שיחה כה

הערות

עמוד 457

1. 1. דער ערשטער ענין: ר' סעדי" גאון הובא באבודרהם -- ומש"כ הרמבים בהלי תשובה (פי"ג ה"ד) תק"ש כו' המז יש בו כלומר עורו ישנים כו' -- הביא כענין שני. ופשוט שיש לחלק בין ,ענין" ל,רמז". והרי ברמב"ם הובא זה בהל' תשובה ולא בהל' שופר. וראה בהל' שופר פ"א ה"ב. ובכל אופן -- הרמב'"ם חולק על הרס"ג, שהרי כתב בהל תשובה (שם) דתק"ש גזה"כ הוא. ואכיימ,
2. 2. כל פעול : בעולם העשי' (סי' האריז"ל).
3. 3. אלקי ישראל : ואח"כ וע'יי שישראל ממליכים אותו עליהם (ר"ה טז, סע"א) מלך ומלכותו בכל משלה (עיין תו"א ו, ב)'
4. 4. זוי באקאנט : ראה ליקוטי מהרייל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל רייפ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' דייה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביר איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) ייב חודש.

עמוד 458

1. 1. חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי ,אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים בו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למבוי אדם כו" (ליקוטי לוי יצחק -- לאאמו"ר -- על זחיא לד, ב עיייש),
2. 2. אלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחזיל כדבעי לי' למיעבד לא עכד (כתובות סו, א) 1 לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה \, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פיב.
3. 3. גייך מחיל אל חיל : ראה ברכות כסופה. תו"א סייפ וישב. ובאוהיית להצ'"צ בראשית (כד, ב) : וזהו (עירובין גד, א) האי עלמא זאזלינן מיני' כו' ע"י עוהייז דוקא.
4. 4. מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות -- הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם : נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר*ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשייית היז הענין דאלול ועשייית. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשייית (ס' הכוונות דרושי רייה -- וי"ל דזהו היסוד למשייכ בלקויית עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) היז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים - תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצרי).
5. 5. וי בשואוסט: האה ס' השיחות ה'תשיג ע' 177 בסופו.
6. 6. *) אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ח"ד ע' קלא ואילך. המו"ל.

עמוד 459

1. 1. א א *
2. 2. בתקי"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריו'"יל בוונות לרייה). ועייג'ייכ המשך וככה תרליז פ"ע משל הבעש"יט זיל ומשל מהרלייצ זיל מבארדיטשוב.
3. 3. בפרט די זיבן . . ואַך: בסי' הארין"ל מסיים בזה : וזה ודאי בלי ספקי
4. 4. דער הויכפונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכי"פ לחהייס (שאז יש ג"כ ענין התשובה - ראה לעיל שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206) הערה 16, 72, ושינ) ועד שמע"צ - חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רב, א. ח"ב קמב, סע"א. ת'ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי -- צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש ; כן -- לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
5. 5. יוס-כיפור: ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה -- בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז רייס תריז
6. 6. שכל כו' גוט כו' פשַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם תטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ,עשיתיי בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי ,שמוע* ו,להקשיב" -- הם העיקר (ש"א טו, יגזכב).
7. 7. פשַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. ועייפ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו -- שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה -- אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דאי"ח (עירובין יג, ב) ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב) : ולבוא לפס"ד -- ה"ז ע"י והוי" עמו (סנה' צג, ב) וראה אוהיית להצ"צ יתרו עִ' תתצ ואילך.

עמוד 460

1. 1. צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) -- מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא, תנחומא שם), וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
2. 2. אפילו ₪ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' תנסני (סנה' קז א. זח"א פב, א).
3. 3. דער אויבערשטער צו הילף -- אויב מ'נעמט כו": וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו : הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה גב, ב, יומא לח, סע"ב)
4. 8. העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סיד : ובכל שנה ושנה *ורד כו' אור חדש כו" שלא הי' מאיר עדייץ מימי עולם אור עליון כזה כו" גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'י

עמוד 461

1. 1. -----
2. 2. ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141,
3. 3. מדה כנגד מדה: סוטה ט, ב. ובכימ. וידוע .פי' הבעשיט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עֶהי"ית -- קדושה שני' יקרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך עיי ימינך שזהו ,ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
4. 4. גרעסער און מערער : הייו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' תיק פעמים (תוספתא סוטה רפי"ד). אגה"ק ס"ח : דלכאורה זו אינה מן המדה כו".
5. 5. במקומו . . דוד: רמביים הל" מלכים ספי"א ומסיים : שיקבץ ,נדחי ישראל כו" ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו" בי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.