שיחה ח

1259שיחה ח

וכמו שרווח עתה בנוגע לנגלה דתורה – הנה צ"ל המנהג פשוט ומתפשט ומוסיף

פנימיות

והולך שכאו"א ילמוד באופן זה גם התורה...

זאת חנוכה בלקו

...מענינא דקריאה דיומא: מבואר ביום המשח ואחרי המשח, כי שמן המשחה "ת ס"פ נשא דזאת חנוכת המזבח הי' הוא מעורב וממוצע בין פנימי למקיף.

החסידות

וי"ל שבתורה גופא זהו דוקא תורת חב"ד, ודוקא לאחר פ"ב, כי לפני

שייכות

פ"ב האט געברענט (=Aער),© ועייג"כ תרס"ד (תורת שלום ע' 44). חנוכה וי"ט כסלו בשיחת י"ט כסלו

ויגש

(תרגום ...במענה על מכתבכם מאור ליום חפשי) השני, בו הנכם שואלים, אודות שינוי

כח)

לשונו של רש"י על התורה (ויגש מו, פרשה צה), שלשונו של רש"י היא: לעומת לשונו של המדרש (בראשית

'שמשם

מורה בו דברי תורה'.

והנה ידוע, שיש הרבה מדרשים שרש" אלינו הם לא הגיעו. ובמדרשים שכן לשונו של המדרש תנחומא היא: 'שיהא

וזה שרש"י בחר בנוסח של התנחומא בפשטות, מכיון שזה יותר קרוב לפשט

תצא הוראה', ובמדרש מובא: 'שיהא

י, והראשונים בכלל, ראו אותם, ואילו נמצאים, קיימת בהם שינויי נוסחאות. מורה שם הוראה'

ולא של המדרש רבה, ניתן להסביר של הפסוק 'להורות' ולא 'ללמד'. כי זה

מאוחר

ההבדל בין לימוד תורה ל(מה שמגיע שהפירוש יהיה יותר קרוב לפשוטו של לפעמים לפרש באופן דרוש דוקא, וק"ל.

ואם תמצי לומר, רש"י כולל גם את

יותר) פסק־דין. רש"י עה"ת משתדל הכתוב. לעומת זאת במדרש מבקש פירושו של המד"ר. ההבדל בין שני

לומר

הענינים: 'שיהא מורה שם תורה' ניתן שיכול להיות מצב של לימוד תורה, 1259מוכרח

ללא פסק־דין. אבל לצורך פסק־דין שתהא לימוד התורה. לכן מביא רש"י

הכתוב,

את הלשון 'הוראה' היותר קרוב ללשון לימוד התורה, שהרי יש בכלל מאתיים

ולהעיר, מה ששמענו בשם רבנו הזקן רש"י, אודתה הנכם כותבים (ראה היום

ויחד עם זה הרי 'הוראה' כולל גם מנה.

על פרשת ויחי יעקב, ועל פירושו של יום י"ח טבת).

במצרים

יתן השי"ת שכל אחד מאתנו יפעל רבינו הזקן, ושזה יהיה מתוך חיות וחום

שלו על דרך מה שמובא בתורת ובהתלהבות חסידותית.

ב תרכ

...בהמבואר בדא"ח (ספר המאמרים עמוד י"ח) בהחילוק דמשכן לביהמ"ק,

"ט לכ"ק אדמו"ר מוהר"ש ד"ה ויגש שהוא ע"ד החילוק דיוסף ויהודא, ולכן

שהרי

המשכן הי' מעצי שיטים כו'. ומקשה, סוף זבחים).

והתירוץ – כי בס' המאמרים מפרש ע"

גם בשילה בית של אבנים (משנה פ פי' ר"ז (ירוש' מגילה ספ"א) במשנת

טפחים

זבחים הנ"ל, דבנין אבנים הי' רק י'

ואת"ל, הרי לא נמצא חולק על פי' זה.

ועליהם קרסיו קרשיו גו'. – (והגירסא במדרש תהלים סו"ס ע"ח

ומה

ובמדרש שמואל פ"ג בלאה"כ צ"ע) – שלא הובא פי' זה ברמב"ם ריש הל'

וטעמי'

ביהב"ח – כי בכלל קיצר שם ביותר.

החילוק

ועוד להעיר שבמ"א מבואר עד"ז (עיין לקו"ת ברכה צט, ד. ספר מאמרי שבהם מבואר הפרט שבשילה מתחיל המאמרים – הפרט שהי' בחלקו של יוסף. בית ונק' משכן, וכדרז"ל. וק"ל.

הערה. בלקו"ת שם – עייג"כ הגהות קה"ת). וכנראה עוד טה"ד יש שם (וכן הי' (בשילה) שום עץ בולט כו' ולכן מנה

בין משכן שבמדבר לגבי משכן שילה אדה"ז הנחות הר"פ ז"ל דף פ"א). אלא

הענין דמנוחה משא"כ במדבר, ובס'

ומתאים לשני הענינים שבשילה, שנק'

אדנ"ע (נדפסו בסוף הלקו"ת הוצאת בס' מאמרי אדה"ז). וכמו – מש"כ שלא

הרמב"ם כו' בבנין ביהמ"ק כו' – ולכן

המאמרים...

אין להקשות מזה על מש"כ בס'