שיחה כג

588שיחה כג

א. בפרשת השבוע נאמר: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – דברים המוסבים על זמן הגאולה לעתיד.

קודם לפסוק זה כתוב: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א־ל", ופירוש הדבר שלפני הגאולה שלעתיד – תחזור הנבואה לישראל.

בירושלמי ¹ נאמר ביחס לפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'" שבלעם אמר אותו "בחצי ימיו של עולם".

הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו – אגרת תימן – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, ומשמעות המלה " "כעת" היא שכאשר תעבור תקופת זמן דומה – כלומר: בשנת ד' אלפים תתקע"ו² – תחזור הנבואה לישראל.

בזמן האמור – ד' אלפים תתקע"ו – ובקירוב לו חיו: ר' שמואל הנביא אביו של ר' יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל

" הרוקח³, הרמב"ן שחיבר מספר ספרי קבלה וכתוב עליו בכתבי האריז"ל שהיה מן המקובלים הבודדים שעליהם מסתמכים, הראב"ד, שהופיעה רוח הקדש בבית מדרשו, ר' עזרא הנביא, ור' יהודה החסיד, שעליו נאמר שלו היה חי בימי האמוראים – היה אמורא, ולו היה בימי התנאים – היה תנא, ולו היה בימי הנביאים – היה נביא.

היה, איפוא, ענין זה של "תחזור הנבואה לישראל", ולכן היה כבר אפשרי קיום הנאמר לאחר הפסוק

כעת יאמר ליעקב", והוא: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" שמשמעותו היא הגאולה העתידה, אלא שמאחר ש"לא אכשור דרא" – עדיין ממשיכים להתיגע.

ב. כעבור דורות, כשהתקרב זמן ביאת המשיח, היה שוב ענין של

תחזור הנבואה בישראל" ע"י התגלות מורנו הבעש"ט ותלמידו עד לאדמו"ר הזקן⁴ שעליו נאמר הביטוי שנאמר 588לעיל על ר' יהודה החסיד, וביתר שאת. "

ושוב – ע"י רבותינו, ממלאי " מקומו, עד לדורנו – נשיאינו כ"ק מו"ח אדמו"ר – "הבקר אור דא צפרא בתורה, הנה כל אלה המופתים האמיתים מגלים גילוי א"ס ב"ה הבבע"ג. גם מזקני נ"ע שמענו עתידות קולע אל השערה" (מצות עדות שם).

י"ב וי"ג

א. נשיא הוא הרי בעל "נשמה כללית", ומשום כך רוב הענינים שלו אינם לו בלבד, כי אם שייכים גם לכל מקושריו.

כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בעל השמחה, אמר – כשדובר על כתיבת ספר תורה לקבלת פני המשיח – שלאמתו של דבר היה יכול לתת את כל ההוצאות הדרושות " לקלף, לדיו ולכתיבה, אלא שרצונו שכל בני ישראל יוכלו להשתתף בכך.

כלומר: לא זו בלבד שלא חפץ להשאיר את הזכות לעצמו בלבד, אלא שאף, יתרה מזו, לא הסתפק בכך שיוציא ידי חובת כולם, כיון שבעל נשמה כללית ונשיא מסוגל להוציא ידי חובת הכל,

– כתוב הרי¹ שכל יהודי צריך לקיים את כל תרי"ג מצוות התורה, דיוסף", כדאיתא בזהר⁵, ועל כך נאמר

בקר אערך לך" שמשמעותו כשל

ערכתי נר למשיחי" כאמור בזהר, זו הגאולה השלמה במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו.

(משיחת ש"פ בלק, תשט"ז)

5) חלק ג רד סע"א ובביאורי הזהר שם. ומשם מובן גם כן דלא קשי מזהר חלק א רג, ב.

תמוז

ושאינו מקיימן יורדת נשמתו פעם נוספת בגלגול לעולם הזה עד שתקיים את כל תרי"ג המצוות, פרט למצוות התלויות במלך שבהן מוציא המלך ידי חובת כל ישראל. נראים, איפוא, מכאן שני פרטים: א) גם מצוות המלך שייכות לכל ישראל וכל בני ישראל חייבים בהם. לפיכך אומרת הגמרא:

חכם שמת – מי יתן לו תמורתו", ואילו למלכות כשרים כל בני ישראל². ב) כיצד מקיימים כל בני ישראל את המצוות התלויות במלך? – באמצעות המלך, כיון שבקיומו הוא מוציא ידי חובת כל ישראל. מן האמור אנו רואים, איפוא, שישנם ענינים שבעל הנשמה הכללית מוציא בעשיתו את ידי חובת הכל –

אלא הוא רצה שכלם ישתתפו בדבר בעשייתם הם, שכן ישנם, הרי, דברים