שיחה ט
1260שיחה ט
ויחי
בחדא"ג שלא מת היינו בנפש, משא"כ
דדברי
בגוף. ולכאורה ל"מ כן בתוס'. וי"ל הקושיא וכי בכדי ספדו ספדיא כו'.
ועיין ברמב"ן עה"ת סוף בראשית שכ' "
התוס' הם לפי' הקס"ד, ולא אחרי יעקב אבינו לא מת כו' ויראו אחי יוסף
שפי'
כי מת אביהם כי להם מת הוא" (אף יעקב לא מית כו' שימשא לא מית אלא
שם גם באופן אחר). ובזח"א רמח: אתכניש מעלמא ואזיל לגבי סיהרא.
מצראי.
ועייג"כ ביאוה"ז פ' ויחי סד"ה ת"ח
דוקא
ובאלשיך (בראשית מז, כט) דיעקב
ויומתק עי"ז שינוי השמות בפסוק אל דרז"ל בב"ר פ"ק, וכפי' מהרז"ו מתי ל' רש"י תענית ה: ד"ה אף) וירא ישראל ויקרבו ימי ישראל כו'.
והנה לכאורה פשוט דרק יעקב לא מיתה וכן משמע בתו"א ד"ה להבין בי' ושמתי כדכד הב' סס"ג.
וברמב"ן (שם) שכ' וענין המדרש הזה ענין זה, וכמו שמסיים שם ויובן הענין כונתו לשבת (קנב:) וכתובות (קג.) ועייג
ואומר החילוק, דבכל הצדיקים הוא רק
לא מת, אבל היתה מיתה בישראל.
תראי תולעת יעקב מתי ישראל, ע"פ מיתה. אבל צ"ע מדרז"ל (זח"ב נג, ע"א. סבא. ובב"ר פצ"ו ואין אתה מת שנאמר מת*, משא"כ אברהם וכו' שנאמר בהם
ענין האבות ה"ה המרכבה ולקו"ת ד"ה
כו', משמע דס"ל דבכל הצדיקים יש
הזה במס' שבת ובמס' כתובות – נראה
"כ ב"ב (נח) –
לעתים מזומנות כלשון הרמב"ן, אבל
ובאלשיך
ביעקב תחופף עליו כל היום – נסתלקו ובשאר צדיקים רק נפש. ועי' תוד להיות כל היום אם נשמתו גנוזה תחת יורדת.
וי"ל דהיינו דוקא במי שהי' בהם מיתה
חילק דביעקב גם רוח ונשמה לא "ה ונשמתו, שבת (קנג.) דמשמע דא"א כסה"כ. וזהו מעלה באם רק לפרקים
ונפסק קישור הנשמה והגוף, משא"כ
הוא
יעקב אבינו דלא מת, דאדרבה העילוי נשמה בגוף דוקא. ועדיין צ"ע.