1259
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מוכרח
ללא פסק־דין. אבל לצורך פסק־דין שתהא לימוד התורה. לכן מביא רש"י
הכתוב,
את הלשון 'הוראה' היותר קרוב ללשון לימוד התורה, שהרי יש בכלל מאתיים
ולהעיר, מה ששמענו בשם רבנו הזקן רש"י, אודתה הנכם כותבים (ראה היום
ויחד עם זה הרי 'הוראה' כולל גם מנה.
על פרשת ויחי יעקב, ועל פירושו של יום י"ח טבת).
במצרים
יתן השי"ת שכל אחד מאתנו יפעל רבינו הזקן, ושזה יהיה מתוך חיות וחום
שלו על דרך מה שמובא בתורת ובהתלהבות חסידותית.
ב תרכ
...בהמבואר בדא"ח (ספר המאמרים עמוד י"ח) בהחילוק דמשכן לביהמ"ק,
"ט לכ"ק אדמו"ר מוהר"ש ד"ה ויגש שהוא ע"ד החילוק דיוסף ויהודא, ולכן
שהרי
המשכן הי' מעצי שיטים כו'. ומקשה, סוף זבחים).
והתירוץ – כי בס' המאמרים מפרש ע"
גם בשילה בית של אבנים (משנה פ פי' ר"ז (ירוש' מגילה ספ"א) במשנת
טפחים
זבחים הנ"ל, דבנין אבנים הי' רק י'
ואת"ל, הרי לא נמצא חולק על פי' זה.
ועליהם קרסיו קרשיו גו'. – (והגירסא במדרש תהלים סו"ס ע"ח
ומה
ובמדרש שמואל פ"ג בלאה"כ צ"ע) – שלא הובא פי' זה ברמב"ם ריש הל'
וטעמי'
ביהב"ח – כי בכלל קיצר שם ביותר.
החילוק
ועוד להעיר שבמ"א מבואר עד"ז (עיין לקו"ת ברכה צט, ד. ספר מאמרי שבהם מבואר הפרט שבשילה מתחיל המאמרים – הפרט שהי' בחלקו של יוסף. בית ונק' משכן, וכדרז"ל. וק"ל.
הערה. בלקו"ת שם – עייג"כ הגהות קה"ת). וכנראה עוד טה"ד יש שם (וכן הי' (בשילה) שום עץ בולט כו' ולכן מנה
בין משכן שבמדבר לגבי משכן שילה אדה"ז הנחות הר"פ ז"ל דף פ"א). אלא
הענין דמנוחה משא"כ במדבר, ובס'
ומתאים לשני הענינים שבשילה, שנק'
אדנ"ע (נדפסו בסוף הלקו"ת הוצאת בס' מאמרי אדה"ז). וכמו – מש"כ שלא
הרמב"ם כו' בבנין ביהמ"ק כו' – ולכן
המאמרים...
אין להקשות מזה על מש"כ בס'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.