עניני תפילה

279עניני תפילה

השמטה: תיקון טעות בסידור תורה אור בסדר הוצאת הס"ת

... למה שהובא מהכוזרי^* בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים — ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, משא"כ בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן. . .

(ממכתב ג' מנ"א תש"כ) 280... בשאלתו ע"ד צירוף למנין — מנהגי כמש"כ בשו"ע אדה"ז סנ"ה סוס"ז. ואף שהוא במוסגר — עכ"פ משמע שלזה דעתו נוטה יותר, וכ"פ בקצשו"ע. . .

(ממכתב כ"א אד"ש ה'תיש"א)

... בענין ענט"י כ"כ בחיי אדם כלל ז' סעיף ה. משנה ברורה ד' סק"א^*. קצור שו"ע. קצות השלחן ב טז. — אבל בס' עבודת היום (הובא בתוספות חיים על החיי אדם) כותב שאם עדיין לא אמר שאר ברכות השחר יכול לאמר עתה גם ענט"י. — ולכאורה כ"ז תמוה, דכיון שסו"ס יתפלל מנחה הרי מחוייב לברך ענט"י, מטעם דהעברת רוח רעה, ברי' חדשה, וגם הכנה לתפלה. — ומה שיש הפסק גדול עד מנחה, הרי גם עד תפלת שחרית מתארך כמה זמן ולא מצינו חיוב שיסמיך תפלתו לברכת השחר. ובחיי אדם כתב שימתין עד תפלת המנחה ואז יברך והניח בצ"ע. וגם דעת רבנו (סי' נב סוף סעיף א') מדהביא י"א שלא יאמר אלקי נשמה ולא הזכיר ע"ד נט"י משמע דיברך נט"י מ"מ כיון שלא מצאתי לע"ע חבר לי בזה לא מלאני לבי להגי' בפנים. והנה בחיי אדם שם סעיף ח' ובקצשו"ע פסקו דגם אלקי נשמה לא יברך. (ובערוך השלחן סו"ס נב מנה עוד ברכות) ובמשנה ברורה וא"ו סקי"ב לא הכריע בין הדעות אבל דעת רבנו (שם) דיברך.

(רשימה משנת תש"ותש"ט)

נעם לי להוודע ע"ד נדבת לבם הטהור, שלו ושל חבריו שי', חבור לטהרה, לעורר לבב בנ"י,

אשר כאו"א בהתחלת יומו כשיעור משנתו אומר ומברך אלקי (שהוא טהור¹ ומעונו טהור ומשרתיו טהורים) נשמה שנתת בי טהורה היא,

על גודל ענין הטבילה וטהרת הגוף, כלי של קדש² וקנינו של הקב"ה, מיוסד בראשונים ואחרונים אשר מפיהם אנו חיים.

ולא רק הטבילה מטומאה כפשוטה לטהרה, כי אם גם טבילה מטהרה לטהרה, אשר כמה דרגות יש בזה ועליות, ובדוגמת חמש המעלות שמנו חכמים שהטובל לחולין טמא למעשר וכו'.

281וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שאין דומה³ זמן טבילת טהרה, ימי החול בכלל, ימי הקריאה בשני וחמישי, ימי תענית, ערבי שבתות ומועדים וערב ר"ה ויהכ"פ, שבתות ומועדים.

וכמובן שכמה עליות יש בזה גם מהרמב"ם, שכל דבריו⁴ הם בתכלית הדיוק, בסיום וחותם ספר עשירי הוא ספר טהרה, שמבאר אשר הטבילה וביאה במים רומזת להבאת נפשו במי הדעת.

וכדבר משנה ס"פ יום הכפורים: מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל.

ועייג"כ מאמרי רבנו הזקן⁵ (בעל התניא והשו"ע) ענין המקוה, כוונת המקוה. עיי"ש היטב.

ויהי רצון אשר יצליחו כל המשתדלים להרבות הטהרה בישראל, והרי הובטחו הבא לטהר מסייעין אותו. וטהרה מביאה לידי קדושה חסידות וכו'

— עדי לקיום היעוד וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם גו' אטהר אתכם, ומלאה הארץ⁶ דעה את ה' כמים לים מכסים.

(ממכתב ימי חנוכה תשכ"א)

... בקשת רפואה לאנשים (נשים) מסוימים — ליחידים — מקומה בברכת "שמע קולנו". וישאל הפרטים לרב בעירו.

(ממכתב י"א שבט תשמ"ו)

... מה שכתב שהי' חולה ברגליו זה איזה פעמים (ותקותי שכבר נתרפא כליל לעת הזאת), אולי צריך הי' לקיים דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בפשיטות מבלי להכנס בחשבונות, באריכות ההתבוננות ושאילות עצות בזה. והוא עפמ"ש באגה"ק ס"א ובלקו"ת ד"ה יחיינו מיומים רפ"ג דהאמונה הוא בחי' רגלים. . .

(ממכתב ז' אד"ר תש"ח) 282... ומש"כ אשר י"א שאין נוגע כ"כ למצוא מקור או מקום מחז"ל או דין שהובא בדא"ח כי זהו בעצמו המקור — אני לא כן הוא עמדי. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח. — ולכאורה הוא גם חסידישער, לומר אשר ישנו מקור ואני לא מצאתיו מלומר שאני יודע ברור שאין מקור והרבי חידש זה ע"פ הוראה וכו' —. ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ בדא"ח עד כמה נתיגע בזה. ואכ"מ.

(ממכתב ט' טבת תשי"א)

... לפלא הכי גדול כתבו שאין עתה "יחידות" לכאו"א בפ"ע — שכנראה אינו יודע (או שלא הגיעו — (ראה לקו"ת ר"פ שמיני)) המדובר וכמה פעמים ע"ד גודל המעלה דהיחידות הכללית ובביהכ"נ ובביהמ"ד וכו'.

(ממכתב תשמ"בו)

... לההערה — בנוגע להכרזת הרמ"א^* — ד"אין ק"ו לברכת הנהנין, כי אז הי' חשש גם לק"ש שהיא מה"ת".

ז"ל ההכרזה ב"לב העברי": צו מעריב בזמנו — ונוסף על שי"ל שמדויק "מעריב" — כיון דבק"ש אפ"ל כק"ש דר"י הנשיא (ברכות יג, ב וראה נ"כ שועאו"ח רסס"ז) — ובאמצע בסעודה, הרי הדיוק "בזמנו" (גם) בק"ש הוא מדרבנן — [ובתפלה ניתוסף ג"ז דרשות הוא כו', כמש"כ במכ' הקודם], ובפרט באונס שכרות (דהרי בפורים עסקינן. והא דא"צ אזהרה על כללות הענין דק"ש ותפלה בנדו"ד — י"ל בפשטות, דהרי רוב הסעודה צ"ל ביום) רמ"א (סתרצ"ה ס"ב) — ויכול לקרותן עד [עה"ש — תפלה וי"א דגם תפלה — עד] הנה"ח (או"ח שם סו"ס רל"ה. פיה"מ ברכות רפ"ד (אבל ראה העתקת קאפח שם) ערה"ש שם — ואולי מקורו מזה דהרמ"א לא מחלק בין תפלה לק"ש. ודלא כמשנ"ב שם) — ואין מקום (בזמן ארוך כ"כ) לחשש.

(ממכתב ה' אדר תשל"ז)

השמטה: לקמן ע' 411.