שיחה ז

323שיחה ז

2 א"ל ך' יהושע למשיח לאימת אתי מר א"ל היום , . אם בקולו של הקב"ה תשמעו (סנה' צח, סע"א ובפרש"י שם), ואליי הנביא אתי מאתמול לב"ד הגדול (חדא"ג מהרש"א שם) או שבאופן דוכו -- אחישנה ויבא קודם התגלות אליי (כו"פ יו"ד סקייי סוף בית הספק. אוצר בלום לע"י שם). וברמב"ם הלי מלכים (פי"ב, הייב) : ויש מן החכמים כו' וכל אלו הדברים כו'.

---6--- קרת

ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, פ' קרח, ה'תש"ל

. . . במענה להידיעה על דבר חגיגת הסיום, יהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת.

ועל פי מאמר הידוע של רבנו הזקן, בעל התניא (פוסק בפנימיות התורה) והשלחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) -- ,מ'דאַרף לעבן מיט דער צייט", פרושו -- על פי תוכן פרשת השבוע, בודאי תהי' החגיגה מוארה וחדורה באור וחיות פרשת שבוע זה, שנקודתה סיפור ענין המחלוקת דקרח ועדתו נגד משה, אשר משה אמת ותורתו אמת.

והענין הוא -- על פי מה שהעירו חכמינו ז"ל אשר קרח פקח הי, זאת אומרת אשר הטענות שלו הן טענות שכליות ולא עוד אלא שיש קא סלקא דעתך שיש להן מקום בשכל דתורה. שעל פי זה מובן -- שזקוקים היו לנס ובריאה אשר יברא הוי' ויוכיח אמתת תורת אמתי 324ואחד הביאורים בזה מיוסד בסיפור רבותינו ז'ל, אשר התחלת הטענה של קרח היתה: טלית שכולה תכלת תהא פטורה מציצית, ואם כן -- כיון שכל העדה כלם קדושים אין זקוקים לכהונת אהרן, ובלשון הכתוב -- מדוע תתנשאו.

נקודת הטענה בנוגע לעבודת האדם את קונו ה' יתברך ויתעלה היא אשר כשענין הקדושה הוא באופן מקיף כדוגמת טלית המקיפה את האדם ראשו ורובו, גם זה מספיק ואין זקוקים לציצית, חוטין הקשורים על כנפי הבגד שזהו דוגמא להמשיך מהמקיף ולבוש בפנימיות האדם, ומכאן לכהונת אהרן, אשר כיון שכל העדה כלם קדושים, אף על פי שכמה שעות ביום עסוקים בעניני פרנסה: עסק על פי תורה וכמו שנאמר וברכך ה"א בכל אשר תעשה, ולאחרי זה -- בכמה עניני רשות, כמו אכילה ושתי' וכו' שגם זה הוא על פי תורה אלא שצריכה להיות בזה הנהגה דכל מעשיך לשם שמים -- הנה די בזה.

ומענת משה רבנו הי' אשר מוכרחת ההשפעה גם בפנימיות, ואשר צריך להיות כהן וכהן גדול עליו נאמר ומן המקדש לא יצא, זאת אומרת אשר כל עניניו הם בקדש ובמקדש בגלוי, ואדרבה -- דוקא באופן כזה נמשכת הקדושה בפנימיות גם בשעות היום שעסוקים בדברי הרשות, לא לבד שכל המעשים הם לשם שמים, אלא עוד יתרה מזו, בכל דרכיך דעהה ועד - ללימוד התורה וקיום המצוות בפועל במשך רוב היום ככולו. ואז גם הטלית יש בה קדושה וקדושת כל העדה היא בגלוי, וכמבואר בארוכה בדרושי רבותינו נשיאינו. ן

על פי האמור מובן אשר תפקיד קדוש על תלמיד ישיבה בכלל ותלמידי ישיבת תומכי-תמימים בפרט, שעליהם להראות התמימות והשלמות בכל הענינים, שתלמיד ישיבה צריכה להיות תורתו אומנתו, ועל ידי זה מתוספת קדושה בכל השייכים להישיבה והתומכים בהישיבה עליהם נאמר ותומכי' מאושר, נוסף על אשר על ידי זה הקדושה שבכל אחד ואחד מהם עומדת בגלוי ובפועל . . .

וההוספה בהידור בלימוד התורה הנגלית והפנימית ביראת שמים, לימוד המביא לידי מעשה קיום המצוות בפועל, תמהר קץ גלותנו ותביא הגאולה האמתית והשלמה, אשר אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.

325- . . ובעמדנו ערב ש"ק פרשת אני חלקך ונחלתך, וידוע פס"ד הרמב'"ם אשר לא בשבט לוי בלבד הדברים אמורים, ,אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האֶלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם ה"ז נתקדש קדש קדשים ויהי' הוי' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים וללוויים הרי דוד ע'"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".

יהי רצון שיוסיף כאו"א בתכ"י בהתמדה ושקידה בלימוד נגלה וחסידות ויהי' זה מתוך בריאות הנפש והגוף.

והרי שבת זה גם התחלת גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, שהוא גם גאולתנו ופדות נפשנו . ..

תומיך גורלי : רק תומיך, כי צ'"ל מלאכה מעט (רמב'"ם הלי ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הלי ת'"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו ,כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי" להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כוי; ולכן יש ב' אופנים : ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. ואכ"מ,