תש"מ 9-ל 6

ה'תשל"ח

שבת שלום ויום טוב שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהמשיך כל זה בכל השנה כולה והא-ל עושה פלא יגאלנו ויראנו נפלאות בביאת מלכא משיחא

בקרוב ממש. /מקום החתימה /

היתשל"ט

יום טוב שמח ושבת שלום ושתורה שם בישראל נקבלה בשמחה ובפנימיות ולהמשיך כל זה בכל השנה כולה

/מקום החתימה /

היתש"מ

יום טוב שמח ובתוך כל עמך וצאן מרעיתך קבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהמשיך כל זה בכל השנה כולה

/מקום החתימה/