שיחה ו

242שיחה ו

[ומובן, שבכדי להצליח בשליחות זו -- ואשרי חלקם של כל אלו שיקבלו על עצמם השליחות -- צריכה להיות מקודם הכנה מתאימה -- שקידה בלימוד התורה, כי ע"י הלימוד הוא מתייחד עם התורה ,ביחוד נפלא ועצום" *י, וכאשר התורה ,הולכת" בשליחות הנ"ל, הרי ברור שהשליחות תהי' בהצלחה]

ומובן שגם באיכות ובהפעולות (וכן בההכנה -- הלימוד) צ'ל כפלים וכו'.

- הג הפסת

ב'ה, י"א ניסן, ה'תשי'א שלום וברכה !

לכבוד חג הפסח, זמן חירותינו, הבא עלינו ועַל כל ישראל לטובה. שיק איך מיינע בעסטע וואונשן פּאַר אַ כשר'ן און פרייליכן פסח.

לקראת חג המצות זמן חירותנו הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד ואחת מהם ברכת חג כשר ושמח זמן חירותנו חירות אמיתית.

243ואשר ימשיכו מחירות ושמחה זו בכל עניניהם הפרטים והכללים, בימי כל השנה כולה -- שנת שבתון לה',

- משבית מזיקין, תשביתו שאור, כי אם שובה ונחת עונג ומנוחה התגלות תענוג העליון

ובמהרה בימינו ממש נזכה לקיום דברי רז"ל ויעודם החדש הזה לכם, הגוי אשר ה' אלקיו, בו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל בגאולה האמיתית והשלימה על ידי עלית הפורץ -- משיח צדקנו -- לפניהם, מלכם מוציאם ממצרים וגבולים, פורץ ימה וקדמה וצפונה ונגבה. בברכת חג הפסח כשר ושמח

מתוך הרחבה אמיתית ולקיץ בריא ושמח.

₪7 ב"ה, יו"ד ניסן ה'תש"כ

...ובעמדנו לפני חג הפסח, זמן חירותינו, שהי' אז לא רק חירות בפשוטו מעבדות מצרים, אלא גם חירות מהגבלות הטבע, שהכל הי' בנסים גלויים, הן בהתחלת החירות -- נגוף למצרים ורפוא לישראל באותו רגע, שהוא היפך אפילו מטבע דקדושה, שהרי באו מדת הדין ומדת החסד בבת אחתי (ולכן הי' אפשרי הדבר רק על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו, אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא שליח, שהוא לבדו, כלשון הרשב"א בתשובותיו, נמגע הנמנעות), וכן בסיומו דחג הפסח בקריעת ים"סוף אף שלכאורה לא הי הכרח בנס גלוי זה כיון שבאותו הצד שירדו בו עלו (תוס' ד"ה בשם. ערכין טו, א)

-- יהי רצון שיה' כן בכל עניני תורה ומצותי', ועל אחת כמה וכמה בשטח החינוך, שבקשר עם יציאת מצרים הרי התינוקות הם שהכירוהו תחילה ועד לסיומו של ענין במתן תורה, שהי' על ידי ערבות של ,בנינו ערבים בעדינו" ... ובברכת חג הפסח כשר ושמח וחירות אמתית מכל הענינים המבלבלים בעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב ובכבוד 244274 לקוטי הוספות / חגה"פ שיחות ב"ה, ז' ניסן תשי"ז שלום רב וברכה !

לקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע לכל אחד ואחת מהם את ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמיתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח -- מכל דבר המעכב עבודת הי בשמחה ובטוב לבב.

ויהי רצון שימשיכו מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.

ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האָדם ובמשך כל היום וכל הלילה.

וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו ונתבאר ברמב"ם (דעות סוף פרק ג') והובא להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א.

ויתירה מזה בזוהר: בכל עובדוי דבר נש ליבעי לי' דליהוון כולהו לשמא קדישא כו' לאדכרא בפומי' שמא קדישא על כל מה דאיהו עביד דכולא הוא לפולחני' (ח"ג נא, סע"ב. וראה שם 1, א)

והתכלית בזה -- מפורשת בכתוב: דעהו, וכמ"ש וידעת היום גו' דע את אלקי אביך גו'. וכמבואר ברמב'ם (שמונה פרקים פ"ה): ישים לנגד עיגיו תמיד תכלית אחת, והוא השגת הש'י כו' וישים פעולותיו כו' וכל דבריו מביאים לזה התכלית.

ואני תפילה, אשר יעזור השי"ת ויצליח שפעולות . . וכל דבריו מכוונים יהיו ומביאים לזו התכלית, היאדענין מעינות החסידות, מתאים לרצון מייסדו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, וממנו יפוצו המעינות חוצה.

עדי קיום היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש, על ידי משיח צדקנו.

בברכת חג הפסח כשר ושמח מתוך הרחבה בגו"ר וחירות אמתית ולקיץ בריא ושמח.

6.7

ב"ה, ז' ניסן ה'תשייח השלום ברבוי והברכה ברבוי!

לקראת חג המצות, זמן חירותיגו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד מהן וב"ב שליט"א, ברכת חג כשר ושמח, זמן חירותנו, חירות אמיתית.

245ואשר ימשיכו מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.

ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם והמשך כל היום וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו.

בקשתי, אשר בעוד מועד ישלחו מכאן לקהלתם קדושה מצות שמורה, באופן אשר יגיעו לכל אחד, על כל פנים שני זיתים, ותקותי שנתקבלו בעתם.

ויהי רצון מהשי"ת אשר תפעל המצה שמורה פעולתה, פעולת מיכלא דהימנותא ומיכלא דאסותא במילואה.

ושומר ישראל, ע'פ דרשת רז"ל עה"פ שמורים הוא בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל (ר"ה י'א, ב), יקיים במהרה בימינו ממש את היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (בד'"ה כימי צאתך תש"ו),

ימי צאתך לשון רבים. כל הימים מזמן יציאת מצרים עד הגאולה העתידית, אשר אז -- אראנו נפלאות על ידי משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת חג פסח כשר ושמח

₪7

ב'יה, בי גיסן, יום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) הוא הוא יום ראשון לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר, ה'תש"כ -- שנת המאתיים להסתלקות הילולא של הבעש"ט זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע --

שלום רב וברכה!

לקראת חג המצות, זמן חירותינו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד ואחת מכם ברכת-חג כשר ושמח, זמן חירותינו, חירות מכל ענינים המבלבלים מעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב

-- שעבודת ה' חיובה תמידי לא יפסק מכל האדם (כל היהודיים -- בשני יודי"ן -- מנער ועד זקן טף ונשים) אפילו רגע בכל ימיו -- 246תהי' החירות באופן שמלכתחילה לא יבוא כל בלבול ועגמיינ ח"ו,

וימשיכו מחירות ושמחה זו בכל עניניהם הפרטים והכללים גם יחד, בימי כל השנה כולה.

ויהי רצון שבשנה זו ובימים אלה ממש יקוים מרז"ל במוצאי שביעית בן דוד בא, ויגאלינו בגאולה האמיתית והשלמה, חירות בשלימות -- עדי לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בברכת חג הפסח כשר ושמת מתוך הרחבה אמיתית ולקיץ בריא ושמחי

70 ב"ה י"ג אייר תשייד

, . . נהניתי במ"ש אודות חלוקת המצה שמורה, ואשר עינו היתה טובה בשל אחרים לזכותם ג"כ ולו ידעתי מראש הייתי שולח יותר, אבל אין צועקים על העבר והכל תלוי במזל, ויה"ר אשר לשנה הבאה, הנה כל הענינים שמקבלים אנו אותם עדיין באמונה, ובמילא סיוע בזה מיכלא דמהימגותא, יתיישבו אז בשכל ודעת, וישתמשו בכח האמונה לעֶנינים יותר נעלים. וע"ד המבואר בכ"מ בדא"ח שכמה דרגות באמונה, וכשמתעלה האדם בכח שכלו, הרי תופס בשכל מה שאתמול הי' עדיין רק באמונה, ואעפ"כ נשארו אצלו כמה ענינים, שלע"ע קצר שכלו להשיגם ומאמין בהם באמונה פשוטה. והוא ע"ד הנראה גם עתה, שילד קטן אמיתית כמה דברים הוא אצלו באמונה, מה שהגדול מבינם ויודעם. ובמילא מובן שאצל הגדול יותר מגדול זה -- מובן בשכל מה שהגדול נזקק

לאמונה שלו...

247ב"ה, ב' ניסן, יום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב), ה'תשכ"א. שנת המאה להולדתו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ברוקלין, נ. י.

. . . לקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד ואחת מהם -- ברכה לחירות מכל ענינים המבלבלים מעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב ולחג כשר ושמח,

אשר שמחה פורץ גדר, שנוהג בעניני תומ"צ למעלה מגדרו וטבעו, וההנהגה עמו מלמעלה -- שפורצין בשבילו גדרו של עולם ומתברך בבני חיי ומזוני (ובכל ענינים אלה באופן דורוויחי.

ומתאים לפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר חג הפסח נמשך ומאיר בכל יום ומאיר תמיד -- יהי רצון שיהי' כן בכל עניניהם הפרטים והכללים גם יחד, ובימי כל השנה כולה,

עדי יבוא הפורץ -- משיח צדקנו -- ויגאלנו בגאולה האמתית ויקוים היעוד -- ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בברכת חג הפסח כשר ושמח ולקיץ בריא ושמח

. . ויהי רצון שתפעל המצה פעולתה, פעולת מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא במילואה.

248. . . לקראת חג הפסח הממשמש ובא, הנני בזה לאחל לכת"ר שי שיחוג את החג בכשרות ובשמחה עם כל ב"ב שי ויזכו להשפיע על כל סביבתם להיות מעלין בקדש במסילה העולה בית אדל.

ובפרט בימי חג הפסח שאז היתה התחלת הגירות של עמנו, ובכל שנה ושנה במועדי השנה מתעוררים הענינים השייכים לזה, הנה בחג הפסח שהוא זמן חירותנו, חירות לא רק משעבוד גופני כ"א חירות מן היצח"ר וכוי, הנה המוסר השכל של היום הוא להוסיף אומץ והשתדלות בענינים אלה. אשר לכן מצה נקראת מיכלא דאסוותא (זח"ב קפג, ב) והיא מחזקת את האמונה כמש"כ שם דף מא, א,

מוסג"פ הקונטרס שהו"ל לחג הפסח; אשר בטח יענין את כת"ר שי

ויש להעיר במה שהעתקתי בהקדמתי* בענין אכילת מצה שבימי תג הפסח הגוף ניזון ממאכל המחזק את האמונה באלקות, ולהעיר לזה אשר גם קרבן פסח מחולק משאר הקרבנות דמעקרי לאכילה קאתי -- לאכילת בעלים דוקא ולא אכילת מזבח וכהנים. בברכת חג כשר ושמח

₪ לקונטרס צא (בסה"מ תשי"א). המו"ל.

0 ב"ה, י"ג ניסן, ה'תשייד

. . . לקראת חג המצות הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה לאחל לו ברכתי לחג כשר ושמח.

ומענינא דיומא :

אחת ההוראות דזמן חירותנו היא, אשר עם בני ישראל התחיל קיומו בתור עם -- בתנאים בלתי מתאימים לגמרי, והיו זקוקים לאמונה במדה היותר גדולה, ובמשך זמן קצר ראו במוחש אשר נתגשמה תקותם בה חיו באמונתם, וגדולה אמונה זו, שאותה אנו חוגגים בחג המצות, אשר הניעה עם שלם, זקנים נשים וטף בכלל, ועד כדי לצאת ממדינה שהיתה המשבירה בר לכל הארץ, מדינה בעלת תעשי' וסדר חיים מפותח ביותר לפי מצב תקופה ההיא ולצאת, כל' הכתוב, למדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב,

וכלשון נביאנו זכרתי לך חסד נעוריך -- לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

ובכל דור ובכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו יוצא ממצרים ועל ידי אמונתו חזקה באנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים יוצא לחירות מכל המצרים וההגבלות שמבפנים ושמבחוץ.

249הוספות / חגה"פ שיחות 209 כמנהגנו לשלוח: מצה שמורה לידידים וקרובים, הנני מצרף למכתבי זה שלש מצות שמורות, כיון שכתושב ארץ ישראל אינו חל עליו חיוב יום טוב שני של גליות, ובלשון הזהר: מיכלא דאסוותא מיכלא דמהימנותא.

250(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

251(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

252(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

253לייגט דעם טַראָפ : ראה שלחן ערוך לרבנו הזקן סימן תע"ב בתחלתו : והתורה אמרה כו'. וברמב"ם הל' מצה פ"ז ה"ב : מצוה להודיע לבנים כו' שנאמר כו'. ולפיז מובן לשון המכילתא (הובא בסהמיצ להרמב"ם מ"ע קנ"ז) ,אין לי אלא בזמן שיש לו בן" -- דלכאורה יתור לשון הוא. וק"ל.

אידישע קינדער : מעוררין למעלה הענין דכי נער ישראל ואהבהו, כתוב המדבר בזמן דיציאת מצרים (ראה שיחות חה"פ תש"ד. כן בסידור האריז"ל בענין וכאן הבן שואל).

הקונטרס לב' ניסן ודאי הגיעו במועדו. ומוסג"פ הקונטרס לחה"פ הבע"ל. וטוב עין בטח זיכה ויזכה בהם את סביבתו וישימם לפניהם, וכדרז"ל (מכילתא ר"פ משפטים הובא בפירש'יי עה'ת שם): ,לא תעלה על דעתך לומר אשנה כו' ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו לכך נאמר כו' כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". ואמר הכתוב ותורתך בתוך מעי (ראה תניא פ"ה).

והנה כמו שבמשל, כדי שתהי' האכילה באופן הראוי ולתועלת צריך שתתאים להמטרה שלה -- קישור הנפש והגוף ויחי' האדם, כך בנמשל צ"ל לנגד עיני המלמד והמשפיע תכלית הלימוד וההשפעה ונקודת היסוד שלהם - להחיות מתים ולהוסיף חיות עצמי באדם החי ,מהיכי תיתי" (ראה שיחה* אות מ"א).

254והנה פשוט הדבר אשר כדי להחיות אחרים צ'ל בעצמו חי. וכאן מוצא היצר מקום לפיתוייו בטענה מי אתה ומה כחך להחיות נפשות. והלואי שתפקיע את עצמך.

אין איש החיל עושה את הקנה רובה וגם אין זה ביכלתו. אינו משיג בשכלו איך יורה הקנה רובה בפרט וטכסיסי המלחמה בכלל, אבל מוסר הוא את נפשו ורצונו למפקד המלחמה ועושה את זה בשמחה ואז הוא דוקא המנצח.

ובמוחש רואין שהיסוד לכל זה היא האמונה שמאמין בראש כל מפקדי המלחמה הוא המלך והנשיא, במלחמה הרוחנית היינו הנשיא מנהיג הדור. ובדורנו בפרט -- הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שהורה והעמיד את כל אחד ואחת מאתנו במקום מיוחד בשדה המלחמה נגד צד הלעומת זה.

והנה האמונה צריכה גם היא התחזקות בכלל מזמן לזמן. והתעוררות מיוחדת שלא תשאר בבחי' מקיף כי אם תמשול בכל הכחות ובמחשבה דיבור ומעשה בפועל בחיים היום יומיים.

וזה בא בדרך אתדל"ע בחהמ"צ בכלל, וע"י אכילת מצה, הנקראת מיכלא דמהימנותא (ראה שיחה אות ב) בפרט. כמבואר בכ"מ בדא'ח בארוכה. ומהם בהמשך וככה תרל"ז ס"פ סמ"ך שכתב, שבמצה הגשמיית שורה בחי' מהות האלקות ומזה ניזון וחי גם החיות הגשמי. ולכן חיי האדם אפילו הגשמיים מרומם אז ברום המעלות, ומוסיף חידוש אשר כל זה הוא לא רק בליל א' דפסח, אלא כל ימי חה"פ.

והוי' יחננו באמונה השלימה, ויקויים היעוד כימי צאתך מארמ"צ, שבזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים. אראנו נפלאות בעגלא דידן.

בברכת חג הפסח כשר ושמח

ו ב"ה. א' גיסן תשט"ו . . . תרומתו נדבת לבו, כיון שבאה בהימים שלפני הפסח הרי נמסרה לענינא דיומא -- קמחא דפסחא מעות חטים.

והנה ידוע פתגם הבעש"ט, ששמענוהו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר מכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת האדם לקונו שזהו תכלית בריאתו, וכמרזיל סוף קדושין, אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני.

255וכש"כ וק"ו שיש ללמוד את זה מעניני תורה ומצות. ובנדון דידן הרי מנהג ישראל תורה היא, והובא גם בראשונים שלפני הפסח גובין קמחא דפסחא, -- היינו עזר לעניים. וזהו ג"כ הקדמה להסדר וכנוסח ההגדה שמתחיל בענין כל דכפין ייתי ויכול. והוראה והדגשה מיוחדת בזה, אשר כל ישראל ערבים זה בזה הן בענינים גשמים והן בענינים רוחנים, ואי אפשר להאדם להיות בן חורין ולנהוג דרך חירות בימי הפסח, כדרישת התורה שקוראה לזמן זה זמן חירותנו ובפרט בעת עריכת הסדר, כי אם כאשר עושה כל מה שביכולתו שגם חבירו הישראלי יהי' בן חורין, פטור וחירות מן הדאגותי ואדרבה צריך להקדים בהנוגע לחבירו קודם שמתחיל בעריכת החירות שלו. ולכן הקדמה לחגיגת זמן חירותנו -- הוא הענין דמעות חטים והקדמה פרטית לעריכת הסדר -- ההודעה דכל דכפין ייתי ויכול.

ומזה נלמוד ג"כ בהנוגע להנשמה והגוף, אשר אי אפשר שתהי' הנשמה בת חורין, עבד לד' ולא עבדי פרעה. אלא כשהיא משחררת את הגוף גם כןי והגוף ג"כ עבד ד' ולא עבד פרעה, אשר זוהי הוראת הבעש"ט בתורתו הידועה -- כי תראה חמור -- כאשר תסתכל בעיון טוב בהחומר שלך שהוא הגוףי תראה -- שונאך -- שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות ורוחניות, ועוד תראה שהוא -- רובץ תחת משאו -- שנתן הקב"ה להגוףי שיזדכך ע"י תומי"צ, והגוף מתעצל בקיומם, ואולי יעלה בלבבך -- וחדלת מעזוב לו -- שיוכל לקיים שליחותו, כי אם תתחיל בסיגופים לשבור את החומריות, הנה לא בזו הדרך ישכון אור התורה, כי אם -- עזוב תעזוב עמו -- לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים ...

77 ב"ה, י*ג ניסן תשי"א