שיחה ה

289שיחה ה

הנה דעה זו, שנו"ן מנוזר יהי' הנו"ן השני של כמתאוננים, לע"ע לא מצאתי בשום מקום (הדיעות בזה נקבצו בספר מאיר עיני סופרים סימן י"ד וראה ג'כ משנת אברהם סימן כ"ד) ומ"ש כת'ר במכתבו שזה לפי דעת המרש"ל, הנה הרש"ל, הועתק בספר מאיר עיני סופרים הנ"ל, הוא רק נו"ן קדמאה של כמתאוננים ולא השני. וכיון שצריך לתקנם, הרי מתקנים כמו שצריך לכתחילה. היינו לעשות נוני"ן מהופכים בהריוח שבין הפרשיות, ושארי הנוני"ן יהי' כתיקונן כמנהגינו עתה. עוד זאת שכיון שגם בעוד ענינים נמצאו שינוים בס"ת זו, וכמו באתוון רברבין הנ"ל הנה ע"ד מ"ש בשערי אפרים סעיף י"ח יש לבדוק אחרי שאר טעיות כיון ששינה מגהג הסופרים : . . (ממכי י"א תמוז, תשי"ד) 290(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

291(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

292(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

293(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

294(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

295קייט בכלל -- עס זאָל זיין אַ רייכער זומער בכל הפרטים -- ובשמחה ובטוב לבב.

296...ומענינא דיומא. דפרשת שבוע זה, שתוכנה -- ענין המרגלים, אשר אותה שעה כשרים היו, ולכן נבחרו ונשלחו ע"י משה רועם של ישראל, אלא שלאחרי שויעלו ויתורו אירע מה שאירע -- כמסופר בפרשה בארוכה.

וע'פ ביאור רבנו הזקן (בלקוטי תורה ובכ"מ) מובן, אשר טענת המרגלים היתה, דמה לבני ישראל להכנס לארץ, אשר שם עיקר העבודה מצות מעשיות ורוב ההתעסקות בעניני ארץ: החורש והזורע וכו' ואספת דגנך ותירושך ויצהרך, ואדם חורש בשעת חרישה כו' ואוסף משעת אסיפה -- ותורה מה תהא עלי'? אבל במדבר, הרי כאו"א לחמו ניתן ומימיו נאמנים ופנוים הם אך ורק ללמוד התורה ולימוד ממשה רבנו הוא אשר קיבל תורה מסיני ומלמדה לכאו"א.

ולכאורה כיון שאותה שעה כשרים הין, שמזה מובן שרצו למלאות רצון השם לתור ,את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל", ע"מ להכנס לארץ בכל אופן -- מה נשתנה לאחרי שויעלו ויתורו שחזרו בהם והביאו דבת הארץ רעה?

והביאור הוא -- ע"פ דברי חז"ל שאינה דומה שמיעה לראי', וכאשר באו אל הארץ וראן, וכמש"נ -- וכל העם אשר ראינו גו' ושם ראינו את הנפילים גו' חה פרי', אמרו (לנפשם וגם לשולחיהם) לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו, שאי אפשר להחזיק מעמד ועאכו"כ שאי אפשר לעלות מדרגא לדרגא, ואדרבה -- הארץ אוכלת יושבי' היא (אף שרצונם ליישבה, לעשותה ארץ נושבת -- עסקם בהחורש וזורע היא באופן שכל מעשיך לשם שמים ויתרה מזה -- בכל דרכיך דעהו ועד -- לקיום מצות מעשיות בפועל).

והוראה מכל האמור בעבודת האדם, אשר אל יפול לבו עליו בגשתו אל העבודה בפועל ופוגש קישוים העלמות והסתרים שלא שיערם מראש, או שלא שיער אשר בצורות גדולות מאד הם ועז הדבר אשר צריך לכבשו ולבררו - כי כבר הי' לעולמים, כנ"ל בפרשתנו סיפור הנסיון ביחד עם העצה לזה 297והיא ההחלטה בתוקף -- בה' אל תמרודו (אשר אז במילא -- ושוב) ואתם אל תיראו גו" וה' אתנו וגו'.

ואף אם לפעמים נראה הנסיון לגדול ביותר וכן ההעלמות וההסתרים - הרי כ"ש וק"ו: ומה אנשים כשרים אשר משה רבנו בחר בהם מכל ישראל והלכו בשליחותו ע"מ לקיימה כחזקת שלוחים כשרים, בכל זה: א) גם לאחרי השמיעה מקודם ע"ד הארץ וההחלטה טובה -- פעלה בהם הראי' שינוי ויראה שלדעתם נראה הי' לצודק. ב) טעו בזה כי אם בה' אל תמרודו -- שוב בטלה היראה ואין מקום לשינוי ההחלטה,

עאכו"כ בדורותינו דעקבתא דמשיחא שאין ליפול ברוחו בזה שהשכל הטבעי שלו רואה את הקישוים וההסתרים כענקיים ואשר הדבר עז הוא וחזק הוא ממנו גו',

ואדרבה הבטחת תורתנו הנצחיית היא, אשר אם בה' אל תמרודו -- שוב אל תיראו ועלה נעלה ויכול נוכל וירשנו.

והרי בודאי כל אחד ואחת החלטתו הפנימית -- תקיפה אשר בח' אל תמרודו, וע'"י שמעוררה ומביאה לגילוי, הרי שוב -- אל תיראו ועלה נעלה וירשנו.

[לכתבו שהייתה להמרגלים איזו נגיעה כו' -- מתאים הוא למש"כ בלקו"ת (לז, ב) ,לא רצו להשפיל א"ע". ועד"ז שם (מא. ב).

למש"ב בפי' ציד בפיו -- עיין תו"א (כ, ג)] ...

298והביאור: שסיבת חזרת האמונה הי' הדבור הקשה ולא ענין אחר -- הוא, כלי אדה"ז, מפורש בתורה, וכמש"נ (שם יד, לט) וידבר משה את הדברים האלה גו' ויתאבלו גו'. ולא שהראה להם שוימותו גו'. ושלשת הפסוקים לו-לח הם מאמר המוסגר (כדי לסיים ספור הנעשה במרגלים עצמם). וכמוש"כ 299בתרגום יב"ע שהי' זה בשבעה באלול. וכ"ה בסוף מגלת תענית. ונפסק הלכה למעשה בטושו"ע או"ח סתק"פ (אלא שגירסתם בי"ז באלול).

300קייטן . . . (ממכ' י"ד שיון, ה'תשכ"ה) 301(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

302וטפכם אשר אמרתם וגו', חזר הקב"ה והדגיש והם יירשוהי. לומר שביאת ישראל לארצנו הקדושה תלוי' דוקא בטף ובחינוכם על טהרת הקודש. ואחז"ל שאין מבטלין תשב"ר אפילו לבנין בהמ"ק, שת"ת שלהם הוא יותר גדול, ואל תגעו במשיחי דמיירי בתשב"ר והזהיר הכ' שלא לנגוע בהם, והכתוב לא חילק בין תינוק א' להרבה תינוקות, ועכ"פ, מיעוט רבים (במשיחי) שנים, ובאמת ישנם מאות תשב"ר הרוצים בחינוך קודש. ואין בכח הישיבות להכניסם. מפני המצב החמרי, וידוע לכל המצב והמאבק הקשה של הישיבות להחזיק מעמד:

303אומרים שאם הממשלה תתן תמיכה אז תתערב בעניני החינוך. וזה חשש שאין לו יסוד במציאות כלל, דהרי הממשלה נותנת זה משנים רבות את תמיכתה, לנסיעות, חלב וכו' ועד עתה לא התערבה., ומדוע תתערב עכשיו.

אבל ישנם גם מפולפלים בין המהרסים, האומרים שאם היהודים יקבלו התמיכה תתנה הממשלה גם לנוצרים ויחזקו בזה ע"ז, אשר בן נח מוזהר עלי', ולכן קבלת התמיכה אסורה ע"פ שו"ע. דולפני עור לא תתן מכשול.

ומעולם לא שמעתי סברא ,עקומה" כזו;

א) צע'ג אם בכלל יש בזה האיסור דולפני עור, כיון שהתמיכה היא במיוחד ובדוקא ללימודי חול (אלא שע"י התמיכה בטל הצורך לקחת מקופה הכללית של המוסד ללימודים אלו, ובמילא אפשר, באס ירצה המוסד, לנצל הקופה כולה ללימודי דת. ואכ"מ *5).

ב) ידוע שבמדינה זו הנוצרים האדוקים יש להם די כסף לבתי חינוך שלהם. ואין מוותרים אפילו על ילד א' שלא לקולטו מפני שאין ביכולת הילד לשלם שכר לימוד.

ג) אפילו להרמב"ם * דהנוצרים עוע'ז הם, משתפים הם ש"ש וד"א. ולדעת כמה ראשונים וכן פסק הרמ"אי לא הוזהרו ב"נ על השיתוף.

ד) בפאָבליק סקולס (בתי ספר עממים) לומדים כמח וכמה מקצועות באופן ובסגנון כזה: אשר במישרין ובעקיפין משפיעים על התלמיד לאמר שאין מקום ואפשריות לנסים, ומזה - שאין מקום לענינים שלמעלה מדרך הטבע, ומוה -- שאין העולם זקוק לענין שמחוץ הימנו, ומזה -- שאין בעה"ב המנהיג בירה זו, ומזה -- צעד קטן לכפירה גמורה בבורא עולם. והרי על הכפירה הוזהרו ב"נ לכל הדעות.

ואולי נכון יותר שילמדו ב"נ בבתי חינוך משלהם מאשר בפאָבליק סקולס, וכידוע דכופר גמור -- גרוע מעוע"ז+. וכמאמר הבעש"ט זיל י שיותר יש תיקון לגוי עוע"ז מן האפיקורסים שכופרים בה' לגמרי ואינם מאמינים בחידוש העולם.

304ו) מהנ"ל מובן, שכל הפועל נגד התמיכה -- פועל (שלא בכוונה או גם בכוונה) למנוע תורת ה' מכמה מבני ישראל. והרי לבני ישראל אלו -- אין כל נפק"מ מה היא כוונת המונע. וד"ל.

305(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

306(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

307(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

308(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

309(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

310. . . פשוט אשר כל ההידור שאפשר באיזה מצוה שתהי' -- נכון ביותר. ופשיטא בהנוגע לציצית וטלית. וכדרז"ל זה א-לי ואנוהו, התנאה לפניו במצות והרי ידועה הכוונה בעטיפת ציצית להמשיך עליו מלכותו ית' אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו ע"י מצוה זו (תניא ריש פרק מ"א), שלכן כל ההידור האפשרי בזה משפיע על כל שאר עניני האדם, הן שיהי' מצמר רחלים בלי שום פקפוק, ועבודה לשמה בכל העגינים כו' וכו', וכמבואר בשו"ע ובשולחנו של רבנו הזקן, שו"ת דברי נחמי' ועוד. ויהי רצון שתהי' מצוה גוררת מצוה, להוסיף נר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה בעצמו ובחלקו בעולם, עדי יקוים היעוד ולילה (גלות נמשל ללילה) כיום יאיר, בגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו * ..

(ממכתב ד' שבט תשי"ז)

7 . . . מה שלא הביאו ראי' לשינה בלילה בט"ק ממעשה דמתי מדבר, י"ל

בכמה אופנים. והפשוט והמחוור, כי בזמנם לא היו ט"ק מיוחדים, כ"א ציציות בבגדיהם שנשאו תמיד. ופשיטא שלא רצו וגם הי' - כך אפ"ל - אסור לשכוב 311- . . מענין עטיפת הטלית גדול כעטיפת הישמעאלים, אם צריך לכסות ראשו עד פיו או לא, ומעיר על השינוי שבין שו"ע רבנו הזקן ומה שפסק בסידורו, ואשר לכאורה יש להעיר לזה מיו"ד סי' שפו ומקומות המובאים שם.

וכבר העיר על הנ"ל בס' קצות השולחן להרה"ג אברהם חיים נאה בחלק א וחלק ב בסופו ובהערות שם, וכן בספרו פסקי הסידור - העוסק בהשינויים שבין סידור רבינו והשו"ע שלו.

ובמה שיש מקשים שאיך אפשר שעטיפת הישמעאלים תהי' באופן שהעינים מכוסות דא"א להליכה באופן כזה, כמדומה שאפילו בימינו כמה מהישמעאלים הולכים כזה בכמה מדינות -- בשביל להגן על עיניהם מהחול שבאויר הבא מרוחות בלתי מצויותיואפילו מרוח מצויי, ורואים הנעשים מתחת וגם במרחק איזה אמות - כיון שהטלית תלוי באופן חפשי ולא חבוש על העינים, והוא ע"ד ההנהגה שלא להביט מחוץ לד' אמות.

מנהגנו ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הט"ג גם העינים אבל אין מכסים עד הפה.

ראש תרדש תמוז

הערות

עמוד 289

  1. 1. ראה שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו. ובטייז שם ,שהוא המנהג בכל יום".
  2. 2. כולל מצות יסודי התורה : אחדות ה', אהבתו ויראתו וכו' ש,הדרך לאהבתו ויראתו* היא שיתבונן האדם במעשיו (של ה') . . ויראה מהן חכמתו . . מיד הוא :+ מתאווה תאווה גדולה לידע כו' (ראה רמב"ם הלי יסוה"*ת רפ"ב).
  3. 3. הלי ת"ת סוף פ"א.
  4. 4. ה

עמוד 290

  1. 64. שמות רבה ותנחומא שם,

עמוד 291

  1. 6. ראה ג"כ במכילתא בפירוש הנבואה שבשירה ,בגדול זרועך ידמו כאבןי -- שמדבר ב,כל מלכי כנען" כשיבואו וילחמו בישראל.
  2. 6. ראה וישב לז כה. ובכיימ.
  3. 7. עקב ת, ד. וראה רשיי שם.
  4. 4. )\ בשלח טז, לה.

עמוד 292

  1. 1. א % ₪
  2. 2. ==
  3. 6. ראה גם לקו"ש חייח ע' 147 ואילך. המו"ל. 09 ואה מכילתא יתרו יט, ט.

עמוד 293

  1. 0. כו, סד מספרי (שם כז, ד) ותגחומא שם.

עמוד 294

  1. 1. ראה סוטה לה, א: ולא היא כו 2) פנחס כ 4

עמוד 295

  1. 1. (שיחת יום א' פ' שלח, ה'תשכ"ה להמסיימות ד,בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה ,אמונה") 3 ראה הוספות לתורה אור קו, ג ואילך.
  2. 4. סוטה מו, סע"א.

עמוד 296

  1. 1. אותה שעה: רש"י כאן. במדב"ר.
  2. 2. נבחרו ונשלחו: ובבמדב"ר פט"ז, ה שגבחרו מפי הקב"ה ומפי משה ולא רצה משה לשלחם עד שנמלך בהקב"ה על כאו"א וא"ל ראוים הם.
  3. 3. משה רועם: שיודע רוחו של כאו"א (ראה מדרז"ל עה"פ פנחס כז, טז) וראה לקו"ת שה"ש לה, ד.
  4. 4. ואספת . . עלי?: ראה ברכות לה; ב.
  5. 5. לחמו . . נאמנים : ראה שמו"ר פכ"ה, ה: זה המן, הבאר.
  6. 6. אשר קיבל : ראה זח"ג פב, ב.
  7. 7. ומלמדה לכאו"א : עירובין נדי ב.
  8. 8. בכל אופן: והבירור החזק הוא גו' -- הוא רק כדי לדעת הדרך אשר נעלה גו' (דברים א, כב. וראה רמב"ן ר"פ שלת).
  9. 9. זברי חז"ל: ראה מכילתא ליתרו יט, ט.
  10. 10. שכל מעשיך . . בכל דרכיך : ראה רמב"ם הל' דעות ספי"ג ובהיפך הסדר בטושו"ע אוייח סרל"א. ואכ"מ.

עמוד 297

  1. 1. (ממכ'י עש"ק פרשת שלח, ה'תשכ"ה)
  2. 2. הפנימית . . לגילוי : ראה רמב"ם הל' גירושין ספיב.
  3. 3. ועלֶה . . וירשנו: עלה נגעלה -- רעו"ד שלמעלה מטו"ד. יכול נוכל -- בכלל, וירשנו -- בירור פרטי (ד"ה ויהס כלב, תרד'"ע* באריכות).
  4. 4. וירשנו : עֶנינה שיורש כל הטוב כניצוצות דתוהו שנפלו בשבירה (ד"ה אם רוח, תרצ"ה -- בס' הקונטרסים -- עיי"ש בארוכה).
  5. 5. ---7----
  6. 6. *) בהמשך תער"ב ח"א. המו"ל. 77

עמוד 298

  1. 1. .. . מה שהעיר בתניא ספכ"ט: ומאין חזרה ובאה להם האמונה כו הרי לא הראה להם משרע"ה שום אות כו' אלא ודאי כו' כששמעו דברים קשים כו' ויתאבלו העם כו' (שלח יד, לט): לכאורה אינו מובן הרי נאמר שם (יד, לז) וימותו האנשים גו' במגפה ?

עמוד 299

  1. 1. ועיייש בב"ח שנדחק הב"י וכו'. וגם להב"י פסוקים הנ"ל מספרים
  2. 2. מה שהי' באלול, היינו זמן רב לאחר חזרת האמונה, שהרי בהם מדובר ע"ד
  3. 3. מיתתם כו' ולא שירבוב הלשון. ועכצ"ל שהוא מאמר המוסגר. -- במאה שערים
  4. 4. כו, א* משמע דגם המרגלים עצמם אמרו הננו ועלינו גו' (כי אין שם תיבת גבי מרגלים. עיי"ש)**.
  5. 5. (ממכתב כ"ב טבת, תשט"ו)
  6. 6. *) מאמרי אדה"ז על מארז"ל (ע' לב). המו"ל. **) וראה לקו"ש חי"ג ע' 46 הערה 25. המו"ל.
  7. 7. (ממכ' אסרו חג השבועות, זמן מתן תורתנו, היתשכ"ו)
  8. 8. בוו

עמוד 301

  1. 1. בו
  2. 2. סביבה.

עמוד 302

  1. 1. (ממכ' ט"ו סיון, ה'תשכ"ה -- לחג הסיום דישיבת תת"ל, מאָנטרעאֶל) 7
  2. 2. יש הצעה שהממשלה תתן תמיכה לת"ת ולישיבות אבל: כתמיד, נמצאים מהרסים ומחריבים אשר ממך יצאו, המשתדלים לבטל תמיכה זו מהישיבות ולבטל ת"ת מפי תשב"ר ח"ו.
  3. 3. והנה השמיעו ג' סברות לחזק את מעשיהם:
  4. 4. אומרים שתמיכה כזה היא נגד הקונסטיטוציא. וזה מוזר מאוד, כי אפילו אלו האומרים שהקונסטיטוציא דוחה ת"ת של תשב'ר ואין להשתדל שיעשו אַמענדמענט (תיקון) בזה -- בטח יודו שאם הממשלה מסכמת לתמוך, והרי היא יודעת את הקונסטיטוציא, ודאי שאין סתירה בזה. והאומנם עליהם ללמד את בית משפט העליון של ארצה"ב הל' קונסטיטוציא דארצה"ב.
  5. 1. דברים א, לט.

עמוד 303

  1. 2. ראה טושו"ץ יו"ד רייס קנ"א ונ"כ שם. לקוטים שבסו"ס פסקי דינים לאדמוייר הצמח צדק.
  2. 2. ) הל' ע"ז פ"ט ה"ד (בכמה דפוסים שינה הצענזאר ב;כנענים").
  3. 4. שו"ע או"ח סו"ס קנ"ו -- ובסהמ"צ להצמח צדק (מצות אחדות ה') מפרש כן דעת הרמב"ם בסהמי"צ שלו מצוה ב'. עייייש. וצייע.
  4. 4. דעת הראשונים -- ראה בספרים שצויעו ברמ"א שם, בהגהות רעק"א/ החת"סי באורחות חיים (החדש) שם, וראה ג"כ ד"ה מי כמוכה, תרכ"ט (לאדמוייר מהריש).
  5. 5. ) ג"ז מהענינים אשר, בעוה"ר, אין נעשה ע"ע מאומה לשנותם, אף שנוגע לרבבות מבני ובנות ישראל ובעקרי האמונה,
  6. 6. ואה הסרר ברמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ז והלכות עדות סוף פייא, שו"ע אדמו"ר הזקן הלכות נזקי גוף ונפש סע ט-ה
  7. 7. הובא בד"ה תער השכירה להצמח צדק (נדפס בס' דרך מצותיך ח"ב) ס'ח (אוה"ת לנייך חייב ע' תשפב).

עמוד 304

  1. 1. ה) כל החששות לשלול התמיכה -- אינן ודאי וברי, ורק -- על אחרי זמן. קבלת התמיכה -- ודאי הוא אשר תיכף ומיד יוכלו הישיבות וכו' לקבל ולקלוט עוד מספר תלמידים.
  2. 2. המורם מהאמור -- שחובה ויש לעשות כל ההשתדלות לאישור התמיכה למען חיזוק ידי הישיבות והת"ת, ולהציל כמה וכמה נפשות מבנ"י, שאפילו המקיים רק נפש אחת מהם כאילו קיים עולם מלא. (משיחת ש"פ שלח, תשכ"א) 7
  3. 3. א % %
  4. 2. ראה שיחת יט כסלו תרצ"ד ס"ג ואילך (לקוטי דבורים ח"א ע' 166 ,היום יום" ע' קח.

עמוד 305

  1. 6. שלח טו, יזדכא, 6 להעיר שמסכתא שלימה הוקדשה למצוה זו וגם נקראת ,חלה".

עמוד 306

  1. 1. % + %
  2. 5. ראה ב"ר פ"ס, ה: יפה שיחתן כו לקו"ת ריפ חוקת.
  3. 66. מך, ל
  4. 7. ראה שו"ע יו"ד סשכ"ב, ב.
  5. 8. וכדרז"ל בכ"מ ,למה נסמכה כו ". וגם במצות חלה רפרשתנו (ויק"ר פטייו, ). ולהעיר משלייה חלק תושבע"פ כלל אין מוקדם כו'.
  6. 0. ראה סד"ה ראשית עריסותיכם, תרכ"ט.

עמוד 307

  1. 0. ראה בחיי לבראשית ב, יט. אור תורה (להה"מ) שם. שער היחוד והאמונה פא
  2. 1. ראה מקץ (מג; לב): לחם כי תועבה גו' -- והתועבה היא רק הבשר.
  3. 2. ראה סנהדרין (לח; א) בע"ש כו' לסעודה כו
  4. 3. רש"י תשא ל, כג.
  5. 4. ראה שו"ע או"ח סרל"א. תניא רפ"ז.
  6. 5. ראה שו"ע יו"ד סו"ס רמח.

עמוד 308

  1. 6. עויסה -- מטה (ערש) -- מיד שיעור משנתו. וראה ס' המאמוים - קונטרסים ח'א -- קסה, א.

עמוד 309

  1. 1. ד ראה גזיר (כג, ב) מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה. ובפרשייי עה'ית וירא (יח, ט). והוא מב"מ (פז, א) : באוהל -- צנועה היא.
  2. 8. ואה תדבא"ר פי"ח : אשתך גו' בירכתי ביתך (צנועה בבית) כוי בני' מהם בעלי מקרא כו' משנה כו' תלמוד כו" משא ומתן כו' חכמים כו' נבונים כו

עמוד 310

  1. 1. % + %
  2. 2. בשורות טובות. (שיחת כ"ו סיון, ה'תשכ"ט -- להתלמידות המסיימות ד,בית הבקה* ולהמדריכות דמחנה -אמונה")
  3. 9. ראה זת'א (קטו, ב): אשתך כגפן פורי' כל זמנא דאתתא בירכתי ביתא ולא נפקא לבר הא צנועה ואתחזי לאולדא בנין דכשרן כו' חמי מה אגרה בניך כשתילי זיתים מה זיתים לא נפלי טרפייהו כל יומי שתא וכלהו קשורין תדיר אוף הכי בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך מה כתיב בתריי הנה כו' לאסגאה מלה אחרא דאוליפנא דא מנה דכל זמנא דשכינתא הוה צניעה באתרה כדקא חזי לה כביכול בניך כשתילי זיתים אלין ישראל כד שראן בארעא. סביב לשלחנך דאכלי ושתאן וקרבין קרבנין וחדאן קמי קב"ה ומתכרכן עלאין ותתאין בגינייהו.
  4. 0. להעיר מדרז"ל (במדב"ר פ"ג ו) עה"פ (תהלים סת, ז) מוציא אסירים בכושרות -- שבזכות הנשים כשרות, הפנויות והנשואות עליהם נאמר גן נעול גו', אמר הקב"ה אני גואל (ממצרים) את בנה

עמוד 311

  1. 1. ערומים. וק"ל. אף דישנים היו ע"ד הרגיל ערומים, ולכן יש ראי' מדוד המלך. ועיין תוס' בב"ב [עד, א] ונדה סא: ופס"ד הל' ציצית. ואכ"מ.
  2. 2. (ממכ' יד אייר, תש"ט) שו
  3. 3. (ממכתב א' תמוז תשט"ז)
  4. 4. ) ראה שמות רבה פט"ו, כו.
  5. 2. כבשהמולד אינו בתחלת המעל"ע (מילוי הלבנה הוא לערך יד יום ויח ושליש שעות לאחר המולד -- כמבואר בהל'י קידוש החודש).
  6. 6. ) בראשית רבה פ"ו, גי

מצוטט ב־15 עמודים

אגרות קודש 9
  1. כרך כו ‹ ט'תשט לקו"ש ח"ח ע' 304
  2. כרך ג ‹ תפב לקו"ש ח"ח ע' 310
  3. כרך ד ‹ א'עח לקו"ש ח"ח ע' 297
  4. כרך י ‹ ג'רטו לקו"ש ח"ח ע' 298
  5. כרך כב ‹ ח'רכג לקו"ש ח"ח ע' 302
  6. כרך כג ‹ ח'תתקצג לקו"ש ח"ח ע' 300
  7. כרך כג ‹ ח'תתקצד לקו"ש ח"ח ע' 301
  8. כרך כג ‹ ח'תתקצו לקו"ש ח"ח ע' 289
  9. כרך כד ‹ ט'קנג לקו"ש ח"ח ע' 299
לקוטי שיחות 2
  1. כרך לג ‹ הוספות ‹ שלח ‹ 271 לקו"ש ח"ח ע' 300
  2. כרך כב ‹ הוספות - חינוך ‹ שיחה ג ‹ 490 לקו"ש ח"ח ע' 302
תורת מנחם 3
  1. לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א לקו"ש ח"ח ע' 302
  2. נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ח ע' 304
  3. עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ח ע' 308
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
  1. הוספות ‹ קסג לקו"ש ח"ח ע' 303