שיחה ב

114שיחה ב

14 לקוטי

נצבים ג

א רש"י בפירושו עה"פ: .טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך", מעתיק ה" תיבות ,מחוטב עציך" ומפרש: ,מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושעי וזהו האמור בגבעוניםי ויעשו גם המה בערמה, ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים".

וכתבו המפרשים: שכוונת רשלי היא כמ"ש בתנחומא ,מלמד שבאו הגבעונים אצל משה ולא קבלן+ שנאמר ויעשו גם המה בערמה וגו' מהו גם המה ללמדך שבאו אצל משה ולא קבלן", היינו: שבפועל לא כרת משה עמהם ברית, אלא ש,נתנם משה -- מיד-- חוטבי עצים ושואבי מים": והיינו, שנשארו עבדים לבנ"י*.

אמנם מזה שרש"י מוסיף (על התנחומא) ,(שבאו כנענים) להתגייר", ומשמיט (הכתוב בתנחומא) שלא קבלן משה, מוכחי שלשיטת רש"י (בפשוטו של מקרא) קבלן משה ונתגיירו בפועל.

ועוד. וראה רמב"ן

אבל עפ"ז צלה"ב:

א) מנ"ל לרש"י, בפשוטו של מקרא, שנתגיירו 1 דלכאורה, אדרבה: נשם שמובן הכרחו של רש"י שה;,חוטבי עצים וכו'" אינם מבני ישראל מד" חלקם הכתוב בסוג בפ"ע ולא נכללו ב,כל איש ישראל**, כן מוכח, לכאו" רה, שאינם גרים, מאחר שגרים כבר חשיב לפני זה ,גרך אשר בקרב מחניך"*, וכמפורש בפרש"י עצמו בגמרא': ,מדקרינהו לחוטבי עצים באנפייהו ש"מ לאו בכלל ישראל נינ" הו ולאו בכלל גרים כו'".

ב) מהי כוונת רש"י בכתבו ,מלמד (שבאו כנענים כו)* ולא קאמר: <כגענים באו להתגייר וכו'"'?

ג) למה מעתיק (בהראי' ממש"כ ביהושע .ויעשו גם המה") גם תיבת ,בערמה" -- הרי גם בלעדה מובנת וברורה ראייתו1

ב. הביאור בכל זה:

בפשוטו של מקרא מוכח ש,חוטב 115עציך עד שואב מימיך" הם חלק מעם ישראל, כי הרי תומ"י מפרש הכוונה של כל ,אתם" ה,נצבים" (שבהם כלולים כל הסוגים הנמנים בקרא) שהיא ,לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה"א כורת עמך היום וגו"י היינו ברית לקיום המצות -- ומזה מוכח שה;חוטבי עצים וגו'" או שהם בכלל בנ"י או שהם בכלל גרים, דאד ליכ (אלא שהם עבדים וכיו"ב) אין להם שייכות -- ע"פ דרך הפשט 9 - לעבור בברית של כל המצות. וכיון שכן, מסתבר שהנם בכלל גרים: א) מהצד השוה שבהם בל' הכתוב : סוגים אלו ,וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך* נאמרו כולם בל' יחיד, משא"כ הסוגים שנמנו לפנ"ז שבאו בל' רבים. ב) מסגנון הל' ,מ(חוטב עציך) עד (שואב מימיך)" מוכח שממשיך בזה לפרש פרטים במ"ש לפנ"ז .וגרך אשר בקרב מחניך" (דאם לא כ:ן, אלא שהם סוגים בפני עצמם לגמרי, הול"ל בלישנא כבהנהו דלעיל: ,חוד טב עציך ושואב מימיך":). וע"ד מ"ש יי : ,כל בכור בארץ מצרים מ-

נטבים ב

בכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה", שהם פרטיו של ,כל בכור בארץ מצרים" הנאמר לפנ"ז *י, ,ה" גנבה משור עד חמור עד שה"*3 ועוד.

אלא שלפי"ז קשה: למה מפרטת התורה דוקא גרים אלו ומוציאתם מכלל ,גרך אשר בקרב מחניך" -- דפשיטא דאין קס"ד להוציאם מן הד כלל מפני שהתעסקו בעבודות (קשות) אלו?! ובהכרח לומר שבענין היותם גרים הם בסוג נפרד מ,גרך? (סתם). ומובן ג'כ שסוג נפרד זה בגרים -- נתחדש (בסיבת איזה מאורע שאירע) בזמן הסמוך לאמירת משה ,אתם נצבים וגו' " -- דאל"כ, הו"ל לפרט בתורה דין סוג זה של גרים בב"מ לפניז שנזכרו גרים בתורה?

לכן מפרש רש'"י, דמכיון שמצינו .חבר במקרא" לגרים מסוג מיוחד ביהושע, מסתבר שסוג המיוחד שהיי בימי משה היו כמותם -- הינו שסיבת הגירות שלהם היתה כעין הסיבה שהביאה להגירות המיוחדת בימי 11616 לקוטי יהושע -- זה שעמדו בנ"י לכבוש ארץ כנען -- עד"ז בימי משה בזמן שעמדו בג"י ליכנס לארץ כנען פ"מ לכבשה, באו אז הכנעניים להתגייר ולהיות בכלל ישראל. ולפי"ז מובן שבאו להתגייר ערב היכנסם לארץ כנש, ורק אז נתחדש סוג זה של גרים, ולכן נמנו ונתפרטו (רק) כאן כסוג בפ"ע.

אבל עדיין אי"מ : מאי נפק"מ מאיזה סיבה נתגיירו הרי סו"ס גרים הם ככל הגרים ולמה נמנו בסוג בפ"ע! ואין לומר שבא לשלול קס"ד לומר שאינם נכללים ב;גרך וגו" -- דאיזה טעם ישנו לקס"ד זו1 דכי מפני ,שבאו להתגייר בימי משה וכו * יעלה על הדעת שאינם נכללים בשוגרך אשר בקרב מחניך*:י1

5) לכאורה ה" מקום לומר, שכנענים אף שנתגיירו, כנ"ל, חל עליהם איסור ,ולא תתחתן בם" (ואתהגן ז, ג), אף שאיסור ,ולא תחי' כל גשמה" (שופטים כ, טז) לא חל עליהם, כפרש"י (שם, ית) ,אם עשו תשובה והתגיירו אתה רשאי לקבלם" (וראה. גו"א כאן).

[שעפי"ז מובן הא שהי' משה רשאי לקבלם -- ונוסף ע"ז: ע"פ פשוטו של מקרא חל חיוב ד,ולא תחי" כל נשמה" רק כשקרב אל העיר להלחם עלי' (ראה בארוכה לעיל ע' 82 ובהנסמן שם) משא'"יכ בנדו"ד],

וכדמוכח לכאורה מזה שבנוגע ,ולא תתחתן בם" לא פרש"י דאם עשו תשובה כו'

כמו שפ' בנוגע ,ולא תחי' כל גשמה* שלאחריו (ואין לומר שסומך א"ע על מ"ש אחיכ),

ועפ"ז היי אפשר לתרץ שלכן נפרטו בפ"ע - לשלול קס"ד שלא נכללו ב,וגרך וגו" * מפני שחל עליהם האיסור ד,,ולא תתחתן בם"י אבל אינו, כי ב,לא תתחתן בם* לא הוצרך רש"י לפרשו : ב,ולא תח" גן"'*

נטבי\ב

מטעם זה מדייק רש"י בתחלת דיבורו ,מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה" וממשיך לבאר .כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע" -- כלומר, שזה שהתורה מפרטת אותם בסוג שונה, כוונתה ללמדנו (לספר לנ) אשר באו כנענים להתגייר בימי משה כו' (וכו"כ ענינים לא אמרה התורה במפורש, כ"א ברמז), וככל המאורעות המסופרים בתורה.

ומכיון שאין פשוט כ"כ, שבתיבות ספורות אלו כוונת הכתוב לרמז על כללות מאורע ולפרטיו, לכן מוסיף רש"י: ,וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה". שמזה הוכחה שכבר הי' כגון דא, והיינו בימי משה, שבאו כנעניים להתגייר ; וע'"ד האמור כאן .חוטב עציך ושואב מימיך" מפורש גם שם יי שנתנם יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים -- הרי מבין שני ה" פסוקים יחדיו מתברר אופנה המיוחד של גירות זו, ומבוארת הכוונה במ"ש ,מחוטב עציך וגו' ".

אמנם יש עוד להקשות בזה: כשיראה התלמיד המסופר בגבעונים - שמציינו רש"י -- ימצא הוכחה להיפך, שבימי משה לא הי' מאורע כזה -- דאם גאמר שכבר באו כנעגיים להתגייר בימי משה וכו', למה הביא 117זה ,וילונו כל העדה על הנשיאים" :י בימי יהושע! הרי עשו בהוגן, כמו שעשה משה: ועוד: הו"ל ליהושע לענות להם כן עשה משה?

וליישב זה מעתיק רש"י גם תיבת +(ויעשו גם המה) בערמה" -- משא"כ בימי משה ,באו כנעניים להתגייר* סתם *י, בכוונה גלוי' יי, ואין ללמוד מהמאורע שבימי משה שגם יהושע הי צריך לנהוג כן, ולכן וילונו כל העדה במאורע דגבעונים ולא יכול יהושע להשיב על טענתם שכן עשה משה.

ג. מה,יינה של תורה" שבפרש"י דילן ו

ידועיי פתגם אדמו"ר הזקן עה"ם ,מחוטב עציך עד שואב מימיך", ,עציך" מלשון עצה, והכוונה שצריכים ,לחטוב" ולהסיר את ;העצות" שהן ה,רבות מחשבות בלב איש" :י: ואשואב מימיך", הכוונה שצריכים לשאוב את ה,מים המצמיחים כל מיני תע-

נוג* יי. אך אפשר ומישהו יטעון: זו) שם, ית. 8) משכיל לדוד עה"פ. ודלא כהרא"ם ושפיית.

9) ולהעיר שביהושע פרש"י: ,כמן שעשו בני יעקב בערמה" ! ואולי אפ%ל דכיון .חגם המה" כתוב באמצע -- מפרש רש"י: א) (כאן -- הנוגע לכאן) דקאי אלפניו, ובגוף העש" ה" ,גם המה", ב) דקאי (גם) אלאחריו, דבאופן העש היו ,גם המה" ובמילא הוכרח לומר שזהו כבני יעקב. וצ"ע פרש"י תרומה כה, לד.

0) היום יום ע' פט.

1) משלי יט, כא.

2) תניא פ"א.

נצביםב

התינח ,ישכר", יושבי אוהל וכאו"א בלימוד שלו בתורה, בקיום המצות ובעבודת התפלה, אז בודאי יש איסור של תערובות ה,רבות מחשבות* שלו ותענוגי עוה"ז שלו. אבל בולון", בעלי עסק בשעה שהוא עוסק בעניני ,מסחר", כולל באכילתו ושתיתו וכו' יי, הרי בזה, מכיון שהוא מטפל בדברים גשמיים, צריך הוא להעזר ולהסתמך במחשבתו, ונוגע שיהי' בזה התענוג שלו, שזה ממשיך הצלחה ,בכל אשר תעשח",

וע"ז באה ההוראה בפרש"י ,מלמד שבאו כנעניים להתגייר וכו' ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים", שגם ,כנעגי* (לפי הפי' ,סוחר"':), צ"ל עבודתו באופן של חוטבי עצים ושואבי מים, כנ"ל.

ואם יחזור ויטעון, שזוהי עבודה קשה ביותר -- להגיע למדריגה אשר גם בעניניו הגשמיים צריך לסמוך ולבטוח לגמרי בהקב"ה ולא לערב בהם ממח' ותענוג שלו -- עונה ומרמז רש"י ,ונתנם משה חוטבי עצים ושו" אבי מים*, שהכח ע"ז בא מצד בחיי משה שבכאו"א *י, ולגבי ,משה? (שבנשמת כאו"א מישראל) גם עבודה הנ"ל +מילתא זוטרתא היא".