שיחה ד

204שיחה ד

(איני מביא הבבלי דברכות סא' ב' כיון ששם פרש'י באופן אחר, משא"כ בהנ"ל).

ובאמת לא יקשה כל האמור, כי המאמר דכל הגדול מחבירו וכו' ה"ה מצד עצמו קודם לעבודת האדם, ואף שנהפך לטוב או שהרגו בתענית., הוא מעין [אף כי כמובן -- בדקות דדקות] האמור בבע"ת שסורם רע מפני טבעם הקדום, וע"ד זה המאמר ע"ד אברהם אבינו הנ"ל, 205פתיחת אברהם בהענין דמס*נ הייתה בנסיון דאור כשדים (עיין היום יום), היינו שבנוגע לנסיון דעקדה (שבו מדובר באגה"ק) אברהם והקדושים בשווה בזה. ואדרבה. וק"לי

, . כבר כתבתי לכ' באחד ממכתבי בגודל מעלת הזריזות על פי הדגשת רבינו הזקן באגה"ק סי' כ"א בענין עקדת יצחק הנזכרת כמה פעמים בתפלות בנ"י ועד לדרשות המגידים והמטיפים וכו' וכו' וזלה"ק של רבה"ז שם: וזריזותי' דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד לנו ולבנינו עד עולם כי העקדה עצמה אינה נחשבה כ"כ לנסיון גדול לערך מעלת א"א ע"ה כו'. ומוסיף ביאור בזה אשר ענין הזריזות מראה על השמחה והחפץ למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו. ובנידון דידן שייך גם המשך דברי רבינו הזקן באגרת הנ"ל בגודל הזריזות בפרט במעשה הצדקה העולה על כולנה כו' שטוב לנו גם בעוה"ז להקדימה כל מה דאפשר. שהרי קליטה מתאימה של הנוער והצעירים הרי זו צדקה במובן הכי כולל ופנימי, צדקה תמידית בחיי עוה"ז ובחיי עוה"ב.

ואף שבודאי כל הנ"ל ידוע לכב', אבל הרי נצטוינו לזרז את המזורזים דוקא. (ממכתב כ"ה סיון ה'תשכ"ב) 206. . ולהעיר ממש"כ אדה"ז באגה"ק סכ"א בענין הזריזות, ולדייק בלי : בזריזות (וישכם אברהם) -- נפלאה (י"ל דמרמז ע"ז מה שבעצמו חבש חמורו) -- להראות -- (גם לאחרים למען יראו וילמדו, ראה במאמר יב תמוז (תש"ט) דעבודת הבע"ת הוא עם אחרים, וי"ל דאברהם בענין העקדה הוא עבודה היפך מהותו, עתה ידעתי כי ירא גו', דזהו החילוק דבע"ת וצדיג) -- שמחתו וחפצו -- (פגי' הרצון תענוג, וראה בסוף המשך חה"פ תש"ט בענין שמחה ועונג).

כ' מר-תשון

. . . יום כ' מ"ח הוא יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וידוע המרז"ל אשר ביום ההולדת מזלו גובר, ורועה ישראל עניגו הוא אשר צאן מרעיתו יהיו כל עניניהם בטוב בכל הפרטים וככל האפשרי, אלא שבכדי שלא יהי' נהמא דכסופא. כי הרי צדיקים דומים לבוראם, ניתנה בחירה חעשית לכל אלו שגם הם ישתפו פעולה בענינים אלו, אף שלפעמים תכופות מספיקה ג"כ פעולה ע"ד המסופר במדרש שה"ש בתחלתו ;ובלבד שתתן ידך עמנו*, אף שלא הי' בערך כובד האבן שהיד תעלה את האבן, ובכ"ז נתעלה האבן לירושלים. עיי"ש, ובקהלת רבה בתחלתו,

ויהי רצון שהימים האלו דחדש כסלו, יעמדו להם להביא את כל הנ"ל במעשה בפועל, כי המעשה הוא העיקר, וכמבואר בכ"מ בשיחות רבותינו נשיאינו הק' בענין דאין חכם כבעל נסיון ואשר מכל ענין של חסידות צ"ל בכן. וק"ל.

(ממכ' יד כסלו תשי"ז)

... כבר הובא במ'א, אשר יש אומריםי שבענין אם שייך לאחר מיתה והסתלקות השגות חדשות ותוספות -- פליגי הרמב"ם והראב"ד. אבל בפשיטות מובא בדא"ח בכ"מ' בפי' הכתוב היושבת בגנים, וביאור ענין מתיבתא דרקיע, אשר הנשמות שבג"ע לומדים תורה.

ובכ"ז יש מקום לשתי הדיעות -- ובזה מובן ג*כ איך שאין מזה סתירה