שיחה כט
475שיחה כט
עבד מלך -- מלך: רש"י עה"ת לך (טו, יח)4
מלך: ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הלי מלכים רפ"ב : כבוד גדול נוהגין במלך כו
ב"ה, וא"ו תשרי, ה'תשליג ברוקלין, 1. '. אל בגי ובנות ישראל בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו שלום וברכה !
476(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
477לקוט" הוספות/ מכתבים כלליים לר"ה שיחות דד 478(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
479ב"ה, מוצאי שבת-קודש ח"י אלול, ה'תשליג ברוקלין, 1.*. אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
ח"י אלול : יום השייך בפרט לחשבון הנפש בנוגע לחדש תשרוי העבר (ס' השיחות ה'תשי"ג. ע' 177).
פשרפולקאָמט געוואָרען : שהרי הי" גמר חלתו של עולם (ב"ר רפי"ד), המו של עולם, נרו של עולם (ירוש* שבת פ"ב, ה"ו). יתרה מזה בחדא*ג מהרש"א (ר"ה כזו א): כאילו לא נברא שום דבר קודם בריאת אדם.
.אפ , . ואָס דאַס מיינט : עטרת ראש בתחלתוי
הערות
עמוד 475
- 1. + % ₪
- 2. קביעות פון היינטיגען יאַר : עוד ענין מיוחד בשנה זו שהיא מעוברת (וחסרה -- מ"ח וכסלו שניהם חסרים), אבל כיון ש,אני מאמין בביאת המשיח . . אחכה לו בכל יום שיבוא* ועד -- בנוגע להלכה למעשה (עירובין מג, א) ואז יקדשו ב"ד ע"פ הראי' - אין מוחלט שתהי' מעוברת (וחסרה) עד בוא חודש אדר (ומ"ח וכסלו).
- 3. ואפילו לדעת הרס"ג (אוצה"ג ביצה ה, ב. יסוד עולם מ"ד פ"ו. ובכ"מ) ור"ח (בחיי שמות יב, ב) ועוד -- שלעולם מקדשים ע"פ החשבון הרי לא מצינו שיחלוקו על דרזי"יל ,אתם אפילו שוגגים כו' " (רייה כה, א).
עמוד 476
- 1. בנוגע צו מלאכה: כי יש עוד ענינים שדומים בהם כמו בהוספה בלימוד התורה (ספורגו בהר כה, ד. ועוד). וראה ג*כ חינוך מצוה פדי
- 2. אַלע מלאכות . . בלויז . . ערד אַרבעט : הטעם ע"פ קבלה וחסידות ראה לקוטי תורה (טעמי מצות) להאריז"ל פ' בהר, שער המצות שם ועוד. לקו"ת בהר דייה את שבתותי ועוד.
- 3. תורה זאָגט + בהר כה, ב
- 4. כי . . הארץ: יתרן כ, 'א.
- 5. אין זבר . . הכל : חינוך מצוה שכח.
- 6. שהכל ברשות אדון הכל : ומראה זה בשדהו כו' -- עיקר גכטיו של אדם. וראה יבמות סג א
- 7. והיתה . . ולאמתך : בהר כה, ו, וראה ספר טעמי המצות להצ"צ סוף מצות שביץית : אדם ובהמה שחים כו'. ועייגיכ סור"ה כי תבואו גו' ושבתה -- תרס"וי
עמוד 477
- 1. % % -
- 2. לה' הארץ . . בה: תהלים כך, א, ואפילו לאחר ברכה שאז ,והארץ נתן לבנ*א" (ברכות לה, סע"א ושם), היינו שאיגו כנהנה מן ההקדש, וכאמרנו : ברוך שאכלגו משלה ולכן לא קיצר בהתירוץ שם לומר ,לא קשיא על ידי ברכה". ועפ"ז יל"פ כוונת רש"י שם דיה לאחר*י
- 3. יעדן טאָג . . ₪ ברכה : האה טושו*ע או"ח סמ"ו ס"ג ושו"ע אדה"ז שם. ברכות (לה, סע"א).
- 4. *) ראהגם לקו"ש חלק לד שופטים (תשמ"ז) ס"ג. המו"ל.
עמוד 478
- 1. אַלע ערטער. % % %
- 2. דער שטענדיגער בעל הבית : יומתק ביותר ע'"פ תורת הבעש"ט אשר העולם ומלואו דבר ה' ,מהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ממש ליש" (שער היחוה"א פ"א, ג).
- 3. אַ כללית'דיגע מצוה: ראה וירא (לא, יט) יצוה . . לעשות צדקה ומשפט. ו,בכל תלמוד ירושלמי היא (צדקה) נק' כשם מצוה סתם, כי כך הי' הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם" (תניא פל"ז -- מח, ב). וראה ג"כ סד"ה אני בצדק (סי' עם דא"ח)
- 4. געמאכט פּשַר א שליח : חינוך מצוה סו. ועיין ד"ה תקעו בחדש (בסו"ס תורת .שמואל תרכיז).
- 5. באוואוסטער לשון: אורחות צדיקים פי"ז. בארוכה - ראה ד"ה אשר ברא ואילך תרפ"ט (ס' הקונטרסים).
- 6. זה צום . . וכיסיתו . . זאַגן חז"ל : ישמו' נח, וזה תנדב"א רבא פכ*ז.
עמוד 479
- 1. -----
- 2. עשר תעשר . . חז"ל לערנען: ראה יך, כב. תענית ט. א.
- 3. זדורך געבן . . ציקומען פיל מער : להעיר מתורת הה"מ במאמר הזהר (נשא קמ) אית חסד ואית חסד (לקי"א קרוב לסופו "ה במדרש ואהרן מה הוא).
- 4. אויך -- צדקה: ואף שנאמר ובחנוני נא בזאת (ראה שו"ע יו"ד סו"ס רמז) פשוט שמובחר נתעתה שלא עמלק"פ -- ראה רמב"ם הל' תשובה בסופן.
רש"י על שמות י״ב:ב׳ - הטקסט מספריא
החדש הזה. הֶרְאָהוּ לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ וְאָמַר לוֹ כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מִתְחַדֵּשׁ יִהְיֶה לְךָ רֹאשׁ חֹדֶשׁ (מכילתא). וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, עַל חֹדֶשׁ נִיסָן אָמַר לוֹ, זֶה יִהְיֶה רֹאשׁ לְסֵדֶר מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁיְּהֵא אִיָּר קָרוּי שֵׁנִי, סִיוָן שְׁלִישִׁי:
הזה. נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה, בְּאֵיזוֹ שִׁעוּר תֵּרָאֶה וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּאֶצְבַּע אֶת הַלְּבָנָה בָּרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (שם). וְכֵיצַד הֶרְאָהוּ? וַהֲלֹא לֹא הָיָה נִדְבָּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם? שֶׁנֶּ' "וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה'" (שמות ו'), "בְּיוֹם צַוֹּתוֹ" (ויקרא ז'), "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה" (במדבר ט"ו)? אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נֶאֶמְרָה לוֹ פָרָשָׁה זוֹ וְהֶרְאָהוּ עִם חֲשֵׁכָה:
החדש הזה — He showed him the moon in the first stage of its renewal, and He said to him, “The time when the moon renews itself thus, shall be unto you the beginning of the month”. (The translation therefore is: “This stage of renewal (חדש) shall be the moment of beginning the months”; cf. Mekhilta). But no Scriptural verse can lose its literal meaning, and He really spoke this in reference to the month Nisan: this month shall be the beginning in the order of counting the months, so that Iyar shall be called the second, Sivan the third.
הזה THIS [STAGE OF RENEWAL] — Moses was in perplexity regarding the Molad of (the exact moment when begins) the new moon — how much of it must be visible before it is proper to consecrate it as new moon: He therefore pointed it out to him in the sky with the finger and said to him, “Behold it like this, and consecrate it” (i. e., when you see the moon in a stage of renewal similar to this which you now behold you may proclaim that a new month has begun). But how could He point it out to him, for did He not conserve with him only by day, as it is said, (Exodus 6:28) “And it came to pass on the day when the Lord spake [unto Moses]”; (Leviticus 7:38) “On the day when he commanded”; (Numbers 15:23) “From the day that the Lord commanded and henceforward”? But the explanation is: This chapter was spoken to him close to sunset and He pointed it out to him at nightfall (more lit., near darkness) (Mekhilta).
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כח ‹ י'תקס לקו"ש ח"ט ע' 475
לקוטי שיחות 1
- כרך כד ‹ וילך ‹ שיחה א ‹ 202 לקו"ש ח"ט ע' 476

