שיחה יא

220שיחה יא

. . . ובעמדנו בין יו"ד וי"ט כסלו, בין גאולה לגאולה, שע"יפ שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר הידועה, הרי ימים אלה הם בדוגמא הלידה וימי הכנה לברית.

שע'פ המובן מדברי רבנו הזקן בשולחנו הזהב בכניסה לבריתו של א"א, במצות מילה -- כניפת נפש הקדושה באדם באופן שפועל בהגוף ואבריו.

וע"פ מאמר רז"ל כל התחלות קשות, הרי י*"ל דבכניסה זו יש נתינת כח נעלה יותר ויתרון על מדריגת הכניסה ,בחינוך לתורה ולמצות שחייבי חכמים לחנוך*, ואולי אפשר -- גם על ,גמר ועיקר כניסת נפש הקדושה" שהיא בהיותו בר מצוה.

הנה יהי רצון שתהי' ההכנה מתאימה להפעולות המקוות -- ובנוסח המקובל -- פעולות בנוגע ללימוד החסידות ודרכי החסידות,

ויהי' כ"ז מתוך שמחה וטוב לבב,

וע"פ דרישת רבותינו נשיאינו שכל הענינים צריכים להיות בהנהגה של פנימי שמחה פנימית ואמיתית.

(ממכ' כסלו תשכ*ב)

"7

. . . ובהמצאנו בין גאולה לגאולה, גאולת אדמו"ר האמצעי וגאולת אביו אדמו"ר הזקן, שהן גם גאולתנו, שהרי גופא בתר רישא אזיל, ובפרט באם המדובר בחסיד שלהם -- ז.א. הלומד תורתם ותורתם גם מלמדת (ומדריכה) אותו ועד למעשה שלו,

- ולהעיר מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר ארבעה אופנים בשייכות של רבי וחסיד: א) אופן דרב ותלמיד (משפיע ומקבל). ב) דהתקשרות דביקות והתאחדות גמורה ע"י תורה ועבודה. ג) דאב ובן. ד) מאור ואור(שיחת שמח*ת תרצ"ד ס'ב. עיייש) -

יהי רצון שיחליט כל אחד מאתנו, בתוך כלל ישראל, להוסיף בתורה ומצות בכלל ובהפצת המעינות ביחוד, 221ותבוא החלטה זו בעשי' בפועל חדורה אור וחיות ומתוך שמחה וטוב לבב.

8 ל

- . . ובעמדנו בין גאולה לגאולה, וכמבואר במ"א החילוק שביניהם, אבל ביחד עם זה הצד השוה שהם גאולה נראית ונגלית לעיני בשר, ולא עוד אלא בהסכם מלא של הלעו"ז, שהי' מעלים ומסתיר מלפני הגאולה,

יהי רצון שיהי' כן בכל הענינים אודותם כותב. וכאמור אשר הפרטים שהעלימו והסתירו עד עתה, יהפכו למסייעים וגואליים.

וע"פ פתגם רבותינו נשיאינו אשר, כאשר הקב"ה נותן לבני ישראל היכולת ואפשריות יראו בנ"י איך שהם מקיימים בזה הענין דבכל דרכיך דעהו,

שזהו מנקודת הפנימית של תורת החסידות והדרכתה לעבוד את ה' בכל הענינים ועד לפרטיהם,

ובנקודה פנימיות עוד יותר, להראות להעולם כי ה' הוא האלקים ואין עוד מלבדו,

תהי' העבודה בזה מבלי העלמות והסתרים ובשמחה ובטוב לבב. בברכה לבשו"ט ובברכת חג הגאולה

ב" ב"ה, ימים שבין יוד ויט כסלו, ה'תשכ"ח

. . ובעמדנו בין גאולה (דאדמו"ר האמצעי) לגאולה (דאדמו"ר הזק)), אשר שתיהן נקבעו למועד ולחג לדורותיהם אחריהם לזכר עולם,

וקשורה הגאולה ותוכנה שייך לדברי דוד מלך ישראל בשם כאו"א מישראל : פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי -- 222העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולםי

יתחזק כאו"א, בתוככי כלל ישראל, בשלשה קווין האמורים: בעסק התורה, בעסק גמ"ח (ומצות בכלל) ובעבודת התפלה - .

מוארים באור תורתן של הנ"ל -- תורת החסידותי ויהי' כ"ז במצב של גאולה מכל מניעות ועיכוביםי

ובאופן דהלוך והוסיף ואור בכל האמור -- עדי גאולתנו השלימה והאמתית ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו.

גמ"ח (ומצות בכלל): דכל המצות נק' בשם צדקה (תו"א סג, ג. ובכ"מ).